Tehillim 16 – תהלים טז‏ – Mikraot Gedolot

מַסְגָן צַלְמָנֵיהוֹן מִן בָּתַר כֵּן מוֹחָן לְקָרָבָא קוּרְבָּנֵיהוֹן לָא אֲקַבֵּל בְּרַעֲוָא נְסוּכֵהוֹן וְדַם קוּרְבָּנֵיהוֹן וְלָא אֶדְכַּר שׁוּמְהוֹן עַל סִפְוָתִי.

But the wicked multiply their idols; afterwards they hurry to make their sacrifices. I will not receive favorably their libations or the blood of their sacrifices, nor will I mention their name with my lips.

דבר אחר: ירבו עצבותם – אמר דוד רבונו של עולם הרבית עצבונות לדורו של שמד ומתו על קדושת השם. אמר לו הקב״ה דוד הפסידו כלום בל אסיך נסכיהם מדם. דמם חביב עלי יותר מן הקרבנות. אמר רבי בשם ר׳ אידי לשלשה חלקים נחלקו היסורין. אחד נטלו אבות וכל הדורות. ואחד דורו של שמד. ואחד דורו של מלך המשיח. מה היו עושין בדורו של שמד היו מביאין כדוריות של ברזל ומלבנין אותם תחת שיחיהן ומשיאין את נפשותיהן מהן. וחוזרין ומביאין קרומיות של קנה ונותנים תחת צפרניהן ובדבר הזה מתו על קדושת השם.

דבר אחר: ירבו עצבותם – אמר דוד לפני הקב״ה בני אדם שממהרין לפתחך לבוא ומאחרין לצאת הרבית להם עצבונות. וכשהיו אומרים להם נסכו לעבודה זרה והוא אומר איני מנסך. זבח איני זובח. שתה מים בכוס אדום איני שותה. אומר לו נדור בשם עבודה זרה ואומר איני נודר. שכך כתוב לנו על ידי משה רבינו (שמות כ״ג:י״ג) ושם אלהים אחרים לא תזכירו. ובל אשא את שמותם על שפתי. אלא ה׳ מנת חלקי וכוסי. אמר ר׳ יהודה בשם ריש לקיש מהו תומך גורלי הגורל הזה תמכני בסיני.

ירבו עצבותם – הרבה עצבונות לאדם שנאמר בעצבון תאכלנה, ואומר הרבה ארבה עצבונך.

דבר אחר הרבית עצבונות לאבות העולם, אמר לו הקב״ה והפסידו תלמוד לומר בל אסיך נסכיהם מדם כההיא דתנן ירדו ובאו להם והלכו אל לשכת הגזית וקראו את שמע, רבי ירמיה בשם ר׳ שמעון אמר היו קוראים מזמורים הללו הודו לה׳ קראו בשמו. ולמה היו קורין אותה לפי שכתוב בהן אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק.

דבר אחר: ירבו עצבותם – אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע הרבית עצבונות לדורות של גזרה ומתו על קדושת שמך, אמר לו הקב״ה והפסידו בל אסיך נסכיהם מדם דמם חביב עלי מדם הקרבנות. אמר רבי בשם רבי אידי שלשה חלקים נחלקו היסורין, אחד נטלו אבות העולם וכל הדורות, ואחד דורו של גזרה, ואחד מלך המשיח, מה היו עושין דורו של גזרה, מביאין כדוריות של ברזל ומלבנין אותם באור ונותנין אותו תחת שיחיהן והיו משיחין את נפשם מהם, וחוזרין ומביאין קרומיות של קנים ונותנין תחת צפרניהם ובדבר הזה מתו על קדושת השם.

דבר אחר: ירבו עצבותם – אמר דוד לפני הקב״ה בני אדם שממהרין על פתחך לבא ומאחרין לצאת הרבית להם עצבונות עצבון אחר עצבון ממהרין להם ואומרים להם נסכו לפני עבודת אלילים והוא אומר איני מנסך בל אסיך נסכיהם, ואומרים זבח והוא אומר איני זובח, שתה אפילו מים בכוס אדום והוא אומר איני שותה, אומר לו נדור בשם עבודה זרה והוא אומר איני נודר שכך כתוב בתורה ושם אלהים אחרים לא תזכירו ובל אשא את שמותם על שפתי אלא ה׳ מנת חלקי, ר׳ יהודה בשם ר׳ שמעון בן לוי מהו ה׳ מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי, הגורל הזה תמכני בסיני, חבלים נפלו לי בנעימים שתים תורה שבכתב ותורה שבעל פה. א״ר פנחס הפלת גורלות לעובדי אלילים שלי נמצא בנעימים בהנחל עליון גוים וגו׳ כי חלק ה׳ עמו כאינש דאמר פלנית נפלה לפלן, אף נחלת שפרה עלי על ששמחתי בחלקי נעשה לי שפיר ויאי, רבי יוחנן אמר שכרן של מצות שפרו עלי.

ואן תכת׳ר אכסאבהם ואכ׳רון תסרע אליהם, פאני לא אנתכ׳ב מנתכ׳ביהם עלי מקדארהם, ולא אד׳כר אסמיהם בשפתי.

ואם התרבו הריווחים שלהם. אחרים ימהרו אליהם (כדי לבקש מהם עזרה וכדו׳). ואילו אני אינני גורם להם נזקים למרות שיש להם יכולת לפי רוב עשרם. [ואפילו] לא אזכיר את שמותם על השפתים שלי (כדי שלא ילכו אליהם אנשים שאינם מהוגנים וירוששו אותם (ע״ד: מברך את רעהו בבוקר השכם).

ירבו, אשר כאשר ירבה רכושם וקנינים אחריב מהרו למו, אבל אני לא אבחר בחירתם כפי מדתם ודרכם, ואל אזכיר את שמותם בשפתי.

ופירשתי עצבותם. רכושם כמו ועצביך בבית נכרי¹ שהוא רכושך, כמו העצב נבזה² ודומיהן. ופירשתי מדם, שיעורם, כמו מדי העבודה למלאכה³ ודומיהן.

1. משלי ה י, וכ״כ בתרגומו ובפירושו שם, וכך לקמן קכז ב.

2. ירמיה כב כח.

3. שמות לו ה.

ופסרת עצבותם אכסאבהם מת׳ל ועצביך בבית נכרי אלד׳י הו אכסאבך, מת׳ל העצב נבזה נפוץ ואמת׳אלהמא. ופסרת מדם מקדארהם, מת׳ל מדי העבודה למלאכה ואמת׳אלהא.

ולמא דׄכר תוחידה מן דון אלמשרכין באללה עאד ידעו עליהם בקו׳ ירבו עצבותם אחר מהרו. יקול כתׄרת אלאם אלדׄין סארﹶעוא אלי מעבודאת אכׄר ואני לא אמזגׄ מזאגׄ דׄבאיחהא ולא אקסם באסמהא בשפתי.

מהרו פעל כׄפיף פי מעני מהרו וקד יגׄוז אן יכון מן מעני מהר (בראשית לד:יב). עלי מעני אכתסבוא.

וקו׳ מדם יערﹺב ען אלדׄבאיח אלתי תכון מעהא אלנסכים כמא קאל אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם (דברים לב:לח) פכאנה קאל נסכי דמיהם או זבחיהם.

Now he mentions unity [tawḥîd] without partnership [mušrikîn] in God. He responds with a prayer against them saying, “Increase their sorrow quickly, those who worship other (gods).” (Psalms 16:4) He states increase the pain of those who rush to worship foreign idols, for I will neither get involved in their bloody libations nor utter their names!’¹

“MāHāRû” (Psalms 16:4) is a light verb (Qāl) meaning “they hurry,” although it could mean acquire from “bride-price (MoHaR)” (Gen. 34:12).

The phrase “from their bloody” (Psalms 16:4) clearly intends the sacrifices which are brought with ‘libations’ as stated “Who ate the fat of their offerings and drank their libation wine?” (Deut. 32:28) as if to say their bloody libations’ or ‘their sacrifices.’

1. A rejection of idolatry and perhaps in the philosophical setting of Ibn Chiquitilla the reality of Divine Attributes.

ירבו עצבותם וגו׳ – כל זה אומר^א לי״י: ירבו עצבותם של כופרים בך המהירים וחרידים לעבודת אל אחר.

[לשון אחר: מהרו – לשון מוהר, דואירנט בלעז.]⁠^ב

בל אסיך נסכיהם מדם – אני לא אהיה כמותם לזרוק דם לעבודה זרה ולא אשא שם עבודה זרה על שפתיי.

א. כן בכ״י פריס 154. בכ״י פריס 161: ״אמרתי״. בכ״י מוסקבה 104: ״אמרו״. בכ״י לוצקי 778: ״אמרי״.

ב. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, אוקספורד 34.

May the sorrows...increase All this you should say to the Lord, "May the sorrows of those who do not believe in You increase,⁠" viz. those who hasten and scurry to idolatry. Another explanation: מהרו is an expression of מֹהַר, dowry, douaire in French.

I will not pour their libations of blood I will not be like them, to sprinkle blood for pagan deities, neither will I take up the name of pagan deities upon my lips.

ירבו עצבותם של אומות אחר אל אחר מהרו [ ] ובל אשא את שמותם על שפתי.

ירבו עצבותם אחר מהרו – אשר אחר מהרו, והוא מגזרת מהר ימהרנה (שמות כ״ב:ט״ו), אשר יתקשרו אל עם אחר. רק אני לא אסיך נסכיהם שהם מעורבים בדם זבחיהם, ואפילו שמותם לא אזכירם בפי.

LET THE IDOLS OF THEM BE MULTIPLIED THAT MAKE SUIT UNTO ANOTHER. Acher mahar (make suit unto another) should be read as if written, asher acher maharu (that make suit unto another).⁠¹

Maharu (that make suit) comes from the same root as mahor yimharennah (he shall surely pay a dowry for her)⁠² (Exodus 22:15). Acher maharau means that have tied themselves to another nation.⁠³

[THEIR DRINK-OFFERINGS OF BLOOD WILL I NOT OFFER, NOR TAKE THEIR NAMES UPON MY LIPS] I, in contrast to them,⁠⁴ will not offer their drink-offerings that are mixed with the blood of their sacrifices. I will not even mention their names.⁠⁵

1. The literal reading of our verse is as follows: Let the pains (or idols) be multiplied make suit unto another. Hence Ibn Ezra’s comment. The printed texts of Ibn Ezra have ashre. The latter is an obvious error for asher. See Ha-Keter.

2. According to Ibn Ezra mahor yimharennah means, he shall surely tie her [to himself], that is, he should marry her.

3. To a nation that serves another god.

4. Heb. Rak ani. I, in contrast to those who make suit unto another god.

5. Lit., “I will not mention them with my mouth.”

ואומר אני: ירבו עצבותם אחר מהרו מאותם האנשים שממהרים לאל אחר.

מהרו – זה לבדו מבנין הקל מענין מהרה. ואפשר שיהיה מענין מהר ומתן (בראשית ל״ד:י״ב), כמו מהר ימהרנה לו (שמות כ״ב:ט״ו).

או פירוש אחר מהרו כלומר: אני אהיה דבק בקדושים ובאדירים וירבו עצבות האנשים, עצבות הממהרים אל אנשים זולתם ללכת בדרכים אחרות שאינן דרכי י״י, וזהו הנכון.

בל אסיך נסכיהם מדם – חלילה לי שאסיך נסכיהם שהם מדם. על דרך והבאתם גזול (מלאכי א׳:י״ג) כלומר: נסכיהם אינם יין אלא דם. כי העולה והנסכים עם מעשים רעים לא יועילו ולא יצילו,⁠¹ אבל ירעו, כמו שאמר: זבח רשעים תועבה (משלי כ״א:כ״ז).

ובל אשא את שמותם על שפתי – ואפילו שמות האנשים האלה לא אעלה על שפתי.

1. השוו ללשון הפסוק בשמואל א י״ב:כ״א.

Their sorrows shall be multiplied which after another hasten – viz. away from them (the holy and excellent) – the men, that is, who hasten to another god. This form, מהרו, is the only instance of its use in the Kal in the sense of "hastening"; but there is the possibility that it is used in the sense of dowry (מהר) and gift (Gen. 34:12); and as "a dowry shall he pay him for her" (ימהרנה מהר, Exod. 22:15). Or the sense in which מהרו אחר is to be taken is: I shall cleave to the holy and excellent ones and the sorrows of the men shall multiply – the sorrows, that is, of those who hasten to other men to walk in other ways which are not the ways of the Lord; and this is the correct interpretation.

Their drink–offerings of blood will I not pour out – Far be it from me that I should pour out their drink–offerings which are of blood. (It is to be taken) on the analogy of "and ye have brought (that which was taken by) violence" (Mal. 1:13); as though meaning their drink–offerings are not wine, but blood; for burnt–offerings and drink–offerings with wicked works neither profit nor deliver, but harm, as it says: "the sacrifice of the wicked is an abomination" (Prov. 21:27).

Nor take their names upon my lips – And even the names of these men I will not bring up upon my lips.

ואמר להודעת, הרחיקו לכת בדרכי זולתם, ירבו עצבותם, לאותם אשר אחר מהרו, ר״ל שמיהרו לעבודת אל אחר או ללכת בדרכי איש אחר, והוא לבדו מענין מהירות מבנין קל. או נאמר דרך אחרת מלשון אירוסין, מענין מהור ימהרנה לו (שמות כב, טו). והעם יקרא במקומות אצל הש״י כלה וארוסה כמו שידעת. בל אסיך נסכיהם מדם, כלומר, חלילה לי שאסיך נסכיהם שהם מדם, כלומר, מגזל ומחמס שהוא דם הנגזלים. ובל אשא את שמותם על שפתי, ר״ל שמות הע״ז, ע״ד והסירותי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם (הושע כ, יט).

מהרו – ענין מתן כמו כמוהר הבתולות (שמות כ״ב:ט״ז).

אסיך נסכיהם – ענין זריקה.

אחר מהרו – ר״ל אבל האנשים המרבים מוהר להקריב זבחים לגלולים ירבו עצבותם על ידיך כי תרדפם להעציב לבם ולא אכניע להם.

בל אסיך – לא אזרוק דם לגלולים כמוהם ואף לא אזכיר שמם בשפתי.

עצבותם – מענין עצבים, ובא פה במשקל שם נקבה לגנאי,

אחר מהרו – הממהרים לאל אחר, וי״מ מענין מוהר ומתן, שמקריבים לו קרבנות.

ירבו – יאמר הנה אלה אשר אחר מהרו אשר ימהרו לעבודת אל אחר, ירבו עצבותם ועצביהם של הקדושים הנ״ל, שהיו עושים להם עצבים לצייר תכונתם ולקבל מהם השפעה על העצבים המכונים להם, אבל אנכי בל אסיך נסכיהם מדם – אני לא אלמד ממעשיהם להסיך לפני הקדושים ועצביהם נסכי דם וגם לא אשא את שמותם על שפתי, שאסור להזכיר שם ע״ג רק אאביד את שמם מתחת השמים, רק

ירבו עצבותם – אולי היה לנקדו יַרבו לשון הפעיל לפי שעצבותם הוא לשון נקבה והיל״ל תרבינה, ועצבותם לשון ויעזבו שם את עצביהם (שמואל ב׳ ה׳:כ״א); ופירושו רק המרבים להם אלילים, ותחת קבל שכר מהם ישלמו הם מוהר עבודתם כאיש הרודף אחרי בתולה ומהר ימהרנה לו לאשה.

בל אסיך נסכיהם מדם – עובדי הבלי שוא היו מציירים בדעתם שאליליהם היו מוכנים שם אצל מזבחותיהם לקבל הנסכים בפיהם, ובכן בהיותם מנסכים להם דם תחת יין מודיעים לכל שאלילים אכזרים הם; ועל צווי הזבחים לבני ישראל עיין במשתדל ריש פרשת ויקרא ותמצא מעדנים לנפשך, ואל תשיבני הלא גם על מזבחות בני ישראל היה נשפך דם, כי שפיכה וזריקה לחוד, ונסכים לחוד, ושפיכת דם הבהמות היתה לכפרה על בני אדם החוטאים וראוים להשפך דמם ארצה.

ובל אשא וגו׳ – לשבח, וכן צווי ושם אלהים אחרים לא תזכירו (פרשת משפטים) שגם הנביאים הזכירו פעור וכמוש ודגון כשהוצרכו להזכיר שמם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון