Tehillim 141 – תהלים קמא‏ – Mikraot Gedolot

שַׁוֵי יְיָ מַטְרָא לְפוּמִי נְטַר עַל זְקוֹף סִפְוָתָי.

Place, O LORD, a guard on my mouth, a keeper on the portal of my lips.

אללהם אג׳על חאפט׳א לפאיי, וחאפט׳ עלי אשאלה שפתיי.

ה׳! ותשים שמירה לפה שלי ותשמור את מה ששפתי מרימות (מה שהם מעלות בתור בקשה).

שיתה, שימה ה׳ משמר לפי ונצור חרמת שפתי, כלומר מפתח שפתי שלא אוציא מפי דבר רע.

וגזרת דל שפתי, מן דלו עיני למרום¹.

1. ישעיה לח יד. וכן תרגם שם ״ואשיל עיני״ ואשא עיני.

ויתצרף דל שפתי, מן דלו עיני למרום.

שיתה י״י שמרה לפי – בהתפללי לפניך להיותי מדבר צחות שיהיו לרצון.

דל שפתי – היא שפה העליונה.

O Lord, place a guard for my mouth when I pray before You, that I should speak poetically, that it should be acceptable.

the portal of my lips That is the upper lip (like portals of my lips).

נצרה על דל שפתי – דלדול הרכיך, והוא ניב שפתים (ישעיהו נ״ז:י״ט), לשון תנובה המתנובבת בקרקע בגדילתן, וכן השפתים מדלדלים כשמדברים.

שיתה – אמר ר׳ משה: כי שמרה שם כמו שמירה, על משקל עצמה ירבה.

ולפי דעתי: כי הפעול חסר כמו שיתה י״י – מחסום או כדמות מחסום.

ומלת שמרה – כמו שמרה נפשי והצילני (תהלים כ״ה:כ׳).

ומלת נצרה – לשון צווי,⁠^א והדגש נוסף בצד״י לדבר בה^ב צחות, כמו: אם יקרך עון (שמואל א כ״ח:י׳), וככה: צד״י נצרה כי היא חייך (משלי ד׳:י״ג).

ומלת דל – כמו דלת, כי התי״ו סימן לשון נקבה, הדלת תיסוב על צירה (משלי כ״ו:י״ד). והנה הטעם כמו פתחי פיך, והטעם שיעזרנו שלא ידבר בלשונו מה שאיננו נכון.

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870: ״ציוי״.

ב. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870: ״גם״.

SET A GUARD, O LORD, TO MY MOUTH.⁠¹ Rabbi Moses says that shomrah (a guard) is a noun. It means, “a guard.”² It follows the form of the word otzmah (strength)⁠³ in He increaseth strength (Isaiah 40:29).

According to my opinion, the object of shitah (set) is missing. Our verse should be read as if it were written, “Set a muzzle⁴ – or something similar to a muzzle⁵ [– O Lord, to my mouth, guard my mouth].⁠⁶

The word shomrah is like shomrah (keep) in O keep my soul and deliver me (Psalms 25:20).⁠⁷

[KEEP WATCH AT THE DOOR OF MY LIPS.] Nitzerah (keep watch) is an imperative. The dagesh is placed in the tzadi so that the word will have an elegant sound.⁠⁸ Compare this to yikkerekh (happen to thee) in there shall no punishment happen to thee for this thing (Samuel I 28:10).⁠⁹ The same applies to the word nitzereha (keep her)⁠¹⁰ in keep her, for she is thy life (Prov. 4:13).

The word dal means “door,” for the tav of delet (door)⁠¹¹ is the sign of the feminine. Compare this to The door (ha-delet) is turning upon its hinges (tzirah) (Prov. 26:14).⁠¹²

The door of my lips is similar to the doors of thy mouth in to keep the doors of thy mouth (Mic. 7:5).⁠¹³

Keep watch at the door of my lips is a plea asking God to prevent the psalmist from saying anything that is improper.

1. In Hebrew, shitah Adonai, shomrah le-fi.

2. If shomrah is a noun, our verse literally reads, Set, O Lord, a guard to my mouth.

3. A noun.

4. This interpretation proposes that shomrah is an imperative. Accordingly, our verse literally reads, Set, O Lord, guard my mouth. Hence the interpretation that our verse should be read as if it were written, “Set, O Lord, a muzzle, guard my mouth.”

5. A word similar to “muzzle”(gag or the like) should follow shitah.

6. This interpretation explains shitah Adonai, shomrah le-fi as “Set, O Lord, a muzzle, guard my mouth.” – Filwarg.

7. In other words, shomrah is a verb.

8. The dagesh doubles the tzadi. The word is thus more elegantly sounded, nitzerah rather than nitzrah.

9. The kof of yikkerekh possesses a dagesh for purposes of elegance.

10. There is a dagesh in the tzadi of nitzereha for purposes of elegance.

11. The usual word for “door” is delet. Ibn Ezra explains that the masculine form of delet is dal.

12. Tzirah is feminine. Therefore, the word for “door” that is employed in Proverbs (delet) is feminine.

13. Both verses speak of the mouth having a “door.”

שיתה י״י – תשית עצמך לשמור אמרי פי, לשמע ולקיים מ⁠[ה]⁠^א שאני מבקשך בפי.

נצרה – נצור להבין מה שאני אומר בשפתי דלותי ועניותי.

ויש מפרש על דל – מה שאני מדלה שפתי לשון הגבהה, וכן דלה דלה (שמות ב׳:י״ט).

א. סוף המלה קטוע בכתב היד.

שיתה – שמרה – שם בשקל: עצמה, חכמה. ופירושו: שיתה י״י משמר לפי, שלא אכשל בתפילתי. אלא כמו שלבי נכון אליך, כן תהיה תפילתי נכונה. כמו שכתוב: לאדם מערכי לב ומי״י מענה לשון (משלי ט״ז:א׳).

נצרה – דגש הצד״י לתפארת הקריאה. והפסוק כפל בענין במלות שונות.

ופירש דל שפתי – כמו דלת שפתי, כלומר, מפתח שפתי. ונקראו השפתים דלת, לפי שהם נפתחות ונסגרות. וראוי למי שהוא נכון לעשות שפתיו כדלת סגור, שהוא נפתח ונסגר לצורך, כן לא יפתח אדם שפתיו אלא לצורך.

ואדוני אבי ז״ל פירשו: מן: דלו עיני למרום (ישעיהו ל״ח:י״ד), ופירש: נשיאות שפתי, כלומר, הדברים שאשא על שפתי.

שיתה ה׳ שמרה לפי. משמרת¹, שלא אקלל את משיח ה׳ הרודף²: נצרה על דל שפתי. ׳נצרה שפתי׳ שיתפללו תמיד ׳על דל׳ - על ישראל שהוא ׳עם עני ודל׳³ ממעשים טובים הראויים לו, כמו שאני עתה מתפלל בכל יום:

1. ׳אמר רבי משה כי ׳שמרה׳ שם, כמו ׳שמירה׳, על משקל ׳עצמה ירבה׳⁠ ⁠׳ (אבע״ז). ׳שָׁמְרָה, שֵׁם, בשקל חָכְמָה, עָצְמָה. ופירושו, שיתה ה׳ מִשְׁמָר (רד״ק).

2. והטעם שיעזרנו שלא ידבר בלשונו מה שאיננו נכון (אבע״ז).

3. לשה״כ בצפניה (ג יב).

ועל אלה הרכילים שהזכיר לעיל (תהלים קמ) אמר, שִׁיתָה ה׳ שָׁמְרָה לְפִי ומחסום¹, שאל יצא מפי דבר שבו [יוכלו] מוציאי דיבה רעה להביא רכילות עלי. ומילת ׳שמרה׳ – על משקל ׳חכמה׳, ׳ערמה׳, והוא שם. וכן ׳שיתה ה׳⁠ ⁠׳ נִצְּרָה, על משקל ׳זמרה׳, עַל דַּל שְׂפָתָי, שאפילו שהמילה תעלה עד דל השפה, אל תצא מפי. ו׳דל׳ – ר״ל כחוש, כמו ׳מדוע אתה ככה דל בן המלך׳ (שמואל ב׳ י״ג:ד׳), לפי שהשפה הכחושה היא יותר נאותה אל חיתוך הדיבור²:

1. ׳שמרה׳ – משמרת.

2. ובפירוש ר״א מנולה: ׳שית ה׳ שמרה לפי – שים משמרת לפי לבל אכשל במילה נגד רודפי, ושים נצרה ושמרה על דל שפתי, היא השפה העליונה, או שפת השפה שהיא כחושה ודלה, כלומר, אף אם הדברים ההם יעלו עד שמה, לא יצאו מן השפה ולחוץ. ומילת שמרה ונצרה – שֵׁם׳.

נצרה – דגש הצד״י לתפארת.

דל – ענין הרמה כמו דלו עיני למרום (ישעיהו ל״ח:י״ד).

שיתה – שים שמירה לפי לבל אדבר דבר שאינו הגון.

נצרה – תן שמירה על הרמת שפתי למען ירומו לדבר וכפל הדבר במ״ש לגודל השמירה.

שמרה – שם, בפלס^א עצמה חכמה, וכן נצרה, והנוצר הוא יותר מן השומר, והשפה חיצונית יותר מן הפה, ודל לשון הרמה, כמו דלו עיני למרום ושרשו דלל.

א. כן בכ״י.

שיתה – מוסיף עוד שתשית שיהיה משמר על פי, שבעת ירצה פי, לבקש דבר יעמוד השומר למלאות הדבר תיכף, מוסיף עוד (שיתה) נצרה על דל שפתי – שתשית נוצר ומשמר על הגבהת שפתי, שאם אגביה שפתי אף שלא אדבר עדיין בפי, ימלא הדבר, וע״כ אמר נצרה שהנוצר הוא יותר מן השומר.

שמרה ונצרה – הם שם דבר במשקל חכמה ושביה, ודגש צד״י של נצרה הוא לתפארת (מנחת שי).

דל – דלת, וחסרה הת״ו הנוספת, אולי הדלתות בימי קדם היו פותחים אותם מלמטה למעלה והוא מלשון ארוממך ה׳ כי דליתני (למעלה ל׳:ב׳ ועיין מה שכתבתי שם).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון