Tehillim 137 – תהלים קלז‏ – Mikraot Gedolot

תִּדְבַּק לִישָׁנִי לְמוֹרִיגִי אִין לָא אִדְכַּר יָתִיכִי אִין לָא אַסִיק דָכְרָן יְרוּשְׁלֶם עַל שֵׁרוּי חֶדְוַת בֵּית שַׁמְשָׁי.

My tongue will cleave to my palate, if I will not remember you; if I will not elevate the memory of Jerusalem above the principal joy of my temple.

מאי על ראש שמחתי – א״ל זה אפר מקלה שבראש חתנים, א״ל רב פפא לאביי היכי מנח לה, א״ל במקום תפלין שנאמר לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר. רבי דוסא אמר אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני מלעשות נסים, רבי עזריה אמר בשם רשב״ל את מוצא כיון שגרמו העונות ונכנסו עו״א לירושלים נפלו גבורי ישראל וכפתו ידיהם לאחוריהם, אמר הקב״ה עמו אנכי בצרה בני נתונים בצרה ואני רואה כביכול השיב אחור ימינו מפני אויב. ובסוף גלה אותה לדניאל ואתה לך וגו׳, אמר לו ליתן דין וחשבון, א״ל ותנוח, א״ל נייחא לעולם, א״ל ותעמוד, א״ל לקץ הימים או לקץ הימין, א״ל לקץ הימין שהיא משועבדת, א״ל הקב״ה קץ נתתי לימיני כל זמן שבני משועבדים תהא ימיני משתעבדת עמהם, גאלתי בני גאלתי ימיני, הוא שדוד אמר למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני, רבון העולמים עשה להם בשביל ידידך אברהם יצחק ויעקב, וכל זמן שאין להם זכות עשה להם בשביל ימינך וענני, א״ל הקב״ה אני עושה שנאמר חשף ה׳ את זרוע קדשו וכתיב הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו.

רמז תתפו

וילזק לסאני בחנכי אן לם אד׳כרך, וארפעך יא ירושלם פוק ראס פרחי.

ושגם תדבק הלשון שלי בחיך שלי כאשר לא הזכרתי אותך. [ואם לא] הגבהתי אותך ירושלים! מעל ראש השמחה שלי.

אם, אם לא אזכרך וארוממך ירושלם מעל ראש שמחתי.

אם לא אעלה את ירושלם – את זכרון אבל חורבנה אעלה להזכירו בראש כל שמחותיי.

If I do not bring up Jerusalem The remembrance of the mourning of its destruction I shall bring up to mention at the head of every joyous occasion of mine.

תדבק לשוני לחכי – לכך היה חולי הקללה על ימינו, ולפי שהן שני איברים שמזמרין בכנור – ביד ובלשון.

על ראש שמחתי – כשנהיה באים לשום שמחה, אעלנה על לב לזכר אבלותה, על השמחה.

תדבק – טעם לשוני כי הלשון הוגה בשירים.

אזכרכי – בדיבור, כמו: ומשא י״י לא תזכרו^א עוד (ירמיהו כ״ג:ל״ו).

אם לא אעלה – הטעם שיקדים זכר ירושלם על ראש שמחתו.

א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 2062, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870: ״תזכרי״.

LET MY TONGUE CLEAVE. The tongue is mentioned because it is used in sounding poems.

IF I REMEMBER THEE NOT. Im lo ezkerekhi (if I remember thee not) means, “If I remember thee not verbally.”¹ Compare this to, And the burden of the Lord shall ye mention (tizkeru) no more (Jer. 23:36).

IF I SET NOT JERUSALEM ABOVE MY CHIEFEST JOY. The psalmist will place the mention of the memory of Jerusalem at the start of his happy occasions.⁠²

1. In other words, ezkerekhi means, “I will make mention of you.”

2. If I set not Jerusalem above my chiefest joy should be understood as, “I will make mention of Jerusalem first, at all my happy occasions.”

תדבק לשוני – שהם רוצים שאשורר בלשוני, הלשון תדבק שלא אוכל לנענע שום דבר אם אשיר בה.⁠¹

אם לא אזכרכי – שלא לשורר להם.

אם לא אעלה את ירושלים על – ואפילו אם יש לי שום שמחה, אעלה ירושלים על ראש שמחתי כדי שלא אשמח שמחה יתירה.⁠²

1. בדומה במיוחס לרשב״ם.

2. בניגוד לרש״י ומיוחס לרשב״ם שבכל שמחה יזכירו את אבל החורבן, משתמע מפירושנו שיעלה לירושלים במקום לשמוח.

תדבק לשוני – שלא תוכל לדבר ולשיר שיר אם לא אזכור – חורבנך, ואתאבל עליך, ולא אשיר.

על ראש שמחתי – כשאשמח בשום שמחה, אזכור אבל ירושלם ואעלהו על ראש השמחה. עד הנה דברי הלוים.

ותדבק לשוני לחכי, להיות ג״כ כח הדבור כלה ונפסד. אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי, כלומר, כשאתחיל לשמוח בשום ענין, מיד אזכור אבל ירושלם ונאספה שמחתי. כל זה התנצלות השיר כי לא מלבו, רק להכרח מי שידו שולטת עלינו.

אם לא אזכרכי. בתפילותי: על ראש שמחתי. אפר מקלה על ראש חתנים, או אות זולתו, כמו שהזכירו רבותינו ז״ל (ב״ב ס:)¹:

1. כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט וכמה אמר רב יוסף אמה על אמה אמר רב חסדא כנגד הפתח עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר דבר מועט מאי היא אמר רב פפא כסא דהרסנא עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט מאי היא אמר רב בת צדעא שנאמר +תהלים קלז+ אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו׳ מאי על ראש שמחתי אמר רב יצחק זה אפר מקלה שבראש חתנים א״ל רב פפא לאביי היכא מנח לה במקום תפילין שנאמר +ישעיהו ס״א+ לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה שנאמר +ישעיהו סו+ שמחו את ירושלים וגו׳

וכן תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי שלא אוכל לדבר עוד אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי:

על ראש – כמו בראש וכן עמדתם על חרבכם (יחזקאל ל״ג:כ״ו) ומשפטו בחרבכם.

תדבק – תהיה לשוני דבוקה לחכי לבל אוכל לדבר אם לא אזכיר אותך תמיד ואם לא אעלה את זכרון ירושלים בראש שמחתי ר״ל בתחילת השמחה אשים לה זכרון לבל אשכחה בעת תוקף השמחה.

ויותר מזה כי תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי – שכל דבורי הוא בך ואם לא אדבר מזכרונך אהיה כאלם אשר לשונו לחכה דבקה, ולא לבד בעת שאני גולה וסורה, כי גם אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי – גם אם אשמח בהצלחת עולם תהיה ירושלים עולה עליהם, עד שכל שמחה תהפך לעוצב ע״י זכרון חורבנה.

על ראש שמחתי – טרם אשמח, אזכור ירושלים, ובזה אשים גבול לשמחתי.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון