1. בשמות (יז טז) כתוב ׳כי יד על כס יה מלחמה לה׳ בעמלק מדור דור׳, ופירש רש״י (ומקורו בתנחומא כי תצא יא ועוד מדרשים) ׳ומהו כס, ולא נאמר כסא, ואף השם נחלק לחציו, נשבע הקדוש ברוך הוא שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם׳. ורבינו מפרש ששם הוי״ה מורה על מידת הרחמים, ואם כן חיסרון השם הזה מורה שאין חסדים גמורים. וזהו שלעתיד לבוא יהיה ׳ה׳ אחד ושמו אחד׳, כפי שפירשו בפסחים (נ.) והביא רבינו בכוונות התורה ע״ש. ובעירובין (יח:) ׳ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: מיום שחרב בית המקדש דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות, שנאמר כל הנשמה תהלל יה הללויה׳, ורש״י שם פירש שהכוונה לעשות בו שימוש בברכת כהנים, והפסוק ׳כל הנשמה׳ מורה ששם זה יכולים כולם להשתמש בו, אך תוספות בשם ר״ח כתבו שדורש ׳כל הנשַמה׳ בדגש המ״ם, לשון הארץ הלזו הנשמה, ובתוספות הרא״ש לדרך זו פירש ששם י-ה יכולים להששתמש היינו ׳שנקרא ככתבו, ובמקדש היה נקרא שם של ד׳ אותיות ככתבו׳. ומהרש״א שם כתב: ועי״ל ע״פ מ״ש בפרק כל היד אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף וז״ש כל שהנשמות עדיין הם בגוף ולא כלו ממנו תהלל יה ואחר שיכלו מן הגוף הנשמות ובן דוד בא אזי יהללו בשם של ד׳ מלא כדאמרינן כי יד על כס יה שאין השם מלא עד שיכלה זרעו של עמלק ע״י בן דוד וק״ל: ובישעיה (כו ד) ׳אתם בני הגלות, בִּטְחוּ בַה׳ עֲדֵי עַד, ׳לא יוסיף להגלותך׳ (איכה ד כב), [כִּי בְּיָהּ ה׳], כי במה שהתנהג במידת מחצית השם המיוחד שהיא רחמים עם הדין בגלות, ובכן נפרע מפשעי עמו, ׳יעמס לנו האל ישועתנו׳, ויהיה צוּר עוֹלָמִים׳. וראה מה שהאכתי בביאור שם ועדיין טעון בירור.

2. לפנינו בשם אדנ״י שאינו דווקא שם רחמים.