Tehillim 123 – תהלים קכג‏ – Mikraot Gedolot

הָא כְמָא דְמוֹדִיקָן עַיְנֵי עַבְדִין מִיָדַיָא דְרִבּוֹנֵיהוֹן וְהֵיכְמָא דְמוֹדִיקָן עַיְנֵי אַמְתָא מִיָדַיָא דְרִבּוֹנְתָּהָא הֵכְדֵין מְדִיקָן עֵינָנָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא עַד דִי יָחוּס עֲלָנָא.

Behold, as the eyes of menservants, on one side, watch at the hands of their masters; and as the eyes of maidservants, on the other side, watch at the hands of their mistresses; thus our eyes watch in the presence of the LORD our God for the time when he will show compassion to us.

הוד׳א כעיון עביד אלי יד מולאהם, וכעיון אלאמה אלי יד סיידתהא, כד׳לך עיוננא אלי אללה רבנא אלי אן ירופנא.

הנה כעיני עבדים אל יד האדונים שלהם וכמן עיני השפחה אל יד אדונתה כך עיניו אל ה׳ אלוהינו עד שיחוס עלינו.

הנה – אחר כן דבר בעדו ובעד עמו כי אין כח לעבד להמלט מיד הבאים להרגו אם לא יושיענו אדוניו.

BEHOLD. The psalmist next speaks on his own behalf and on behalf of his people,⁠¹ for a servant does not have the strength to save himself from those who come to kill him unless his master saves him.

1. The first person plural in our verse refers both to the psalmist and to his contemporaries.

הנה כעיני עבדים – שאין להם מחיה ופרנסה אלא מהם, ואליהם תלויות עיניהם.

ואדוני אבי ז״ל פירש: אל יד אדוניהם – אל אדוניהם. אל יד גבירתה – אל גברתה. בעת שיכו אותם אין להם למי ישאו עין אלא לעצמם, שירחמו עליהם, וירפו ידם מהם. כן אנחנו. מי הכנו ומי נתננו בגלות? האל יתברך, שהוא אדונינו, ואנחנו עבדיו, ואין לנו למי נשא עין, אלא למי שנתנו בגלות, שירחם עלינו ויוציאנו ממנו.

ואמר הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה, כלומר, כעיני עבדים שאין להם פרוסה אלא מהם. וענין אל יד, להיות להם פורסים פת בגם. וי״מ אל יד אדוניהם ואל יד גברתה, בעת שירצו להכותם אין להם למי ישאו עין לעזרתם ולהצילם, רק להם, ושופכים נפשם בבקשה שירפו ידיהם מהכאתם. כן עינינו אל ה׳ אלהינו שנתננו בגלות, שירפה ידיהם מהכאתם. כן עינינו אל ה׳ אלהינו שנתננו בגלות שירפו ידיו ממנו ויחננו.

אל יד אדוניהם – האל״ף בגעיא בס״ס.

גברתה – היא אשת האדון כמו מפני שרי גברתי (בראשית ט״ז:ח׳).

אל יד – צופים אל יד אדוניהם ליתן להם דבר מה ואינם חדלים מלצפות עד אשר יתן להם.

הנה – מציין זה בשני משלים נאותים מאד, הנה העבדים אין נושאים עיניהם רק אל יד אדוניהם שהיד הזאת לפעמים תכם בשבט ולפעמים תתן להם לחם ומזון, כן עינינו אל ה׳ אלהינו בין שהוא ה׳ מרחם, בין שהוא אלהינו הדיין ומוכיח ומיסר, ואומר שלא לבד שנדמה כעבדים אל יד אדוניהם שהאדון הוא המשפיע הראשון, כי גם כעיני שפחה אל יד גבירתה – שהגבירה אינה המשפעת בעצם וראשונה כי היא מקבלת מן האדון, ובכ״ז תשא השפחה עיניה אליה, כן עינינו אל ה׳ בין מצד שאנו חושבים אותו כהאדון שממציא הטוב בראשונה, בין כגבירה שהיא אמצעית בין המשפיע והמקבל ומושטת הטוב שקבלה מהמשפיע ליד המקבל, וכן אתה מצד שאתה ה׳ מהוה כל הווה אתה המשפיע הראשון וממציא הטוב, ומצד שאתה אלהינו המשגיח עלינו ומושיט לנו את הטוב, אתה גם האמצעי שמושיט הטוב אלינו באופן שאתה ממציא הטוב וגם המביאו אלינו, וכן אנו מצפים עד שיחננו הגם שאין אנו ראוים עפ״י הזכות יעשה זאת מצד החנינה.

אל יד אדוניהם – המכה אותם, והם צופים מתי יחון עליהם ויחדל מהכותם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון