Tehillim 123 – תהלים קכג‏ – Mikraot Gedolot

שִׁירָא דְאִתְאַמַר עַל מְסוּקִין דִתְהוֹמָא קֳדָמָךְ זְקַפֵית יַת עֵינַי דְיָתֵיב עַל כּוּרְסֵי יְקָרָא בִשְׁמַיָא.

A song that was uttered on the ascents of the abyss. Before you I have lifted up my eyes, you who sit on a throne of glory in heaven.

אליך נשאתי את עיני – אתה מוצא אין לך אבר ואבר שלא קילס להקב״ה בו כו׳ קילסו בראשו, דשנת בשמן ראשי (תהלים כ״ג:ה׳), קילסו בעיניו, עיני תמיד אל ה׳ (תהלים כ״ה:ט״ו), אליך נשאתי את עיני כו׳. ואתם עדי נאם ה׳ ואני אל (ישעיהו מ״ג:י״ב), כשאתם עדי אני אל וכשאין אתם עדי אין אני אל, כיוצא בדבר אתה אומר אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים, אלמלא אני לא היית יושב בשמים כו׳.

(ב-ג)

יאר ה׳ פניו אליך ויחנך (במדבר ו׳:כ״ה). במתנת חנם, וכה״א כן עינינו אל ה׳ אלהינו עד שיחננו, ואומר חננו ה׳ חננו כי רב שבענו בוז. ד״א ויחנך. להוציאך משעבוד מלכיות כמה דתימה חננו ה׳ חננו כי רב שבענו בוז.

שיר המעלות אליך נשאתי וגו׳ (כתוב ברמז תקמ״ט).

ותסביח ברפע צות, אליך אשלת עיני, יא סאכן אלסמא.

ועוד הלל בהרמת קול. ה׳! מי שהשמים מעונו! אליך אני הרמתי את עיני..

ושיר בקול רם, אליך נשאתי את עיני השוכן בשמים.

שיר המעלות אליך

הישבי – יו״ד יתירה.

Who dwell Heb. הישבי. The "yud" is superfluous.

שיר המעלות אליך נשאתי – בגלות בבל עשאוהו, כשעלו בני הגולה לבנות ירושלים, ולא היו באים ביחד אלא מעט, חבורה אחר חבורה, כמו שכתוב בספר עזרא,⁠^א והיו מבקשים רחמים על קיבוץ גלות חביריהם.

א. השוו נחמיה י״א:א׳-ב׳.

שיר המעלות אליך נשאתי – ידבר המשורר על גדול הדור שהוא בגלות או במצור, על כן: אליך נשאתי.

וטעם היושבי בשמים – כי כל הגזרות באות משם.

A SONG OF ASCENTS. UNTO THEE I LIFT UP MINE EYES. The poet speaks on behalf¹ of the greatest person of the generation,⁠² who is in exile or under siege. Therefore the psalmist goes on to say, unto thee I lift up mine eyes.⁠³

Scripture reads O Thou that art enthroned in the heavens because all the decrees come from there.⁠⁴

1. This is so according to Filwarg.

2. The leader of the generation.

3. Nasati et enai (I lift up mine eyes) is in the singular. The rest of the psalm is in the plural. Hence Ibn Ezra’s interpretation.

4. See Ibn Ezra on Ps. 19:2.

שיר המעלות אליך נשאתי את עיני – כשידבר על לשון בני הגלות, פעם ידבר לשון יחיד דרך כלל, ופעם דרך לשון רבים.

היושבי בשמים – היו״ד נוספת, והוא כמו: היושב. אמר: אין לי עזר בארץ, ואיני מקוה העזר אלא ממך.

שיר המעלות אליך נשאתי וגו׳ זאת המעלה נראה שנאמרה על בני הגלות. ואמר בלשון יחיד, כאילו כלל העם מדברים. אליך נשאתי עיני כלומר, שאין לי עוד למי אשאם. והיושבי היו״ד יתרה, כמו המגביהי, המשפילי (תהלים קיג, ה).

היושבי – היו״ד יתירה.

אליך נשאתי וגו׳ – להיות צופים ומביטים לעזרה.

היושבי – אתה היושב בשמים.

שיר המעלות – בקשה על התשועה בהיות בטחונו בה׳ לבדו, אליך נשאתי את עיני ר״ל כי הבוטח בה׳ שיושיעהו ע״י אמצעיים טבעיים הוא נושא לבו אל ה׳ ועיניו על האמצעיים שמהם ועל ידם יצפה להשיג עזרתו, (שעז״א המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה, ר״ל שהמתפלל על צרכי העולם הגם שיתן עיניו למטה על דברים השפלים, צריך עכ״פ שיהיה לבו למעלה אל המנהיג והמניע את הכל), אבל אנכי רק אליך נשאתי את עיני, אני מקוה שאתה תבחר האמצעים אל התשועה, לא באמצעות העולם השפל רק מצד שאתה היושבי בשמים ומנהיג ומניע את המערכת.

שיר המעלות אליך נשאתי – מזמור זה יתכן שנכתב בשובם מן הגלות, והשמרונים ושאר שכניהם הרעים של ישראל מלעיגים עליהם (נחמיה ג׳:ל״ג⁠־ל״ח), והם השאננים שלא גלו מארצם (ירמיה מ״ח:י״א).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון