×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ט) סָבִ֗יב רְשָׁעִ֥ים יִתְהַלָּכ֑וּןכְּרֻ֥ם זֻ֝לּ֗וּת לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃
All around, the wicked walk, as the worthless are exalted among men.⁠1
1. as the worthless are exalted among men | כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם – See R. Moshe ibn Chiquitilla, Ibn Ezra and Malbim, the former understanding that the word "זֻלּוּת" refers to worthless, base men, and the latter that it refers to "trivialities". One might also suggest that it means vileness as a whole. Cf. Machberet Menachem: "like a wild ox who gorges on mankind", understanding "רֻם" to be a variation of "ראם" (wild ox) and "זֻלּוּת" to relate to the root "זלל", as used in the phrase "זוֹלֵל וְסֹבֵא" (a glutton and drunkard). According to all, the verse might be a continuation of the previous statement, explaining why it is so necessary that Hashem keep guard. Alternatively, see Da'at Mikra that the verse is a request that the wicked walk around in circles, lost, when those who were debased [the righteous] are [finally] elevated among men.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
חֲזוֹר חֲזוֹר רַשִׁיעַיָא מְהַלְכִין כַּעֲלוּקָא דְמָצְצָא דְמֵיהוֹן דִבְנֵי נָשָׁא.
All around the wicked walk, like a leech that sucks the blood of the sons of men.
סביב רשעים יתהלכון – ר׳ יהודה אומר סביב לרשעים צדיקים הולכים בשעה שיוצאין מגן עדן ורואין את הרשעים נידונין בגיהנם נפשם שמחה עליהם שנאמר (ישעיהו ס״ו:כ״ד) ויצאו וראו בפגרי האנשים. באותה שעה צדיקים נותנים הודיה להקב״ה על היסורין שהביא עליהן בעולם הזה שנאמר (שם י״ב:א׳) ואמרת ביום ההוא אודך ה׳ כי אנפת בי ישוב אפך באומות העכו״ם. ותנחמני מהן. כרום זלות לבני אדם. כרם כתיב לכשירים הקב״ה כרמו שהוא בזוי בעולם הזה אלו ישראל שנאמר (שם ה׳:ז׳) כי כרם ה׳ צבאות בית ישראל. אמר לו ר׳ נחמיה יהודה עד מתי אתה עוקם עלינו את המקרא. אלא סביב רשעים יתהלכון סביב לצדיקים רשעים הולכין. בשעה שיוצאין מגיהנם ורואין את הצדיקים בגן עדן ונפשם מתמעטת עליהם. הדא הוא דכתיב (תהלים קי״ב:י׳) רשע יראה וכעס. אימתי כרום זלות לבני אדם בשעה שיפרסם הקב״ה מצוות בזויות בתורה. מה לך יוצא ליסקל על ששמרתי את השבת. מה לך יוצא לישרף על שאכלתי את המצה. מה לך יוצא ליהרג על שמלתי לבני. מה לך יוצא לידקר בפוראגון על שעשיתי רצון אבי שבשמים. (זכריה י״ג:ו׳) מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הוכיתי בית מאהבי. המכות האלה גרמו לי להאהב לאבי שבשמים. הוי כרום זלות לבני אדם. כשירומם הקב״ה מצוות מזולזלות בעולם הזה.

רמז תרנט

סביב רשעים יתהלכון – רבי יהודה אמר סביב לרשעים צדיקים מתהלכין, בשעה שהצדיקים יוצאים מגן עדן ורואים רשעים נדונין בגינהם נפשם שמחה עליהם הה״ד ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי, באותה שעה צדיקים נותנין שבח על היסורין שהביא עליהם בעולם הזה שנאמר ואמרת ביום ההוא אודך ה׳ כי אנפת בי ישוב אפך בעו״א ותנחמני מהם, כם זלות כרם כתוב כשירומם הקב״ה כרם בזוי שהיה לו בעולם אלו ישראל שנאמר כי כרם ה׳ צבאות בית ישראל, א״ל רבי נחמיה עד מתי אתה מעקם עלינו את המקרא אלא סביב רשעים להצדיקים מתהלכין. בשעה שהרשעים יוצאין מגיהנם ורואים את הצדיקים בשלוה בגן עדן נפשן מתמעטה עליהם שנאמר רשע יראה וכעס, אימתי כרום זלות בשעה (שיפרסם) [שירומם] הקב״ה (כט מצות בזויות שבתורה, מה לך יוצא ליסקל על ששמרתי את השבת, מה לך יוצא לישרף על שאכלתי מצה, מה לך יוצא ליהרג על מה שמלתי את בני, מה לך לוקה בפרגול על שעשיתי רצון אבי שבשמים מה המכות האלה בין ידיך, ואומר אשר הוכיתי בית מאהבי המכות גרמו לי ליאהב לאבי שבשמים.
דבר אחר כשיפרסם הקב״ה כרמם של ממזרים וכבר פרסמן ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן. אמר רבי חלבו אמר רבי הונא כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע שנאמר סביב רשעים יתהלכון. אמר אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה. ההוא גברא דהוה מצלי אחורי בי כנישתא ולא מהדר אפיה לבי כנישתא אתא אליהו ז״ל אידמי ליה כטייעא אמר ליה כדו בר קיימת קמי מרך שקל ספסירא וקטליה. אמרו ליה רבנן לרב ביבי ואמרי לה רב ביבי לרב נחמן בר יצחק מאי כרום זלות אמר ליה דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהם. ר׳ יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו כיון שנצרך אדם לבריות משתנות פניו ככרום, מאי כרום כי אתא רב דימי אמר עוף יש בכרכי הים וכרום שמו כיון שחמה זורחת מתהפך לכמה גוונים. רבי אמי ורבי אסי אמרי כאלו נדון בשני בתי דינין באש ובמים שנאמר הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים. רב הונא אמר כל שאינו נכנס לבית הכנסת בעולם הזה אינו נכנס לבית הכנסת בעולם הבא, אמר רבי יוחנן מאי טעמא סביב רשעים יתהלכון והמתפלל בתוכה בעולם הזה כאלו מתפלל בבית המקדש שנאמר ואהי להם למקדש מעט בגוים.
פאן חואלינא ט׳אלמין יסעון, יהקרון אלנאס כאלמקדאר אלד׳י כאן יג׳ב אן ירפעונהם.
כי מסביבנו רשעים משתדלים לבזות בני אדם פי כמה ממה שהיו חייבים לכבד אותם (כי בני אדם חייבים לכבד זה את זה).
סביב, כי סביבותינו רשעים מתהלכים, המזלזלים בבני אדם באותה מדה שהיו חייבים לרוממם. כלומר מזלזלים בני אדם מתוך גאותם וגסות רוחם ובהרגישם את שפלותם וניוונם ודלותם הרוחנית מוסרית מגיבים בזלזול בבני אדם המכובדים בדמותם שעל ידי כך יוסיפו לעצמם כבוד, ולזה רמז רבינו בפירושו לפסוק זה בספרו האמו״ד מאמר ה פ״ז.
וזולות אסם אלפעל מן זלל פי מוצׄע אלצפה ואן שית פקﹸל [15 ב] אנה יריד אנשי זלות מתׄל אל תהי מרי (יחזקאל ב:ח) יעני איש מרי ואמרת אל מרי (יחזקאל מד:ו) אי עם מרי כמא קאל כי עם מרי הוא (ישעיהו ל:ט).
vile men (ZuLLûṯ)” (Psalms 12:9) is a verbal noun from (the root) Z-L-L in place of an attribute.⁠1 And if you wish, say that it intends ‘vile men (ʾanšȇ zullûṯ)’, as in “do not be rebellious (męrî)” (Ez. 2:8), meaning ‘a rebellious man (merî)’, (and) “And say to the rebellious” (Ez. 44:6) as in ‘rebellious people’ as stated, “for it is a rebellious people” (Is. 30:9).⁠2
1. It has the meaning zôllel (glutton) as in Deut. 21:20. Ibn Ezra cites and rejects this explanation anonymously.
2. The verse means, ‘when vile men are exalted’. So too Ibn Ezra, anonymously.
סביב רשעים יתהלכון – לטמון מוקשים להכשילני.⁠א
כרום זלות לבני אדם – מקנאתם, שעינם רעה בגדולתי שנלקחתי מאחרי הצאן למלך. וזהו פתרונו: כרום זלות לבני אדם – כשמתרומם איש הזולל בעיני אדם. וזהו דוגמת האמור במקום אחר: אבן מאסו הבונים (תהלים קי״ח:כ״ב).
ומדרש אגדה פותרו: בישראל לעתיד לבא כשיתרוממו.
[ומנחם פתר: כרום זולות לבני אדם – כראם הזולל לאכול בני אדם. ויהיה רום – כמו: רים (איוב ל״ט:ט׳-י׳) וראם, וזולות – כמו: זולל וסובא (דברים כ״א:כ׳). וכן פתרונו: סביב רשעים יתהלכון – סביבות העני הולכים הרשעים לבלעו חנם, כרום זולות לבני אדם.]⁠ב
א. בגיליון כ״י לוצקי 778 מופיע כאן: ״סביב רשעים יתהלכון – כך היה דוד מבקש לפני הקב״ה שסביב לכבודן של צדיקים יוכלו רשעים להתהלך ויחזו במובטח להם ויבושו בקנאת עם. ואימתי כרום זלות לבני אדם – כשירים הקב״ה בני אדם שהם מזולזלים, ואין אדם אלא ישראל שנאמר: ואתנה צאני. נ״א: אדם אתם. נ״א: כרום זלות לבני אדם – כל מה שמתרוממים ומתנשאים בעולם הזה לעתיד לבא יהו מזולזלים לישראל שנקראו אדם. א״א.⁠״
ב. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, אוקספורד 34, ברלין 122, פרמא 3204, פריס 161.
Wicked men walk on all sides to hide traps to cause me to stumble.
when the basest to the sons of men is elevated Heb. כרם זלות לבני אדם [They walk on all sides] because of their envy, for they are jealous of my greatness, that I was taken from behind the sheep to be a king. This is the interpretation of כרם זלות לבני אדם: when a man considered by the sons of men to be base is elevated. This is on the order of the passage elsewhere: "The stone that the builders rejected became a cornerstone" (Tehillim 118:22). The Midrash Aggadah interprets it concerning Israel in the future, when they will be elevated. [Unknown Midrashic source] Menachem interprets כרם זלות לבני אדם (pp. 78, 164): like a gluttonous wild ox to devour the sons of men. Accordingly, כרם is rendered: like a רים or ראם, and זלות is like (Devarim 21:20) זולל וסבא, "a glutton and a drunkard.⁠" The following is its interpretation: The wicked walk on all sides around the poor man; the wicked walk to swallow him for naught, as a wild ox to swallow the sons of men.
{כרם זלות –} כרמה הזאת שזוללת וסובאה דם האדם, וכן הוא בתרגום כהדיא עלקא דמצצא דמא דאינשא. (תוס׳ ר״י שירליאון ברכות ו׳: בשם: ורבינו מאיר פי׳... וכן פי׳ בנו רבינו שמואל)
ופירוש זולות – קלון, כמו:⁠א יקר מזולל (ירמיהו ט״ו:י״ט), כי הייתי זוללה (איכה א׳:י״א), כל מכבדיה הזילוה (איכה א׳:ח׳), והוא חסר הראוי.
כרום – אנשי זולות, כדרך: וגבורתך במלחמה (ישעיהו ג׳:כ״ה), אל תהי מרי (יחזקאל ב׳:ח׳), ואני תפלה.
ויש אומרים: מן זולל וסובא. והראשון נכון.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״כמו״.
The meaning of zullut (vileness) is, vile. Compare, the precious out of the vile (mi-zolel) (Jer. 15:19); How vile (zolelah) I am (Lam. 1:11);⁠1 All that honored her despise her (hizziluha) (ibid. v. 8).
A word is missing in our clause. Our text should read as if written, when vile men are exalted.⁠2 Our verse is similar to, And thy mighty in the war (Isaiah 3:25);⁠3 be not thou rebellious (Ezek. 2:8);⁠4 But I am prayer (Psalms 109:4).⁠5
Some say that the word zullut is related to the word zollel (glutton) in a glutton and a drunkard (Deut. 21:20).⁠6 However, the first interpretation is correct.
1. Translated according to Ibn Ezra
2. In other words zullut (vileness) is short for anshe zullut (vile men). According to Ibn Ezra the second part of our verse should be rendered: When vile men, among the sons of men are exalted.
3. And thy mighty in the war should be read as if written, And thy mighty men in the war.
4. Be not thou rebellious is short for, be not thou a rebellious person.
5. Translated literally. But I am prayer is short for, but I am a man of prayer.
6. According to this interpretation our clause should be rendered as follows: When gluttons are exalted among the children of men.
סביב רשעים יתהלכון – כי הרשעים יתהלכון סביב לצדיקים להרע להם, לפיכך צריך שתשמרם מהם.
כרום זלות לבני אדם – כשיתרוממו הרשעים הוא זלות ושפלות לבני אדם. על דרך ובמשל רשע יאנח עם (משלי כ״ט:ב׳). וזלות הפך הכבוד. והזי״ן בקבו״ץ שפתים.
סביב רשעים יתהלכון. וזמן לכת הרשעים הנה והנה1 בהיותם בעולם הזה יהיה כרום זלות לבני אדם, כל עוד שתרום ותתנשא2 מלכות שהיא ׳זולות׳ ובזיון ׳לבני אדם׳3, שהיא מלכות שאינה הוגנת4:
1. ׳ענין המתהלך הוא ההולך אנה ואנה, לא אל מקום אחד בלבד׳ (לשון רבינו בויקרא כו יב).
2. ׳כרום׳ – כ״ף השימוש, כאשר תרום.
3. רש״י פירש ׳כשמתרומם איש הזולל בעיני בני אדם׳, והרד״ק פירש ׳כשיתרוממו הרשעים הוא זלות ושפלות לבני אדם׳.
4. מלכות אדום. בגיטין (פ.) ׳מאי מלכות שאינה הוגנת, מלכות הרומיים׳. ובדברים (לב כא) כתב רבינו ׳בגוי נבל אכעיסם, שהחריבה אותו מלכות שלא הוגנת שאין להם לא כתב ולא לשון׳. ובפירוש רבינו להלן (סט ב-ג) כתב ׳אחר שנמלטתי מאלו המלכים הגדולים [מלכות בבל ויוון], שטפתני שבולת מים, ׳זה העם לא היה׳, שהיא מלכות אדום שקראוה ז״ל מלכות שאינה הוגנת, כי אמנם ראשית לה היתה סיעת לסטים, כמו שהתבאר בדברי הימים שלהם, היא שטפתני והגלתני מארצי׳.
סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם. ר״ל, כי כל זה בא ומגיע מגאוות המלך, ואמר ׳כרום׳ המלך שהוא לו ׳זולות׳, אז ׳סביב רשעים יתהלכון׳, כמו שאמרנו לעיל (תהלים י״ב:א׳-ב׳) ׳מושל מקשיב על דבר שקר׳ וכו׳ (משלי כ״ט:י״ב):
סביב רשעים יתהלכון – ויקרא רבה ריש פ׳ ל״ב ר׳ יהודה אומר סביב לרשעים הצדיקים מהלכים וכו׳ ולפי זה היה צריך להיות פסוק הטעם במלת רשעים ולכן אמר לו רבי נחמיה עד מתי אתה עוקף (פי׳ מעקם ומעוית ובמדרש תילים גריס עוקם) עלינו את המקרא אלא סביב צדיקים הרשעים מהלכים וכו׳.
כרם זלות – מלת כרם חסר וא״ו והתם במדרש רבתי ושוחר טוב דרשי ליה לשון רוממות כמו הקרי ולשון כרם כמו הכתיב זיל קרי התם.
כרום – כמו כראם והוא מין החיה.
זלות – מלשון זולל ורעבתן.
סביב – כי הרשעים הולכים סביבות האביון ללכדו כמו הראם הזולל אשר סובב הולך לטרוף בני אדם ולזה אין שמירה להאביון כ״א על ידיך.
כרום – מקור בעת רום.
זלות – דברים מבוזים כמו כל מכבדיה הזילוה.
סביב – ר״ל שתצרנו מן הדור זו אשר בו יתהלכון הרשעים סביב הקליפה המכסה את הפרי, סביב לבושי וספורי התורה לזייפם ולערב בם מוץ ופסולת,
בעת רום זלות לבני אדם – בעת אשר דברים הזלים והפחותים יתרוממו לבני אדם, בעת שיעזבו את הדבר היקר והנכבד שהיא האמונה המקובלת ודברים האלהיים, ודברים הזלים והמבוזים שהם מחקרי השכל ומופתים מתעים הם יקרים ורמים בעיניהם, שאז יתהלכו הרשעים סביב אמרות ה׳ לשים דברים כוזבים ועיונים מבוזים תחתיהם, בעת הזאת צריך שתשגיח לשמור ולנצור אמרות ה׳ וכסף הדת האלהי מן המזייפים, בל יערבו בם סיגים ודברי זולות.
כרם זלות – כהתרומם הזלים והרקים מכל כשרון (ואם תוציא יקר מזולל, ירמיה ט״ו:י״ט) לב רשעים יאמץ ויתהלכו סביב לבני אדם להזיק להם; ותיבת כרם הכתובה בלא ו״ו אולי ראויה להנקד כֶּרֶם; וזלות מלשון וכרת הזלזלים במזמרות (ישעיה י״ח:ה׳) כרם שכולו זלזלים ונטישות ארוכות שאינו עושה פירות רק יונק לריק מהאדמה וגוזל מקום נטעי נעמנים, כן הרשעים הגאים הולכים ומתפשטים לכל צד ואוכלים עמל חרוצים, ואין בהם תועלת, ע״כ הם לאדם כְּכֶרֶם זַלּוֹת; ובתרגום ארמי מפורש בעלקא דמצצא דמהון דבני נשא.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144