×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(י) כׇּל⁠־גּוֹיִ֥ם סְבָב֑וּנִיבְּשֵׁ֥םא יְ֝הֹוָ֗היְ֝⁠־⁠הֹוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם׃
All the nations surrounded me; indeed,⁠1 in the name of Hashem I cut them down.⁠2
1. indeed | כִּי – Though often translated as "that", "for", or "when", here the word "כִּי" appears to be a marker of intensity.
2. cut them down | אֲמִילַם – This assumes that the verb stems from the root "מול", to circumcise or cut. Cf. R. Moshe ibn Chiquitilla who posits that it relates to the word "אמלל", to languish or be weak
א. בְּשֵׁ֥ם =ל ובדפוסים
• א!=בְּ֭שֵׁ֥ם (קו מיותר של דחי באות בי״ת); הדחי החריג ברור בצילום הכתר. במהדורות ברויאר ומג״ה הורידו אותו.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומעשי ה׳מצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןנצי״בהואיל משהעודהכל
כָּל עַמְמַיָא חֲזַרוּ יָתִי בְּשׁוּם מֵימְרָא דַייָ רַחֲצִית אֲרוּם אֶתְּשִׁנוּן.
All the Gentiles have surrounded1 me; in the name of the word of the LORD I have put my trust, for I will tear them apart.
1. Surrounded: encompassed.
כל גוים סבבוני – ג׳ פעמים עתיד גוג ומגוג לעלות לירושלים כדרך שעלה סנחריב לארץ ישראל וכדרך שעלה נבוכדנצר לירושלים. שלש פעמים פעם ראשון הוא אומר כל גוים סבבוני. שהוא עתיד לכנוס כל העולם ולהעלותם לירושלים שנאמר (מיכה ד׳:י״א) ונאספו אליו גוים רבים. וכל הפרשה. והמה פרוכין. לכך נאמר בשם ה׳ כי אמילם. פעם שניה הוא אומר סבוני גם סבבוני. שהוא עתיד להרגיש כל האומות ולהעלותם לירושלים שנאמר (תהלים ב׳:א׳) למה רגשו גוים. והם פרוכין. לכך נאמר בשם ה׳ כי אמילם פעם שניה. פעם שלישית אומר סבוני כדבורים. שהוא עתיד לפרוש דוגמניות על כל המדינות להוציא כרוזות. כמה דאת אמר (יואל ד׳:ט׳) קראו זאת בגוים קדשו (עצרה) מלחמה. וכל הפרשה. והמה פרוכין. לכך נאמר בשם ה׳ כי אמילם פעם שלישית.
דבר אחר: כל גוים סבבוני – שהוא עתיד להכניס כל אומות העכו״ם להעלות לירושלים וישראל מתייראים ממנו. באותה השעה אומר להם הקב״ה (ישעיהו מ״א:י״ד) אל תיראי תולעת יעקב. סבוני גם סבבוני. שהוא עתיד לתפוס שבט יהודה ולאסור אותן וכסבורין למסור כל אחד ואחד לשונאים שלו ויאמרו יבואו אחינו וישלטו בנו ואל ישלטו בנו שונאינו שנאמר (זכריה י״ב:ה׳) ואמרו אלופי יהודה בלבם. והקב״ה עושה להם נסים ומפיל שונאיהם לפניהם שנאמר (שם ו׳) ביום ההוא אשים את אלופי יהודה וגו׳. והמה פרוכים. לכך נאמר בשם ה׳ כי אמילם. סבוני כדבורים. מה הדבורה הזו מכניסה דבש לבעליה כך עתיד הקב״ה לכנס כל אומות העולם ולהעלותם לירושלים שנאמר (שם י״ד:א׳) הנה יום בא לה׳. יכול יש בהם ממש לכך נאמר דועכו כאש קוצים. משל למלך שנכנסו עליו גנבים והיה המלך פקח. אמר המלך אם אני עומד עליהם מיד הם אומרים מה מצא בידינו מן המחתרת. אלא יודע אני שעתידין לבוא שלשה פעמים לסוף אני עומד עליהן והורגן. כך המלך זה הקב״ה. גנבים אלו אומות העכו״ם. המחתרת זה העיר שנאמר (שם ב׳) ואספתי את כל הגוים אל ירושלים. ואומר (שם) ונלכדה העיר ונשסו הבתים זו הביזה. והנשים תשכבנה אלו הבנות. (שם) ויצא חצי העיר בגולה זו השביה. והקב״ה יוצא ונלחם עמהם שנאמר (שם ג׳) ויצא ה׳ ונלחם עם כל הגוים. והקב״ה משלח בהם מגפה שנאמר (שם י״ב) וזאת תהיה המגפה. וכל הפרשה. והמה פרוכין. לכך נאמר כי אמילם. דחה דחיתני לנפול בימי עשו וה׳ עזרני. דוד אמר דחה דחיתני לנפול בימי גלית וה׳ עזרני.
ואן חאט בי ג׳מיע אלאמם, פאנא באסם אללה אקצפהם.
וכל האומות הקיפו אותי הרי אני בשם ה׳ אחתוך אותם.
כל, ואם יקיפוני כל הגוים הרי אני בשם ה׳ אשמידם.
כל גוים סבבוני – מדבר במלחמות גוג ומגוג שכל הגוים שם, שנאמר: ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה (זכריה י״ד:ב׳).
אמילם – אכריתם, לשון ימולל ויבש (תהלים צ׳:ו׳).
All nations surrounded me This speaks about the war of Gog and Magog, when all the nations will be there, as it is said: "And I shall gather all the nations to Jerusalem to wage war" (Zekharyah 14:2).
I shall cut them off Heb. אמילם, I shall cut them off, an expression of: "it is cut off (ימולל) and withers" (Tehillim 90:6).
אמילם – אכריתם.
כל – אם סבבוני כל גוים אני אכריתם בשם י״י אשר הוא חוסה בו.
ומלת אמילם – כמו ימולל ויבש (תהלים צ׳:ו׳), כמו: אכינם יכונןא (ישעיהו ס״ב:ז׳). ובאה זאת הלמ״ד קמוצה, כדרך: ילבשם הכהן (שמות כ״ט:ל׳).
ור׳ משה אמר: כי אמילם מגזרת אמלל על משקל פקידה. והוא רחוק.
א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״יכונם״.
ALL NATIONS COMPASS ME. If all nations would surround me, then
I would cut them off in the Name of the Lord in whom 1I take refuge.
The word amilam (I will cut them off) is related to the word yemolel (it is cut down) in it is cut down and withereth (Psalms 90:6).⁠2 The relation of amilam to yemolel is similar to the relation of akhinem (I will establish them) and yekhonen (He establisheth) (Isaiah 62:7).⁠3 The lamed of amilam is vocalized with a kamatz,⁠4 like the shin in the word yilbasham in [the priest shall put them on] (Exodus 29:30).⁠5
Rabbi Moses says that amilam is related to the word umlal (languisheth) (Joel 1:10). It follows the form of pekidah (visitation).⁠6 However, Rabbi Moses’ interpretation is far-fetched.⁠7
1. Literally, he.
2. Both words come from the same root: mem, vav, lamed.
3. Both words come from the same root: kaf, vav, nun.
4. A pattach. Ibn Ezra occasionally refers to a pattach as a kamatz. Ibn Ezra’s point is that amilam is vocalized with a “kamatz” in place of a tzere.
5. Which should have been vocalized with a tzere, but is vocalized with a kamatz. In other words, both words are irregularly vocalized.
6. According to Rabbi Moses, amilam means “their destruction.” It comes from the root alef, mem, lamed, and is an abstract noun with the third person plural suffix. He believes that our verse reads, “in the name of the Lord their destruction [will come].” In this case, the lamed is properly vocalized with a kamatz. – Filwarg.
7. For amilam is a verb from the root mem, vav, lamed.
כל גוים סבבוני – וכאשר סבבוני, בטחתי בשם י״י כי אמילם. אם על כנסת ישראל נאמר, מבואר הוא. ואם על דוד, ישראל ופלשתים שרצו להרע לו כשבא אל אכיש, גם הגוים אשר שרפו צקלג, ושבו נשיו.
כל גוים סבבוני אם על הגלות, רומז על מלחמת גוג ומגוג. ואם על דוד, רומז על הנלחמים עליו מפה ומפה. ואמר שבעת שהיו סובבים אותו היה בוטח בה׳, כי אמילם ר״ל שאכריתם, והיה ראוי להיות אמילם בצרי.
כל גוים סבבוני. בחורבן ראשון: בשם ה׳ כי אמילם. והנה התפללתי ׳בשם ה׳⁠ ⁠׳ - ונכרתו1, כמו שקרה לבבל ולמלך אשור וזרח הכושי ועמון ומואב:
1. אמילם - אכרית׳ לשון ימולל ויבש (לעיל /תהלים/ ב׳) (רש״י). וראה עניין התפילה ׳בשם ה׳⁠ ⁠׳.
כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי. בבית ראשון כשעלה סנחריב על ירושלים ללכדה, שהיו עמו מכל גויים, שהיה כמו גוג, כמו שאמרו ז״ל (סנהדרין צד.) ׳ביקש הקב״ה לעשות לחזקיהו משיח ולסנחריב גוג׳1: בְּשֵׁם ה׳ כִּי אֲמִילַם. ואני ׳בשם ה׳⁠ ⁠׳ ובתפילתי ׳אמילם׳:
1. רש״י (ע״פ חז״ל): ׳כל גוים סבבוני – מדבר במלחמות גוג ומגוג שכל הגוים יהיו שם׳, ואם ביקש הקב״ה לעשות סנחריב גוג ומגוג, גם שם היה כן, ראה מש״כ בישעיה (ל ל) ובביאור שם.
עוד המשיך דוד ע״ה לשון השבח שיאמר ישראל, ואמר שאחרי שיצאו ממצרים בא עמלק ומלחמת עממים ולכך אמר כל גוים סבבוני.
אמילם – ענין כריתה כמו ימולל ויבש (תהלים צ׳:ו׳).
בשם ה׳ – ר״ל אבטח בשם ה׳.
בשם ה׳ – נקשר עם סבבוני.
אמילם – הפעיל משורש מול, אכריתם.
כל גוים סבבוני – ר״ל אני רואה שמה שסבבוני כל הגוים, היה בשם ה׳ ובפקודתו, כדי שאמילם ואכריתם, ר״ל שה׳ סבב שכל גוים אלה יבואו לצור על ירושלים כדי שיפלו שם, כמ״ש כאשר דמיתי כן היתה לשבור אשור בארצי ועל הרי אבוסנו.
כל גויים סבבוני וגו׳1. ידוע, דשורש שיש בו מנחי ע״ו2 או מכפולים3 הוראת נחי ע״ו חזקה משבא בכפולים4. והנה, יש מסבב את האדם באהבה – חובקו ומנשקו, ויש מסבב את האדם – שומרו שלא יברח ממנו, והסיבוב הראשון חזק מן השני – שהרי הוא סמוך לו5.
והנה, העובדי-גילולים הקדמונים היה זה דרכם בעת שישראל ביניהם להעבירם על דתם לעשות את זה בשני אופנים: פעם בעל כרחם – שהיו כופין אותנו להשתמד, ופעם להיפך – שהיו מחטיאים אותם בתאוות ותענוגי העולם הזה6. ודרך עם ה׳ היה תמיד להיות עזים נגד אומות העולם אשר היו באים להכריחם לשמד7, וכמאמר המקרא (תהלים מד,כ-כג) ״כי דיכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמוות8, אם שכחנו שם אלוהינו וגו׳9 כי עליך הורגנו וגו׳10״. אבל כשהיו מחטיאים אותם בתאוות היו המה באים להתפתות ונכשלים מן הקל אל החמור עד שבאו לידי שמד רחמנא-ליצלן11. וזהו ענין מקראות אלו.
״כל גויים סבבוני״. לשמור עקבי12 – שלא אשמור דת ישראל. ״בשם ה׳ כי אמילם״. אחליש את רצונם ותקפם ״בשם ה׳⁠ ⁠⁠״, מלשון ״מה אמולה לבתך״ (יחזקאל טז,ל)13, דהקב״ה מחזק את לב ישראל עד דבטלה גזירה.
1. מענין לציין כי בביאור הפסוקים הבאים הולך בעקבות רבינו – בשינויים מסוימים – בנו הגאון ר׳ חיים ברלין זצ״ל בקונטרס ׳אמרי חיים׳ על הגדה של פסח – עיין שם.
2. היינו ׳נחי ע׳ הפעל׳, כלומר, שורש שהאות האמצעית שלו – כמו האות ע׳ של ה׳פעל׳ שהיא האות האמצעית – היא נחה ואין מבטאים אותה, ובדרך כלל זה קורה כאשר האות האמצעית היא וי״ו, וזהו ׳נחי ע״ו׳. וכוונת רבינו כאן היא למילה ״סבוני״ ששורשה הוא ׳סוב׳, והאות האמצעית – הלא היא הוי״ו – איננה מבוטאת אלא נחה, ונמצא ששורש זה הוא מ׳נחי ע״ו׳, ופשוט.
3. דברי רבינו כאן יובנו על פי דברי הרמח״ל בספר ׳דקדוק לרמח״ל׳ (שער ב׳, חלק א׳, פרק ד׳) בענין ׳שרשי התיבות׳, וז״ל: וצריך שתדע, שהנה הסכימו המדקדקים היות לכל תיבה שורש עצמי... ורוב התיבות שרשם ג׳ אותיות שונות... והם ׳שלמים׳... עוד יש, שהשורש יבנה מאות אחת כפולה ואות אחרת עמה – ויקראו ׳כפולים׳, עכ״ל, וכוונת רבינו כאן היא למילה ״סבבוני״ אשר שורשה הוא ׳סבב׳ שהוא מן השרשים הכפולים, ופשוט.
4. לא מצאנו מקור לקביעה זו של רבינו. ועיין ב׳מטיב שיר׳ (ב,טו) שם הולך רבינו בדרך שונה כדי להוכיח ש׳משמעות ״סבוני״ הקפה בחוזק יותר ממשמעות ״סבבוני״⁠ ⁠׳ כלשונו שם – עיין שם.
5. ואם כן תיפול מילת ״סבוני״ שהוראתה חזקה יותר מ״סבבוני״ על הסיבוב הראשון שהוא חזק יותר מן הסיבוב השני, ומילת ״סבבוני״ תיפול על הסיבוב השני, ופשוט.
6. והאריך בזה רבינו ב׳מטיב שיר׳ (ב,ז) – עיין שם.
7. ב׳מטיב שיר׳ (ב,טו) מוסיף רבינו, וז״ל: ...דישראל עם קשה עורף הם ועומדים על אמונתם ודתם נגד צורריהם.
8. ׳ספורנו׳: ״כי דיכיתנו״ – כאשר דיכיתנו בגזירות האומות עלינו לבטל ממנו תורה ומצוות, ״ותכס עלינו בצלמוות״ – כענין המן, וגירוש ספרד וזולתם.
9. ״...ונפרוש כפינו לאל זר, הלא אלוהים יחקר זאת כי הוא יודע תעלומות לב...⁠״
10. ״...כל היום נחשבנו כצאן טבחה״.
11. וכאן יש בנותן טעם להביא את דברי בנו של רבינו הגאון ר׳ חיים ברלין זצ״ל (בקונטרס ׳אמרי חיים׳ שם) בענין זה, וז״ל: והענין בזה, דידוע שמאז שנאת הדת בימי אברהם אבינו נמשכת השנאה בכל דור לבניו אחריו. והשונאים משתמשים בשני האמצעים – אם להתנכל על ידי גזירות קשות להעביר את ישראל מדתם, ואם באמצעות של הארת פנים להיטיב עמנו בכל הטוב. הממציא את השיטה הראשונה היה פרעה שגזר לענות את בני ישראל בעבודת פרך, וגם להשליך כל הבן הילוד היאורה – כדי שתאלצנה בנות ישראל להתחתן עם המצריים. אבל לא הועיל להם כלום – שכל כך היו בני ישראל מצויינים שם שגם לא החליפו לא את שמותם ולא את לשונם. ׳ויצעקו אל האלוהים מעבודה קשה וישמע וגו׳⁠ ⁠׳ (על פי שמות ב,כג-כד). הממציא את השיטה השניה היה בלעם הרשע שאמר לבלק ״לכה איעצך״ – לעשות דבר – ״אשר יעשה העם הזה לעמך וגו׳⁠ ⁠⁠״ (במדבר כד,יד), רצה לומר, דבר שיעשה את העם הזה שיהיו לעמך. והעצה הזאת כן הצליחה בידם ככתוב (שם כה,ג) ״ויצמד ישראל לבעל פעור וגו׳⁠ ⁠⁠״ ונפל מהם רב. (גם היתה שיטת איוב שהיה מיועצי פרעה, לעמוד מנגד – לא לדרוש שלומם וטובתם וגם לא רעתם).
12. ב׳מטיב שיר׳ (שם) מוסיף רבינו – ׳...בגזירות שלא אשנה מרצונם...׳
13. אשר לפי רבינו ביאורו – מה נחלש רצונך [״לבתך״ – רצונך], אולם יעוין שם במפרשים שפירשו באופנים אחרים.
בשם ה׳ – בטחתי כי אכריתם, ואמילם משרש מול ממקור מל שממנו אמל גמל עמל קמל מלק מלל (מלילות).
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומעשי ה׳מצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןנצי״בהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144