Tehillim 114 – תהלים קיד‏ – Mikraot Gedolot

מִן קֳדָם קֵירִיס אִתְחַלְחַלִי אַרְעָא מִן קֳדָם אֱלָהָא דְיַעֲקֹב.

In the presence of the lord, dance, O earth, in the presence of the God of Jacob.

ואג׳יב מן בין ידי אלסיד ארתעדי יא ארץ׳, מן בין ידי אלאה יעקוב.

ואז אני אשיב [על מה ששאלתי בפסוק ה-ו]: מפני האדון (אדון כל הארץ [ה׳ יתברך]) הארץ רעדה. מלפני אלוהי יעקוב.

מלפני, ואני עונה מלפני האדון חולי ארץ.

חולי ארץ – המחולל ארץ, ויו״ד יתירה בו, כיו״ד מגביהי ומשפילי וההופכי.

Who created the earth Heb. חולי, Who created the earth. The "yud" is superfluous as מגביהי, משפילי and ההוֹפכי.

חולי – תתחלחלי הארץ.

מלפני – יו״ד^א חולי נוסף והוא שם הפועל, כמו: לא יוכלו קום ובעבור היות המלך^ב באל״ף ארץ היתה מלת חולי מלעיל כאילו כתוב חול תחול הארץ.

או חולי צווי^ג כמו קומי, והטעם מהדין הוא שתחולי ארץ. ועתה יפרש טעם רקידת ההרים.

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״זה״.

ב. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 יש רווח במקום: ״המלך״.

ג. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״צווי״.

TREMBLE. The yod of chuli (tremble) is superfluous.⁠¹ Chuli is an infinitive.⁠² It is like the word kum (stand)⁠³ in I am not able to stand (Lam. 1:14).⁠⁴

The word chuli is accented on the first syllable because the alef of the word aretz (earth)⁠⁵ which follows is stressed.⁠⁶ Chuli aretz (tremble, thou earth) is to be interpreted as if it were written chul tachul ha-aretz ⁷(the earth will greatly tremble).⁠⁸

It is also possible that the word chuli is an imperative.⁠⁹ It is like the word kumi (arise) (Isaiah 51:17).⁠¹⁰ The meaning of chuli aretz (tremble, thou earth) is, “it is fitting for the earth to tremble.”

The psalmist now goes on to explain the meaning of the mountains skipping.⁠¹¹

1. Chuli is a variant of chul.

2. Literally, “a verbal noun.”

3. Which is an infinitive.

4. Reading lo ukhal kum rather than lo yukhelu kum. The verse lo yukhelu kum does not appear in scripture.

5. That follows chuli.

6. Literally, “because the king is placed on the alef.” “King” refers to the etnacha that breaks the verse in half. A word that is usually ultimately accented is pronounced penultimately when preceding a similarly accented word.

7. See Ezek. 30:16.

8. Placing an infinitive before a verb in the past or the future of the same root intensifies the force of the verb. Compare this to sakol yissakel (he shall surely be stoned) (Exodus 19:13), ve-rappo yerappe (and shall cause him to be thoroughly healed) (Exodus 21:19).

9. A second person feminine imperative.

10. A second person feminine imperative.

11. The mountains skipped because God turned the rock into a pool of water, the flint into a fountain of waters.

מלפני אדון – השיבה הארץ ואמרה: מלפני אדון, כי הארץ כוללת הים והירדן וההרים והגבעות.

וחולי – מקור, והיו״ד כינוי המדבר. והוא מלעיל, מפני מלת ארץ שהיא מלעיל, אמר: חולי ופחדי ורקדי ונוסי מלפני האדון. ומי זה האדון? אלוה יעקב – שקנה אותו מבית עבדים בכחו, והוא אדון על הכל ועושה ברצונו. ואם ירצה שיעברו בני יעקב בים ובירדן, דין הוא שינוסו ויבקעו המים מפניו כי הוא אדון.

והם ישיבו שכן הוא האמת כי לא היה להם זה כפי הסדור הטבעי כי אם על דרך הפלא וביכולת הבורא והוא אומרו: מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב – שהם שתי סבות הפועלת והתכלית. ר״ל הקריעה היתה בכח האדון שברא העולם כלו ואמר ארץ על ארבע יסודות כמו שבא בפסוק בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ (בראשית א׳:א׳) כאלו אמר שהאדון אשר ברא את הטבע הוא יכול עליו לשנותו.

ויו״ד חולי כתבו המדקדקים שהיא במקום יו״ד הכפל כאלו אמר חולל הארץ ויוצרה ובזה העיד לענין פועל הנס.

ואמנם לענין התכלית אמר מלפני אלוה יעקב – ר״ל שלהיותו אלוה יעקב ביטל הסדר הטבעי והמערכה העליונה להצילו.

מלפני אדון חולי ארץ. הנה לא תחול אז הארץ ויושיעה¹ מיראת מלחמת ישראל, אבל ׳מלפני אדון׳ לבדו², שהוא ׳אדוני האדונים׳, שהם³ הגרמים השמימיים⁴: מלפני אלוה יעקב. שיַראה⁵ שהוא כמו כן ׳אלקי האלקים׳, כאמרו (ישעיה כד כא) ׳יפקוד ה׳ על צבא המרום במרום׳:

1. יל״ע בכת״י, לכאורה צ״ל ׳ויושביה׳.

2. ׳חולי׳ - צווי כמו קומי והטעם מהדין הוא שתחולי ארץ (אבע״ז), שמדבר אל הארץ ואומר לה ׳חוּלִי וּפַחֲדִי וְרִקְדִי ונוסי מלפני אדון׳ (רד״ק), (וראה ספורנו ישעיה מפני אדון), ולא כרש״י שפירש ׳אדון חולי ארץ – האדון המחולל ארץ.

3. האדונים הם.

4. וה׳ הוא אדוני האדונים האלה. והרד״ק כתב: ׳מה לך הים - השאלה לדעת התשובה, כאילו ישאלו מהם למה זה. והתשובה: מלפני אדון, כעבד שהוא חרד וזע מפני אדוניו׳.

5. במלחמת גוג ומגוג.

חולי – ענין יצירה כמו באין תהומות חוללתי (משלי ח׳:כ״ד) והיו״ד נוספת.

מלפני – כאילו ישיבו לומר אנו נסים וגו׳ מלפני פחד האדון החולל את הארץ.

מלפני וגו׳ – כפל הדבר במלות שונות.

חולי – ציווי, וי״מ מקור והיו״ד לכינוי, הארץ משיבה לאמר החול שלי אני ארץ הוא מלפני אדון, ובא הטעם מלעיל מפני קירוב הטעם של מלת ארץ שהיא מלעיל.

מלפני אדון – מפני שהאדון בעצמו ירד בכבודו להשגיח, לכן חולי ארץ – ומה היה הסבה שנתגלה האדון הזה? משיב מפני שהוא אלוה יעקב – שמבואר אצלי שכל מקום שיאמר אלהי יעקב ואלהי ישראל מורה על הקשר והקורבה שיש לו עם עם ישראל.

ובאה התשובה: ״מלפני אדון חולי ארץ״ – שהקב״ה רוצה להראות שהוא אדון על העולם ועושה בעולמו כפי חפצו באשר שהוא יתברך המחולל ארץ¹. עוד טעם: ״מלפני אלוה יעקב״ – באשר רצון ה׳ להראות לכל אומות העולם שהוא ״אלוה יעקב״ – מנהיגם ומשגיח עליהם², ואם היה הנס בדרך נסתר ובהליכות הטבע לא היו אומות העולם מכירים שהוא כן.

1. כלומר, יוצר הארץ, וכן פירש רש״י, וביתר הרחבה כתב ה׳מצודת ציון׳, וז״ל: ״חולי״ – ענין יצירה, כמו ״באין תהומות חוללתי״ (משלי ח,כד), והיו״ד נוספת.

2. שזו היא משמעות שם ״אלוהים״ בכל מקום – מנהיג ומשגיח, וכפי שכותב רבינו בהרבה מקומות [ראה בעיקר – ׳העמק דבר׳ בראשית א,א, שמות כב,כז, ויקרא כג,מג].

חולי – רגזי ורעדי, מקור השרש חל מורה נוח דבר באיזה מקום, על ראש רשעים יחול (ירמיה ל׳:כ״ג), שבראות דבר מפחיד ישאר אדם במקומו בלי יכולת לברוח משם, רק המית רוחו תתראה ברעדת איבריו, וגם חלמיש ממקור זה, שרשו חלם, יחלמו בניהם (איוב ל״ט:ד׳) הקרוב לבריא אלם שענינו חוזק ממקור אֵל; ודבר חזק וכבד ינוח במקומו; והים והירדן וגו׳ מחפזם אינם משיבים דבר, והמחבר אומר להם, יפה אתם עושים שאתם מפחדים מלפני אדוניכם, כי הוא מהפך סדרי הטבע בעבור עמו, ובהשתנות סדרי הטבע לא טוב לכם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון