מה לך הים כי תנוס – בשעה שא״ל הקב״ה למשה ואתה הרם את מטך וכתיב ויט משה את ידו, התחיל הים עומד כנגדו, א״ל משה בשם הקב״ה ולא קבל עליו, הראהו המטה ולא קבל עליו, משלו משל למה הדבר דומה למלך ב״ו שהיו לו שתי גנות זו לפנים מזו מכר את הפנימית בא הלוקח ליכנס ולא הניחו השומר, א״ל בשם המלך ולא קבל עליו, הראה לו הטבעת ולא קבל עליו עד שנהג המלך ובא התחיל השומר לברוח. א״ל כל היום הייתי אומר לך בשם המלך ולא קבלת עליך ועכשו מה אתה בורח, אמר ליה לא מפניך אני בורח אלא מפני המלך, כך משה בא ועמד על הים אמר לו בשם הקב״ה ולא קבל עליו, הראה לו המטה ולא קבל עליו עד שנגלה הקב״ה בכבודו, כיון שנגלה התחיל הים לברוח שנאמר הים ראה וינוס, א״ל משה כל היום הייתי אומר לך בשם הקב״ה ולא קבלת עליך ועכשו מה לך הים כי תנוס, א״ל לא מפניך משה אני בורח ולא מפניך בן עמרם אלא מלפני אדון חולי ארץ. רבי נהוראי אומר שם המפורש ראה חקוק על המטה ונקרע, ר׳ נחמיה אומר כביכול ידו של הקב״ה ראה ונקרע שנאמר ראוך מים יחילו. ד״א ראה הים את ישראל עושים מלחמה זה עם זה על קדושת שמו של הקב״ה אמר מה אני עומד מיד הים ראה וינוס. ד״א ראה ארונו של יוסף יורד לים אמר הקב״ה ינוס מפני הנס שנאמר ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה, ד״א לא היה הים רוצה ליקרע למה שהיו ישראל ממרים אמים הם ממרים ואני אקרע שנאמר וימרו על ים, מיד גער בו הקב״ה שנאמר ויגער בים סוף ויחרב.