×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ג) הַיָּ֣ם רָ֭אָה וַיָּנֹ֑סהַ֝יַּרְדֵּ֗ן יִסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃
The sea saw and fled, the Jordan turned back.⁠1
1. turned back | יִסֹּב לְאָחוֹר – The verse alludes to the miracles of both the splitting of the sea after the Exodus and of the Jordan in the time of Yehoshua.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריאברבנאלמהר״למצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןנצי״בהואיל משהעודהכל
יַמָא אִסְתַּכַּל וְאַפֵּךְ יוֹרְדְנָא חֲזַר לְאָחוֹר.
When the word of the LORD was revealed at the sea, the sea looked and retreated; the Jordan turned around.
הירדן יסוב לאחור – וכי מה טיבו של ירדן ומה איכפת לו וכי בירדן היו עומדין. אלא מכאן את למד שאם ברח ראש האומניות ברחה כל האומנות. כיון שראה הירדן שברח הים אף הוא ברח. אמר משה לים לא אמרת איני נקרע ועכשיו אתה בורח. מה לך הים כי תנוס. אמר לו מן הדין איני ראוי ליקרע מפניך שאני נבראתי ביום ג׳ ואתה נבראת ביום ו׳ ולא מפניך אני נס אלא מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב ההופכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים.
הים ראה – (כתוב ברמז ר״פ וברמז תרע״ב).
הירדן יסוב לאחור – מה טיבו ומה איכפת לו וכי בירדן היו, אלא מכאן אתה למד אם ברחה ראש האומנות ברחה כל האומנות, כיון שראה הירדן לים בורח אף הוא ברח, א״ל הים למשה מן הדין אין לי ליקרע מלפניך אני נבראתי בשלישי ואתה בששי, אלא לא מלפניך אני נס אלא מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב (כתוב ברמז ט״ו).
וראי אלבחר ד׳לך פהרב, ואלארדן אסתדאר אלי וראה.
ראה כל זאת הים ומיד הוא ברח. ו⁠[נהר] הירדן חזר לאחוריו.
הים, וראה הים את זאת וינס והירדן הסתובב לאחוריו.
הירדן יסב לאחור – שכל מימי בראשית נבקעו.
the Jordan turned backward because all the water of Creation split.
הים ראה וינוס – בקריעת ים סוף.
והירדן יסובא לאחור – כשעברו ישראל את הירדן, כתוב: והמים היורדים מלמעלה קמוב נד אחד, ביהושע (יהושע ג׳:ט״ז).
וינוס – כמו: וינס. משום אתנחתא נקוד כן.⁠1
א. כן בפסוק זה. בכ״י (בהשפעת פסוק ה׳): תסוב.
ב. כן בפסוק. בכ״י (בהשפעת ״ויעמדו״ בפסוק המקביל בציווי ביהושע ג׳:י״ג): עמדו.
הים – שנבקעו מימי הים ומי הירדן קמו נד אחד (יהושע ג׳:ט״ז).
THE SEA SAW IT AND FLED. The waters of the sea split (Exodus 14:21) and the waters of the Jordan stood up in one heap (Joshua 3:13).
הים ראה וינוס – על דרך משל, כי נבקעו המים כאילו פחד הים ונס מפניהם בעבורם.
וכן: הירדן יסוב לאחור – כשעברו בירדן.
ואמר הים ראה וינס ר״ל שנבקע לפניהם. ואמר כן דרך משל כאלו פחד הים ונס מפניו. וכן ענין הירדן יסוב לאחור בימי יהושע.
וזכר המשורר שלהיות ישראל ויהודה קדש לי״י הים ראה וינס ר״ל שים סוף נקרע מפניהם כאדם הנס והבורח מגבור ממנו ושכן קרה לירדן שנקרע גם כן ויסב לאחור בבוא יהושע וכל ישראל עליו ויקרעו מי הירדן ביבשה עבר ישראל.
ומה שאמר (תהלים קיד, ג) ״הים ראה וינוס הירדן יסוב לאחור״, אף על גב שלא היו ישראל אצל הירדן, פירשו רבותינו ז״ל כיון שלקה גבירתה, שהוא הים, שפחה לקה עמה. ודבר זה נתבאר למעלה (פמ״ב) אצל (שמות יד, כא) ״ויבקעו המים״, ״ויבקע הים״ לא נאמר, אלא ״ויבקעו המים״ (שמו״ר כא, ו). וזה שאמר ״הים ראה וינוס הירדן יסוב לאחור״.
יסוב – מלשון סבוב.
הים ראה – את ישראל באים אל תוך הים נס ממקומו ונעשה חרבה.
הירדן – בימי יהושע סיבב הירדן לחזור לאחור לבלי לכת דרך מהלכו.
הים ראה וינוס והירדן יסוב לאחור – וכבר בארתי בפי׳ יהושע שבירדן היה הנס רק מצד אחד שקמו נד אחד, כי היורדים מלמעלה למטה תמו נכרתו כפי הטבע, לכן אמר יסוב לאחור, אבל בים היה הנס משני צדדים לכן אמר וינוס.
על כן1 ״הים ראה וינוס״. הוא משל לכך שנתייבש הים פתאום ולא לאט לאט כדרך הילוך הטבע בהשגחה פרטית2, אבל לא כן היה3 כי ״ראה״ את ערך ישראל4, ״וינוס״ – במהרה נתייבש למעלה מן הטבע ולא המתין עדי תגיע הרוח לייבשו.
״הירדן יסוב לאחור״. בשעה שעברו יהושע וישראל את הירדן היה אפשר לקרב את הנס אל הטבע, דהיינו, לייבש את מקור מוצא המים לפי הטבע, ולא היו המים מתגברים איזה שעות5, אבל לא כן היה אותו נס, אלא המים היו מתגברים ויוצאים ממערת פמייס6, וכשהגיעו למקומם של יהושע וישראל ומעמד הכהנים עם הארון היו שבים לאחור ועולים זה למעלה מזה עד י״ב מיל, כדאיתא במסכת סוטה (לג,ב-לד,א)7, והיינו ״הירדן יסוב לאחור״.
1. כלומר, מאחר שהנהגת עם ישראל בצאתם ממצרים היתה מעל הטבע וכנ״ל, על כן...
2. וכפי שכותב רבינו ב׳העמק דבר׳ פרשת וזאת-הברכה (דברים לג,יב), וז״ל: אבל הענין, שנס קריעת ים סוף היה מיועד להיות באחד משני האופנים – אם בהנהגת נס נסתר סמוך להליכות הטבע, ועל זה הקדים הקב״ה רוח קדים עזה כל הלילה ומייבש והולך לאט לאט, אם בדרך נס נגלה – שבשעת קפיצה בעומק הים יהא נקרע, והכל לפי הכנה של ישראל – אם לא ימסרו נפשם באמונה לקפוץ בים, אזי יהא בדרך השגחה פרטית על הליכות הטבע, ואם ימסרו נפשם באמונה אזי בעל כרחך יהא נקרע פתאום.
3. אלא ׳נתייבש הים פתאום׳, והטעם לכך הוא...
4. כלומר, בכך שבסופו של דבר ׳קפץ לים שבט יהודה או שבט בנימין כמבואר המחלוקת במכילתא׳ כלשון רבינו ב׳העמק דבר׳ פרשת בשלח (שמות יד,טז) חזה הים כביכול בערכם של ישראל שאכן מסרו את נפשם באמונתם בדברי ה׳ וכנ״ל, ועל כן...
5. ואז היה ניתן לעבור בקלות את הירדן מאחר שהמים היו מועטים.
6. שזהו מקור מימיו של הירדן כדאיתא בבבא-בתרא (עד,ב) – ׳ירדן יוצא ממערת פמייס׳.
7. וז״ל הגמרא: תנו רבנן, כיצד עברו ישראל את הירדן? בכל יום ארון נוסע אחר שני דגלים והיום נסע תחילה, שנאמר (יהושע ג, יא) ״הנה ארון הברית אדון כל הארץ עובר לפניכם״. בכל יום ויום לויים נושאין את הארון והיום נשאוהו כהנים, שנאמר (שם פסוק י״ג) ״והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נושאי ארון ה׳ וגו׳⁠ ⁠⁠״... וכיון שנטבלו רגלי כהנים במים [רש״י: בשפת מזרחית בכניסתן לתוכו] חזרו המים לאחוריהם [רש״י: שלא היו יורדין מן הכהנים ולמטן, אלא שם עומדים, והמים הבאין תמיד נגבהים ועולין למעלה, כדכתיב ״קמו נד אחד״, והכהנים עמדו שם עד שעברו כולם], שנאמר (שם פסוקים ט״ו-ט״ז) ״וכבוא נושאי הארון עד הירדן וגו׳ ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד״. וכמה גובהן של מים? שנים עשר מיל על שנים עשר מיל, כנגד מחנה ישראל [רש״י: שהיו שנים עשר מיל על שנים עשר מיל, והם עברו כחנייתם רוחב מחניהם עברו יחד כמות שהוא רוחב שנים עשר מיל, נמצאו שלא שהו בעברן אלא מהלך שנים עשר מיל של אורך מחניהם עד שעלו אחרונים של סוף המחנה וכנגדן גבהו המים], דברי ר׳ יהודה. אמר לו ר׳ אלעזר בר׳ שמעון, לדבריך, אדם קל או מים קלים? הוי אומר – מים קלים [רש״י: לרוץ מן האדם], אם כן באין מים ושוטפין אותן [רש״י: ואם כן שהמים לא גבהו אלא שנים עשר מיל וחזרו למקומם נמצא שעדיין לא הספיקו לעבור ובאין מים ושוטפין אותן]? אלא מלמד שהיו מים נגדשין ועולין כיפין [רש״י: אולמות] על גבי כיפין יתר משלוש מאות מיל, עד שראו אותן כל מלכי מזרח ומערב, שנאמר (שם ה,א) ״ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש ה׳ את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם וימס לבבם ולא היה בהם עוד רוח מפני בני ישראל״.
הירדן יסב לאחור – יש בזה יחס לבקיעת מי ים סוף ומי הירדן וחרדת הר סיני במתן תורה רק עיקר דעת הכותב להודיע כי סדרי הטבע בכלל נשתנו לתועלת בני ישראל, כי הירדן נבקע ומחצית מימיו עמדו לא שבו לאחור, וכאן הכונה שהים והירדן והגבעות חרדו מפני ה׳.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריאברבנאלמהר״למצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןנצי״בהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144