×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀ א באַשְׁרֵי⁠־אִ֭ישׁ יָרֵ֣א אֶת⁠־יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑הבְּ֝מִצְוֺתָ֗יו חָפֵ֥ץ מְאֹֽד׃
Halleluyah. Happy is the man that fears Hashem, who delights greatly in His commandments.
א. הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀ א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀> (חטף)
ב. ‹ר3› פרשה פתוחה
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
הַלְלוּיָהּ טוּבֵיהּ דְגַבְרָא דָחֵל יַת יְיָ בְּפִקוּדוֹהִי צָבֵי לַחֲדָא.
Hallelujah!⁠1 Happy is the man2 who fears the LORD; he takes great pleasure in his commandments.
1. Hallelujah: Praise God.
2. Man: son of man.
הללויה אשרי איש ירא את ה׳ – זה שאמר הכתוב (משלי ל״א:ל׳) שקר החן והבל היופי. אין מתבקש לפני הקב״ה לא יופי ולא עושר. ומהו מתבקש יראת חטא שנאמר (שם) אשה יראת ה׳ היא תתהלל. כמה עשה אברהם לפני הקב״ה ולא נתהלל אלא שהיה ירא לפניו שנאמר (בראשית כ״ב:י״ב) כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה. וכן הוא אומר (ירמיהו ט׳:כ״ב) אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל וגו׳. (שם כ״ג) כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי. ואין זאת אלא תורה שנאמר (דברים ד׳:מ״ד) וזאת התורה. ואברהם עשה את התורה מאל״ף ועד תי״ו שנאמר (בראשית כ״ו:ה׳) עקב אשר שמע אברהם בקולי. לפיכך נאמר עליו המזמור של מעלה באל״ף בי״ת עם המזמור של אשתו מא׳ ועד ת׳. אשה יראת ה׳ היא תתהלל. ושניהם עשו את התורה מא׳ עד ת׳. אשרי איש ירא את ה׳ ולמה אשריו שלא עשה את המצוות באנגריא אלא בשמחה. במצותיו חפץ מאד. אמר לו הקב״ה (שם י״ב:א׳) לך לך מארצך. לא עשה באנגריא אלא מיד (שם ה׳) ויקח אברם את שרי אשתו. אמר לו הקב״ה (שם י״ז:י״ג) המול ימול. לא עכב אלא מיד (שם כ״ו) בעצם היום הזה נימול אברהם. אמר לו הקב״ה (שם כ״ב:ב׳) קח נא את בנך. לא עשה באנגריא אלא מיד (שם ג׳) וישכם אברהם בבקר. חפץ לעשות מצוה. וכשנולד יצחק בן שמונה ימים הגישו למילה שנאמר (שם כ״א:ד׳) וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים. והגישו למנחה על גבי המזבח ועשה שמחה ומשתה. ומכאן אמרו חכמים חייב אדם לעשות שמחה ומשתה באותו היום שזוכה למול את בנו כאבינו אברהם שנאמר (שם ח׳) ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק. הוי במצותיו חפץ מאוד.

רמז תתעא

הללויה אשרי איש ירא את י״י – זה שאמר הכתוב שקר החן והבל היופי אין (מתבקש) [מתקבל] לפני הקב״ה לא עושר ולא יופי ומהו (מבקש) [מתקבל] יראת חטא שנאמר אשה יראת ה׳ היא תתהלל. כל מה שעשה אברהם לפני הקב״ה לא נתהלל, ובמה נתהלל שהיה ירא לפני הקב״ה שנאמר כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה. וכן הוא אומר כי אם בזאת יתהלל המתהלל מי שעשה את התורה מאל״ף ועד תי״ו, ואין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה אשר שם משה ואברהם עשה את התורה מאל״ף ועד תי״ו שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו׳ לפיכך נאמר עליו המזמור של מעלה מאל״ף ועד תי״ו, ואין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה אשר שם משה ואברהם עשה את התורה מאל״ף ועד תי״ו שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו׳ לפיכך נאמר עליו המזמור של מעלה מאל״ף ועד תי״ו, ואף המזמור הזה של אשרי מאל״ף ועד תי״ו [כנגד אברהם ושרה], אשה יראת ה׳ היא תתהלל שניהם עשו את התורה מאל״ף ועד תי״ו. אשרי איש ירא את י״י, ולמה אשריו שלא עשה את המצות באנגריא אלא בשמחה.
במצותיו חפץ מאד. א״ל הקב״ה לך לך מארצך וממולדתך לא עשה באנגריא אלא מיד ויקח אברם את שרי אשתו, אמר ליה הקב״ה המול ימול ולא עכב אלא בעצם היום הזה נמול אברהם. אמר ליה קח נא את בנך לא עשה באנגריא אלא מיד וישכם אברהם בבקר הוי במצותיו חפץ מאד.
ד״א אשרי איש ירא את י״י אשרי איש ולא אשרי אשה, אמר רב עמרם אמר רב אשרי מי שהוא עשה תשובה כשהוא איש, ר׳ יהושע בן לוי אמר אשרי מי שמתגבר על יצרו כשהוא איש. במצותיו חפץ מאד, א״ר אלעזר במצותיו ולא בשכר מצותיו, והיינו דתנן אנטיגנוס איש סוכו היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס.
וסבחוא אלאזלי באן תקולו טובא מן יתקי אללה, וידיד וצאיאה ג׳דא.
וגם תהללו את האלוהים הנצחי בכך שתאמרו: אשרי בן אדם שהוא ירא את ה׳ שמאוד הוא רוצה את מצוות ה׳.
והללו את יה בכך שתאמרו אשרי.
הללויה אשרי אישהללויה – דברי המשורר כמוני.
ואמרו: אשרי איש ירא י״י ששמר נפשו ממצות לא תעשה לא בעבור תולדתו.
או פחד מלך או על דבר חרפה ובזיון רק בעבור יראתו מהשם.
במצותיו חפץ מאד – הם מצות עשה.
וטעם מאד – כי בכל מאדו יעשה.
HALLELUJAH. HAPPY IS THE MAN. These are the words of the poet. He says, “Praise the Lord as I do.”1 He then goes on to say, Happy is the man that feareth the Lord; that is, happy is the man who keeps himself from violating any of the negative commandments. The man that feareth the Lord does not do so because of his nature, [because of] his fear of the king, or out of his fear of disgrace and shame. He does so only because of his fear of the Lord. THAT DELIGHTETH GREATLY IN HIS COMMANDMENTS. Mitz-votav (His commandments) refers to the positive commandments.
The meaning of me’od (greatly) is, “he observes them with all of his might.”2
1. Hallelujah is made up of two words, hallel and Yah. Hence Ibn Ezra’s comment.
2. The word me’od means “might.” According to Ibn Ezra, our clause should be rendered, “that delighteth with all of his might in His commandments.”
הללויה אשרי איש ירא את י״י – גם זה המזמור באל״ף בי״ת, שתי אותיות בפסוק, ובשני פסוקים האחרונים שלש.
גם זה המזמור נכבד מאד, מספר על מדות האדם הישר, אשר גמולו שלם מאת האל יתברך בעולם הזה ובבא.
ואמר: הללויה – ואמר: אשרי איש ירא את י״י – שירא האל יתברך וישמור על מה שצוהו ומנעהו מעשות. והנה נשמר במצות לא תעשה מיראת האל עליו, ולא מיראת בשר ודם. והנה נשמר מהם בסתר כמו בגלוי.
במצותיו חפץ מאד – מצות עשה עושה אותם בחפץ לבבו, לא להתגדל בפני בני אדם, ולא לקנות שם, אלא בחפץ לבבו, באהבת האל שצוהו לעשותם. לפיכך אמר מאד – שלא יתערב בחפץ לבבו שום חפץ ואהבה, אלא אהבת האל לבדה. ואמר גם כן מאד – כלומר שרודף אחר המצוה ומתאמץ לעשותם בכל כחו בגופו וממונו.
ואמרו רז״ל: במצותיו חפץ מאד – במצותיו ולא בשכר מצותיו, כלומר שאינו עושה על מנת לקבל פרס, וזה האיש ראוי לומר עליו: אשרי.
ובדרש: במצותיו חפץ מאד – זה אברהם. אמר לו הקב״ה: לך לך מארצך וממולדתך (בראשית י״ב:א׳), מיד: ויקח אברהם את שרי אשתו (בראשית י״ב:ה׳). אמר לו הקב״ה: המול, מיד: בעצם היום הזה נימול אברהם (בראשית י״ז:כ״ו). קח נא את בנך את יחידך (בראשית כ״ב:ב׳), מיד: וישכם אברהם בבוקר וגו׳ (בראשית כ״ב:ג׳).
אשרי איש. אישורי האיש בשני עולמים1 יהיו ל׳איש ירא ה׳⁠ ⁠׳ אשר במצוותיו חפץ מאד, לא בלבד עובד מיראה, אבל ׳מאד׳ - כעובד מאהבה2:
1. ראה לעיל א א. רד״ק: גם זה המזמור נכבד מאד, מספר על מדות האדם הישר אשר גמולו מאת ה׳ שלם בעולם הזה ובבא.
2. רד״E: במצותיו חפץ מאד, הַמִּצְוֹת עֲשֵׂה עושה אותם בחפץ לבבו, לא להתגדל בפני אדם ולא לקנות שֵׁם, אלא בחפץ לבבו, באהבת האל יתברך, שצוהו לעשות. לפיכך אמר מאד, שלא יתערב בחפץ לבבו שום חפץ ואהבה אלא אהבת האל לבדה. ואמר גם כן מאד, כלומר, שרודף אחר המצות ומתאמץ לעשותן בכל כחו, בגופו ובממונו. ואמרו רז״ל (ע״ז יט, א): במצותיו חפץ מאד, במצותיו ולא בִּשְׂכַר מצותיו, כלומר שאינו עושה על מנת לקבל פרס. וזה האיש ראוי לומר עליו אשריו.
הללויה אשרי וגו׳ – הללו את יה ואמרו בהלול אשרי איש וגו׳ כי הדבר הזה יחשב הלול לה׳.
ירא וגו׳ – מלעבור על ל״ת.
במצותיו וגו׳ – לקיים מצות העשין.
יראת ה׳ – עי׳ התו״ה קדושים סי׳ ד׳.
אשרי איש – אחר שאמר כי ראשית חכמה היא יראת ה׳, אמר כי אשרי איש אשר הוא ירא את ה׳ – כי האיש הזה תבא חכמה בלבו לשמור חקיה, ויש הבדל בין ירא מה׳ ובין ירא ה׳, שירא את ה׳ מורה שירא יראת הרוממות לא יראת העונש המצויין במ״ם השימוש, כי הירא מה׳ אינו חפץ במצותיו, רק שמוכרח לעשותם מיראת העונש או בעבור תקות הגמול, לא בעבור החפץ במצוה עצמה, אבל הירא את ה׳ במצותיו חפץ מאד – ואמרו חז״ל במצותיו ולא בשכר מצותיו, ואחר שאמר שע״י יראת ה׳ ימצא שכל טוב לכל עושיהם שאז ישכיל ברוה״ק (שזה גדר שכל טוב הנמצא בתנ״ך) את סודות הפקודים וטעמיהם, ועי״כ יחפוץ מאד במצותיו כי יבין מעלתם וסודם, וכבר בארתי בפי׳ משלי כי חקי החכמה לא יושגו במופתי התבונה והדעת, רק יושכלו בכח השכל, בפרט בשכל טוב ורוה״ק, ועז״א שכל טוב לכל עושיהם – ועי״כ במצותיו חפץ מאד.
הון – שיש לו כדי צרכו, וכן ארבע לא אמרו הון (משלי ל׳:ט״ו).
ועשר – שיש לו יותר מכדי צרכו י׳ פעמים כמו אדם שבע שאכל שבע על הצריך לו.
בביתו – אוכל פרי מעשיו וזכרון צדקתו לא ישכח, או אוכל קרן שכרו בחיי נצח.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144