Tehillim 11 – תהלים יא‏ – Mikraot Gedolot

מְטוּל דְצַדִיקָא יְיָ צִדְקוּתָא רָחֵים תְּקַנְיָא יֶחֱמוֹן סְבַר אַפּוֹי.

For the LORD is righteous, he loves righteousness,⁠¹ the honest man will look upon his countenance.

1. Righteousness: virtue.

כי צדיק ה׳ צדקות אהב – רבי יהודה בר סימון אמר כל אינש סני בר אומנותיה אבל הקב״ה אינו כן כי צדיק ה׳ והוא אוהב את הצדיקים. ומהו ישר יחזו פנימו. שבע כתות הן שהן עתידין לעמוד לעתיד לבוא לפני חי וקיים קודשא ב״ה. ואי זו הכת המעולה שבהן שמקבלין פני שכינה זו כת ישרים שנאמר יחזו פנימו. וכתוב אחד אומר (תהלים ק״מ:י״ד) ישבו ישרים את פניך. לא היה צריך לומר אלא ישר יחזו פניו ומהו ישר יחזו פנימו. קודם לישרו של עולם יחזו פנימו של ישרים.

דבר אחר: ישר יחזו פנימו – אלו שבע כתות של צדיקים שכן כתיב (דניאל י״ב:ג׳) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. כחמה וכלבנה כרקיע ככוכבים כברקים וכשושנים וכלפידים. כחמה שנאמר (שופטים ה׳:ל״א) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. כלבנה שנאמר (תהלים פ״ט:ל״ח) כירח יכון עולם. כרקיע שנאמר (דניאל י״ב:ג׳) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. ככוכבים שנאמר (שם) ככוכבים לעולם ועד. כברקים שנאמר (נחום ב׳:ה׳) כברקים ירוצצו. כשושנים שנאמר (תהלים ס״ט:א׳) למנצח על שושנים. כלפידים שנאמר (נחום ב׳:ה׳) מראיהן כלפידים. והכת הראשונה יושבת לפני המלך ורואה את המלך ואת הפנים שנאמר (תהלים ק״מ:י״ד) ישבו ישרים את פניך. ואומר ישר יחזו פנימו. והכת השניה (שם פ״ד:ה׳) אשרי יושבי ביתך. והשלישית (שם כ״ד:ג׳) מי יעלה בהר ה׳. רביעית (שם ס״ה:ה׳) אשרי תבחר ותקרב. חמישית (שם ט״ו:א׳) ה׳ מי יגור באהלך. ששית (שם) מי ישכון בהר קדשך. שביעית (שם כ״ד:ג׳) ומי יקום במקום קדשו. וכל כת וכת יש לו מדור בפני עצמו בגן עדן. וכנגדם שבע בתי דירות בגיהנם ואלו הן - שאול ואבדון גיא דומה וצלמות וארץ תחתית וארץ ציה. הרי שבע בתי דירות לרשעים ולצדיקים לכל אחד ואחד לפי מעשיהן בתי דירתן. אמרו יקום איש צרורות הוא בן אחותו של [ר׳ יוסי בן] יועזר איש צרידה והוא רכוב על סוסיא אזיל לקמיה מלכא ונפיק למקטלייא אמר ליה חמי סוסיא דארכבי מרי וחמי סוסיא דארכבך מרך. אמר למכעיסיו כן קל וחומר לעושי רצונו. אמר ליה ועושה אדם רצונו יותר ממך אמר לו ואם לעושי רצונו כן קל וחומר למכעיסיו. נכנס בו הדבר כארס של עכנאי והלך וקיים בעצמו ארבע מיתות בית דין. מה עשה הביא קורה ונעצה בארץ וקשר בו נימא וערך עצים והקיף עליהם גדר של אבנים ועשה מדורה לפניו ונעץ החרב באמצע והצית את האש מתחת האבנים ונתלה בקורה ונחנק ונפסקה הנימא ונפל באש וקידמתו החרב ונהפך עליו הגדר של אבנים. נתנמנם ר׳ יוסי בן יועזר וראה מטתו פורחת באויר אמר חזו לשעה קדמני לגן עדן.

כי צדיק ה׳ צדקות אהב – רבי תנחום בשם רבי סימון ר׳ מנחם בשם ר״א ברבי יוסי אין לך אדם אוהב בן אומנותו והחכם אוהב בן אומנותו, כגון רבי חייא לר׳ אושעיא ור׳ אושעיא לרבי חייא והקב״ה אוהב בן אומנותו שנאמר כי צדיק ה׳ צדקות אהב, זה נח שנאמר בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אותך ראיתי צדיק.

רמז תרנו

ישר יחזו פנימו – שבע כתות הן (ברמז נ״ו). ואי זה כת המעולה שבהם שמקבלים פני שכינה זו כת ישרים שנאמר ישר יחזו פנימו, והיא יושבת לפני המלך ורואה פני המלך דכתיב ישבו ישרים את פניך. וכת שניה אשרי יושבי ביתך. שלישית מי יעלה בהר ה׳, רביעית אשרי תבחר ותקרב. חמישית ה׳ מי יגור באהלך. ששית מי ישכון בהר קדשך. שביעית מי יקום במקום קדשו, לכל כת וכת מדור בפני עצמו בג״ע, וכנגדן שבע כתות בגיהנם ובתי דירות לרשעים, ואלו הן, שאול, ואבדון, וגיהנם, דומה, וצלמות, וארץ תחתית, וארץ נשיה, הרי שבעה בתי דירות לכל כת וכת לפי מעשיו.

אנה אלעדל יחב אלאנצאף, ואלמסתקים בחצ׳רתה יט׳הר.

כי ה׳ השופט בצדק אוהב את המשפט. והיושר בנוכחתו יתגלה (יראה לעין כל).

כי, כי הוא הצדיק ואוהב צדק והיושר ייראה לפניו.

כי צדיק י״י צדקות אהב – וירחם על הצדיק ואוהב אותם^א שפנימו יחזו ישר – שדרך ישר נכון בעיניהם.

ישר יחזו פנימו – מוסב על צדיק י״י^ב צדקות אהב, ואותם אשר ישר יחזו פנימו.

א. כן בכ״י קמברידג׳ A3, אוקספורד 34, פרמא 3204, מוסקבה 104. בכ״י לוצקי 778: ״אוהב ואותם״. בכ״י אוקספורד 165: ״אהב ואותם״. בכ״י פריס 154 רק ״ואותם״.

ב. כן בכ״י אוקספורד 34, פריס 161, מוסקבה 104 (״ה׳⁠ ⁠⁠״). בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165 חסר: ״י״י״.

For the Lord is righteous; He loves [workers of] righteousness and has mercy on the righteous and loves those whose faces see the straight [way], in whose sight the straight way is proper.

whose faces approve of the straight This refers to "The Lord is righteous; He loves [workers of] righteousness and those whose faces approve of the straight [way].⁠"

כי – אמר ר׳ משה: פנימו – כמו: פניו, וככה: כי יסכון עלימו משכיל (איוב כ״ב:ב׳).

ויפת אמר: כי הוא על דרך: כאשר התעו אותי אלהים (בראשית כ׳:י״ג). ולא דבר נכונה, כי לא ימצא לשון רבים עם השם הנכבד רק על מלת אלהים לסוד עמוק, ולא מצאנו הפנים רואים רק העינים שהם בם. ואין טענה מן פני י״י חלקם (איכה ד׳:ט״ז) כי הוא כמו: פני י״י בעושי רע (תהלים ל״ד:י״ז).

והנכון: כי יחזו שב למלת יבחנו בני אדם (תהלים י״א:ד׳), ואם הוא רחוק.

או יחזו החוזים, כמו: אשר ילדה אותה ללוי (במדבר כ״ו:נ״ט).

ומלת ישר – תאר, והטעם משפט ישר, כמו: וישר משפטיך (תהלים קי״ט:קל״ז).

FOR …Rabbi Moses says that Scripture employs the word panemo (his face)⁠¹ in place of panav (his face).⁠² The word alemo (unto him) in Or can he that is wise be profitable unto him (Job 22:2) is similar.⁠³

However, Yefet says that our verse employs panemo in the same way that it employs hitu (caused me to wander)⁠⁴ in when God (Elohim) caused me to wander (hitu) (Gen. 20:13).⁠⁵

However, he is mistaken. The plural is never used with God’s glorious name.⁠⁶ It is only employed with the name Elohim. The reason for the latter is a deep secret.⁠⁷ The face does not see. It is only the eyes that are in the face that see.⁠⁸

The face of the Lord hath divided them (Lam. 4:16) is no argument to the contrary.⁠⁹ The latter¹⁰ is similar to The face of the Lord is against them that do evil (Psalms 34:17).⁠¹¹

In reality they shall behold (yechezu) is connected to the children of men (v. 4).⁠¹² This is so even though there is some distance between the two.

It is also possible that shall behold should be interpreted as if written, those who behold shall behold.”¹³ It is similar to Whom she bore to Levi in Egypt (Num. 25:59).⁠¹⁴

The word yashar (the upright) is an adjective. Its meaning is, upright judgments. Compare, And upright (yashar) are Thy judgments (Psalms 119:137).

1. Lit., “their face.”

2. Our clause reads: Yashar yechezu fanemo (The upright shall behold his face). Now fanemo literally means, their faces. See Radak. Rabbi Moses argues that Scripture employs a plural with the meaning of a singular. He interprets yashar yehezu fanemo as; His face shall behold the upright.

3. Alemo literally means unto them. Thus Scripture employs alemo with the meaning of alav (to him).

4. Hitu is a plural. It literally means they caused me to wander.

5. We thus see that Scripture sometimes uses the plural when referring to God. Thus there is no reason to say that Scripture employs the word panemo (his face) in place of panav (his face).

6. The reference is to Gods personal name YHVH.

7. Ibn Ezra might be alluding to his belief that Elohim means angels and that the Divine name Elohim means, God who works through the angels. Now since Elohim is in the plural the verbs pertaining to it are at times in the plural. See Ibn Ezra on Gen. 1:1.

8. Thus yashar yechezu fanemo (The upright shall behold their face) cannot be rendered; the face of the Lord shall behold the upright. Lit. “We do not find that the face sees. It is only with the eyes which are in the face.”

9. The face does not divide (Filwarg). We thus see that Scripture is not always exact when it describes the activity of the face. Thus yashar yechezu fanemo (The upright shall behold his face) can conceivably be rendered; the face of the Lord shall behold the upright.

10. Lit., “for the.”

11. The face of the Lord hath divided them is to be interpreted, the anger of the Lord hath divided them.

12. In other words, the last part of verse 7 does not continue the thought expressed in the first part of verse 7 but continues the ideas expressed in v. 4. This interpretation renders our clause, the children of men shall behold [God’s] upright [judgment] before their face. Filwarg.

13. This interpretation renders yasher yechezu fanemo (literally, the upright shall behold their face) as, those who behold, shall behold [God’s] upright [judgment] before their face. Filwarg.

14. Num. 25:5 literally reads, who bore to Levi (asher yaledah le-levi). Scripture does not identify the bearer. According to Ibn Ezra the verse is be explained, whom the bearer bore (asher yoledah ha-yoledet). In other words, the verb yaledah implies the subject (ha-yoledet). The same is the case here. Yechezu (shall see) implies the subject, the one who sees.

כי צדיק י״י צדקות אהב צדקות – איש צדקות כמו ואני תפלה (תהלים ק״ט:ד׳)

ישר יחזו פנימו – ואיש ישר יחזו פניו על דרך ופניתי אליכם (ויקרא כ״ו:ט׳).

פנימו – כמו פניו. וכן כי יסכן עלימו משכיל (איוב כ״ב:ב׳) כמו עליו.

או פירוש ישר יחזו פנימו – על דרך אני בצדק אחזה פניך (תהלים י״ז:ט״ו).

או פירוש פנימו – פניהם כמשמעו, כי מ״ם וא״ו לשון רבים. ופירושו: כי פני הצדיקים יחזו האל שהוא ישר.

ובדרש (שוחר טוב בשנוי קצת): לא היה לו לומר אלא ישרים יחזו פניו, או ישר יחזה פניו: מהו ישר יחזו פנימו? אלא לישרו של עולם יחזו פניהם של ישרים.

יחזו פנימו. של נשארים מישראל¹ כי צדיק ה׳ צדקות אהב ישר - שה׳ ה׳צדיק׳ אהב צדקת דוד שלא המית שמעי בן גרא² ולא עמשא³ ולא איש מישראל⁴, ויאהב את דוד שהוא ׳ישר׳ לגמול חסד לברזילי⁵:

1. ׳פנימו – פניהם, כי מ״ם וא״ו לשון רבים (רד״ק בפירושו השלישי, ע״ש), .

2. שמואל ב׳ טז ט-יא ׳וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה אֶל הַמֶּלֶךְ לָמָּה יְקַלֵּל הַכֶּלֶב הַמֵּת הַזֶּה אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶעְבְּרָה נָּא וְאָסִירָה אֶת רֹאשׁוֹ: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרֻיָה כי כֹּה יְקַלֵּל וכי כִּי יְקֹוָק אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת דָּוִד וּמִי יֹאמַר מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן: וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֲבִישַׁי וְאֶל כָּל עֲבָדָיו הִנֵּה בְנִי אֲשֶׁר יָצָא מִמֵּעַי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי וְאַף כִּי עַתָּה בֶּן הַיְמִינִי הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ ה׳⁠ ⁠׳.

3. שהיה שר צבא לאבשלום כמו שכתוב בשמואל ב׳ (יז כה) ׳וְאֶת עֲמָשָׂא שָׂם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יוֹאָב עַל הַצָּבָא׳, וכשנהרג אבשלום אמר דוד (שם יט יד) ׳וְלַעֲמָשָׂא תֹּמְרוּ הֲלוֹא עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף אִם לֹא שַׂר צָבָא תִּהְיֶה לְפָנַי כָּל הַיָּמִים תַּחַת יוֹאָב׳.

4. שם (כ ב) ׳וַיַּעַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי דָוִד אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי׳, ולכן חששו לפתוח לו את העיר כי חשבו שיהרוג את כל איש ישראל שמרדו בו, אך יואב אמר (שם פסוק כא) ׳ לֹא כֵן הַדָּבָר כִּי אִישׁ מֵהַר אֶפְרַיִם שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ נָשָׂא יָדוֹ בַּמֶּלֶךְ בְּדָוִד תְּנוּ אֹתוֹ לְבַדּוֹ וְאֵלְכָה מֵעַל הָעִיר׳. ׳צדקות אהב׳, ה׳ אוהב את צדקותיו של דוד. ורד״ק פירש שה׳ אוהב איש של צדקות.

5. ׳הוא כלכל את המלך בשיבתו במחנים׳ (שמואל ב׳ יט לב), ושם מבואר שרצה דוד שיבוא לביתו בירושלים כדי שיכלכל אותו אך ברזילי לא רצה בכך, ובמלכים א׳ (ב ז) ציוה דוד לשלמה לפני מותו ׳ולבני ברזלי הגלעדי תעשה חסד והיו באכלי שלחנך כי כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך׳. ואמר ׳צדקות אהב ישר׳ על דרך ׳שמש ירח׳ (חבקוק ג יא), ׳ראובן שמעון׳ (שמות א ב)׳ (שיעורים), כלומר שחסר וי״ו, כאילו כתוב ׳וישר׳.

צדקות – איש צדקות יאהב ולא יעזבו ביד אויביו.

ישר – איש ישר יראה פני ה׳ והוא ענין משל ממלך שאת אשר יאהב הוא מרואי פניו.

יחזו – הצדקות יחזו פניו ישר, ופנימו כמו פניו, כמו יסכון עלימו משכיל (איוב כ״ב) כמו עליו.

כי – מבאר איך יבחן בזה את הצדיק, שאם היתה הנהגת ההשגחה גלויה והיה משלם שכר הצדיק תיכף, הי׳ פונה בעשותו הצדק בעבור השכר וגמול, אבל ה׳ צדיק הוא אוהב צדקות בתנאי אם הצדקות ישר יחזו פנימו אם הצדקות יביטו ישר נוכח פני ה׳, היינו אם מטרת הצדקות וכוונתם הוא לשם ה׳ בלבד, לא כן אם עושה הצדקות בעבור שכר וגמול, שאז לא יפנו לה׳ בדרך ישר רק יחזו אלי, בדרך עקלתון, שעיניו יחזו אל השכר שיקבל, ודרך פניה זאת יחזה אל ה׳ לעשות מצותיו, וצדקות כאלה לא יאהב ה׳, ולכן מעלים מאתו שכר העבודה וימצאוהו רעות וצרות ובזה יבחן שעשה צדקות רק לשם ה׳ ואליו היתה פנייתו בדרך ישר.

ישר יחזו פנימו – ה׳ אוהב אנשי צדקות שפניהם יחזו ישר, ע״ד עיניך לנכח יביטו (משלי ד׳:כ״ה); ויש מפרשים פנימו כמו פניו, פני ה׳ יחזו ישר, או ישר (שם כולל) יחזו פניו של ה׳ רק הבאת מוֹ בסוף התיבה הוא סימן הכנוי לרבים, ואם מצאנו ישפק עלימו כפימו (איוב כ״ז:כ״ג) שנראה כלשון יחיד, אין ללמוד משם לפי ששם רשע צדיק נקי ועשיר הכתובים לפניו (פסוק י״ג, י״ז, י״ט) הם שמות כוללים וכנויהם יכולים לבוא בלשון יחיד או רבים, וכן מצאנו במזמור הקודם (פסוק ב׳) בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון