Tehillim 104 – תהלים קד‏ – Mikraot Gedolot

תְהוֹמָא כַּד בִּלְבוּשָׁא חֲפִיתָהּ וּמְבַזְעִין עַל טוּרַיָא וְקָיְמִין מַיָא.

You have covered over the abyss as with a garment; and the waters split on the mountains, and endure.

תהום כלבוש כסיתו – רבי יהודה ורבי נחמיה שאלו הארץ על מה היא עומדת על המים שנאמר (תהלים קל״ו:ו׳) לרוקע הארץ על המים. והמים על ההרים שנאמר על ההרים יעמדו מים. וכתיב יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם. זה אוקינוס. גבול שמת בל יעבורון. המשלח מעינים בנחלים. עליהם עוף השמים ישכון. רבי ישמעאל ורבי עקיבא. רבי עקיבא אומר אלו מלאכי השרת. אמר לו רבי ישמעאל עקיבא כלה (מדברותיך) [מדברותיך] ולך אצל נגעים ואהלות. רבי ישמעאל אומר זה עוף ששוכן על האילנות שקילוסו של הקב״ה מהם שנאמר מבין עפאים יתנו קול. אמר רבי יודן כמה דאת אמר (דניאל ד׳:י״ח) ועפיה שפיר. ושמואל אמר על שלשה דברים אנו עומדים ואיני יודע מהו. התוקע יתד בארץ ונשמע ממקום אחר. וקולו של סוס כשהוא רץ ומרתיח. ומבין עפאים יתנו קול.

דבר אחר: עליהם עוף השמים ישכון – אלו אומות העולם שהן מתכנסין על ישראל ומשעבדין בהן כדי להרחיק אותן מן הקב״ה. אף על פי כן אינן מניחין אותו שנאמר מבין עפאים יתנו קול. ומיחדים אותו בכל יום שתי פעמים ואומרים (דברים ו׳:ד׳) שמע ישראל ה׳ אלהינו יי׳ אחד.

כד׳אך אלגמר אנת גטיתה כאללבאס, ועלי אלג׳באל תקף אלמיאה.

כך גם התהום אתה כסית אותו כמו הלבוש (שמכסה את האדם). ועל ההרים המים יעמדו.

תהום כלבוש כסיתו – וזהו דוגמת האמור במקום אחר בשומי ענן לבושו וגו׳ (איוב ל״ח:ט׳).

תהום – הוא הים.

על הרים יעמדו מים – אוקיינוס גבוה מכל העולם עומד על הרים, וכן הוא אומר הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ (עמוס ה׳:ט׳), אין שפיכה אלא מלמעלה למטה.

You covered the deep as [with] a garment This is similar to what is said elsewhere: "When I made the cloud its raiment, etc.⁠" (Iyyov 38:9).

the deep That is the sea.

the waters stand on the mountains The waters of the ocean are higher than the whole world. They stand on the mountains, and so Scripture states: "He who calls the water of the sea and pours it upon the face of the earth" (Amos 5:8, 9:6). Pouring denotes only [pouring] from above downward.

על ההרים יעמדו מים – שהגלים מגביהין עצמם עד שיהו שוים להרים שביבשה, וזהו פליאה גדולה שאינן נופלים ביבשה ומטביעין את העולם.

תהום – עתה הזכיר הים.

תהום – המקום העמוק בים כי בהראות היבשה היה מקוה המים.

וטעם על הרים יעמדו מים – זה דבר ידוע ונראה בלב כי יש מימי הים על הרים גבוהים גם על חומות שהיו בנויים.

וטעם כלבוש כסיתו – כי התהום הוא עומק הארץ והוא מכוסה במים כי חצי הארץ היא מגולה.

וההופך דברי אלהים חיים ^א – תהפוכות בלבו.

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״על מים יעמדו הרים״.

THOU DIDST COVER THE DEEP. The psalmist now speaks of the sea. The deep refers to the deep part of the sea. The dry land became visible when the waters were gathered.⁠¹

Scripture states, al harim ya’amdu mayim (the waters stand above the mountains). This thing² is known and it makes sense,⁠³ for there is sea water on the high mountains and on walls that were built [by men].⁠⁴

Scripture states, Thou didst cover the deep as with a vesture, for “the deep” – which is the deep part of the earth – is covered by water. The other half of the earth is not covered by water.

The one who inverts the words of the living God and reads our verse “the mountains stand above the waters” has perverseness in his heart. (Prov. 6:14).

1. In the sea.

2. That the water stands on the mountains.

3. Literally, “and is seen in the heart.”

4. This shows that the sea once covered these areas.

תהום – עתה סיפר איך היתה הארץ מכוסה במים בתחילת הבריאה, כי כן טבע הימים להיותם על הארץ מכל צד, סובבים אותה כי מכל צד הם עליה, אבל האל ית׳ ביכולתו ובחכמתו הקוה אותם לצד אחד מעל פני הארץ, כמו שפירשנו בפסוק כונס כנד (תהלים ל״ג:ז׳), וגלה פני הארץ לצורך הברואים והצמחים.

וזהו פירוש: תהום כלבוש כסיתו – מתחלה, קודם הקוות המים היו המים כיסוי לארץ. ויהיה כינוי וי״ו כסיתו כנגד הארץ, כי נמצא בלשון זכר, כמו: ולא נשא אותם הארץ (בראשית י״ג:ו׳), נעתם ארץ (ישעיהו ט׳:י״ח), שרץ ארצם צפרדעים (תהלים ק״ה:ל׳). ותהום הוא גם כן לשון זכר ונקבה: תהום רבה (בראשית ז׳:י״א), תהום רוממתהו (יחזקאל ל״א:ד׳). ובלשון זכר: תהום אל תהום קורא (תהלים מ״ב:ח׳), תהום אמר לא בי היא (איוב כ״ח:י״ד). והנה הפירוש הקרוב במלת כסיתו – שיהיה הכינוי כנגד הארץ, ואמר כי בתהום כסית הארץ, כמו שמכסה הלבוש את האדם כן כסית בתהום הארץ כולה עמקים והרים.

על הרים יעמדו מים – כי אף על ההרים הגבוהים היו המים.

וחסרון בי״ת במלת תהום הרבה כמוהו במקרא, כמו: ומראה ולא בחידות (במדבר י״ב:ח׳), לזנות בית אביה (דברים כ״ב:כ״א), הנמצא בית י״י (מלכים ב י״ב:י״א) ורבים כמוהם.

ואם יהיה וי״ו כסיתו כנגד תהום, יהיה פירוש כסיתו – עשיתו מכסה על הארץ.

ויש לפרש הפסוק אחר הקוות המים, ופירושו: כאשר יקוו המים, עשית התהום מכסה על הארץ כמו הלבוש שהוא מכסה על האדם ומכסה אותו כולו זולת הפנים, כן המים, אחר שנקוו המים בכל צידי הארץ מכסה זולת פני הארץ שנראת ביבשה, ומקום היבשה בארץ מגולה כמו הפנים מגולים.

ופירוש על הרים יעמדו מים – אף אחר שנקוו המים היו במקום מקוה המים ההרים מכוסים שם.

ועתה התחיל לספר בהיגלות הארץ שהוא סיבת העולם התחתון, ואמר תהום כלבוש כסיתו, חוזר על הארץ. ובכמה מקומות מצאנו לארץ לשון זכר, נעתם ארץ (ישעיה ט, יח), ולא נשא אותם הארץ (בראשית יג, ו), שרץ ארצם צפרדעים (תהלים קה, ט). והמים קרא תהום, על שם סופם שירדו בעמק ונקוו אל מקום אחד. ואמר שבעת הבריאה כיסית הארץ בתהום, ר״ל במים, שהמים היו עומדים על הארץ, והוא בעצמו ענין על הרים יעמדו מים.

תהום. באופן שהיא ׳תהום׳ ומרכז כל הגלגלים¹: כלבוש כסיתו. במים התחתונים:

1. לדעת רבינו, ׳התהום׳ הוא הדבר השפל ביותר, ולכן הארץ נקראת כן כי הוא השפל מכל היסודות וכל היקום, שכולם מסתובבים סביבו ומעליו. וכן ביאר בבראשית (א ב) ׳על פני תהום׳, שהכוונה לשני היסודות השפלים, הכוללים המים והארץ. אך המפרשים כאן פירשו שהתהום הם המים, שה׳ הלביש וכיסה את הארץ עם התהום, לא שהתהום התכסה.

תהום – כסית את התהום לבל יעלה וישטוף את העולם כמו שמכסים דבר מה במלבוש.

על ההרים – יש מימי הים על ההרים ואינם נשפכים למטה כדרך המים.

תהום – כן נקרא העומק והמצולה שתחת המים.

תהום – מפרש בפרטות איך היה זה, תחלה היה התהום (שהוא הארץ שתחת המים כמ״ש וחשך על פני תהום) כולו מכוסה במים כלבוש המכסה סביב, עד שעל הרים יעמדו מים – שהמים סבבו כל כדור הארץ.

כסיתו – בא הכנוי לשון זכר, ע״כ מוכרחים אנו לומר שמוסב הוא לתהום, תהום (Nominat absol, ע״ד האל תמים דרכו, למעלה, י״ח:ל״א) אתה האל נסית אותו בקליפת אדמה כמו בלבוש, והתהום לפי דעת הקדמונים היה מתחת לארץ, רק ממה שכתוב אחריו אין למאוס ג״כ בדברי האומר שהכנוי מוסב לארץ (ומצאנו ארץ לשון זכר, ולא נשא אותם הארץ, פרשת לך לך) וחסרה בי״ת שמושית לפני שם תהום ולבוש, אתה האל כסית הארץ בתהום כמו בלבוש, ביום ראשון של ב״ע, והמים עמדו על ההרים עד אשר גערת בם והכרחתם להאסף במקום שחקות להם; ולפי הפירוש הראשון על הרים יעמדו מים כונתו על האדים העולים מן התהום דרך האדמה ונעשים עננים ועבים ועולים ויושבים על ההרים עד שהשם גוער בם ומגרשם ממקום למקום עד שנופלים לארץ במטר וגשם, ומהם נעשים מעינים ונחלים שיורדים לים שהוא גבול שם אל למים.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון