Tehillim 104 – תהלים קד‏ – Mikraot Gedolot

דִי מְיַסַד אַרְעָא עֲלַוֵי בְּסִיסָהּ דְלָא תָזוּעַ לְעַלְמֵי עָלְמִין.

Who lays the foundation of the earth upon its base, so that it will not shake for ages upon ages.

יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד – לגיון שהמליך את המלך תחלה דכתיב ביום עשות ה׳ אלהים ארץ ושמים, אמר המלך לגיון זה המליכני תחלה הריני נותן פריק פי שלא תמוט לעולם.

ואסס אלארץ׳ עלי היאתהא, פלן תמיל אלי אלדהר אבדא.

והוא ייסד את הארץ על מתכונתה וכך איננה נוטה לעולם ועד.

יסד – הזכיר הרקיע והעבים והרוח ועתה הזכיר הארץ.

וטעם יסד – כי היא מוצק בשמי השמים.

ומכונה – כפי תולדתה בכח השם.

על כן: לא תמוט – כי אין לה תנועה, כי היא כולה קטנה כנגד השמים, כנקודה בעגולה.

WHO DIDST ESTABLISH THE EARTH UPON ITS FOUNDATIONS. The psalmist mentioned the firmament (verse 2),⁠¹ the clouds (verse 3), and the wind (verse 4). He now mentions the earth. Scripture says Who didst establish because the earth is in the center of the heaven of heavens.⁠² It stands upon its foundations in accordance with its nature by the power of God. It should not be moved, for it has no motion. The earth is very small in contrast to the heavens. It is like a dot in a circle.

1. See note 12.

2. The heaven which is beyond the firmament. This is the heaven which contains the planets, the constellations, and the sphere which is above them and propels them. See Ibn Ezra on Ps. 19:2 and the notes thereto. Also see Ibn Ezra on Gen. 1:1.

ואמר יסד ארץ על מכוניה – רוצה לומר כי נתן בטבע הארץ להיותה יורדת, והמקום השפל הוא אמצעית הגלגל, והנה היא על מכונה שלא תמוט עולם ועד, כי אם תמוט לאחד מן ששה הצדדין תעלה, והאל נתן בטבעה לירד ולא לעלות. וכן מתכונתה שיסודה עגול ככדור, לפי שהיא בתוך עגולה, ואין צורה עומדת בתוך צורה ואינה נוטה לאחד מן הצדדים אלא צורת העיגול.

[מכונה – חסר יו״ד הרבים, וענין הרבוי לענין הצדדים.]⁠^א

א. ביאור זה מופיע בכ״י מינכן 363, ברלין 547, לונדון 4. הוא חסר בכ״י פריס 207.

ואחר זה הזכיר הארץ ואמר יסד ארץ על מכוניה ר״ל באמצע הכל בשפל המקומות. בל תמוט עולם ועד כלומר, שאינה נוטה לאחד משש הפיאות. ומלת ׳ועד׳ נגזרת מענין עד, כמו סמוכים לעד לעולם (תהלים קיא, ח), להשמדם עדי עד (שם צב, ח). ומילות אלו כשיאמרו אצל השם עניניהם לדבר נצחי לעולם ולענין שאינו נופל תחת הזמן, ובשאר הדברים פעם לדבר נצחי ופעם לכל ימי התמדת העולם הזה, פעם לכל ימי האדם. ומילת ׳מכוניה׳ באה בחסרון ובסגול תחת הנו״ן דרך זרות.

יסד ארץ. שתהיה בשפל כל המציאות: בל תמוט. בלתי מתנועעת¹:

1. כי מרכז הארץ מוצק, ראה ׳מוצק׳ באיוב (לז י): ׳במוצק. במרכז העולם שהיא הארץ, ויקרא המרכז ׳מוצק׳ מפני שהוא ניצב לעולם ובלתי מתנועע׳ ושם (לח יח) ׳מוצק. שכל אחד מהכוכבים ׳מוצק׳ וקבוע בגלגלו, ומתנועע בתנועת הגלגל, וכל זה נגד הטבע בכוונת פועל מכוין בלי ספק׳ ושם (לח-מ) בצקת עפר למוצק. הנה, טבע כל אחד מחלקי הארץ הוא שירד ׳למוצק׳, שהוא המרכז הניצב תמיד במקום אחד בעצמו׳. וכ״כ אבע״ז: ׳וטעם יסד - כי היא מוצק בשמי השמים ומכונה כפי תולדתה בכח ה׳, על כן לא תמוט כי אין לה תנועה כי היא כולה קטנה כנגד השמים כנקודה בעגולה׳.

יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד. גם זה מופת גדול, לפי שאין בטבע המוכרח להיות מתמיד ונצחי¹, אפילו הכי ׳יסד ארץ על מכוניה׳, אשר אותם המכונים הם מוכרחים וחוץ למקומם הטבעי, ואפילו הכי ׳לא תימוט הארץ עולם ועד׳ מאותם המכונים, כלומר שאותם המכונים הם מתמידים שמה חוץ לטבעם. ו׳מכוני הארץ׳ הם [המים] והאוויר המקיפים אותה, והמים המקווים ועומדים ינוחו חוץ למקומם, שמן הראוי היה להם לכסות כל הארץ, וכן האוויר שעל התבל הוא חוץ למקומו הטבעי, ואפילו הכי שהם מוכרחים ועומדים – כך יתמידו בדבר ה׳:

1. דבר שאינו פועל אלא מפני שהוא מוכרח על ידי גורם מחוץ לו, ישתנה ויפסיק פעולתו ולא יתמיד בו לנצח, כי אין פעולה זו נעשית מטבעו ויפסיק כאשר הגורם ומכריח אותו לא יפעל בו עוד.

על מכוניה – על כנה ובסיסה לבל תהיה נוטה לפול עד עולם.

יסד – על ידי כן יסד ארץ על מכוניה – שהוא מאמר יקוו המים ותראה היבשה, שכבר בארתי בפר׳ ראשית שתחלה היה יסוד המים מעורב עם יסוד האויר, ועל כן כסה את כל כדור הארץ מסביב, וע״י האור נתהווה הרקיע, היינו שהתחילו האדים לעלות לרקיע שהוא עיגול הנשימה, ואחר שכל המים היו אדיים מעורבים באויר, עלו כולם למעלה עד עיגול הנשימה, ושם נתקבצו ונעשה מהם עבים וגשם, כפי חק הגשם הנעשה מאדים העולים עתה באויר שיופרש ג״כ מהם האויר המעורב עמהם, וירד למטה מים בלתי מעורבים באויר כמים שלנו, כמ״ש במדרש משל לעשר נאדות נפוחים מונחים בטרקלין הוצרך למקומם הוציא הרוח מהם, שכן הוציא ה׳ הרוח מן המים ונתקבצו ונתצמצמו וירדו לים אוקינוס ונראה היבשה, (וכמ״ש עוד מזה בפי׳ איוב סי׳ כ״ו), ועי״כ יסד ארץ שהיא היבשה שקראה אז בשם ארץ, ונעשה באופן שבל תמוט עולם ועד.

על מכוניה – כפשוטו – כדעת הקדמונים, כמו כי לה׳ מצוקי ארץ (תפלת חנה), או רצונו חוקי הטבע הקבועים מאתו ולא ישנו תפקידם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון