Tehillim 104 – תהלים קד‏ – Mikraot Gedolot

טוּרַיָא רָמַיָא לְיַעֲלֵי כֵּיפֵי רוּחֲצָן לְטַפְזַיָא.

The high mountains are for the wild goats; the rocks are security for the conies.

הרים הגבוהים ליעלים – אמר רבי יודן לא ברא הקב״ה את עולמו אלא בזכות אברהם שנאמר (בראשית ב׳:ד׳) השמים והארץ בהבראם. הן הן האותיות של אברהם. אמר רבי יודן ואם תמה אתה על זה ראה מה כתיב הרים הגבוהים ליעלים מה אם הרים הגבוהים לא נבראו אלא בשביל היעלים על אחת כמה וכמה שנברא העולם בזכות אברהם.

הרים הגבורים ליעלים א״ר יודן בהרים הגבורים יעלים אין כתיב כאן אלא הרים הגבוהים ליעלים, הרים למה נבראו בשביל יעלים, יעלה זו תשה היא והיא מתיראה מן החיה ובשעה שהיא מבקשת לשתות הקב״ה מכניס בה רוח תזזית ומקשקשת בקרניה והחיה שומעת קולה ובורחת, אילה זו אבריה צפופים והיא מתקשה לילך מה הקב״ה עושה ממציא לה נחש ונושכה ואבריה מתרפין, וכשהיא יולדת מה הקב״ה עושה ממציא לה עשב והיא אוכלת ומתרפאה.

סלעים מחסה לשפנים – הדין טפזא מיגין תחות שקפא מפני העוף שהוא פורח שלא יאכלנו, ומה אם בשביל דבר טמא ברא הקב״ה את עולמו, בזכותו של אברהם על אחת כמה וכמה, הה״ד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם באברהם. ר׳ עזריא אומר אתה הוא א׳ לבדך אתה עשית את השמים כל האונקס הזה בשביל מה, בשביל אתה הוא ה׳ האלהים אשר בחרת באברם.

ואלג׳באל אלשאמכ׳ה וטן ללועול, ואלצכ׳ור אלמכנה ללובור.

וההרים הגבוהים אזור מחיה ליעלים. והסלעים הם שטח מחיה לשפנים.

הרים, וההרים הגבוהים מעון ליעלים.

הרים הגבוהים – ברא ליעלים.

מחסה – כל לשון מחסה לשון צל ומחבא שאדם מתכסה שם מן הזרם ומן המטר אַבְּרִייאמוֺש בלעז.

The lofty mountains He created for the ibexes.

shelter Every expression of מַחְסֶה is an expression of a shadow and a hiding place, where a person covers himself from flood and rain.

הרים – כמו שהם הרים נוה ליעלים והסלעים כמו מחסה.

THE HIGH MOUNTAINS ARE FOR THE WILD GOATS. The mountains, as they are, serve as a dwelling place for the wild goats, and the rocks are a refuge for the conies.

הרים הגבוהים ליעלים – כיון שזכר מדור העופות שהוא העצים הגבוהים, אמר ג״כ ההרים הגבוהים הם מדור חיות השדה, וזכר בפרט היעלים כי הם יבקשו ההרים הגבוהים, ושם ישכנו וכן קרא אותם: יעלי סלע.

סלעים מחסה לשפנים –הסלעים יש בהן ג״כ תועלת לחיות, כי יש בהן מערת ונקרות, יחסו שם השפנים וכן יחסו תחת סעיפי הסלעים (ישעיהו נ״ז:ה׳).

והנה כל נברא לצורך ולתועלת, ואין דבר דק וקטן במעלה שלא נברא לתועלת הגדול ממנו, והכל לתועלת האדם כי הוא עליון על כולם. והנה זכר הנבראים ביום השלישי ותועלתם, ואעפ״י שזכר בכללם ההרים והסלעים והם בכלל הארץ שנבראת ביום ראשון, זכרם הנה על ידי זכר תועלת העצים לעופות, אמר שההרים והסלעים גם הם תועלת לחיות.

ואחר שהזכיר האילנות למדור העופות, הזכיר ההרים למדור החיות. והזכיר בפרט היעלים שהם מחזרים אחר ההרים הגבוהים כמו שמצינו יעלי סלע (איוב לט, א). ומחסה לשפנים יראה שמצד שמדורם ביערים השפלים מתיראים הרבה מבני אדם ובורחים בהרים הגבוהים.

הרים הגבוהים. הנה ההרים הם נגד טבע כדוריות הארץ, והיתה הכוונה בהם מפועל רצוניי ליעלים, להיות מערותם משכן למיני בעלי חיים¹:

1. ׳למיני בעלי חיים׳ היינו למינים שונים, שגובה ההרים משתנה זה מזה כדי להיות מחסה לסוגי בעלי חיים שונים (ע״פ השיעורים). ובאיוב (לח לח-מ) ׳בצקת עפר למוצק. הנה, טבע כל אחד מחלקי הארץ הוא שירד ׳למוצק׳, שהוא המרכז הניצב תמיד במקום אחד בעצמו: ורגבים ידובקו. חלקי עפר, ומזה היה מתחייב בהכרח שכל אחד מהם ירד כפי האפשר לו כאשר לא ימנעהו חבירו מזה, ובאופן זה לא היה שם הר ולא מערה כלל, רק היו רגבי וחלקי הארץ מונחים ומדובקים זה על זה על אופן סידוריי רחוק מן המקיף מכל צד בשווה, ואם היה הדבר כן, התצוד ללביא טרף. הנה לא היה לו ולשאר החיות הטורפות מערה להחבא ולמצוא טרפם, וכן לא היה מעון ליעלי סלע ולזולתם . אם כן היו המערות וההרים נגד הטבע מסודרים לתכלית מכוון מפועל רצוניי׳. רד״ק: ׳הרים הגבהים ליעלים. כיון שזכר מדור העופות שהוא העצים הגבוהים, אמר גם כן ההרים הגבוהים שהם מְדוֹר חיות השדה. וזָכַר בפרט היעלים כי הם יבקשו ההרים הגבוהים ושם ישכנו, וכן קרא אותם (איוב לט, א): יעלי סלע. סלעים מחסה לשפנים, וכן הסלעים יש בהן תועלת לחיות, כי הסלעים יש בהן מערות וּנְקָרוֹת יֶחֱסוּ שם השפנים, וכן יֶחֱסוּ (ישעיה נז, ה) תחת סְעִפֵי הסלעים, והנה הכל נברא לתועלת ולצורך אין דבר רֵק, והקטן במעלה נברא לתועלת הגדול ממנו כמו שפירשנו, והכל לתועלת האדם כי הוא עליון על כולם׳.

וכן נתן הסיבה לגובה ההרים, ונתן הסיבה לחילוף גבהם, עד שקצתם עולים למעלה לרומם וקצתם גבוהים מעט, ואמר, הָרִים הַגְּבֹהִים – צריכים לַיְּעֵלִים, וסְלָעִים – הם מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים, עד שקצתם יצטרכו לגובה וקצתם למיעוט גובה:

מחסה לשפנים – במקצת ספרים השי״ן דגושה וברובן שלפני רפויה והלמ״ד במאריך במקצתן.

ליעלים – שם חיה יעל.

לשפנים – שם חיה שפן.

ליעלים – למדור היעלים וכן סלעים להיות מחסה לשפנים ור״ל על הכל ישגיח לתת לכ״א לפי טבעו ומנהגו.

הרים – וכן המציא מעון גם לחיות היבשה שצריכים להשגב במקום גבוה מפני הטורפים, ייחד את ההרים הגבוהים שיהיו משכן ליעלים, והשפנים שצריכים מחסה מפני חלישותם, ייחד להם שידורו בסלעים – באופן שבהשגחתו המופלאת יחד לכל חי מעונו ומקומו בתכלית הטוב והתיקון.

לשפנים – מלשון ושפוני טמוני חול (פרשת וזאת הברכה) חיה מעלת גרה המסתתרת בסלעים, ואיננה ידועה בבירור איזו היא.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון