Tehillim 104 – תהלים קד‏ – Mikraot Gedolot

דִי מְשַׁלַח מַעֲיָנֵי בְּנַהֲרוּתָא בֵּינֵי טוּרַיָא מְהַלְכִין.

Who releases springs into rivers; they flow between the mountains.

יא מרסל אלעיון פי אלאודיה, פהי בין אלג׳באל תסיר.

המשלח מעינות בנחלים! [פונה לה׳ יתברך] וכך הם (המעיינות) מתהלכים בין ההרים.

המשלח – אחר שהזכיר הים וידוע כי האיד יעלה מהים והוא סבת הגשם. וכן כתוב הקורא למי הים (עמוס ה׳:ח׳) ומימי המטר יהיו המעיינים ומהם הנחלים.

WHO SENDEST FORTH SPRINGS INTO THE STREAMS. The psalmist notes this after mentioning the known sea (verses 6–8).⁠¹ It is known that the cloud goes up from the sea and is the cause of the rain. Scripture similarly writes, Who calleth for the waters of the sea and poureth them out upon the face of the earth (Amos 5:8). The rain water produces springs. The springs produce streams.

1. It seemed to Ibn Ezra that everyone should know what verses 6–8 refer to. It is not necessary to identify the subject.

המשלח – גם זה מתקנת המים שעשה האל לתקנת הברואים, כי כאשר הקוה המים השאיר מהם בארץ, ועשה אותם שהיו נקוים מלוחים, כי לפי שאינם ניגרים היו מתבאשים, והיו מפסידין האויר, לפיכך עשה אותם מלוחין לתקן האויר ולמונעו מן העיפוש. ואותם שהשאיר ביבשה מתוקים כשהיו, הבליעם בתוכה, ושלח מהם במקומות מעיינים שיהיו המים נובעים מהם לצורך הברואים: לשתות מהם הצמחים, ולקרר האויר, ולתת לחות לגופות החיים, ולהרטיב יבשות האויר, ולהשקות בהליכתן לאילנות ולבית הריחים, לפיכך היו המתוקים ניגרים והולכים. ולתקנת הברואים לא שלח המעיינים שיפוצו בעמקים פן יזיקו הצמחים, אבל שלחם בעמקים אשר בין ההרים, והם הנקראים נחלים. זהו שאמר: בין הרים יהלכון – כי הנחלים בין ההרים, והמים מהלכים בהם. ואותם שהולכים במקומות היישוב תועלתם לבני אדם ידוע, ואותם שהולכין במדברות הם לצורך הולכי מדברות ולצורך שאר החיים שימצאו מים לשתות.

ומכל מקום לרחמי האל על ברואיו ולטוב הנהגתו השאיר מן המים בארץ, כי מי הים לולי מליחותם היה הסרחון מצוי בהם מצד עמדם במקום אחד בלא הגדרה, והיו מפסידים האויר ומתוך כך הם מלוחים, והשאיר מעיינות ביבשה להגיר מהם נחלים בבקעות שבין ההרים.

המשלח מעינים בנחלים. ויוצאים מגרם ההרים, ובכן היו המים מתחת לארץ נגד טבעם:

בנחלים – שלא יפסק מימיהם והמה שוטפים והולכים בין ההרים להשקות אותם.

יהלכון – מוסב על הנחלים, ונעלם מלת אשר.

המשלח – עתה יספר התועליות שיגיעו מן החקים האלה, ואיך ערך ה׳ הכל בחכמה לצורך הנבראים, כי ע״י שיעלו המים באדים וירדו אל ההרים יתמצו באדמה ויתהוו מהם מעינים, והם ירדו מן ההרים אל נחלי מים אשר יתקבצו בין ההרים, ור״ל שישלח מעינים בנחלי מים אשר הנחלים האלה ילכון בין ההרים.

מעינים – הנוטפים מן הסלעים כדמעה מן העין ויורדים ונעשים נחלים (נחל בחילוף אותיות, פלח⁠־פלג, להצהיל⁠־להצהיר, נגר) הנגהים בין הרים עד רדתם לבקעה ומשם לים.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון