Tehillim 101 – תהלים קא‏ – Mikraot Gedolot

דְמִשְׁתָּעֵי לִישָׁן תְּלִיתַי עַל חַבְרֵיהּ יָתֵיהּ אַמַגֵר (וְיִלְקֵי בְּצָרַעְתָּא) דְאָזֵיל בְּגַסוּת עַיְנִין עִמֵיהּ לָא אֲדוּר בְּעַלְמָא.

He who relates slander against his fellow ׀ him will I overturn;⁠¹ and he who walks with haughty eyes will be stricken with leprosy; with him² I will never dwell.

1. Overturn: destroy.

2. With him: Tg hymy( agrees with LXX.

מלשני בסתר רעהו אותו אצמית – א״ר יוחנן משום ר׳ יוסי בן זמרא כל המספר לשון הרע נגעים באין עליו שנאמר מלשני בסתר רעהו אותו אצמית וכתיב התם לצמיתות ומתרגמינן לחלוטין, ותנן אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה. אמר רשב״ל מאי דכתיב זאת תהיה תורת המצורע זאת היא תורתו של מוציא שם רע. א״ר חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע ראוי לסקלו באבן, כתיב הכא אותו אצמית וכתיב התם צמתו בבור חיי וידו אבן בי. א״ד חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע אמר הקב״ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם שנאמר מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל, אל תקרי אותו לא אוכל אלא אתו, ואיכא דמתני לה על גסי הרוח.

ואללאסע לצאחבה סרא אעטבה, ואלשאמך׳ אלעינין ואלואסע אלקלב לא אסתטיע מעהמא צברא.

ואת הנושך (עוקץ) את חבירו [מדבר עליו לה״ר] בסתר אותו אני משחית. ואת האדם גבה העינים ואת האדם בעל הלב הרחב אינני יכול לסבול כל אחד מהם.

מלשני, והנושך את חברו בסתר אצמיתנו ונכה העינים ורחב הלבב לא אוכל להאריך אפי להם. תרגם מלשני ״לסע״ שכך נקראת נשיכת הנחש.

ופירשתי מלשני. נושך, כי העיקר בו לשון, ובו נושכים בני אדם זה את זה, והיוד מוספת בתיבה כמו שוכני בחגוי סלע¹, וכמו חוצבי מרום קברו חקקי בסלע², וכשם שאלה שוכן וחוצב וחוקק כך זו מלשין.

1. עבדיה א ג.

2. ישעיה כב טז.

ופסרת מלשני לאסעא לאן אלאצל פיה לשון, ובה ילסע בעץ׳ אלנאס בעצ׳א, ואליוד פי אלכלמה תפכ׳ימא מת׳ל שוכני בחגוי סלע, ומת׳ל חוצבי מרום קברו חקקי בסלע, פכמא הד׳ה שוכן וחוצב וחוקק כד׳לך הד׳ה מלשין.

אותו לא אוכל – שיהא חבירי שלא אלמד ממעשיו.

I cannot tolerate him that he should be my friend, lest I learn from his deeds.

מלשני – כמו: היושבי (תהלים קכ״ג:א׳).

מלשני – היו״ד נוסף, והוא תאר, וטעמו כמלשין.

אצמית – כמשפטי המלוכה.

או אצמית רכילותו.

רק מי שהוא רחב לבב והטעם חכם מאד, כמו: ורוחב לב (מלכים א ה׳:ט׳), לא אוכל – להצמיתו כי בחכמתו ישמר נפשו ודבריו.

ויש אומרים: אותו – לא אוכל לראותו.

או לא אוכל שאתו והוא יותר קרוב.

WHOSO SLANDERETH HIS NEIGHBOR. The yod of melasheni (slandereth) is superfluous.⁠¹ Melasheni is an adjective.⁠² It means “slanders.” HIM³ WILL I DESTROY. In accordance with the royal law.⁠⁴ On the other hand, its meaning might be, “I will destroy his slander.”⁵

[HIM WILL I NOT SUFFER.]⁠⁶ However, I will not be able to destroy the person who is very wise,⁠⁷ for he will guard his life and his words because of his wisdom.⁠⁸

Rechav levav (proud of heart) means very wise. Compare this to and large-ness of heart (Kings I 5:9).⁠⁹

Some say that oto lo ukhal (him will I not suffer) means, “I cannot look upon him”¹⁰ or, “I cannot bear him.”¹¹ The latter interpretation appears to be correct.

1. Melasheni is a variant of malshin.

2. It is a po’el form. Ibn Ezra refers to such forms as adjectives.

3. Hebrew, oto. Oto can be rendered “him” or “it.” Hence the two interpretations that follow.

4. Slanderers do not incur the death penalty under Torah law. However, the king may execute them if he finds it necessary to do so. – Filwarg.

5. This interpretation reads our clause as saying, “it will I destroy.”

6. In Hebrew, oto lo ukhal. The latter means, “him will I not be able.” The word suffer is not in the Hebrew text. Hence the interpretations which follow.

7. In Hebrew, rechav levav (proud of heart). This literally means large (or wide) of heart.

8. This interpretation renders oto lo ukhal as short for oto lo ukhal le-hatmito (him will I not be able to put to death).

9. I Kings 5:9 relates that God gave Solomon rochav lev.

10. According to this interpretation, oto lo ukhal is short for oto lo ukhal li-re’oto.

11. According to this interpretation, oto lo ukhal is short for oto lo ukhal se’eto.

מלשני בסתר – היו״ד נוספת כיו״ד המגביהי לשבת (תהלים קי״ג:ה׳), והמלה מבנין פעל מרובע: מלשן. וכן מי שהיה מלשן רעהו לפני בסתר לאמר: כך וכך עשה לחייבו במשפטי המלוכה.

אותו אצמית – כלומר הייתי גוער בו וכורת אותו מלפני, שלא יראה עוד פני, הפך שאר המלכים שמקריבים האנשים המלשינים להם כדי להעניש המולשנים בממונם, אבל לא הייתי עושה כן אלא הייתי שונא המלשין. ולא הייתי מעניש אדם שלא בעדים. וזה שהיה מלשין את רעהו בסתר הייתי מצמית אותו מלפני, כי אני מחזיק זה המלשין כשקרן, כי אפילו אומר אמת הוא חוטא על שמעיד בו יחידי. וכן מנו אותו רבותינו ז״ל מהשלשה דברים שהקב״ה שונאן: הרואה דבר עבירה בחבירו ומעיד בו יחידי.

גבה עינים ורחב לבב – וכן אמר שלמה: רום עינים ורחב לב (משלי כ״א:ד׳), והוא מי שעיניו רמות וגבוהות להסתכל בתאות העולם ולבו רחב בהם, כלומר ירחיב להם מקום בלבו וחושב בהם, ואחרי שעיניו ולבו בהם הוא רץ אחריהם. וכן אמר הכתוב: ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם (במדבר ט״ו:ל״ט). וכן אמרו רבותינו ז״ל: עינא ולבא תרין סרסורי דחטאה.

ואמר: אותו לא אוכל – ר״ל לא אוכל ראותו, או לא אוכל שאתו.

מלשני בסתר רעהו אותו אצמית. וכן בדבר ׳עשו סטים׳, ׳אצמית׳ ואכרית מלפָנַי המלשינים להתעולל עלילות ולקבץ ממון¹: גבה עינים. בוצע בצע לשים במרום קנו²: ורחב לבב. אשר לא ישבע כסף³, ובזה יאבד כל ימיו: אותו לא אוכל. לסבול⁴ ׳לשבת עמדי׳⁵:

1. ׳היפך שאר המלכים שמקריבים האנשים המלשינים להם כדי להעניש הַמֻּלְשָׁנִים בממונם, אבל לא הייתי עושה כן, אלא הייתי שונא המלשין ולא הייתי מעניש אדם שלא בעדים, וזה שהיה מלשין את רעהו בסתר הייתי מצמית אותו מלפני, כי אני מחזיק זה המלשין כשקרן, כי אפילו אומר אמת הוא חוטא על שמעיד בו יחידי׳ (רד״ק).

2. ע״פ לשה״כ בחבקוק (ב ט), וראה רבינו שם.

3. ע״פ קהלת (ה ט), וראה רבינו שם.

4. ׳לא יוכל שאתו׳ (אבע״ז בפירושו האחרון ׳והוא יותר קרוב׳).

5. לשון הכתוב בפסוק הבא, כלומר באוכלי שולחני.

אותו אצמית – מלא אתו לא אוכל חסר כן מצאתי ובספרים מדוייקים ואף במסרה גדולה נמנה הראשון בכלל כ״ד מלאים ולא השני והכי איתא בערכין פ״נ אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע אמר הקב״ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם שנאמר אתו לא אוכל אל תקרי אותו אלא אתו.

גבה עינים – הגימל בגעיא.

מלשני – מלשון מלשין והיו״ד יתירה.

אצמית – ענין כריתה כמו וברעתם יצמיתם (תהלים צ״ד:כ״ג).

אוכל – מלשון יכולת.

מלשני – המלשין בסתר על רעהו אכרית אותו.

גבה עינים – הוא בעל גאוה.

ורחב לבב – החומד ומתאוה לכל דבר.

אותו לא אוכל – לא אוכל לסבול אותו כי המעשים האלה שנואים בעיני.

מלשני – מלושן בשקל משופט, והיו״ד נוספת כמו מקימי מעפר דל, מלאתי משפט, ועי״ז נשתנה החולם לקמץ חטף.

אצמית, אכרית – לא אוכל, סבול, כמו לא אוכל און ועצרה (ישעיהו א׳).

מלשני – עתה יספר הנהגתו עם זולתו, לא יעשה כדרך בני אדם שמקבלים לשון הרע, כי בהפך מי שמלשין את רעהו בסתר לא אענש את הנלשן, רק את המלשין אצמית – ויותר מזה שמי שמדותיו רעים כמו גבה עינים במדת הגאוה,

ורחב לבב במדת החמדה,

לא אוכל לסבלו כלל.

מלשני – הקמץ חטוף זרות הוא והיתה ראויה הלמ״ד להפתח, ונקדוהו ע״ד המרובעים והוסיפו בו גם הו״ו, והיו״ד בסופו היא לתפארת הקריאה ע״ד מקימי מגביהי ודומיהם במזמור קי״ג.

אצמית – אכלה מלשון לצמיתות (פרשת בהר) וכמו פעל כלה ממקור כל, כן צמת ממקור צם, וצום ראשית הוראתו אסיפה, ומזה צמת הראש וצומת הגידים.

לא אוכל – לסבול וכן פירש שד״ל ז״ל ולא יכלו דברו לשלום (פרשת וישב), לא יכלו לסבול דברי שלום שבפיו, שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי, כאילו זר החלום בעיניו ושוא והבל הוא.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון