Tehillim 101 – תהלים קא‏ – Mikraot Gedolot

אַשְׂכְּלִנָךְ בְּאוֹרַח שְׁלִים אֵימָתַי תֵּעוּל לְוָתִי אֶתְהַלֵךְ בִּשְׁלֵימוּת לִבְּבֵי בְּגוֹ בֵית אוּלְפָנִי.

God said, “I will make you wise in the perfect way; when will you come unto me?” David said, “I will walk in the perfection of my heart within my house of instruction.”

אשכילה בדרך תמים – ר׳ יהודה ורבי נחמיה. ר׳ יהודה אומר אמר הקב״ה למשה מנה לי כהן. אמר לפניו מאי זה שבט משבט ראובן. אמר לו לאו לא אשית לנגד עיני מי שעשה דבר בליעל. שנאמר (בראשית ל״ה:כ״ב) וישכב את בלהה פילגש אביו. אמר לו משבט שמעון. אמר לו עשה שטים שנאתי. ממה שעשה בשטים. לכך לא ידבק בי. אמר לו אמנה לך משבט דן. אמר לו דבר עקש יסור ממני. שהן עובדי עבודה זרה שנאמר (זכריה י׳:י״א) ועבר בים צרה. זה צלמו של מיכה. הוא שמשה אומר לישראל (דברים כ״ט:י״ז) פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט. ואומר (שופטים י״ח:ל׳) ויעשו להם בני דן את הפסל. אמר לו אמנה לך משבטו של יוסף. אמר לו מלשני בסתר רעהו. שדבר לשון הרע על אחיו שנאמר (בראשית ל״ז:ב׳) ויבא יוסף את דבתם רעה. אמר לו אמנה לך משבטו של יהודה. אמר לו גבה עינים ורחב לבב. (שם ל״ח:ט״ו) ויראה יהודה ויחשבה לזונה. אלא ממי אמנה. אמר לו תמנה לך משבטך. עיני בנאמני ארץ שנאמר (במדבר י״ב:ז׳) בכל ביתי נאמן הוא. רבי נחמיה אמר ואית דאמר לה בשם ריש לקיש. אמר הקב״ה מי שמשרתני בעולם הזה הוא ישרתני לעולם הבא. לא ישב בקרב ביתי. אמר רבי יהושע בן לוי צריך אדם להיות עלוב בתוך ביתו ואין צריך לומר בביתו של חבירו.

אשכילה בדרך תמים – ר׳ יהודה ור׳ נחמיה, ר׳ יהודה אומר אמר הקב״ה משה מנה לי כהן גדול אמר לו מאיזה שבט משבט ראובן אמר לו לאו לא אשית לנגד עיני דבר בליעל וילך ראובן וישכב וגו׳. אמר לו משבט שמעון אמר לו לאו עשה סטים שנאתי על מה שעשה בשטים לכך לא ידבק בי. אמר לו ונמנה משבט דן, לאו לבב עקש יסור ממני שהיו עובדי אלילים לא היה לבו של זה עקש שהניח לחי העולמים והיה עובד אלילים ועברה עם ישראל בים שנאמר ועבר בים צרה זה צלמו של מיכה. הוא שמשה אמר להם פן יש בכם איש או אשה. אמר לו ונמנה משבט יהודה אמר לו לאו גבה עינים הוא וכתיב ויראה יהודה, אמר לו ממי נמנה אמר לו הקב״ה משבטך עיני בנאמני ארץ שנאמר בכל ביתי נאמן הוא. ר׳ נחמיה אומר ואית דאמרין לה ר׳ אחא אומר משום ר׳ שמעון בן לקיש אמר הקב״ה מי ששרתני בעוה״ז הוא ישרתני לעוה״ב.

ואתפרס פי אלטריק אלצחיח חתי יאתיני פרג׳ך, ואסיר בצחהֵ קלבי פי וסט אלי.

ואתבונן בדרך השלימה עד שתגיע אלי התשועה שלך וגם אני אתהלך בשלימות לבי בתוך הקהל שלי.

אשכילה, ואתבונן כדרך התמים עד שתבואיני רווחתך, ואתהלך בתום לבבי בתוך עמי. ביתי – עמי, ראה בפירושו לעיל ז ט.

אשכילה – אתן לב על דרך התמים.

מתי תבא אלי – הדרך הישרה להתהלך בה ואתהלך בתם לבבי אף בקרב ביתי בהצנע כמו בפרהסיא.

I shall concern myself I shall direct my thoughts to the way of integrity.

When will it come to me The straight path, to walk upon it, and I shall walk with the integrity of my heart even within my house, in private as well as in public.

ופשוטו: בקרב ביתו של אדם יכול להלך בתומו ואין מי יעכבנו.

אשכילה – תמים תאר לדרך, כמו: ויתן תמים דרכי (תהלים י״ח:ל״ג).

מתי תבא אלי – הטעם כי הוא ישכיל תמיד בכל רגע להרגיל עצמו ללכת בה עד שלא ייגע ללכת וכאילו הדרך תבא אליו מאליה כדרך הכנור מרוב הרגילות.

ור׳ משה אמר: מתי תבא אלי – כמו ויבא אלהים אל בלעם (במדבר כ״ב:ט׳) שתשרה רוח הקדש עליו בביתו בהתבודדו מבני אדם ודיניהם^א וריבם. ואיזה פירוש שיהיה הוא הנכון כן פירש לי^ב ואיזה פירוש הוא הנכון ידבר על עת התבודדו והבדלו.

והנה טעם אתהלך רגילות, כמו: ויתהלך חנוך (בראשית ה׳:כ״ב-כ״ד).

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״ודינהם״.

ב. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. ״ואיזה פירוש... כן פירש לי״ הושמט ע״י הדומות בכ״י מנטובה 13.

I WILL GIVE HEED UNTO THE WAY OF INTEGRITY. The word tamim (integrity) is an adjective describing derekh (way). Compare this to And Who letteth my way (darki) go forth straight (tamim) (2 Sam. 22:33).⁠¹

O, WHEN WILT THOU COME² UNTO ME?⁠³ The meaning of this is as follows: the psalmist constantly, at every moment, wisely trains himself to go in the way of integrity, to the point where he will not tire when walking in this path.⁠⁴ The way of integrity ultimately comes to the psalmist of, as it were, its own volition.⁠⁵ The same is the case with the harp when one is in the habit of playing it (Psalms 108:3).⁠⁶

Rabbi Moshe ha-Kohen says that O, when wilt Thou come upon me is similar to And God came unto Balaam (Num. 22:9).⁠⁷ The psalmist requests that God’s spirit should rest upon him in his house, when he is isolated from people, from their quarrels and disputes.⁠⁸ Whichever of these comments is correct,⁠⁹ this¹⁰ is the correct interpretation. This¹¹ is the way he¹² explained it to me: it¹³ speaks of the time when he is isolated and alone.⁠¹⁴ Note: Ethallekh (I will walk) means “I habituated myself¹⁵ to walk.”¹⁶ It is similar to va-yithallekh (walked)⁠¹⁷ in And Enoch walked with God (Gen. 5:22).⁠¹⁸

1. Here, too, tamim is an adjective describing derekh.

2. In Hebrew, tavo. Tavo can mean “you will come,” or “it will come.”

3. The interpretation that follows renders matai tavo elai as, “O, when wilt it come unto me?”

4. The psalmist trains himself to walk in the path of integrity so that this path will be his second nature.

5. According to this interpretation, the psalmist asks, “O, when wilt the way of integrity come unto me?”

6. Ps. 108:3 reads, Awake, psaltery and harp; I will awake the dawn. According to Ibn Ezra, the meaning of the latter is, “Awake yourself O harp, when I awake the dawn.” In other words, since David was in the habit of playing the harp at the break of dawn, it was as if the harp awoke itself. The same applies to the way of integrity – after much practice, it will come of itself. – Filwarg.

7. It deals with God revealing Himself. According to Rabbi Moses, tavo is directed toward God. The psalmist asks God, O, when wilt Thou come upon me? That is, “When will You reveal Yourself to me?” When will Your spirit rest on me?

8. The presence of people interferes with a person’s cleaving to God.

9. Whether we interpret our clause as “O, when wilt Thou come upon me?” or “O, when wilt it (the way of integrity) come upon me?”

10. The psalmist speaks of the time when he is isolated and separated from people.

11. This is a note by a student of Ibn Ezra noting what Ibn Ezra told him. See Filwarg.

12. Ibn Ezra

13. The phrase matai tavo elai.

14. Literally, “separated.”

15. Literally, “himself.”

16. Ethallekh is in the hitpa’el. Literally, it means, I will make myself walk. Hence Ibn Ezra’s interpretation.

17. Va-yithallekh is in the hitpa’el. Literally, it means, he made himself walk.

18. According to Ibn Ezra, Gen. 5:22 is to be rendered, “And Enoch trained himself to walk.”

אשכילה בדרך תמים – אתן לבי להשכיל בדרך שהוא דרך תמים.

ואצפה מתי תבא אלי – כלומר תבא אלי ברוח הקודש.

אתהלך בתום לבבי בקרב ביתי – האדם הנותן כל לבו לחשב בדבר הולך בביתו אחת הנה ואחת הנה, וכן אמר באלישע: וילך בבית אחת הנה ואחת הנה (מלכים ב ד׳:ל״ה).

אשכילה בדרך תמים מתי תבוא אלי. ׳אשכילה בדרך׳ שלימות העיון¹, ׳מתי׳ ובאיזה גבול מן העיון אשיג זה²: אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי. ולהשיג זה המבוקש בדרך החלק המעשי, כאמרו (דברים יא כב) ׳ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו׳, ׳אתהלך בתם לבבי׳ - בלתי התנשאות וגאווה אפילו ׳בקרב ביתי׳:

1. ׳תמים׳.

2. ראה כעי״ז ׳עד אנה׳, בחבקוק, ובמדבר. כלומר, יתבונן לדעת ולהשכיל איזו היא הדרך שתביא אותו לשלימות שכלית.

אשכילה – אתן לב על דרך התמים ומתאוה אני לה לאמר מתי תבוא אלי ואקיימנה כי כל חפצי שיזדמן מצוה לידי.

בקרב ביתי – ר״ל בהצנע כמו בפרהסיא.

תמים – התבאר אצלי בכ״מ שגדרו שיעשה מעשהו בתמידות לשם ה׳ לבד בלא שום פניה חיצונית ותום לב, הוא שלא יעלה בלבו ציור אחר כלל.

אשכילה בדרך תמים – גדר התמימות הוא שיעשה מעשה הצדק שלא בעבור שום פניה חיצונית מתקות שכר ויראת עונש או בעבור פניה אחרת כמו להתגאות ולהתפאר וכדומה, רק יעשהו מצד אהבת הטוב בעבור שהוא טוב ומצד שצוה ה׳ עליו, ובדרך ההרחבה יקרא תמים מי שנראה בחיצוניותו שמתמיד בצדק ואינו מט ממנו בשום פעם, ובכ״ז יוכל להיות שאינו תמים בלבו, כי לבו מלא פניות אחרות ותכליות זרות שבעבורם יעשה צדק, ולהבדיל ביניהם נקרא התמים באמת, בשם תם לבב, שהתמימות נשרש בלבו לא בחיצוניותו לבד, ויען שבקל יטעה האדם בעצמו ויחשב שעושה מעשהו בתמימות, ובאמת ימצא בלבו אחרי החפוש פניה נסתרת מכבוד או גאוה וכדומה, יאמר כי אשכילה בדרך תמים מתי תבוא אלי הדרך הזה, שיהיה תמים באמת עד שלא ילך הוא אל הדרך רק הדרך תבא אליו, ר״ל שלא יהיה ע״י הרגל, רק שיהיה מוטבע בנפשו, בענין שהדרך ימצא בטבעו, והבחינה לזה יהיה כשאתהלך בתם לבבי אף בקרב ביתי שאין שם פניה משבח בני אדם והתפארת, וזה סימן שיהיה תם לבבי, לא תמימות חיצוני, (והנה מי שאינו תמים ועושה מעשהו בשביל פניות חיצוניות הוא ישקיף על התועליות שיגיע לו בעשותו הטוב, ויתירא מן העונש שיגיע לו בעברו על מצות ה׳, ואצלו לא ישוה החסד והמשפט, ולא יהיה על שניהם בשוה, לא כן התמים באמת הוא ישוה בעיניו המשפט והעונש כמו הטוב והחסד שיקבל מאת ה׳, וע״ז הקדים חסד ומשפט אשירה שגם זה שייך לענין התמימות).

אשכילה – שם שכל ופֹעל שכל, והשכיל היוצא ממנו, מקום שך⁠־לְ, ושך או סך הוא מקור שרש שענינו בלשון ארמי ראה והביט, וישקף מתורגם ואסתכי, וממנו בלשון הקדש אבן משכית (פרשת בהר), ושכיות החמדה (ישעיה ב׳:ט״ו), ולשון מושאל עברו משכיות לבב (למעלה ע״ג:ז׳) מה שהלב רואה בחזיונותיו, א״כ השכיל ראשית הוראתו הביט אל דבר, וכאן ר״ל בהתהלכי בדרך תמים אביט לראות מתי תבוא אלי, כלומר אשים מגמתי שרוח קדשך תלבשני.

בקרב ביתי – שאין רואה אותי שם בלתך, וצדקתי לא להראות לב״ו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון