Shir HaShirim 7 – שיר השירים ז‏ – Mikraot Gedolot

וְאָב בֵּית דִּינָא דְּדָאֵין דִּינֵיךְ חַסִּין עַל עַמָּא לְכַפָּתָא יָתְהוֹן וּלְמִנְגַד מַן דְּאִתְחַיַּב בְּדִינָא לְנִגְדָא כִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא דַּעֲבַד מִגְדְּלָא דְּשֵׁן דְּפִיל וּכְבַשׁ יָת עַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאַהְדַּר יָתְהוֹן לְמָרֵי עָלְמָא וְסָפְרַיִךְ מָלְיָן חָכְמְתָא כִּפְרַקְטִינִין דְּמַיָּא וְיָדְעִין לְמִמְנֵי חוּשְׁבָּנֵי עִבּוּרִין וּמְעַבְּרִין שְׁנִין וְקָבְעִין רֵישֵׁי יַרְחִין וְרֵישֵׁי שְׁנִין בִּתְרַע בֵּית סַנְהֶדְּרִין רַבָּא וְרַב בֵּית בָּא לְבֵית יְהוּדָה דָּמֵי לְדָוִד מַלְכָּא דִּבְנָא מְצָדְתָא דְּצִיּוֹן דְּמִתְקְרִי מִגְדְּלָא דְּלִבְנָן דְּכָל מַן דִּיקוּם עֲלוֹהִי יְכִיל לְמִמְנֵי כָּל מִגְדְּלִין דִי בְדַמָּשֶׂק.

[א] צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן – כְּתִיב: וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ (בראשית ל״ג:ד׳), כֻּלּוֹ נָקוּד, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר כָּל מָקוֹם שֶׁאַתְּ מוֹצֵא הַכְּתָב רָבֶה עַל הַנְקֻדָּה אַתְּ תָּפֵישׂ אֶת הַכְּתָב וּמַנִּיחַ הַנְּקֻדָּה, נְקֻדָּה רָבָה עַל הַכְּתָב אַתְּ תָּפֵישׂ הַנְּקֻדָּה וּמַנִּיחַ אֶת הַכְּתָב, בְּרַם הָכָא לֹא כְתָב רָבֶה עַל הַנְּקֻדָּה וְלֹא נְקֻדָּה רָבָה עַל הַכְּתָב, אֶלָּא כֻּלּוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ נָקוּד עָלָיו, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹא בָּא לְנַשְּׁקוֹ אֶלָּא לְנָשְׁכוֹ, וְנַעֲשָׂה צַוָּארוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁל שַׁיִּשׁ וְקָהוּ שִׁנָּיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע וְנָמַסּוּ כַּדּוֹנָג, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַיִּבְכּוּ, אֶלָּא זֶה בּוֹכֶה עַל צַוָּארוֹ וְזֶה בּוֹכֶה עַל שִׁנָּיו. רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר מַיְיתֵי לָהּ מִן הֲדָא: צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן, כְּתִיב: וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת משֶׁה וַיִּבְרַח משֶׁה (שמות ב׳:ט״ו), וְכִי יֵשׁ אָדָם יָכוֹל לִבְרוֹחַ מִן הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וְנִדּוֹן בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְחִיְּבוּ לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, אָמַר רַבִּי אֶבְיָתָר נִתְּזָה הַחֶרֶב מִצַּוָּארוֹ שֶׁל משֶׁה וְהִתִּיזָה צַוָּארוֹ שֶׁל קוֹסְטֵנָר הָרָשָׁע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה (שמות י״ח:ד׳), אוֹתִי הִצִּיל וְלַקּוֹסְטֵנָר לֹא הִצִּיל. רַבִּי בּוֹן הַוֵּי קָרֵי עֲלֵיהּ: צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו (משלי י״א:ח׳).

אָמַר ר׳ בֶּרֶכְיָה: כֹּפֶר לַצַּדִּיק רָשָׁע (משלי כ״א:י״ח). בַּר קַפָּרָא אָמַר מְלַמֵּד שֶׁיָּרַד מַלְאָךְ בִּדְמוּתוֹ שֶׁל משֶׁה וְתָפְשׂוּ אֶת הַמַּלְאָךְ וְהִנִּיחוּ אֶת משֶׁה וּבָרַח. רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַב פַּפֵּי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי כָּל אִיסְקוֹלִין שֶׁל פַּרְעֹה נַעֲשׂוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵהֶן אִלְמִין, מֵהֶן חֵרְשִׁין, מֵהֶן סֻמִּין, מֵהֶן חִגְּרִין, אוֹמְרִין לָאִלְמִין אֵיכָן הוּא משֶׁה, וְלֹא הָיוּ מְדַבְּרִים, וְלַסֻּמִּין וְלֹא הָיוּ רוֹאִים, וְלַחֵרְשִׁין וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִים, וְלָחִגְּרִים וְלֹא הָיוּ מְהַלְּכִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה׳ אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִּקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה׳ (שמות ד׳:י״א), הֲלָא אֲנָא הוּא דַּעֲבַד כָּל אִילֵּין, וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה (שמות ג׳:י׳).

[ב] עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן – עֵינַיִךְ אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין שֶׁהֵם עֵינַיִם לָעֵדָה, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה (במדבר ט״ו:כ״ד), מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵיבָרִים יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם וְכֻלָּן הוֹלְכִין אַחַר הָעֵינַיִם, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל אֵין יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת דָּבָר חוּץ מִסַּנְהֶדְרִין שֶׁלָּהֶן. בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן, מִילֵי דְּחוּשְׁבָּן, שְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה מְזַכִּין שְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה מְחַיְּיבִין, עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, זוֹ הַהֲלָכָה שֶׁיּוֹצְאָה מִבֵּית שַׁעַר וּמְרַוַּחַת לָרַבִּים. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אוֹמֵר שִׁכֵּן: לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים (שמות כ״ג:ב׳).

[ג] אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מָה הָאַף הַזֶּה נָתוּן בְּגָבְהוֹ שֶׁל אָדָם, כָּךְ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָתוּן בְּגָבְהוֹ שֶׁל עוֹלָם. מָה הָאַף הַזֶּה רֹב תַּכְשִׁיטִין תְּלוּיִין עָלָיו, כָּךְ כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה וּמַלְכוּת מִיַּעֲקֹב. כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן (דברים ג׳:כ״ה). רַבִּי טַבְיוֹמֵי אָמַר שֶׁמַּלְבִּין עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּשֶּׁלֶג, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ (ישעיהו א׳:י״ח). רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר שֶׁכָּל הַלְּבָבוֹת שְׂמֵחוֹת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ (תהלים מ״ח:ג׳). וְרַבָּנָן אָמְרֵי עַל שֵׁם: וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים (מלכים א ט׳:ג׳). צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁתְּהֵא מַגַּעַת עַד שַׁעֲרֵי דַמֶּשֶׂק, שֶׁנֶּאֱמַר: מַשָּׂא דְּבַר ה׳ בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ (זכריה ט׳:א׳), מַהוּ חַדְרָךְ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר מָקוֹם הוּא שֶׁנִּקְרָא חַדְרָךְ, אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוּרְמַסְקִית, הָעֲבוֹדָה שֶׁאֲנִי מִדַּמֶּשֶׂק וְיֵשׁ שָׁם מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ חַדְרָךְ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא חַד וְרַךְ, חַד לָאֻמּוֹת וְרַךְ לְיִשְׂרָאֵל.

דָּבָר אַחֵר, חַדְרָךְ, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁעָתִיד לְהַדְרִיךְ כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ, וְכִי דַּמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ, וַהֲלֹא אֵין מְנוּחָתוֹ אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד (תהלים קל״ב:י״ד), אָמַר לוֹ עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לִהְיוֹת מִתְרַחֶבֶת בְּכָל צְדָדֶיהָ עַד שֶׁתְּהֵא מַגַּעַת לְשַׁעֲרֵי דַמֶּשֶׂק, וְגָלֻיּוֹת בָּאוֹת וְנִנּוֹחוֹת תַּחְתֶּיהָ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ, עַד דַּמֶּשֶׂק מְנוּחָתוֹ, מַה מְּקַיֵּם רַבִּי יוֹחָנָן: וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ (ירמיהו ל׳:י״ח), כִּתְאֵנָה זוֹ שֶׁקְּצָרָה מִלְּמַטָּה וּרְחָבָה מִלְּמַעְלָה, כָּךְ עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לִהְיוֹת מִתְרַחֶבֶת בְּכָל צְדָדֶיהָ וְגָלֻיּוֹת בָּאוֹת וְנִנּוֹחוֹת תַּחְתֶּיהָ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי (ישעיהו נ״ד:ג׳), הֲרֵי לָאֹרֶךְ, לָרֹחַב מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ (זכריה י״ד:י׳). רַבִּי זַכַּאי רַבָּה אָמַר עַד שִׁיחַיָה רִיפָע עַד הַיְּקָבִין שֶׁיְּקָבָן מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הֲרֵי לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ, וּלְמַעְלָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְרָחֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה לַצְּלָעוֹת (יחזקאל מ״א:ז׳), תָּנֵי עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְרַחֵב וְלַעֲלוֹת וְלִהְיוֹת מַגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, עַד שֶׁתֹּאמַר: צַר לִי הַמָּקוֹם (ישעיהו מ״ט:כ׳). רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יִרְמְיָה אָמַר עֲדַיִן לֹא לָמַדְנוּ שֶׁבַח יְרוּשָׁלַיִם, מֵהֵיכָן אַתְּ לָמֵד שִׁבְחָהּ, מֵחוֹמוֹתֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה׳ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב (זכריה ב׳:ט׳).

צוארך כמגדל השן – אלו הסנהדרין.

עיניך ברכות בחשבון – אלו החכמים כשהם מתכנסים לעצה ואין אדם יודע מה הם יועצים והדבר נודע לרבים.

אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק – זה בית יער הלבנון. שהיה אדם עומד בראשו ומונה כמה בתים יש בדמשק.

עיניך ברכות בחשבון – עיניך אלו הזקנים הממונים על הצבור שנאמר והיה אם מעיני העדה, ברכות מה ברכה זו אין אדם יודע מה בתוכה, כך אין אדם יכול לעמוד על דברי חכמים. בחשבון בחשבונות שנגמרין בעצה ובמחשבה, היכן נגמרין, בשער בת רבים בבתי מדרשים.

אפך כמגדל הלבנון – עשיתם את התורה, צופה פני דמשק קוו לאליהו שנאמר לו לך שוב לדרכך מדברה דמשק הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא.

דבר אחר: עיניך ברכות בחשבון – אלו סנהדרין שנאמר והיה אם מעיני העדה, ברכות בחשבון שהיו יושבים ומחשבים ל״ו מזכין ול״ה מחייבים זכאי.

על שער בת רבים – ר׳ יהודה בנו של רבי אומר כל הלכה שהיא יוצא לשער זו סנהדרין, בת רבים, כשם שהרבים מוציאין אותה.

ענקך כמגדל אלעאג, עינאך כברך פי חשבון, עלי מחל אלכת׳רה, אנפאכי כמגדל אללבנאן, נאצ׳ר וגה דמשק.

הצוואר שלך כמו מגדל השנהב, העינים שלך כמו בריכות ב״חשבון״ (שם עיר) במקום שיש רבוי, האף שלך כמו מגדל הלבנון מכוון לכיוון דמשק.

ברכות – כברכות.

חשבון – שם מקום על שער בת רבים בכפרים שגרים בהם רבים.

והמשיל את המקדש במגדל השן שהוא הנקרא ״עאג״ מפני שהוא מתקיים יותר מכל מיני העץ. ולפיכך האריך המקדש השני יותר מן הראשון עשר שנים, כי הבית הראשון עמד ת״י שנים והשני ת״כ שנים, ומסייע לזה אמרו גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון (חגי ב ט) כשם שהשן נאה ומשובח.

ומה שתיאר את האומה מינים נאות ובסוף בעינים גדולות לפי שהיו זקני הבית השני חכמים מובהקים וגדולים בתורה והם אנשי כנסת הגדולה, ולפיכך אמר עיניך ברכות בחשבון, והוא שער בת רבים, וכוונתו כאן על מה שנאמר בתורה אחרי רבים להטות (שמות כג ב).

וענין אפך כמגדל הלבנון, אפשר לפרשו על טבריה ואנשיה כיון שהיא כנגד דמשק, ונעימות הלמוד מושכות ללמוד ורבוץ תורה, ואפשר לפרשו על בית תור שהיה בה מלך גדול מלומד בעל הצלחה ושם גדול צדיק. וכבר נמשל הצדק באף שנ׳ רוח אפינו משיח ה׳ (איכה ד כ).

צוארך – ההיכל והמזבח שהם זקופים וגבוהים, ולשכת הגזית גם היא שם, עשויין לחוזק ולמגן כמגדל עוז.

עינייך – כבריכות אשר בחשבון המושכות מים, כך עיניך על שער בת רבים – חכמייך כשהן יושבין בשערי ירושלם,⁠^א העיר בת רֳב עם, ועסוקין בחשבון תקופות ומזלות, חכמתם ובינתם לעיני העמים מושכת כבריכת מים.

ועוד יש לפרש: בריכות בחשבון – כמו יונים, ולשון משנה הוא: הלוקח פירות^ב שובך מפריח בריכה ראשונה. קוֺבֵידְש בלעז.

אפך כמגדל הלבנון – איני יכול לפרשו לשון חוטם, לא לעיניין פשט ולא לעיניין דוגמא, כי מה קילוס נוי יש בחוטם גדול וזקוף כמגדל. ואומר אני: אפך – לשון פנים, וזה שהוא אומרו לשון יחיד, ואינו אומר: אפייך, שעל המצח הוא מדבר שהוא עיקר הכרת פנים, כעיניין שנאמר: הכרת פניהם ענתה בם (ישעיהו ג׳:ט׳). ותדע שהרי מקלסה והולך מלמטה למעלה: עינייך בריכות בחשבון ואחריהם המצח. וכן האומות מקלסות: מצחך חזק לעמת מצח (יחזקאל ג׳:ח׳) כל הבאים להתעותך ולפתותך.

כמגדל הלבנון הצופה פני דמשק – ראיתי במדרש: זה בית יער הלבנון שעשה שלמה, שהעומד עליו צופה ומונה כמה בתים יש בדמשק.

דבר אחר: פניך צופות פני דמשק – מצפות לבא ולהגיע שערי ירושלם^ג עד דמשק, שנאמר: ודמשק מנוחתו (זכריה ט׳:א׳), שעתידה ירושלם^ד להאריך ולהרחיב עד דמשק.

א. כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5. בכ״י לוצקי 778: ״ירושלים״.

ב. כן בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1, אוקספורד 165. בכ״י מינכן 5: ״יוני״.

ג. כן בכ״י אוקספורד 165, לייפציג 1. בכ״י לוצקי 778: ״ירושלים״.

ד. כן בכ״י אוקספורד 165, לייפציג 1. בכ״י לוצקי 778: ״ירושלים״.

Your neck – The Temple and the altar, which are erect and tall, and the Chamber of Hewn Stone,⁠¹ which is also there, made for strength and for a shield, "like an ivory tower.⁠"

Your eyes – Are like pools in Cheshbon, through which water flows, so are your eyes by the gate of the multitudes. Your sages, when they sit at the gates of Yerusholayim, the city of multitudes, and are involved in the calculation חֶשְׁבּוֹן of the seasons and the signs of the constellations, their wisdom and understanding in the eyes of the nations flow like pools of water.

Alternatively, "בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן" can be explained as "doves,⁠" and this is the language of the Mishnah, "One who buys the doves of a dovecote, he must let the first brood בְּרִיכָה fly away,⁠"² kovedes in Old French.

Your face is like a tower of Levanon – I cannot explain this אַפֵּךְ to mean a nose, neither with respect to the simple meaning nor in reference to its allegorical meaning, for what praise of beauty is there in a nose that is large and erect as a tower? Therefore, I say that "אַפֵּךְ" means a face, and the reason it is used in the singular form and does not state [the plural form], "אַפַּיִךְ,⁠" is that it speaks of the forehead, which is the main distinguishing feature of the face, as the matter is stated, "The features of their faces testifies against them.⁠"³ And you could prove this, because he continuously praises them from bottom to top,⁠⁴ [and] "Your eyes are like pools in Cheshbon,⁠" [was already mentioned,] And so do the nations praise, "and your forehead is strong against"⁵ the forehead of all who come to harm you and to entice you. Like a tower of Levanon,

looking out as far as Damascus – I saw in the Midrash that this is the house of the Levanon forest, which [King] Shelomo made. Whoever stands on it can look and count how many houses there are in Damascus.

Another explanation, your face looks towards Damascus, [i.e.,] looks forward to the coming of the gates of Yerusholayim until Damascus, for it is destined to expand as far as Damascus.⁠⁶

1. The meeting place for the Sanhedrin.

2. See Maseches Beitzah 10a.

3. Yeshayahu 3:9.

4. See Rashi in verse 2 above.

5. A reference to the nose would therefore be out of sequence.

6. Yechezkel 3:8.

צוארך כמגדל השן – זה בית המקדשים שהוא גבוה כצואר.

כמגדל השן – הוא שן אחת שהיתה בערבות מואב מכוונת כנגד בית קדש הקדשים וכל מי שהיה עולה לשם היה ופה ומביט בכל ארץ ישראל.

עיניך בריכות בחשבון – מה הבריכה מטהרת את האדם כך עיני העדה מטהרין את ישראל בראייתם בחשבון. שהם מחשבין הפסד מצוה כנגד שכרה ומחשבין יום הדין.

על שער בת רבים – מה זה בת רבים. יער הלבנון שישראל היו מתקבצין ולנין שם לשון ובת טוות. ויש בת עור ובת הנשים.

אפך כמגדל הלבנון – זה אליהו. שכשם שהאף נאה לפנים. כך אליהו נאה לישראל בשעה שהוא מבשרם על ביאת מלך המשיח. ועל ידו יתגדל כבוד הלבנון צופה פני דמשק. הנביא שאמ׳ לו השם לך שוב לדרכך מדברה דמשק. אבא מרי ז״ל דרש צוארך כמגדל השן. הם הגדולים שבישראל. עיניך הם תלמידי חכמים.

בריכות בחשבון – שחושבין לעשות רצון קונם. בריכות לשון מבריך הגפן. על שער בת רבים על בתי כנסיות ובתי מדרשות.

אפך כמגדל הלבנון – הקטנים שבישראל יהיו לעתיד כדוד המלך שגידל הלבנון שנאמר והיה הנכשל ביום ההוא כדוד.

צופה פני דמשק – בזמן שיבא הנביא שנאמר קום לך לדרכך מדברה דמשק והוא אליהו.

אפך – החוטם.

צוארך כמגדל השן – לבן.

ואחר שדימה עיניה לברכות שהם רחבות דימה החוטם למגדל שהוא שווה בלא עיוות.

Thy neck is as a tower of ivory white.

After comparing her eyes to wide pools he compares her nose to a perfectly erect tower.

צוארך – שרי הצבא.

עיניך – הנביאים שהיו בתחלה בחשבון, עתה יהיו רבים.

אפך – הוא הכהן הגדול, כענין ישימו קטורה באפך (דברים ל״ג:י׳).

Thy neck. The chiefs of the host.

Thine eyes. The prophets, who were at first limited in number, shall now be many.

Thy nose. The high priest. Cf. ‘They shall put incense in thy nostrils’ (Deuteronomy 33:10).

אפך כמגדל הלבנון – אותו המגדל היה שוה, לא היה בו עיוות.

צוארך – המלך המשיח.

עיניך – הם הנביאים שהיו בתחלה בחשבון, עתה יהיו רבים. כעניין: והיה אחרי כן אשפוך רוחי על כל בשר וגו׳ (יואל ג׳:א׳).

אפך – הוא כהן גדול, כעניין: ישימו קטורה באפך (דברים ל״ג:י׳).

כמגדל השן – כמגדל דוד,⁠^א הוא מגדל האמור למעלה (שיר השירים ד׳:ד׳), ומשן עשוי היה, וכאשר ביארתי למעלה לו (מיוחס לר״י קרא שיר השירים ד׳:ד׳) לעניין שהיו.⁠^ב ופשוטו: מדמהו למגדל שהוא זקוף, פשוט, ושוה, ולא עקום.

עינייך בריכות בחשבון על שער בת רבים – וממנו היה יכול להסתכל מעל בריכות מים הנמשכים בעיר חשבון, וזה שביארתי (מיוחס לר״י קרא שיר השירים א׳:ט״ו, ה׳:י״ב) עינייך הם חזקים ובריאים להסתכל מעל^ג שער בת רבים על בריכות מים שבחשבון, ואינן ניזוקת.

כמגדל הלבנון צופה פני דמשק – מגדל אחד בנוי גבוה מעצים יפים שבלבנון, שיכול לצפותו מאת פני דמשק. והיה שוה ותיקון מראהו נאה, וכמוהו משבח אותה.⁠^ד

א. בכ״י (בחילוף הסדר): כמגדל דוד – כמגדל השן.

ב. צ״ע בנוסח.

ג. בכ״י: מעלי.

ד. בכ״י: אתה.

צוארך. אב בית דין. כמגדל – זו השן, שרודין את העם כשלמה, שעשה מגדל השן לדון שם בני אדם (ראו תרגום שיר השירים כאן). עיניך – עיני העדה בריכות בחשבון – שמחשבין ומעברין בשערי בית דין.

אפך. ראש בית אב. כמגדל הלבנון – על שם הקטרת. ותרגומו: ורב בית אבא לבית יהודה דמי לדוד מלכא,⁠^א דבנה מצודתא דציון דמתקרי מגדלין דלבנן, דכל מאן דליקום עליהן^ב יכול למימני כל מגדלוהי דבדמשק.

א. בכה״י: ולכא.

ב. במהדורות התרגום: עלוהי.

צוארך זקוף כמגדל השן הבנוי על שן סלע ומצודה, שכמו^א שהמגדל זקוף ונאה על ראש ההר שרחב תחתיו, כך הצואר שלך על הכתפיים.

עיניך בריכות בחשבון. עיניך, כשאת מבטת, דומין למעינות עיר חשבון אשר בשער עוברי דרכים. וכן למעלה דימה והמשיל את לובן האמצעי שבעין למעין מים, כדכתיב ״עיניך^ב כיונים על אפיקי מים״, כמו שפירשתי (שיר השירים ה׳, יב; וראו בפירוש שם).

אפך. ריח אפך ונחירך כמגדלות רקחים (ראו שיר השירים ה׳:י״ג). לבנון – עצי לבונה, אותו לבונה שלפני דמשק, שהוא מובחר מכל מיני לבנון.

א. אחרי מלה זו יש אות ה״א מיותרת (בנפרד מהמלה).

ב. בנוסחנו: עיניו. גם עיני הרעיה מדומים בשיר השירים ליונים (שיר השירים א׳:ט״ו, שיר השירים ד׳:א׳), אך ללא הציון ״על אפיקי מים״.

צוארך לבן כמגדל השן – בעמוס (עמוס ג׳:ט״ו) כת׳: ואבדו^א בתי השן, ובענין שלמה כת׳: ויעש המלך כסא שן (מלכים א י׳:י״ח), ובאחאב: ובית^ב השן אשר בנה (מלכים א כ״ב:ל״ט).

עיניך ברכות – מבהיקין וצלולין, וירש¹ בלעז,⁠² ודומות למימי ברכות של עיר חשבון שמימיה צלולין מאד.

על שער בת רבים – שהן צלולין יותר משאר מימי ברכות אשר שם.

פירוש אחר: ברכות – דומים לברכה של יונים, שעיניהם יפים וצלולין.

אפך כמגדל הלבנון – חוטמך זקוף וישר ולא שקוע, כמגדל הלבנון שהוא ישר בלי עיקום ועקול באותו צד שהוא נוטה,

וצופה פני דמשק – ששם דקדקו הבונים לבנותו בקו הבנין, כי מגדלים הרבה היו שם, וזה נאה מכלם.

ויש מפרשים: ריח אפך כלבונה – כמו:⁠^ג וריח אפך כתפוחים (שיר השירים ז׳:ט׳).

ויש מפרשים: אפך – הוא המצח, שהוא עקר הדרת הפנים. ואחר קילוס העינים, קילס המצח שהוא למעלה מהן, ולא האף שהוא למטה. ועוד, כי אין נוי בחוטם זקוף.

1. בלעז: vers (= vairs).

2. כן בפירוש לעיל על שיר השירים א׳:ט״ו ועיינו בהערה שם.

א. כן בפסוק. בכ״י: וספו.

ב. כן בפסוק. בכ״י: ואת בית.

ג. בכ״י: וי״א.

צוארך כמגדל השן – זה בית המקדש¹. דבר אחר, צוארך – זה בית הגדול². צוארך כמגדל השן ס״ת כל״ן – ק׳, כלומר בית המקדש גבוה ק׳ אמה³.

דבר אחר, צוארך – זה אברהם.

דבר אחר, כמגדל השן – ״ושננתם״⁴ – שנונה של תורה.

עיניך ברכות – הן סנהדרין⁵, שהן מליאין כבריכה מליאה מים⁶.

דבר אחר, עיניך בריכות – אותן שבוכין בבית הכנסת על עונותם, וכתיב ״שובו (אלי) [עדי] בכל לבבכם בצום ובכי ומספד״⁷, וזהו עיניך בריכות – מליאות דמעה כבריכות, בחשבון – בחשבון עוונות בבית הכנסת, וזהו על שער בת רבים – בית הכנסת⁸.

דבר אחר, עיניך בריכות בחשבון – עיניך מליאות דמעה כבריכה על חורבן הבית, וזהו על שער בת רבים – בית המקדש שנחרב בחשבון כל שנה ט׳ באב על שער בת רבים ר״ת שבר, וכתיב ״על שבר בת עמי השברתי״⁹.

דבר אחר, בְּרֵכוֹת קרי ביה בְּרָכוֹת, בחשבון על – בחשבון ק׳ ברכות, כמניין ע״ל.

שער כד״א ״השערה אל הזקנים״¹⁰ תרגום ״לתרע בית דינא״. על שער – ע׳ לשער – על שער בת רבים.

אפך כמגדל הלבנון ס״ת גי׳ ק׳¹¹.

אפך – בית המקדש, עתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק שנאמר ״משא [דבר י״י] בארץ חדרך ודמשק מנוחתו״¹², וזהו כמגדל הלבנון צופה פני דמשק – מגיע עד דמשק. ולכך דמשק אותיות מקדש, ורמז בחומש שנאמר ״ובן משק ביתי הוא דמשק״¹³ – יגיע שמה. צופה מלא ו׳, רמז יהא מרחיב לו׳ מקומות¹⁴, ״הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך... האריכי מיתריך ויתדותיך חזקי, כי ימין ושמאל תפרוצי״¹⁵ – ו׳.

דבר אחר, אפך כמגדל – זה אברהם, צופה פני דמשק – מושל על אליעזר שנאמר בו ״הוא דמשק אליעזר״¹⁶.

1. שיר השירים רבה, מדרש לקח טוב, רש״י, ראה זבחים נד:

2. ירמיה נב:יד

3. מלכים א ז:ב

4. דברים ו:ז

5. שיר השירים רבה, ילקוט שמעוני, תרגום

6. תרגום, ראה רש״י

7. יואל ב:יב

8. ראה מדרש לקח טוב

9. ירמיה ח:כא

10. דברים כה:ז

11. נ״ל שחוזר לק׳ ברכות

12. זכריה ט:א, שיר השירים רבה, רש״י, ראה שיר השירים זוטא

13. בראשית טו:ב

14. נ״ל המשקן היה בו׳ מקומות: במדבר, גלגל, שילה, נוב, גבעון, ירושלים

15. ישעיהו נד:ב

16. בראשית טו:ב

צוארך כמגדל השן מלכותך וכוחך.

עיניך ברכות בחשבון הנביאים, אשר שלמותם נמצאת במחשבותיהם ופנימיותם.

על שער בת רבים הם מודיעים את מצוות האל לכולם. יש גם האומרים שהנביאים אשר היו מעט בתחילה במספרם ומניינם וניתן היה לספור אותם, יהיו [בעתיד] רבים ולא ייספרו [מרוב].

אפך כמגדל הלבנון כהן גדול.

צופה פני דמשק מבקש כפרה על ישראל, למרות שהם מפוזרים בארצם מדן ועד באר שבע, כאילו הם נוכחים לפניו והוא רואה אותם.

צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק – אמר שצוארה הוא כמגדל השן שהוא חזק מאד להורות על שמה שתשפיע אליו חזק מאד הוא לפי החוזק האפשרי בכאן ולזה קצר בכאן ולא אמר בנוי לתלפיות וגו׳ כי זה אמנם היה אפשר בחכמות הלמודיות לא בחכמה הטבעית להיות מופתיה מופתי ראיה. ואולם אמרו עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים הוא נפלא וזה כי חשבון ורבים היו עיירות והם עם זה מורים על ההשגות והריבוי ויאמר לפי המשל שמה שתשקיף אותו ותשיגהו הם כמו ברכות מים אשר בחשבון ועל שער בת רבים שהם מתמידות ההגרה זה אם יהיו בחשבון ועל שער בת רבים ברכות מים על זה התואר ואולם אם לא יהיו שם ברכות מים על זה התואר יהיה המאמר כולו לפי הנמשל והנה הכונה בו לפי הנמשל שעם החשבון המופלג והרבוי אשר יקובץ אליה באמצעות הכח הזוכר יהיה מה שתשיגהו אותו והוא אשר המשיל אותו בעינים כמו ברכות המים להשקות מהם השכל. ואולם אמרו אפך כמגדל הלבנון ירצה בו שאופן השקפתה ועיונה הוא חוזק יפיה ומכוון אל התכלית הטוב האפשרי כמגדל הלבנון והוא בית המקדש. ואמר צופה פני דמשק לפי שבדמשק ימצא מבחר הפירות ויאמר שהבטתה הוא נוכח המקום אשר יגיעו ממנו הפירות המכוונים כאלו יאמר שהיא מכוונת בכל עוז אל מה שיגיע אל התכלית המכוון באלו הדרושים אל השכל.

צוארך כמגדל השן – אמר לה כי היא עם קשה עורף¹, וצוארה גבוה וקשה כמגדל השן, שהיא עזה וקשה, ולכן המשיל צוארה, ר״ל ערפה, למגדל קשה כמו צואר השן:

עיניך ברכות בחשבון – ר״ל הגדולי׳ הם כמו הברכה שבולעת הכל, כן הם גזלנים וגנבים: בחשבון, ר״ל שעושים עצמם טובי׳ וחשובים, וחשבון מלשון חשיבות. ואת הולכת על שער בת רבים, ר״ל שהיא מתערבת עם האומות והולכת ביניהם:

אפך כמגדל הלבנון - ר״ל אם יש לך כעס [מלשון חרון]⁠² אף, אז היא גדולה כמגדל הלבנון שאינה נכנעת:

צופה פני דמשק - כי פניה ולבה להעשיר, וזה רמז באמרו דמשק, שהיא עיר גדולה ועשירה.

1. ע״פ שמות ל״ב ט׳, ל״ג ג׳ ה׳, ל״ד ט׳, דברים ט׳ ו׳ י״ג.

2. בכ״י: חרון מלשון.

צוארך – ולא אמר כמגדל דוד ואלף המגן לפי שכיון שנשאה שוב אין מנהגה לתלות חרוזים על צוארה. עיניך ברכות וגו׳. ומקום מה שאמר ראשונה כחוט השני וגו׳. אמר בכאן אפך כמגדל הלבנון צופה וגו׳ ואפשר כי הענין הוא אחד כי אפך הוא מגזרת אפים והדבור מיוחס אל הפנים: ויתכן שבמגדל ההוא היו שומרים משוררים ומשמיעים קולות ערבים ודברים צחים.

צוארך הוא המזבח. אבל לסבה שקדמה המשיל למגדל השן להורות כי בזמן ההוא יתמעטו הקרבנות למיעוט הסבות וכמו שאמר ושלא ישאר רק זבח התודה והיא הסבה אשר לא זכר בזה אלף המגן כי לא יתרבו אנשי המשמרות על הרבוי ההוא כי אין צורך: עיניך הנה בזה הוסיף מבראשונה כי לא לבד יהיו עיניך כיונים שמשגיחין היטב על תועלת עצמם וכמו שאמר עיניו כיונים על אפיקי מים. אבל יהיו מביטים אל תועלת הכלל וטוב סדרו כברכות מים חיים שהם בחשבון על שער בת רבים שיזונו מהם הכל. גם יתכן שכיון בזכרון חשבון למה שאז״ל (ב״ב ע״ח:) על כן יאמרו המושלים המושלים ביצרם בואו ונחשוב חשבונו של עולם: אפך הוא כנגד מה שאמר ראשונה כפלח הרמון רקתך. והוסיף גם כן בשבחה כי שם אמר כי היו שריה קרובים אל המלך רבים נדבקים כפלח הזה. אבל עכשיו אמר שיהיה אפה זה בחוזק ובתלוי ראש עד שהכל ישאו לה פנים כמגדל הלבנון החזק הצופה פני דמשק והוא ראש ארם והארמים נשאו לו פנים לשבת בשלום והוא שבח הדר הפנים ונשיאותם.

{גלגל המזלות והכוכבים}

צוארך – על אלה הכוכבים היה גלגל שמיני אשר בו מגורי המזלות אשר עליהם נתנה הממשלה בגבולי הארצות, וגם בכחם יפעלו השבעה כוכבים. ואמר רומז אל שנים עשר מזלות המשפיעים למטה לארץ, עיניך בריכות, ׳גבותם מלאות עינים׳ (יחזקאל א, יח), הן המה רבוי הכוכבים, ואם כלם נכנסים בשנים עשר כנודע, כמו שנכנסו כל זרע ישראל אם רבו במספר שנים עשר, על זה היחס אמר ׳יצב גבולת עמים׳ (דברים לב, ח), ועליו גם כן אמר ׳ותדבר אליהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים׳ (שמות לב, יג), שהם שנים עשר, לא כמו שנאמר למשה ׳ואעשה אותך לגוי גדול׳ (שם, י) כי אז יהיו מהתחלה אחת לבד. וזהו פירוש עיניך שהם השנים עשר מזלות כמו שיבאר מיד, בריכות, רוצה לומר משפיעים בחשבון, ירצה כי חשבון אל העינים כחשבון שער בת רבים, הוא שער עמינו, וכמאמר ׳למספר בני ישראל׳ (דברים לב, ח) כאמור, כי לא נמצא שער בת רבים ומרבה בתים זולתי ישראל סבא.

{הגלגל התשיעי ותפקידו}

ולרמוז אל הגלגל התשיעי אשר על זה שהוא החלק המניע את הכל, ואשר בו ימנו מתמונות כל הצורות אשר תחתיו, כאשר פירשתי ב׳לסוסתי׳ (לעיל א, ט), אמר אפך כמגדל הלבנון, אשר אמרו ז״ל עליו כי העולה למגדל הלבנון צופה ומביט ויכול לפנות משם כל חצרי דמשק, וזהו רמז לצופים פני דמשק, ו׳צופים׳ זה התוכנים, מתוך זה הגלגל אל מקומות ובתי הכוכבים כנודע.

צוארך. כהן גדול, שהוא שני במעלה למלך, כמו הצוואר תחת הראש¹: כמגדל השן. שהוא חשוב למראה², בלתי טעם וריח³, הִנֵּה הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף וְכָל רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ (חבקוק ב יט)⁴: עיניך. חכמי הדור⁵: ברכות בחשבון על שער בת רבים. הולכים להשקות צאן מרעיתם ותלמידיהם ׳בחשבון׳⁶, שהיא בעבר הירדן סמוך לגבולות הגויים⁷, שיוכלו שם להמלט מהרה אל ארצות הגוים מגזירות ינאי המלך וחביריו⁸: אפך. ומגמת פני הנשארים בארץ⁹ היתה כמגדל הלבנון, שהוא במבחר ובטבור ארץ ישראל¹⁰, אמנם הוא¹¹ צופה פני דמשק, שהוא חוצה לארץ¹², כן הם בהיותם בארץ היה לבבם פונה לצאת חוצה לארץ מרעת יושבי בה¹³:

1. לעיל (ד ד) פירש שהצואר מרמז לשר הצבא שמתחת למלך, וראה במצויין שם.

2. כמגדל העשוי משן, שהוא יפה ויקר.

3. במדרש (ויקרא רבה ל יב) מבואר שארבעה מינים שבלולב הם משל למיני אנשים, ומי שאין בו טעם וריח היינו שאין בו לא תורה ולא מעשים טובים.

4. הכוונה לכהנים הגדולים של בית שני שהיו משלמים על משרתם, כמבואר ביומא (ח:), ובפרט לינאי המלך שלקח לעצמו כהונה גדולה, וכמבואר בסמוך, ואם כי למראית עיניים נראים חשובים, אין בהם טעם וריח.

5. בשהש״ר: ׳עיניך - אלו סנהדרין שהם עינים לעדה, המד״א והיה אם מעיני העדה׳. וראה לעיל (א טו).

6. חכמי הדור שהם העיניים, הולכים להיות ׳ברכות׳ של מים להשקות הצאן, כלומר להשקות לתלמידיהם, בעיר חשבון.

7. עיר חשבון נמצאת ׳על שער בת רבים׳, על שערם ופתחם של הגויים הרבים, כי ׳חשבון׳ היא עיר סיחון שמעבר הירדן, כמו שכתוב בבמדבר (כא כו), והיא בעבר הירדן בחלקם של בני גד ובני ראובן. ובדברים (לג כ) כתב רבינו ׳ברוך מרחיב גד - שנתן לו חלק גדול מחלק כל אחד משאר השבטים בעבר הירדן, כי אמנם ארץ סיחון ועוג היתה גדולה בכמות וכו׳, כלביא שכן - ראוי הוא לזאת ההרחבה מפני שהוא שוכן בתוך האומות כמו אריה לאכול את סביביו׳. וראה יבמות (טז.) ובתוספות שם (ד״ה עמון) שמבואר שישבו מישראל בארץ סיחון ועוג בבית שני.

8. בדפוס: וחכמיו. בקידושין (סו.) איתא: ׳מעשה בינאי המלך [מן הכהנים של חשמונאים הוה] שהלך לכוחלית שבמדבר וכיבש שם ששים כרכים, ובחזרתו היה שמח שמחה גדולה, וקרא לכל חכמי ישראל וכו׳, והיה שם אחד איש לץ לב רע ובליעל ואלעזר בן פועירה שמו, ויאמר אלעזר בן פועירה לינאי המלך, ינאי המלך, לבם של פרושים עליך [שונאיך הם ואין שמחים בהצלחתך], ומה אעשה [לידע שכן הוא], הקם להם בציץ שבין עיניך [תן ציץ הקדש על מצחך ויעמדו על רגליהם לפי שהשם כתוב בו והם יגלו את לבם], הקים להם בציץ שבין עיניו, היה שם זקן אחד ויהודה בן גדידיה שמו, ויאמר יהודה בן גדידיה לינאי המלך, ינאי המלך, רב לך כתר מלכות, הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן, שהיו אומרים אמו נשבית במודיעים, ויבוקש הדבר ולא נמצא; ויבדלו חכמי ישראל בזעם [שכעס המלך עליהם], ויאמר אלעזר בן פועירה לינאי המלך, ינאי המלך, הדיוט שבישראל כך הוא דינו [לסבול חרפתו], ואתה מלך וכהן גדול כך הוא דינך [בתמיה, שלא תנקם מהם], ומה אעשה, אם אתה שומע לעצתי רומסם [הרגם]..., מיד ותוצץ הרעה על ידי אלעזר בן פועירה, ויהרגו כל חכמי ישראל, והיה העולם משתומם עד שבא שמעון בן שטח והחזיר את התורה ליושנה׳. והיינו בגלל אותו הכהן גדול שהוא ׳צוארך כמגדל השן׳, תפוס כסף וזהב וכל רוח אין בו. ובברכות איתא (כט.) ׳ינאי - רשע מעיקרו׳. וראה יוסיפון (פכ״ט) שהביא סיפור הגמרא בשינויים, [ואף שהוא על הורקנוס, הוא יוחנן, כמבואר שם (פכ״ז), ואמרו בגמרא שיוחנן הוא ינאי], ושם מבואר שהמלך גזר שכל מי שילמד את בנו מתורת הפרושים יומת.

9. רש״י הוכיח ש׳אפך׳ אינו החוטם, כי מה קילוס נוי יש בחוטם גדול וזקוף כמגדל, אלא ׳אפך׳ לשון פנים, ומה שנאמר לשון יחיד ואינו אומר ׳אפיך׳, כי על המצח הוא מדבר, שהוא עיקר הכרת פנים. ורבינו מפרש ע״פ זה את הנמשל, שהכוונה להיכן שפניהם מועדים.

10. ׳לבנון׳ הכוונה לארץ ישראל, ו׳מגדל הלבנון׳ הוא ירושלים שהוא המקום המובחר שבארץ אשר שם לשכת הגזית, ומשם יוצאת הוראה, וכמו שכתב רבינו לעיל (פסוק ג) ע״פ סנהדרין (לז.) ׳שררך - סנהדרי גדולה היושבים על טבור הארץ בלשכת הגזית׳.

11. המגדל.

12. שהוא בארם, כמו שכתוב בישעיה (ז ח) ׳כי ראש ארם דמשק׳. ואולי הכוונה למש״כ רש״י ׳ראיתי במדרש (ראה מדרש זוטא ותרגום), זה בית יער הלבנון שעשה שלמה שהעומד עליו צופה ומונה כמה בתים יש בדמשק׳. ור״י קרא פירש שהיה מגדל גבוה בנוי מעצי הלבנון שהיה ניתן לראותו מדמשק.

13. ע״פ לשה״כ בירמיה (יב ד) ׳עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת יושבי בה׳, וכן בתהלים (קז לד). והיינו שהחכמים שלא ברחו מחמת גזירות ינאי ונשארו בלשכת הגזית, גם הם חששו ממנו, והיתה מגמת פניהם תמיד אל חוצה לארץ, לברוח אם תתחדש הסכנה.

כשני עפרים. בגיליון ס״א מטוליטולא כתוב בהללי עֲפָרים.

השן – שן הפיל.

ברכות – מקום בנוי באבנים ובסיד ושם מתכנסים המים וכן בתעלת הברכה (מלכים ב י״ח:י״ז).

אפך – חוטמך.

צופה – ענין הבטה וראיה.

צוארך כמגדל השן – הצואר שלך יהיה זקוף ומיושר ובתכלית הלובן, כמו מגדל משן הפיל והנמשל הוא על בית המקדש שהוא חזקן ומבצרן של ישראל, כצואר הזה שהוא חוזק האדם, שיעמוד על הר גבוה תלול ויהיה בנוי בהמבחר שבבנינים, משם יבא מחילת החטא ולבון העון.

עיניך ברכות חשבון – עיניך תהיינה זכות ובהירות, כמו הברכות שבעיר חשבון אצל השער ששמו בת רבים והנמשל הוא על החכמים שהם עיני העדה להורותם הדרך אשר ילכו בה, שהמה יהיו כברכות מים המשקים את הגנות.

אפך – חוטמך יהיה ביושר נמרץ מבלי עקמימות, כמגדל העומד ביער הלבנון הרואה פני דמשק שהוא ממולו, ואותו המגדל היה בנוי ביושר רב והנמשל הוא על השופט אשר יהיה בימים ההם שהוא תואר פני הדור, כחוטם הזה שהוא תואר הפרצוף, והוא יהיה מיושר בלי עקמימות כמגדל הזה.

משל:

צוארך – וכן צוארך הדומה כמגדל השן. ועיניך הדומים כברכות בחשבון. [שכן יזלו לחות ורעננות]. הלא ראוי שימצאו על שער בת רבים. בעיר כלילת יופי, לא במדבר חורבה. וכן אפך הדומה כמגדל הלבנון. הלא הוא צופה פני דמשק. לעיר מושב לא למדבר חורבה. למה ישכנו הכלולים ביופי בודד חררים במדבר.

מליצה:

צוארך – וכן צוארך שהוא ציור אל ממשלת השכל והנפש על הגויה והכח המתעורר שלו והוא דומה כמגדל השן, שמשם ילחמו את אויבים בשער, וכן משם ימשול על כחות הגוף לדכאם תחת רגליו (כנ״ל ד׳:ד׳) וכן עיניך שהם עיני השכל הרואה ומחשב ויועץ ומעיין על כל עניני הגויה, הם דומות כברכות ששם יקוו המים, וכן יתקבצו שם כל ההרגשות שאספו החושים בכח השומר והם ברכות בחשבון. לחשוב מחשבות ולספור כל דרכי הגויה ופעולותיה תועלותיה ומפסידיה. הלא ראוי שהם יעמדו על שער בת רבים. שהיא בשער ירושלים היא הגויה ששם נקבצו רבים, צבא כחות הגויה והמוניה. שהם יקבלו הצווי והנהגת הנפש וחשבונותיה, לא כן אחר המות איה שוקל איה סופר ואין מעשה ודעת וחשבון בשאול. וכן אפך הדומה כמגדל הלבנון. שהוא השכל העיוני שהוא פני הנפש וצורתה. (שצורת הנפש היא ההשכלה). והוא דומה כמגדל הלבנון שמשם רואים וצופים כל הנטיעות אשר בלבנון. וכן משם ישכיל ויתבונן על כל המעשים אשר כנן ה׳ בעולמו. ועל נטיעותיו אשר נטע בגן הלבנון שהוא בכלל המציאות במעל ובשפל. והלא אפך זה צופה פני דמשק. שהיא עיר אחרת חוץ מירושלים ומגבול א״י ממזרח שמש, והיא מליצה על ששכל העיוני צופה בחקירותיו על העיר הגדולה והמדינה המיוחדת שהוא עולם הכללי הגשמי, וכל הנמצא ממזרח שמש עד מבואו. (לא כהשכל המעשי שאינו מביט רק בעיר ירושלים שהוא הגויה וצרכיה). וגם השכל העיוני הזה מצד שחוקר וצופה על העולם המורגש השפל וכל אשר בו (שזה רומז בדמשק שהוא ארץ העמים ואין בו קדושה) זה יופסק אחר המות שלא ישיג עוד נמצאים בעלי גשם.

ברכות וגו׳ – אצל אחד משערי עיר חשבון היו בימי הכותב שתי ברכות מים יפות.

כמגדל הלבנון – הישר בלי עקמימות, ובפרט מאותו צד שצופה פני דמשק.

צוארך כמגדל השן – כתיב ויבקש פרעה להרוג את משה ויברח משה, וכי אפשר לאדם לברוח מן המלכות, אלא בשעה שתפס פרעה את משה חייבו להתיז את ראשו וקהה החרב מעל צוארו ונשבר, הדא הוא דכתיב צוארך כמגדל השן זו צוארו של משה.⁠¹ (ירושלמי ברכות פ״ט ה״א)

צוארך כמגדל השן – דרש ר׳ אלעזר, בשעה שבא עשו לנשק ליעקב אבינו לא בא לנשקו אלא לנשכו ונעשה צוארו של יעקב כשל שיש וקהו שיניו של אותו רשע, הדא הוא דכתיב צוארך כמגדל השן². (מ״ר)

עיניך ברכות וגו׳ – עיניך אלו סנהדרין שהם עינים לעדה, כמש״נ והיה אם מעיני העדה, ברכות בחשבון – מילי דחושבנא, ל״ו מזכין, ל״ה מחייבין,⁠³ על שער בת רבים זו ההלכה שיוצאת מבית השער ומרווחת לרבים.⁠⁴ (שם)

אפך כמגדל הלבנון – זה ביהמ״ק, מה האף הזה נתון בגבהו של אדם, כך ביהמ״ק נתון בגבהו של עולם,⁠⁵ כמגדל הלבנון [אין לבנון אלא ביהמ״ק], מאי טעמא, ר׳ טביומי אומר, מפני שמלבין עונותיהם של ישראל,⁠⁶ ר׳ שמעון בן יוחאי אומר, שכל הלבבות שמחות בו, שנאמר (תהלים מ״ה) יפה נוף משוש כל הארץ, ורבנן אמרי, על שם (מלכים א ט׳) והיו עיני ולבי שם כל הימים.⁠⁷ (מ״ר)

צופה פני דמשק – עתידה ירושלים להיות מתרחבת בכל צדדיה עד שתהא מגעת לשער דמשק, לקיים מה שנאמר (זכריה ט׳) ודמשק מנוחתו – עד דמשק מנוחתו.⁠⁸ (שם)

1. עי׳ מש״כ בתו״ת פ׳ שמות בטעם כלל דרשה זו דמדייק מדלא כתיב ויבקש פרעה את משה להרגו, דאז היה במשמע שהיה מבקש למצוא את משה, אלא כתיב ויבקש פרעה להרוג את משה, משמע דהמבוקש וההשתדלות היתה לא למצוא כי אם להרגו, כלומר איך ובאיזה אופן להרגו, כי לא היה יכול זה, ומפרש סבת הדבר שלא היה יכול להרגו, מפני שקהה החרב מעל צוארו ונשבר, וע״ע מש״כ בתו״ת ר״פ יתרו בפ׳ ויצילני מחרב פרעה, ושייכות הדרשה נכלל לפסוק זה, משום דשן מורה על דבר קשה וחזק, כמ״ש במ״ר פ״ג, וקרא זה בכנ״י איירי, ואמר שיהיה צוארה חזק להקהות שיני האויבים כמו שאירע למשה, וכל מה שאירע לאבות סימן לבנים, וזו היא גם כונת דרשה הבאה מיעקב אבינו.

2. עי׳ מש״כ סוף אות הקודם וצרף לכאן. ואמנם מ״ש שנעשה צוארו של יעקב כשל שיש צ״ע דלפי״ז לא נתבאר למה אמר כמגדל השן ולא כמגדל שיש, ואולי נכתב בלשון כזה להורות על שני הענינים, על דבר קשה בכלל, והיינו שן והיינו שיש, וגם לרמז שקהו שיניו של אותו רשע.

והנה המדרש מסיים כאן, ומה ת״ל ויבכו, אלא זה בוכה על צוארו וזה בוכה על שיניו, והיא אגדה יפה בטעמה ובציורה, ומה יתרון לבעל הלשון, הראב״ע, האומר (פ׳ וישלח) דרש זה [דנקוד על וישקהו] טוב הוא לעתיקי משדים כו׳ והעד ויבכו כו׳ ולא ראה כי גם האי ״ויבכו״ דרש דרשו ברוח כזה, וה׳ יכפר בעדו.

3. תפס מספר ל״ו ול״ה לכונת מספר כללי של סנהדרין, ע״א איש, ועיין לעיל פסוק ג׳ אות ל״א, ושייכות הלשון ברכות לסנהדרין י״ל משום שהם כברכת מים כמעין המתגבר, ובכ״ז הם באים בחשבון כפי שמבאר.

4. מכוין ללשכת הגזית שמשם יוצאת היראה לכל ישראל.

5. כי א״י גבוה מכל הארצות, וביהמ״ק בנוי בגבהה של ירושלים, וא״כ הוא נתון בגבהו של עולם.

6. כלומר מכפר ומטהר, וע״ד הכתוב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. ועי׳ מש״כ השייך לענין זה בתו״ת ר״פ ואתחנן בפסוק ההר הטוב הזה והלבנון.

7. דריש לבנון בנוטריקו״ן – לב ועין.

8. כי עד עתה היה המקום שנקרא צופים חוץ לירושלים שמשם היו רואים את ההיכל, ולעתיד לבא שתהיה ירושלים עד דמשק יהיה הצופה אצל דמשק, וזהו צופה פני דמשק.

צַוָּארֵךְ זקוף ומיושר, ובתכלית הלובן¹ כְּמו מִגְדַּל הַשֵּׁן – משן הפיל², עֵינַיִךְ זַכּוֹת ובהירות כמו³ בְּרֵכוֹת המים⁴ אשר⁵ בְּעיר⁶ חֶשְׁבּוֹן עַל – שליד⁷ שַׁעַר ששמו⁸ בַּת רַבִּים, אַפֵּךְ⁹ ללא עקמומיות¹⁰ כְּמִגְדַּל העומד ביער¹¹ הַלְּבָנוֹן אשר צוֹפֶה¹² אל פְּנֵי דַמָּשֶׂק, שממולו¹³:

1. מצודת דוד.

2. שם.

3. שם.

4. מצודת ציון.

5. מצודת דוד.

6. שם.

7. שם.

8. שם.

9. אבן עזרא מצודת דוד ומצודת ציון ביארו אף ממש, ואילו רש״י ביאר ״פנים״ משום שאין קילוס נוי בחוטם גדול וזקוף כמגדל.

10. מצודת דוד.

11. שם.

12. עניין הבטה וראיה, מצודת ציון.

13. מצודת דוד. והנמשל, הצוואר הוא בית המקדש שהוא חוזקם ומבצרם של ישראל שעומד על הר גבוה תלול ובנוי מהמבחר שבבניינים, משם יביא מחילת החטא וליבון העוון, ״ברכות חשבון״ אלו החכמים שהם עיני העדה להורותם הדרך אשר ילכו בה, שהם יהיו כבריכת מושכות מים המשקים את הגינות, ״אפך״ זה השופט אשר יהיה בימים ההם שהוא תואר פני הדור, כחוטם הזה שהוא תואר הפרצוף, והוא יהיה מיושר בלי עקמימות כמגדל הלבנון, מצודת דוד. ורש״י ביאר שהצוואר אלו ההיכל והמזבח שהם זקופים וגבוהים, ולשכת הגזית שהיא עשויה לחוזק ולמגן כמגדל השן, ״ברכות בחשבון״ אלו החכמים היושבים בשערי ירושלים ועסוקים בחשבון תקופות ומזלות, חכמתם ובינתם לעיני העמים, ״צופה פני דמשק״ פניך מצפות לבוא שערי ירושלים עד דמשק שעתידה להרחיב עד דמשק. ובמדרש, ״כמגדל הלבנון״ זה בית יער הלבנון שעשה שלמה, שהעומד עליו צופה ומונה כמה בתים יש בדמשק, רש״י, מדרש זוטא.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון