×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ד) שְׁנֵ֥י שָׁדַ֛יִךְ כִּשְׁנֵ֥י עֳפָרִ֖ים תׇּאֳמֵ֥י צְבִיָּֽה׃
Your two breasts are like two fawns, twins of a gazelle.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג פירושרש״ילקח טובאבן עזרא א׳ מדרשאבן עזרא ב׳ מדרשמיוחס לר״י קראר׳ אלעזר הרוקחר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתרלב״גר׳ יוסף אבן שושןעקדת יצחקעקדת יצחק משלר׳ מאיר עראמהר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״םתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
תְּרֵין פָּרִיקַיִךְ דַּעֲתִידִין לְמִפְרְקִיךְ מָשִׁיחַ בַּר דָּוִד וּמָשִׁיחַ בַּר אֶפְרַיִם דָּמְיָן לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּנֵי יוֹכֶבֶד דִּמְתִילִין לִתְרֵין אוּרְזֵילִין תְּיוֹמֵי טָבְיָא.
כלא ת׳דיאך, ככלא ג׳פרין תאמי צ׳ביה.
שני שדיך כמו שני עפרים ביחד, תאומי צביה.
ורמז בשני שדיך לחגי וזכריה.
שני שדייך – שני הלוחות.
דבר אחר: מלך וכהן גדול.
Your two breasts – The two Tablets.
Another explanation, the king and the kohein gadol.⁠1
1. Alternatively, the two redeemers, Moshiach Ben Dovid and Moshiach Ben Ephrayim. (Targum)
שני שדיך כשני עפרים – הם מלך המשיח וכהן צדק שהם אוהבים זה את זה כשם שהתאומים של צביה שה מושך דודו וזה מושך דודו. כך זה מקבל מלכות וזה מקבל כהונה.
שני שדיך – התורות.
Thy two breasts. The laws.
שני שדיך – שתי תורות.
שני שדייך כשני עפרים – מבואר למעלה (מיוחס לר״י קרא שיר השירים ד׳:ה׳).
שני שדיך – הן ״מנורה נכח השלחן״1, וכן יסד הפייטן.
שני שדיך התורה, מילותיה ופירושיה, זה העובר במסורת וזה שנלמד על פי כללי ההיסק באמצעות השכל.
תאמי צביה אע״פ שהם שניים הם תאומים ויוצאים משורש אחד.
שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה – כבר קדם פירושו והנה לא זכר בכאן הרועים בשושנים לפי שאין מה שתשיג באמצעות החושים מאלו הדברים דומה לשושנים כי אין העצם במקרים והמשיגים בכח על צד מה שבשושנה יהיה הפרי והזרע בכח כמו שקדם.
שני שדיך כשני עפרים – זכר לה עתה הב׳ בתי מקדשות שנחרבו, ר״ל, הוי נזכרת ושובי בתשובה, כי שני שדיך הלכו להם ונחרבו ממך, כשני עפרים תאמי צבייה:
ואחרי אשר שבחה באברים הנסתרים שהורגל גלויים אצלו עתה מחדש גמר שבחה והמשיכו לפי דרכו במה ששבחה בתחלה ואמר שני שדייך וגו׳. אבל לא אמר הרועים בשושנים לפי שכבר הותרו אצלו לגמרי.
ולזה זכר תחלה השדים שהזכיר בקלוס הא׳ עתה באחרון ואמר: שני שדיך כי שני הנשיאים המניקים אותה והרועים את גדיותיה דעה והשכל והם ב׳ בתי המלכות והכהונה יחזרו לישנם כמו שאמר יחזקאל (מ״ד) והכהנים הלוים וכו׳. אמנם לא אמר הרועים בשושנים כמו שאמר בראשונה לרמוז אל מה שאמר הנביא (ירמיהו ל״א) על ימים ההם ולא ילמדו עוד איש את רעהו וכו׳ לאמר דעו את ה׳ כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם. ולזה אמר כי אם שדיה יועילו לה אל שאר הלמודים המעשיים אבל לענין הדעת את ה׳ הם למודי ה׳ לבד ואז ימשך זה אל שלמות טבעה ושרשה אשר קדם זכרו ומזה הטעם עצמו לא זכר שפתותיך ומדברך כי המה הנביאים המרבים להוכיח. גם השמיט שניה כי לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה (ישעיהו ב׳):
{המאורות והשפעתם על הארץ}
שני – פה רמז אל חבור שני המאורות אשר נבראו כשני תאומים, כמאמר ׳ויברא אלהים את שני המאורות הגדולים׳ (בראשית א, טז), ומקבלים דין מן דין, כי הם כזכר ונקבה כנודע, ומשניהם יצא פרי ותולדות הארץ, כמו שנאמר ׳וממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים׳ (דברים לג, יד):
שני שדייך. נשיא ואב בית דין1: כשני עפרים. הנלחמים תמיד2, ׳יוסי בן יועזר אומר לסמוך ויוסי בן יוחנן אומר שלא לסמוך׳ וכו׳ במשנה3 (משנה חגיגה ב׳:ב׳), הראשונים נשיאים, והשניים להם אבות בית דין4, וכל זה אפשר התיקון אם תהיו כולכם בארץ ישראל ותשרה בה שכינת האל יתעלה5:
1. לעיל (ד ה) גם כתוב ׳שני שדייך׳, ופירש רבינו ששם מדובר בתקופת השופטים והנביאים שלפני דוד המלך, והכוונה לשופט וכהן גדול, ואילו כאן פירש על מנהיגי הדור בתקופת בית שני, שהם הנשיא ואב בית הדין. ורש״י פירש כאן ׳מלך וכהן גדול׳.
2. כן פירש לעיל (ד ה) על פסוק דומה, וראה מה שצויין שם. אך בלקח טוב: ׳שני שדיך כשני עפרים - הם מלך המשיח וכהן צדק שהם אוהבים זה את זה, כשם שהתאומים של צביה זה מושך דדו וזה מושך דדו, כך זה מקבל מלכות וזה מקבל כהונה׳.
3. כלומר וכל המשך המשנה, שם נזכרו כל ה׳זוגות׳ ששימשו בימי בית שני.
4. שם מבואר שהזוגות נחלקו דור אחר דור במחלוקת אם מותר לקיים מצות סמיכה על הקרבנות ביום טוב או לא: ׳יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך, יוסי בן יוחנן אומר לסמוך, יהושע בן פרחיה אומר שלא לסמוך, ניתאי הארבלי אומר לסמוך, יהודה בן טבאי אומר שלא לסמוך, שמעון בן שטח אומר לסמוך, שמעיה אומר לסמוך, אבטליון אומר שלא לסמוך, הלל ומנחם לא נחלקו, יצא מנחם נכנס שמאי, שמאי אומר שלא לסמוך, הלל אומר לסמוך, הראשונים היו נשיאים ושניים להם אב בית דין׳. וראה רש״י שם. וראה מדרש שה״ש (ורטהיימר): ׳שני שדיך - אלו הזוגות שעמדו לישראל מיוסי ויוסי עד הלל ושמאי, כשני עפרים תאומי צביה, אעפ״י שזה נשיא וזה אב בית דין, לא נתגאו זה על זה׳. הרי שפירש כרבינו אך להיפך, ש׳כעפרים׳ הוא לשבח ולא לגנאי.
5. כי שם לא יהיו מחלוקות כיון שיהיה הסנהדרין במקומו להכריע. וגם הכרעת הסנהדרין תלויה בהשראת השכינה, וכמו שכתב אברבנאל בדברים (יז) עה״פ ׳וקמת ועלית׳: ׳שמושב הסנהדרין היה מושפע מהש״י ברוח עליון, ולכן היו ע״א כמספר ע׳ זקנים עם משה רבינו ע״ה, להורות שהיה חל עליהם רוח משה רבינו ע״ה ורוח אותם הזקנים המתנבאים בהנהגת העם, ולהורות על זה גם כן היה מושבם בבית המקדש בלשכת הגזית להורות, כדי שהשכינה השורה בבית האלקים תהיה עמהם, וכמו שארז״ל בפרק דיני ממונות ועשית ע״פ הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה׳ - מלמד שהמקום גורם, ולהיות השכינה עמהם נקראו אלקים, כמו שנאמר אלקים נצב בעדת אל בקרב אלקים ישפוט, והיה זה לפי שהמשפטים התוריים אין הכוונה בהם בלבד לתקן הישוב המדיני, אבל היה זה התכלית העצמיי בהם כדי שיחול השפע האלוקי באומתנו׳. ולפי זה נראה שמה שהתחילו המחלוקות בעוד הסנהדרין קיים היה מפני שחסרה מהם השראת השכינה. ובזה הוכיח את יושבי בבל שלא עלו, וגרמו לכך שנעשתה תורה כשתי תורות, כמו שביאר בפסוק הקודם.
עפרים – כן יקראו ילדי הצבי והאיל.
שני שדיך – דדיך ישוו זה עם זה, והמה יהיו כשני ילדי צביה שנולדו תאומים שהמה בשווי גמור והנמשל הוא על המלך וכהן גדול המיניקים ומשפיעים, טובת המלך במלחמתו וכהן גדול בעבודתו. ואמר שישוו בגדולה ויהיו מסכימים ונשמעים זה לזה כרעים אהובים.
משל:
שני שדיך – הם דומים כשני עפרים במקום הצבי והיופי ר״ל בחדרי משכיות המלך ששם כל חמדה. לא בבית הרועה.
מליצה:
שני שדיך – אחר שחשב החלק התחתון שהם כלי הנפש הצומחות, מזכירים החסרון. שיגיע באסיפתה אל עמה, בכלי הנפש החיונית שמשכנם מן החזה ולמעלה עד הראש. הנה שני שדיך שהם הכח הכעסני והכח התאווני ששניהם תאמי צביה, ר״ל שהם תולדות הכח המתעורר (כנ״ל ד׳:ה׳). הם דומים כשני עפרים, אבל רק אם הם תאמי צביה בעולם החמרי, שאז יתעורר המתעורר אל היופי והתאוה, והכעסני אל הקנאה והנקמה וכדומה, לא כן אם תסתלק מן העולם הזה ינאץ השקד ותפר האביונה.
שני שדיך – כפול ונדרש לעיל פרשה ד׳ פסוק ה׳.
שְׁנֵי שָׁדַיִךְ שווים זה לזה וְהֵמָּה1 כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תָּאֳמֵי – תאומים, ילדי2 צְבִיָּה3:
1. מצודת דוד.
2. שם.
3. הם ילדי העופר והאיל, מצודת ציון. והנמשל, המלך והכהן גדול המיניקים ומשפיעים, טובת המלך במלחמתו וכהן גדול בעבודתו, ואמר שישוו בגדולה ויהיו מסכימים ונשמעים זה לזה כרעים אהובים, רש״י, מצודת דוד.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג פירושרש״ילקח טובאבן עזרא א׳ מדרשאבן עזרא ב׳ מדרשמיוחס לר״י קראר׳ אלעזר הרוקחר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתרלב״גר׳ יוסף אבן שושןעקדת יצחקעקדת יצחק משלר׳ מאיר עראמהר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״םתורה תמימהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144