ששים המה וגו׳ – רבי חייא צפוראה פתר קראה באוה״ע, ששים המה מלכות ושמונים פלגשים, ששים ושמונים הרי ק״מ, ארבעים מהם יש להם לשון ואין להם כתב וארבעים מהם אין להם לשון ויש להם כתב, ועלמות אין מספר, השאר מהם, שאין להם לא כתב ולא לשון, יכול אף ישראל כן, ת״ל
(אסתר ט׳) ואל היהודים ככתבם וכלשונם.
(שם)
ששים המה וגו׳ – ר׳ לוי פתר קרא באוה״ע, ששים המה מלכות ושמונים פלגשים, ששים ושמונים היי ק״מ, שבעים מהם מכירים אבותיהם ואין מכירים אמותיהם, ושבעים מהם מכירין אמותיהם ואין מכירים אבותיהם, ועלמות אין מספר – שאין מכירין אבותיהם ואמותיהם, יכול אף ישראל כן, ת״ל ויתילדו על משפחותם לבית אבותם.1 (שם)
ששים המה וגו׳ – רבי יצחק פתר קראי בפרשיותיה של תורה, ששים המה מלכות – אלו ששים מסכתות של הלכות,2 ושמונים פלגשים – אלו פ׳ פרשיות שבתירת כהנים,3 ועלמות אין מספר – אין קץ לתוספתות,4 יכול שהן חולקין אלו עם אלו, ת״ל יונתי תמתי אחת היא, כולן דורשין מטעם אחד, מהלכה אתת מגזרה שוה אחת, מק״ו אחד.5 (מ״ר)
ששים המה וגו׳ – רבי יודן ב״ר אלעאי פתר קרא בעץ חיים ובגן עדן, ששים המה מלכות אלו ששים חבורות של צדיקים שיושבות בגן עדן תחת עץ החיים ועוסקות בתירה, ושמונים פלגשים אלו שמונים הבורות בינוניות שעוסקות בתורה חוץ לעץ החיים,6 ועלמות אין מספר, אין קץ לתלמידים, יכול מפני שהן חלוקין זה עם זה, ת״ל אחת היא יונתי תמתי, כולן דורשין מטעם אחד מהלכה אחת מגז״ש אחת מק״ו אחד. (שם)
ששים המת וגו׳ – רבנן פתרי קראי ביוצאי מצרים, ששים המה מלכות, אלו ששים רבוא שיצאו מבן עשרים ולמעלה, ושמונים פלגשים אלו שמונים רבוא שיצאו ממצרים מבן עשרים ולמטה, ועלמות אין מספר – אין קץ ואין סכום לגרים.7 (שם)
1. מפרש ויתילדו על משפחותם שחשבו וידעו מי שילדה אותם היינו אמותם למשפחותם היינו קרוביהם, מפני שבמדבר היתה כל משפחה מיוחדת לעצמה בתוך בית אב של ראש המשפחה, ולבית אבותם מי הוא אביהם.
2. והם י״ב מסדר זרעים, י״ב ממועד, ז׳ מנשים, י׳ מנזיקין, י׳ מקדשים, י״ב מטהרות, הרי ס״ג, וג׳ בבות נחשבות כחדא, ושבת ועירובין כחדא, הרי ס׳, ונקראות מסכתות התלמוד בשם מלכות, מפני שעל פיהם תחתך ההלכה, משא״כ הברייתות, שבהם לא נחקרה ההלכה כמו בתלמוד.
3. כך היה נחלק ומסודר אצלם התו״כ, אבל לפנינו אין מספר זה מכוון, כי מחולק הוא ליותר מק״י פרשיות, מפני שאין אנו בקיאים היטב בטיב ההפסקות.
4. כמו תוספתות דר׳ חייא ור׳ אושעיא ודבי ר׳ ישמעאל ודבי חזקיה ודבי שמואל ועוד, וקורא אותם עלמות מפני שהיו נעלמות ולא היו נמצאות ביד כל אחד, וכמ״ש בגמרא כי אתא רב דימי אייתי מתניתא בידיה, וכן מצאתי מגילת סתרים בבי רב, וכדומה מן הלשונות.
5. ר״ל כל ענין הדרשות בנויות וקבועות על יסוד מוסד אחד, ע״פ הלמוד בי״ג מדות שהתורה נדרשת בהן, אבל לא שכל אחד דרש ע״פ סברא עצמית.
6. לא נתבאר לנו מקור מקומו של המספרים האלה, וגם לא מצאנו באורם.
7. יש אגדות וגירסות חלוקות בענין זה, עמ״ש לעיל ג׳ ז׳ אות מ״ח, ועיין בשמ״ר ריש פרשה מ״ב ובבמ״ר פרשה י״א.