×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ד) דּוֹדִ֗י שָׁלַ֤ח יָדוֹ֙ מִן⁠־הַחֹ֔ר וּמֵעַ֖י הָמ֥וּ עָלָֽיו׃
My beloved thrust his hand through the door hole, and my insides stirred for him.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרש״ילקח טובאבן עזרא א׳ מדרשאבן עזרא ב׳ מליםאבן עזרא ב׳ מדרשמיוחס לר״י קראפירוש מחכמי צרפתר׳ אלעזר הרוקחרלב״גר׳ יוסף אבן שושןעקדת יצחקעקדת יצחק משלר׳ מאיר עראמהר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
כַּד אִתְגְּלֵי קֳדָם יְיָ דְּעַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל לָא צָבַן לְמִחֲרַט וְלִמְתָּב לְוָתֵיהּ אוֹשֵׁיט מַחַת גְּבוּרְתֵּיהּ עַל שִׁבְטָא דִּרְאוּבֵן וְגָד וּפַלְגוּת שִׁבְטָא דִּמְנַשֶּׁה דְּמֵעִבְרָא לְיַרְדְּנָא וּמְסַר יָתְהוֹן בְּיַד סַנְחֵרִיב מַלְכָּא דְּאַתּוּר וְאַגְלִי יָתְהוֹן לְלַחְלַח וּלְחָבוֹר נַהְרֵי גּוֹזָן וְקִרְוֵי מָדַי וּדְבַר מִיַּדְהוֹן עֵגֶל מַתְּכָא דְּשַׁוִּי יָרָבְעָם חַיָּבָא בְּלֶשֶׁם דָּן דְּמִתְקַרְיָא פֶּמִיאָס בְּיוֹמֵי פֶּקַח בַּר רְמַלְיָהוּ וְכַד שְׁמַעַת אֲנָא רַחֲמַי אִתְגּוֹלַלוּ עֲלֵיהוֹן.
דודי שלח ידו מן החור – בשעה שעברו את הים עשה להם חלונות והיו השבטים רואים זה את זה והיו רואים את השכינה מחבלת מצרים, ואפילו עוברין שבמעי אמם אמרו שירה הה״ד ומעי המו עלי וכתיב במקהלות וגו׳.
כ׳לילי מד ידה מן אלמשבאך, ומחבתי האגת עליה.
חברי הושיט את ידו מן החלון המרושת (פתח האשנב) והמעים שלי המו עליו.
דודי – ידידי.
החר – חלון משורג.
ומעי – ואהבתי געשה עליו,
ואמרו דודי שלח ידו מן החור, היותר נראה כי הכוונה על כל הנביאים ששלחם ה׳ בזה אחר זה וכדרך ששלח שאר נביאים כן שלח נביא אחד לדבר במה שיארע לישראל וזולתם, ולהישיר בדבריו המלכים הצדיקים, ולנתוץ בלשונו המלכים הרשעים ללא פחד והוא ירמיה שנ׳ וישלח ה׳ את ידו (ירמיהו א ט) ואמר לנתוש ולנתוץ (שם י),
והבהיר את האות בדבריו כאמרו ומעי המו עליו, ואמר מעי מעי אוחילה (שם ד יט).
דודי שלח ידו מן החור – שאצל הדלת, וראיתי ידו, ונהפכו עלי המון מעי לשוב לאהבתו ולפתוחא לו.
א. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 142. בכ״י לוצקי 778: ״לפתוח״.
My beloved sent forth his hand from the portal – Which is beside the door; and I saw his hand, and the stirring of my insides swayed me to return to his love and to open [the door] for him.
דודי שלח ידו מן החור – כיון שראה הקב״ה את ישראל מתעצלין מן התשובה כאדם עצל שהוא במטה והוא מתעצל לירד ממנה מיד שלח מכתו שנאמר דודי של ידו מן החור שאין השם שולח המכה ביד כח מן הפתח או מן החלון אלא מעט מן החור כדי להפחידם ולבהלם להחזירם בתשובה מגרה בהם האומות ומפחידם כדרך שעשה בימי המן ומחזירן למוטב ומעי המו עלי. הומה לבי בקרבם מפני אויב ומתנקם מפני עקת רשע כי ימיטו וגו׳. כל זה עושה השם והופך לב האומות לשנוא עמו כדי שיקראו לו ויצעקו אליו שנאמר בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד י״י אלהיך ושמעת בקולו. ושב י״י אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך.
מן החור – מחלון הרקיע.
By the hole. ‘From the window of the firmament.
מן החור – הנקב שיש בין שתיא הדלתות.
א. כן בכ״י וטיקן 488. בכ״י לונדון 24896: ״שני״.
דודי שלח ידו מן החור – מחלון הרקיע, וזהו: והתנבי שהתנבא חגי הנביא וזכריה בר עדוא (עזרא ה׳:א׳).
דודי שלח ידו מן החור – לפתוח מרוב תשוקתו עלי.
וגם אני מעי המו עליוא – כראות אותו שמתאוה אלי.
א. כן בפסוק. בכ״י: עלי. והשוה לחילופי נוסחאות במיוחס לרשב״ם.
דודי שלח ידו מן החור – כשראיתי ששלח ידו מן החור להקיצני משנתי, אז הבנתי והכרתי בודאי שדודי הוא, ששום אדם לא היה יודע לעשות כן, רק דודי שהיה נהוג לעשות כן.
אז המו מעי לו – מרוב אהבתי אותו, ונתחרטתי שנתרשלתי לפתוח לו.
דודי שלח ידו מן החור – שלח מלאכו מן השמים לעזור ולסייע את הזקנים והחולים שלא היו יכולין ללכת בצאתם מן הים.
דבר אחר, שלח ידו גי׳ משיח, שלח ידו מן אותיות משיח, ומעי המו עליו כשמעו, המו עלי וצעקתי לפניו, אז שלח ידו לקבל תשובה ותפילות.
דבר אחר, שלח ידו לקבל תשובה שנאמר ״וידי אדם מתחת כנפיהם״1, ידו כתיב – ידו לקבל תשובה2, וזהו דודי שלח ידו.
דבר אחר, שלח ידו מן השמים לישראל להחזירם בתשובה ולא רציתי שנאמר ״פרשתי ידי כל היום [אל עם סורר]״3 (סוררי).
המו עלי⁠[ו]המו ג׳ בקרייה, ומעי המו עליו, ״על כן המו מעי לו רחם ארחמנו״4, ״המו גוים מטו ממלכות״5. משל למלך שגורם שאשתו צועקת, כי מצוה לאחרים לעשות לה מכאובים, והיא צועקת ומתחננת לו. כך הקב״ה מתאוה לקול ישראל6, ומענה אותם ע״י האומות והם צועקים, וזהו ״השמיעני את קולך כי קולך ערב״7, וזהו כשהקב״ה חפץ שיצעקו ישראל, מיד ״המו גוים״ – כי הנה אויביך יהמיון וישראל צועקים8, וזהו ומעי המו עליו – מיד הקב״ה מרחם, וזהו ״על כן המו מעי לו רחם ארחמנו״.
דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו – אמרה שכאשר שלח ידו מן החור והוא הפתח הקטן אשר לו בזה המבוקש ועזר אותה והיישיר אותה אל הצד אשר בו ישלם לה הכנת מה שהוא צריך אליו מן החוש הנה היה לבה הומה עליה לחוזק חשקה למלאות תאוותו. והנה פירשנו מעי ולבי על דרך ותורתך בתוך מעי.
דודי שלח ידו מן החור – ג״כ היא אומרת, שאחר שהב״ה דפק ואמר פתחי לי, ג״כ שלח ידו, מלשון הנה יד ה׳ [הויה]⁠1, ר״ל שלח את ידו בי, ונתן לי ייסורין, בעבור שאשוב בתשובה: ואמר שלח ידו מן החור, מלשון חירות, ר״ל כי הוא שלח ידו לייסרני, על דבר החירות, אשר אני רוצה לעשות עצמי בן חורין מעבודתו.
ומעי המו עלי – ר״ל כשראיתי הייסורין באים עלי, נתאבלתי ובאה כאב לנפשי על עונותי, שזה רמז באמרו ומעי המו עלי, וחשבתי בלבי לשוב אל הש״י.
1. שמות ט׳ ג׳.
דודי – אמרה כי אחר שראה דודה שאינה רוצה לפתוח שלח יד מן חור הכותל או הדלת אולי יכול לפתוח ולא יכול והלך לו. ואז בהרגישה זה כבר נהמו מעיה עליו וקמה לפתוח לו ודודה חמק עבר כי נואש מענייתה.
דודי שלח – זכרה כי כבר היה מן החסד האלהי להשתדל שתפתח הדלת על כרחה. וזה במה ששלח אליה יד הייסורין מחורי חרכי השגחתו בארבעה שפטים הרעים ונתנה ביד מלכי האומות פעמים הרבה. וכבר קרה לה שמעיה המו עליו.
{טבע הנפש אינו מניח את האדם ברשעותו}
דודי – אמר כי אף כי על זה נחלש מאד, עם כל זה טבע שלימות הנפש לא יניחהו ולא יעזבנו, כי אנשים כאלה מלאים רעות, כדברי החכם ׳והרשעים כים נגרש׳ (ישעיה נז, כ) ומאשר ארבע תשוקות יעיר למבין, ולכן אמר שדודה שלח ידו מן החור, ירצה מהחדר האמצעי שכתונתו שם, [ל]⁠בית אחותו, לפותחה לעוררה ולהקיצה, ומעיר הטבע הוא מסכים ודומה לו:
דודי שלח ידו מן החור. בימים הראשונים בימי רחבעם על ידי שישק להחזירם בתשובה1, כאמרו (דה״י ב׳ יב ח) וְיֵדְעוּ עֲבוֹדָתִי וַעֲבוֹדַת מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת2: ומעי המו עליו. אז3, ושבו בתשובה, כאמרו (שם פסוק יב) וּבְהִכָּנְעוֹ שָׁב מִמֶּנּוּ אַף ה׳4:
1. מפרש ששלח ידו אלינו מן החור להכות, כדי שנשוב בתשובה מתוך הצרה, וכ״כ בלקח טוב: ׳כיון שראה הקב״ה את ישראל מתעצלין מן התשובה כאדם עצל שהוא במיטה והוא מתעצל לירד ממנה, מיד שלח מכתו, שנאמר דודי שלח ידו מן החור, שאין ה׳ שולח המכה ביד כח מן הפתח או מן החלון, אלא מעט מן החור, כדי להפחידם ולבהלם להחזירם בתשובה, מגרה בהם האומות ומפחידם, כדרך שעשה בימי המן ומחזירן למוטב׳. וכ״כ האלשיך: ׳כי הנה זה דרכו יתברך והתנהגו עמנו בני בריתו, כי כאשר נישן על מיטת עצלות תשובותינו, הלא יעורר לבבנו, ואם אחר כך נשוב לעצלתנו אחר ההתעוררות, אז הוא יתברך יטה ידו ויכה בנו, שמשפיע שפע רוגז בהשליט בנו אחד משרי האומות מכחישי ה׳, נהיה לאכול ומצאונו צרות רבות. וזהו דודי שלח ידו, כענין בנטותי את ידי על מצרים (שמות ז ה), ואמר מן החור, כי השפע הבא על ידי שר משרי האומות מתייחס אל דבר הבא דרך חלון או חור, ועל הדרך הזה, כאשר יבוא שפע הרוגז על ידי אחד משרי אומות העולם הקטנים, ידמה לשליחת ידו יתברך מן החור, אך מתייחס אל ידו יתברך כי מאתו ובידו הרחמנית הוא לטוב לנו׳.
2. כן לשה״כ, אבל בכת״י: ׳ואת עבודת מלכי הארצות׳. כאשר עזבו את התורה בימי רחבעם, עלה עליהם שישק מלך מצרים, וה׳ שלח להם ביד שמעיה הנביא: ׳כֹּה אָמַר ה׳ אַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתִי וְאַף אֲנִי עָזַבְתִּי אֶתְכֶם בְּיַד שִׁישָׁק, וַיִּכָּנְעוּ שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל וְהַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ צַדִּיק ה׳, וּבִרְאוֹת ה׳ כִּי נִכְנָעוּ הָיָה דְבַר ה׳ אֶל שְׁמַעְיָה לֵאמֹר נִכְנְעוּ לֹא אַשְׁחִיתֵם וְנָתַתִּי לָהֶם כִּמְעַט לִפְלֵיטָה וְלֹא תִתַּךְ חֲמָתִי בִּירוּשָׁלִַם בְּיַד שִׁישָׁק, כִּי יִהְיוּ לוֹ לַעֲבָדִים וְיֵדְעוּ עֲבוֹדָתִי וַעֲבוֹדַת מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת׳, כלומר, שיידעו מה טוב, אם לעבוד את ה׳ אם לעבוד ממלכות הארצות (מצודות). הרי שלא שלח עליהם את שישק אלא לטובתם, להשיבם בתשובה.
3. בימי רחבעם. ורש״י פירש על ימי חזקיהו.
4. כן לשה״כ, ובכת״י ודפו״ר ׳שב אף ה׳ ממנו׳. והתרגום מפרש ׳דודי שלח ידו מן החור׳ על גלות שני השבטים הראשונים מעשרת השבטים.
ומעי המו עליו. כתב החכם מוהר״ר שלמה הלוי בן אלקבץ חלקו בחיים בפי׳ שיר השירים הנקרא בשם אילת אהבים זה לשונו וחייב אני להודיע צערי לרבים כי מצאתי פי סופרים ופי ספרים מוטעים בפסוק הזה כי ברוב הספרים כתוב ומעי המו עלי ביו״ד וכבר תראה מי שיפרשהו בנוסח זה כי לא אגלה ערותו בקהל אמרתי לגלות אזן שומעת דברי לבל תטעה גם היא כי הגרסה האמיתית ומעי המו עליו בוא״ו ר״ל בעבורו ע״כ וגם כי דבריו אינם צריכים חיזוק לא אחשך פי מלומר כי גם אני מצאתי כתוב עלי בדפוסים ישנים וגם חדשים מקרוב באו וכן במאיר נתיב שרש המה ושרש מעה ובקצת המפרשים ומה גם כי במדרש חזית על זה הפסוק ובספר אות אמת שם ובמדרש שוחר טוב על פסוק אזכרה אלהים ואהמיה במזמור ע״ז ובילקוט תילים גם כן על פסוק הנזכר בכולם כתוב עלי ביו״ד איברא כי משמעות המדרשים אין הכרח ומשתמעי לתרי אנפי אמנם בילקוט ירמיה רמז שט״ו ע״פ על כן המו מעי לו הובא מדרש שוחר טוב בסגנון אחר ונכרין דברי אמת שהוא היותר שלם שבכולם ומוכח בהדיא מהתם דקרינן עליו וכן הוא בספרים כ״י המדוקדקים.
שלח – ענין הושטה.
החור – הנקב.
המו – מלשון המייה והוא ענין צער והכמרת רחמים וכן ועל כן המו מעי לו (ירמיהו ל״א:י״ט).
עליו – בעבורו.
דודי שלח ידו מן החור – אחר זה הושיט החשוק את ידו מן החור שאצל הדלת, הכוונה היה למען תראה ידו ותגעגע עליו ויצר לה בהפרידו ממנה.
ומעי המו עליו – כאשר ראיתי ידו השלוחה מן החור, נצטערתי בעבורו ונכמרו רחמי והנמשל הוא לומר שהמקום ברוך הוא שלח דברו על ידי חגי וזכריה לנבאות לה שבא הקץ, ועל ידי זה נתעוררה לבנות הבית, כמו שנאמר והתנבי חגי נביאה וזכריה וגו׳ באדין קמו זרובבל וגו׳ ושריו למבנא בית אלהא וגו׳ קמתי אני.
משל:
ואז שלח הדוד את ידו מן החור לפתוח המנעול ואז המו מעיה עליו.
מליצה:
דודי – ואז כראות הדוד העליון כי דלתות ביתה סגורה בפניו שלח ידו (שהוא הנבואה כמ״ש וישלח ידו ויגע על פי. והנה יד שלוחה אלי, כה אמר ה׳ אלי בחזקת היד) הגיע אליה דבר הנבואה דרך החור, ר״ל לא נכנס לתוך חדרה להתיחד עמה פנים אל פנים ולהוציאה אליו, כמו בדברות הקודמים, רק הודיע לה דבר נבואתו שהיה מלא תוכחות ועונשים, ואז מעי המו עליו, שהתחילה להתחרט על מעשיה, ולהתאוות אל ירחי קדם בסוד ה׳ עלי אהלה.
מן החור – נראה שחור היה להם בגובה דלתותיהם לראות ממנו מי הוא הדופק טרם יפתחו לו.
מעי – בראות ידו.
מן החור – וכי מה טיבו של חור זה להיות מגדל שרצים,⁠1 אלא כך אמרה כנס״י לפני הקב״ה, רבש״ע, כל נסים שעשית לי ע״י כורש, וכי לא היה מוטב לעשותן לי ע״י דניאל וע״י אדם צדיק, ואע״פ כן – ומעי המו עליו.⁠2 (שם)
מן החור – א״ר אמי, כעני שמבקש צדקה3 ואע״פ כן – ומעי המו עליו, והוא אמר לי (ירמיהו לא) המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ה׳.⁠4 (שם)
ומעי המו עליו – אמר ר׳ עזריה, אמר הקדוש ברוך הוא, גזר טב אנא, אתון אמרין ומעי המו עליו, גם אני אמרתי (ירמיהו ד׳) מעי מעי אוחילה.⁠5 (מ״ר)
1. נראה דהלשון צריך תקון קצת, וכך צ״ל וכי מה טיבו של חור זה שהוא מגדל שרצים, ור״ל דפריך מה טיבה של מליצה זו לענין שייכות הקב״ה וישראל אחרי שהוא דבר מאוס ודרכו רק לגדל שרצים, וא״כ איך שייך למשל בו כזה.
2. ר״ל ואעפ״כ אין לי בלבי עליו, אלא אדרבה מעי המו עליו מאהבה וגעגועים, ולפי״ז הוי הלשון מן החור תואר לכורש.
3. ופושט ידו לפנים מן החור.
4. ר״ל ואע״פ שלא לכבוד הוא לשנינו שליחות יד באופן כזה מן החור, ומכוין להדרשות הקודמות והבאה דאיירי בזמן מת״ת, וזה הוא מפני שלא עלינו במעלה יותר עכובדה, אפ״ה אין בלבנו זה על זה אלא ומעי המו עליו ואף הוא אמר המו מעי לו.
5. במ״ר פ׳ ואתחנן פרשה ב׳ סי׳ כ״ד איתא הלשון בענין זה, אמר הקב״ה לירמיהו לך אמור להם לישראל, חייכם איני כופר בכם, אתם אמרתם לי בסיני ומעי המו עליו אף אני אומר לכם הבן יקיר לי אפרים על כן המו מעי לו, עכ״ל, וענין אחד לאותה האגדה עם זו שלפנינו, ושם הלשון יותר מכוון לבאור הענין מאשר הלשון שבכאן. ומה שאמר אתם אמרתם לי בסיני ומעי המו עליו מכוון להדרשות הקודמות דרריש פסוקים אלו בענין מתן תורה.
ולאחר שאמרתי לו כך1 דּוֹדִי שָׁלַח – הושיט2 יָדוֹ מִן הַחֹר שבדלת3 כדי לגרום לי לגעגועים4, וּלאחר שעשה זאת אכן5 מֵעַי הָמוּ – הצטערתי ונכמרו רַחֲמַי6 עָלָיו לאהוב אותו שוב, ולפתוח לו את הדלת7:
1. רש״י, מצודת דוד.
2. מצודת ציון.
3. רש״י. ואבן עזרא ביאר הנקב שיש בין שתי הדלתות. וברינה של תורה לנצי״ב ביאר שדרך הדלת בחצר להיות סגור, וכשבעל החצר נצרך לדבר פותחים לו הדלת, אבל בלילה כשרוצה להיות סגור ביותר, עושה חור בדלת וכשנצרך לדבר מושיטים לו מן החור.
4. מצודת דוד.
5. שם.
6. שם.
7. רש״י. והנמשל, הקב״ה שלח את דברו על ידי חגי וזכריה לנבאות שבא הקץ, ועל ידי זה נתעוררו לבנות את הבית, מצודת דוד. ורש״י ביאר שהנמשל הוא על התעוררות ישראל כאשר הקב״ה גרם לכך, כאשר נקם הקב״ה נקמתו בישראל בימי אחז כשהביא עליהם את חיל ארם שהרגו מהם מאה ועשרים אלף ביום אחד, ואז בא חזקיה בנו ושב בכל לבו לדרוש להקב״ה, וכל דורו חזרו בתשובה עד שלא קם דור בישראל כמותם. ובמדרש, כיון שראה הקב״ה את ישראל מתעצלים מן התשובה, כאדם עצל שהוא במיטה והוא מתעצל לירד ממנה, מיד שלח מכתו, שנאמר דודי שלח ידו מן החור, שאין השם שולח המכה ביד כח מן הפתח או מן החלון אלא מעט מן החור, כדי להפחידם ולבהלם להחזירם בתשובה, מגרה בהם האומות ומפחידם, כדרך שעשה בימי המן ומחזירם למוטב, לקח טוב.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרש״ילקח טובאבן עזרא א׳ מדרשאבן עזרא ב׳ מליםאבן עזרא ב׳ מדרשמיוחס לר״י קראפירוש מחכמי צרפתר׳ אלעזר הרוקחרלב״גר׳ יוסף אבן שושןעקדת יצחקעקדת יצחק משלר׳ מאיר עראמהר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144