×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ו) שְׂמֹאלוֹ֙ תַּ֣חַת לְרֹאשִׁ֔י וִימִינ֖וֹ תְּחַבְּקֵֽנִי׃
Let his left hand be under my head, and his right hand embrace me.
תרגום כתוביםשיר השירים רבהמדרש זוטאילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ילקח טובאבן עזרא א׳ פשטאבן עזרא א׳ מדרשאבן עזרא ב׳ פשטאבן עזרא ב׳ מדרשמיוחס לר״י קראפסאודו-רש״יפירוש מחכמי צרפתפירוש מחכמי צרפת ב׳ר׳ אלעזר הרוקחר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתרלב״געקדת יצחקעקדת יצחק משלר׳ מאיר עראמהמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
כַּד הֲווֹ עַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל אָזְלִין בְּמַדְבְּרָא הֲווֹ עֲנָנֵי יְקָרָא מְסַחֲרָן לְהוֹן אַרְבְּעָה מֵאַרְבַּע רוּחֵי עָלְמָא בְּגִין דְּלָא יִשְׁלוֹט בְּהוֹן עֵינָא בִישָׁא וְחַד מִן עִלָּוֵיהוֹן בְּגִין דְּלָא יִשְׁלוֹט בְּהוֹן שָׁרָבָא וְשִׁמְשָׁא וְאַף לָא מִטְרָא וּבַרְדָּא וְחַד מִלְּרַע לְהוֹן דִי הֲוָה מְסוֹבַר יָתְהוֹן הֵיכְמָא דִּמְסוֹבַר תּוּרְבְּיָנָא יָת יָנְקָא בְּעִטְפֵיהּ וְחַד הֲוָה רָהֵיט קֳדָמֵיהוֹן מַהְלַךְ תְּלָתָא יוֹמִין לְמַכָּכָא טוּרַיָּא וּלְמִדְלֵי מֵישְׁרַיָּא וְקָטֵל כָּל חֵיוָן קָלַן וְעַקְרַבִּין דִי בְמַדְבְּרָא וַהֲוָה מְאַלֵּיל לְהוֹן אֲתַר כָּשַׁר לִמְבָּת בְּגִין דַּהֲווֹ עָסְקִין בְּאוּלְפַן אוֹרָיְתָא דְּאִתְיְהִיבַת לְהוֹן בְּיַד יַמִּינָא דַּיָי.
[א] שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי – אֵלּוּ לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים. וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, אֵלּוּ לוּחוֹת הַשְּׁנִיִּים.
דָּבָר אַחֵר: שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי – זוֹ צִיצִית. וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, אֵלּוּ תְּפִלִּין.
דָּבָר אַחֵר: שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי – זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע. וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, זוֹ תְּפִלָּה.
דָּבָר אַחֵר: שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי – זוֹ סֻכָּה. וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, זֶה עֲנַן שְׁכִינָה לֶעָתִיד לָבוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ (ישעיהו ס׳:י״ט), מִי מֵאִיר לָךְ: וְהָיָה לָךְ ה׳ לְאוֹר עוֹלָם (ישעיהו ס׳:י״ט).
דָּבָר אַחֵר: שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי – זוֹ מְזוּזָה. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ (דברים ו׳:ט׳), בִּיאָתְךָ מִן הַשּׁוּק לְבֵיתְךָ.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּתִיב: וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וגו׳ (שמות כ״ו:ל״ה), וְאֵינוֹ כֵן אֵין אָדָם מַנִּיחַ אֶת הַמְּנוֹרָה מִשְּׂמֹאל כְּדֵי שֶׁלֹא תְהֵא מְעַכֶּבֶת הַיָּמִין, אֵין אָדָם מַנִּיחַ אֶת הַשְּׂמֹאל תַּחַת הָרֹאשׁ וּמְחַבֵּק בַּיָּמִין, אָמַר רַבִּי אַחָא רַבִּי יוֹחָנָן מַיְיתֵי לָהּ מִן הֲדָא קְרָיָה: לְאַהֲבָה אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ וּלְדָבְקָה בוֹ (דברים י״א:כ״ב), אֵי זֶהוּ דִּבּוּק שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי.
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני – זה משה כמה שנאמר מוליך לימין משה זרוע תפארתו (ישעיהו ס״ג:י״ב).
ד״א שמאלו תחת לראשי – שבח לפני המקום השמאל מרחקת והימין מקרבת.
ד״א שמאלו תחת לראשי – אלו ענני הכבוד שהיו מקיפים את ישראל מלמעלה ומלמטה.
שמאלו תחת לראשי – שעובדי אלילים משתחוים לשמש וישראל מיחדים את השם, והקב״ה מחבקם בימינו ומסייעם בשמאלו, שנאמר שמאלו תחת לראשי.
שמאלו תחת לראשי – בעולם הזה, וימינו תחבקני בעולם הבא נשבע ה׳ בימינו.
שמאלו תחת לראשי – זה אהרן.
וימינו תחבקני – זה משה שנאמר מוליך לימין משה, וכתיב נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן.
דבר אחר: שמאלו תחת לראשי – שמאלו של הקב״ה מרחקת וימינו מקרבת.
דבר אחר: שמאלו תחת לראשי – אלו עננים שהם מקיפין את ישראל מלמעלה ומלמטה.
השבעתי אתכם בנות ירושלים, אמר רבי יוסי בר חנינא שלש שבועות הללו למה, אחת שהשביע הקב״ה את ישראל שלא יעלו בחומה, ואחת שהשביע את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקב״ה את האומות שלא ישתעבדו בישראל יותר מדאי, ורבי לוי אמר שש שבועות הללו למה, שלש הני דאמרן, ואידך שלא תגלו את הקץ ושלא תדחקו [את הקץ] ושלא תגלו סוד העבור.
פאד׳א ביסארה תחת ראסי, וימינה תעאנקני.
ואז הנה [יד] השמאל שלו תחת ראשי, והנה [יד] הימין שלו מחבקת אותי.
שמאלו – והנה שמאלו.
תחבקני – חובקת צוארי.
א(שמאלו תחת לראשי – במדבר. וימינו תחבקני – דרך שלשת ימים נוסע לתור מנוחה (במדבר י׳:ל״ג), ובמקום המחנה מוריד מן ושליו.)
ב[שמאלו תחת לראשי – למ״ד של לראשי צריך לדקדק, כלומר לסמיכת ראשי היה שמאלו מתחת, כדי לחזקו, כמדתמר: ויעבור מלכם לפניהם וי״י בראשם (מיכה ב׳:י״ג). וימינו מלמעלה לחבקני – דוגמא לענני כבוד שמלמעלה ומלמטה, מלמעלה להגן עליהם ומלמטה להגביה את השפל ולהשפיל את הגבוה.]
כל זה אני זוכרת עתה בגלותי וחולה לאהבתו.
א. עיינו בהערה הבאה.
ב. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע רק בכ״י לוצקי 778, שם הוא מחליף את הביאור בסוגריים העגולים המופיע בכל כ״י האחרים, כולל כ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 142, אוקספורד 34, ויימר 652, וינה 220. אפשר שרש״י עצמו חזר ותיקן את פירושו, אך ניתן לדון גם באפשרות שהמעתיק של כ״י לוצקי 778 החליף את הפירוש על דעת עצמו.
(His left hand was under my head – In the wilderness. And his right hand would embrace me – He traveled a three-days' journey to search out a resting place for them,⁠1 and in that resting place, He brought down manna and quails for them.)
{See Hebrew text.}
All this I remember now in my exile, and I am sick for His love.⁠2
1. See Bemidbar 10:33.
2. Alternatively, this verse can be viewed as a prayer by the Bnei Yisroel, for God to once again demonstrate His love and "embrace me.⁠" (Metzudat David)
שמאלו תחת לראשי – דכתי׳ והיה ביום ההוא יוסיף י״י שנית ידו.
וימינו תחבקני – דכתי׳ נשבע י״י בימינו ובזרוע עוזו. שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני שבח לפני השם שהשמאל מרחקת וימין מקרבת. וכן הוא או׳ בשצף קצף הסתרתי פני רגע וגו׳. ואו׳ כי בקצפי הכיתיך וברצוני רחמתיך. ואו׳ כי רגע באפו חיים ברצונו.
ובסוף יהיה שמאל דודי תחת לראשי.
finally, let my beloved’s left arm be under my head,
שמאלו – עולתא הערב והבקר.
א. כן בכ״י פריס 334. בכ״י לונדון 27298: ״עלת״.
His left hand. The morning and evening burnt-offerings.
והעניין בפרהסיא ויראה אהבתו וישים שמאלו תחת ראשי.
שמאלו תחת לראשי – עולתא הערב והבקר.
א. כן בכ״י וטיקן 488. בכ״י לונדון 24896: ״עלת״.
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקיני – זאת הייתי חפצה, שישים שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני, וזהו דרך חיבה.
שמאלו תחת לראשי. כן דרך חתן וכלה שמחבקין זה את זה.
והדוגמ׳ שבעת עננים שהיו מקיפים אותם – מלפניהםא ומלמעלה ומלמטה ומד׳ רוחות העולם, ואחד שהולך לפניהם להראות להם הדרך. גם יש מדרש שנתן בהם כח לקבל עשרתב הדברות, וגם הוריד להם טל להשיב נפשם. וימינו תחבקיני – ״מימינו אש דת למו״ (דברים ל״ג:ב׳).
א. בכתב היד נראה כשתי מלים: מל פניהם. אך גם כמילה אחת אין מקום כאן לענן ׳מלפניהם׳, שהוא מוזכר אחר-כך, או כאחת מרוחות השמים, או כענן שמראה להם את הדרך, כך שיוצא שיש שמונה עננים ולא שבעה.
ב. לאחר מלה זו, חוזר כתב היד וכותב ״הדרך גם יש מדרש שנתן בהם כח לקבל עשרת״, מחמת הדומות (״הדברות״-״הדרך״). על סוג כזה של חזרה מחמת הדומות (אמנם בחקר המקרא), ראו ליאור גוטליב, ״חזרה מחמת הומויוטלאוטון״, באר שבע יח (תשס״ה), עמ׳ 189⁠־208.
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני – זה משכב דודים וחושקים, שמרוב חבה משים לבה על לבו, וזהו שאומר לפנים: שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך (שיר השירים ח׳:ו׳).
ולפירוש שני: אע״פ שכל רעיו מסבירין לי פנים, אין אחד מהם מתקרב אלי רק דודי בלבד, שהיה מחבקני בפני כלם ולא היה בוש.
שמאלו תחת לראשי – שצמצם שכינתו עמי במדבר, וצוה: ועשו לי מקדש (שמות כ״ה:ח׳), והשרה בי שכינתו אשר סביביו חונים המלאכים קרוב לשכינה.
וימינו תחבקני – לקרבני, שצוה שיחנו הדגלים סביב למשכן, וכן דרך חכמי התולדות ששוכבים אצל נשיהם על שמאל, והן שוכבות על ימין, ונותן שמאלו תחת ראשה ובימינו מחבק אותה, כי כל אשה ששוכבת עם בעלה על ימינה יולדת זכרים, כך נמצא בספר התולדות. ואני אומר כי על כן לקח המשורר זה הענין.
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני – משל לאשה האומרת לאחרת ״סמכוני״ וכו׳, וחוזרת לאישה – בעלי סמוך אותי, וזהו טוב לי יותר מהם, וזהו שמאלו תחת [לראשי] (וכו׳), סמיכתו טובה וממהרת לבוא יותר מסמיכתם ורפידתם, וזהו שמאלו תחת לראשי.
דבר אחר, כי הכבוד מחבק שמאלו1, וימינו מיכאל2 מי וכו׳, כי הדיבור היה מחבקן ומנשקן.
דבר אחר, כי הכבוד מחבק דמותו של יעקב בכסא הכבוד3, וזהו תחת לראשי אותיות ישראל, (מימינו) [וימינו] זו תורה, שנאמר ״מימינו אש״4.
דבר אחר, שמאלו וימינו, מיכאל מימינו מהלל וגבריאל [משמאלו ממלל] (וכו׳)⁠5, הם באו לחבקם ולסומכם.
תחבקני בגי׳ עש״ר, כלומר עשר חביקות כנגד עשרת הדברות, לסמכם על כל דיבור ודיבור.
לראשי ד׳ בקרייה – שמאלו תחת לראשי, ״לכן שומר לראשי אשימך״6, ״סוף חבוש לראשי״7, ״סכותה לראשי ביום נשק״8. כאלו כולם, כנסת ישראל אומרת להקב״ה ״שומר לראשי אשימך״ – אבקש ממך שתהיה שומר ישראל. ״סוף חבוש לראשי״ – כשעברנו ים סוף ״והמים להם חומה״9 – והמים היו מקיפין לנו אותה שעה – שמאלו תחת לראשי לשמרני ולסמכני. ורדף פרעה אחרינו, ואתה הוא ״שומר לראשי״ שנאמר ״ויצעקו בני ישראל״10, וזהו ״שומר לראשי אשימך״. ואז ״סכות לראשי ביום נשק״, וזהו שמאלו תחת לראשי, הרי המסורת.
דבר אחר, שמאלו תחת לראשי – אלו העננים11. דבר אחר, תחבקני לשון עתיד12, לעתיד יהיה זה13.
1. זוהר וארא ל.
2. פרקי דרבי אליעזר ד:ג, תנחומא ישן תולדות טו
3. פרקי דרבי אליעזר לה:ו, רש״י חולין צא:
4. דברים לג:ב, תרגום כאן
5. פיוט בחזרת הש״ץ בתפילת מנחה של יום הכיפורים לנוסחות אשכנז וספרד.
9. שמות יד:כב וממשיך ״ מימינם ומשמאלם״
11. ילקוט שמעוני, שיר השירים זוטא, תרגום, שמות יג:כא, שמות מ:לח
12. ראה ילקוט שמעוני
13. ראה שיר השירים רבה
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני כוונתו: שימו את שמאלו. כלומר: שום סוג של טיפול לא יועיל לי מלבד הפגישה עם אהובי וההתאחדות עימו על מיטה משובצת בנדיבותו, ומוצעת בפרחי השפע שלו ומבושמת בריחות פירותיו, ורוויה במי הוורדים של השגת מהותו האמיתית. זאת שכן בדרך זו נהפוך אני והוא לאחד בלי שום הפרדה בינינו, שכן זוהי תכונתם של המתחבקים המתאחדים בפגישת האהבה והחשק. אין ספק שמנהגם היה להמשיל את העניינים השכליים בצד ימין, בגלל חשיבותו וריבוי התנועות שלו, ובגלל ש⁠[סימני] החיים מופיעים בו בצורה יותר [גלוייה]. הם גם היו ממשילים את הדברים החומריים ואת התכונות החייתיות בצד שמאל, בגלל גסותו ושפלותו וההופעה המעטה של [סימני] החיים בו בהשוואה לצד ימין, כמו שאמר ״לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו״ (קהלת י:ב) ואמר דויד ״שויתי ה׳ לנגדי תמיד״ (תהלים טז:ח) והסביר שהסיבה לכך היא שהוא לא נטה מן הצד השכלי שלו ולא הזניח אותו ״כי מימיני בל אמוט״ (שם), ואמר לאחר מכן ״לכן שמח לבבי...⁠״ (שם טז:ט) כפי שהתבאר במקומו. ידוע שיש לנפש שני צדדים, לא מבחינת המקום אלא מבחינה זו שהיא מקבלת מכיוון השכל, ומעניקה – באמצעות הנהגה – לכיוון החומר. לפיכך הוא ציין את ההענקה שלה למה שמתחתיה והנהגתה את החומרים והכוחות הגופניים במילים ״שמאלו תחת לראשי״, וציין את השלמות שהיא מקבלת ואת השפע וההשגות שהיא מקבלת – אשר באמצעותם היא זוכה לחיים האמיתיים – במילים ״וימינו תחבקני״.
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני – זה הפסוק לפי המשל ולפי הנמשל. ואולם הסכימו למשל כי זה הוא ממנהג החושקים המתחברים יחד. ואולם הסכימו לנמשל כי שמאל השכל הם החוחים ועצי היער שקדם זכרם ולזה נקרא היצר הרע סמאל ושטן. ואמנם היה זה כן לפי שהוא מטה מנתיב השכל הישרה. וימינו הוא היצר הטוב. וזכרה שכבר נכנעו כל כחות הנפש לעבודת השכל ושהם תחת לראשה וימין השכל הוא דבק בה. ולזה סרו כל המונעים אשר לשכל מצד אלו הכחות רצוני מצד נטותם אל התאוות הגשמיות. וזהו מה שצריך שיהיה קודם בסדר למי שירצה לדרוך אל השלמות.
ואחר בטוב לבו ישים שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. והוא המצב הקרוב לשכיבה.
ובזה יהיה שמאלו כבוש לראשי ואין צד שמאל רודה עלי אבל הימין תחבקני ותסובבני.
{שתי רמות התורה: שמאל וימין}
שמאלו – אפשר קרא לאלה התורות הנזכרות האחד שמאל בערך אל השנית, להורות על העקר גם אפשר שעל התפוח לבד אמר, כי לו יתברך יש לו בערך אלינו שמאל וימין הם הצל והפרי הנזכרים בו למעלה, ואמר כי האחד טפל והשני עקר, כי זה תחת לראשי וזה למעלה:
תחבקני – ענין סבוב הזרוע בגוף.
שמאלו תחת לראשי – כי מתאוה אני להיות דבוקה בו כמאז, להשים שמאלו תחת ראשי ותחבקני ימינו דרך אהבה וחיבה. והנמשל הוא כי תאמר כנסת ישראל הן מאוד תאבתי להשרות בי שכינתו כמאז.
משל:
שמאלו – והדוד מתחבר עמה באהבה.
מליצה:
שמאלו – מצייר דבקת נפש שלמה ברוח העליון כמ״ש ישקני מנשיקות פיהו. והנה הנהגת ה׳ בדרך הטבע תכונה בשם שמאל ועלילותיו הפלאיים יכונו בשם ימין בכתבי הקדש וכן מה שתשיג הנפש ע״י הנבואה שאז יוליך לימינה זרוע תפארתו שהוא הענין הנסיי יכונה שמחבק את נפשו בימינו וזרוע עוזו וזה נגד סמכוני באשישות, ומה שישיג אח״כ בדרך ההשכלה והעיון יכונה שישים שמאלו תחת ראשה ויתמכה בהשכלתה ויאמר כי השמאל יהיה מצע תחתיו תחת לראשו כמ״ש רפדוני בתפוחים כי תהיה תחת ההשגחה הקדושה שישיג ברוח הקדש והימין שהיא ההשגה ההשגחיית הנסיית תחבקה כי היא תהיה העקר [אולם יען שההשגה השכליית תוקדם קדימה זמניית על הנבואיית ואין הנבואה שורה אלא על המוכנים לה בחכמה וביראת ה׳ ע״כ הקדים השמאל בסדר מאמרו].
שמאלו וגו׳ – שמאלו תחת לראשי – אלו לוחות הראשונים וימינו תחבקני אלו הלוחות השניים.⁠1 (שם)
שמאלו וגו׳ – שמאלו תחת לראשי זו ציצית וק״ש, וימינו תחבקני זו תפלין ותפלה.⁠2 (שם)
שמאלו וגו׳ – שמאלו תחת לראשי זו סוכה, זו מזוזה,⁠3 וימינו תחבקני – זה ענן שכינה לעתיד לבא, הדא הוא דכתיב (ישעיהו ס׳) לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך, מי יאיר לך – והיה לך ה׳ לאור עולם.⁠4 (שם)
שמאלו וגו׳ – א״ר, מאי דכתיב לאהבה את ה׳ אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו, איזה הוא דבוק – שמאלו תחת לראשי.⁠5 (שם)
1. כי הראשונים מכיון שנשברו נחשבת נתינתם נתינה כהה וחלושה, היינו בשמאל, כיון שלא נתקיימה הנתינה, משא״כ השניים שהם קבועים וקיימים לעד ולעולמים נחשבת נתינתם נתינה תקיפה וחזקה, והיינו בגבורת ימין. ואפשר לפרש כונת הלשון שמאלו תחת לראשי עפ״י הכתוב בענין שבירת הלוחות הראשונים (פ׳ תשא) וישבר אותם תחת ההר, ובפ׳ יתרו מבואר שעלה על ראש ההר, והוא הר סיני, וע״ש קבלת התורה עליו הוא מתיחס לישראל, וזהו שאמר, שמאלו, הלוחות הראשונים, מונחים תחת לראשי, תחת ההר, מאז שנשברו, שם, משא״כ בשניים אני חבוקה עד היום כחביקת ימין.
2. דריש שמאלו בחסור האל״ף מלשון שמלה, שמלות, [כי באותיות אהו״י נוהג יתרון וכמו שדרשו בסוף קה״ר וינאץ השקד מלשון וינץ וכן להלן (ז׳ ו׳) ראשך עליך ככרמל דרשו רשך] ודריש שמלה שמתעטפין בה עד מתחת לראש, והיינו טלית של ציצית, וכן דריש זה לענין ק״ש, מפני שקבלת עול מלכות שמים הוא במחשבה בראש, וימינו תחבקני דריש לתפילין מפני כי בהם הימין מחבק את השמאל כי קושרין בימין, וכן דריש זה לענין תפלה מפני שבעת התפלה צריך להיות יד ימין על של שמאל כעבד לפני רבו.
3. כי הסוכה להיותה דירת ארעי צריכה שמור מעט, והוא ציור לשמירה בשמאל שהיא כהה וחלושה, וזהו שמאלו תחת לראשי, והמזוזה היא לימין הבא אל הבית ולשמאל הגר בו, שהוא ישן בהבית.
4. ור״ל דהמאור ההוא יהיה אדיר וחזק בערך לעומת אור השמש ונגה הירח, כמו ערך גבורת הימין לגבי השמאל.
5. כמו זה הסועד בשמאלו תחת הראש ובימינו מחבק הוא אוהב ומחבב את הנסעד, כך צריך להיות דבוק בה׳ באהבה.
כי מתאווה אני להיות דבוקה בו כמאז, וְשֶׁיַּרְאֶה אהבתו אלי בפרהסיא1, וְשֶׁיָּשִׂים2 דודי3 את יד4 שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ – וְשֶׁיָּד ימינו5 תְּחַבְּקֵנִי דרך אהבה וחיבה6:
1. אבן עזרא.
2. מצודת דוד.
3. ספורנו.
4. מצודת דוד.
5. מצודת דוד.
6. מצודת דוד. והנמשל, כנסת ישראל אומרת, אני מתאווה מאד שישרה בי שכינתו כמאז, מצודת דוד. ורש״י מבאר שכנסת ישראל זוכרת בגלותה את יד ימינו של ה׳ בהיותם במדבר שה׳ הוריד להם מן וּשְׂלַיו. ומדרש זוטא מוסיף גם את ענני הכבוד שהיו מקיפים את ישראל מלמעלה ולמטה. ובמדרש, שמאלו תחת לראשי זו ציצית, וימינו תחבקני אלו תפילין, ד״א שמאלו תחת לראשי זו קריאת שמע, וימינו תחבקני זו תפילה, ד״א שמאלו תחת לראשי זו סוכה, וימינו תחבקני זה ענן שכינה לעתיד לבוא, מדרש רבה.
תרגום כתוביםשיר השירים רבהמדרש זוטאילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ילקח טובאבן עזרא א׳ פשטאבן עזרא א׳ מדרשאבן עזרא ב׳ פשטאבן עזרא ב׳ מדרשמיוחס לר״י קראפסאודו-רש״יפירוש מחכמי צרפתפירוש מחכמי צרפת ב׳ר׳ אלעזר הרוקחר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתרלב״געקדת יצחקעקדת יצחק משלר׳ מאיר עראמהמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םתורה תמימהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144