Shemuel II 8 – שמואל ב ח‏ – Mikraot Gedolot

וַהֲוָה בָּתַר כֵּן וּמְחָא דָוִד יַת פְּלִשְׁתָּאֵי וְתַבְּרִינוּן וּנְסִיב דָוִד יַת תִּקוּן אַמְתָא מִידָא דִפְלִשְׁתָּאֵי.

אמר רבי יוחנן אמר לו הקב״ה לדוד. דוד אין הבור מתמלא מחולייתה אלא אם כן משכו אמה ממקום קרוב. אף אתה פשוט ידיך באומות העולם ואת מתברך. הדא הוא דכתיב ויהי אחרי כן ויך דוד את הפלשתים וגו׳.

ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים – לפי שכרת יצחק עם פלשתים ברית שנאמר ויאמרו ראה ראינו כי היה י״י עמך ונאמר תהי נא אלה מה עשה יצחק כרת אמה אחת ממתג החמור שהיה רוכב עליו ונתן להם ברית שבועה וכשמלך דוד רצה לבא לארץ פלשתים ולא היה יכול מפני השבועה עד שלקח מהם אות ברית שבועת יצחק שנאמר ויקח את מתג האמה מיד פלשתים.

מתג האמה – ובדברי הימים כתיב: ויקח דוד את גת מיד פלשתים (דברי הימים א י״ח:א׳). והיא נקראת מתג האמה על שם שהוא מקל רודה בכל הפלשתים, מטרפולין של מלכים, שלא מצינו בכל סרני פלשתים, בעזה ובאשדוד ובעקרון ובאשקלון, שם מלכות, אלא בגת מצינו: אכיש מלך גת (שמואל א כ״א:י״א).

מתג – אגויילון בלעז.

האמה – הוא המרדע של עץ.

Meseg Hoamoh. In Divrei HaYamim (I, 18:1) it's written, "Dovid took Goss from the hand of the Pelishtim.⁠" [Goss] is called Meseg Hoamoh because she was the stick that dominated all the Pelishtim. It was the king's metropolis because we do not find [associated with] any of the Pelishtim rulers [not] with Azoh, Ashdod, Akron [nor] Ashkelon,⁠¹ a royal title. Only in reference Goss do we find [a royal title], "Akish, the king of Goss.⁠"²

Meseg. Avillon in Old French.

Hoamoh. This is the harness made of wood.⁠³

1. This a reference to the Pelishtim rulers enumerated in Yehoshua 13:3. Rashi has left out the Avites, because he relies on Rav’s opinion in Chulin 60b that Avites were from Teimon and not from the Philistine people.

2. Shemuel I, 20:11.

3. מֶתֶג means the reins. These are references to the control this city had over the Pelishtim.

ויקח דוד את מתג האמה – ובדברי הימים כתיב: ויקח (דוד) את גת ובנותיה מיד פלשתים (דברי הימים א י״ח:א׳), ודומה שלפי שגת פלשתים היתה ראש וחוזק לחמשה סרני פלשתים כעיניין שכת׳ ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה (עמוס ו׳:ב׳) שלכך נקראים מתג האמה שמי שתופס בידו מתג הוא רודה ומושל בחבירו, כך מי שהיה בידו אותו חוזק גת פלשתים היה מושל על כל השכונה.

מתג – מרדע כמו שוט לסוס ומתג לחמור (משלי כ״ו:ג׳). מתג האמה על שם שדרכו של מתג להיות נתון בעץ ארכו אמה, ומדרש חכמינו ומתג אחר שאורכו אמה מסר להם אברהם כשנשבע להם שלא יורישו בניו את הארץ ואומר להם כל זמן שמתג זה בידכם אין בניי רשאין להוריש אתכם נטלו בניי מתג זה מיד הותרה הרצועה, כיון שבא דוד מיד ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים.

ויך דוד את פלשתים ויכניעם – סמך פרשה זו לענין של מעלה ללמדך שישמר הקב״ה את הבטחתו שאמר לדוד והניחותי לך.

ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים – ובדברי הימים כתיב ויקח דוד את גת ובנותיה מיד פלשתים (דברי הימים א י״ח:א׳) למדנו שמתג האמה האמור כאן הוא גת האמור כאן. וקורא לגת פלשתים מתג האמה לפי שהוא חוזק המלכות כדרבן הזה שמחזיק בו האדם יטה את הבמה לכל אשר יחפוץ כך כל מי שהוא מושל בגת פלשתים ימשול בכל יושבי הים הגדול הוא ים פלשתים.

מתג – פתרונו דרבן.

מתג האמה – פתרונו כשיעור שאדם יכול להושיט את זרועו עם המתג שבידו. לקח דוד את גת מיד פלשתים הוא גת ובנותיה שאף ערי הפרזי שסביבות גת לגת תחשב כמו שנחשב מקומו של אדם בכל מקום שיכול לפשוט אמת זרועו למזרח ולמערב לצפון ולדרום.

את מתג האמה – יונתן תרגם: ית תיקון אמתא. אולי היתה אמת המים עוברת בעיר תקנו אותו לבא מחוץ לעיר אל העיר לפיכך נקראת העיר מתג האמה.

ובמקומו בדברי הימים: את גת ובנותיה מיד פלשתים (דברי הימים א י״ח:א׳). גת ובנותיה היו נקראים בכלל מתג האמה.

ויש בו מדרש בבריתא דרבי אליעזר פרק שלשים וששה: כשבא אבימלך ליצחק ואמר לו ראה ראינו כי היה י״י עמך וגו׳ (בראשית כ״ו:כ״ח) אמרו יודעים אנו שעתיד הקב״ה ליתן לך ולזרעך את כל הארצות האלה, כרות עמנו ברית שבועה שאין זרעך יורש את ארץ פלשתים, וכרת עמהם ברית שבועה. מה עשה יצחק? כרת אמה אחת ממתג החמור שהיה רוכב עליו ונתן להם שיהיה בידם אות ברית שבועה, וכשמלך דוד רצה לבא בארץ פלשתים ולא היה יכול מכח אות הברית משבועת יצחק עד שלקח מהם אותו הברית, שנאמר: ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים, ואחר כך לקח ארץ פלשתים.

את מתג האמה מיד פלשתים – יש לפרש מדינות הם סמוך לגבול פלשתים ולקחם מהם.

את מתג האמה מיד פלשתים – הנה כתוב במקומו בספר דברי הימים את גת ובנותיה ואולי היה זה המחוז נקרא מתג האמה, והנה במואב מדד שני חבלים להמית ומלא החבל להחיות ואמרו רז״ל שהיה בעבור שהמיתו אביו ואמו כי כבר הביאם אל מלך מואב כמו שנזכר במה שקדם אלא שאם היה הענין כן יהיה פי׳ וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה כי מאז הפרד דוד משם לא שמרו להם והמיתום.

ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים וגו׳. ספר הכתוב שאחרי שהניח השם את דוד מכל אויביו מסביב כמו שאמר למעלה, והיה זה שלא היו הפלשתים ולא יתר העמים עוצרים כח לבוא להלחם בדוד בארצו, השתדל דוד לבנות בית להשם, ומאשר האל יתברך השיבו שהוא לא יבנה הבית ושלא היה עדין זמן מנוחה והשקט, חשב דוד בלבו באמת אין חפץ להשם בשאחשוך עצמי מן המלחמות וראוי שאתמיד בהם, ולזה הלך דוד לבקש את אויביו ולהלחם בם בארצם, וזהו סמיכות הפרשיות. וענין אמרו ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים, להגיד כי עד עתה היו הפלשתים נקבצים ובאים לבקש את דוד ועתה הוא הלך לבקש אותם ואת יתר העמים, ולא היה זה כי אם לפי שלא רצה האל יתברך שלא יבנה הבית ושלא ינוח עדין מהמלחמות, ולזה לא שאל באורים ובתומים על המלחמות האלה, לפי שידע כוונת השם יתברך מתוך תשובתו כמו שזכרתי. והודיע הכתוב כאן שלקח דוד את מתג האמה והוא מחוז אחד נקרא כן, ולכן בדברי הימים במקום זה אמר (דברי הימים א י״ח א׳) ויקח דוד את גת ובנותיה, כי נקרא גת ובנותיה כלם מתג האמה. ובפרקי דר׳ אליעזר פרק ל״ו אמרו, כשבא אבימלך ליצחק אמר לו ראה ראינו כי היה ה׳ עמך, אמרו יודעים אנחנו שעתיד הקדוש ברוך הוא לתת לזרעך את כל הארצות האל, כרות עמנו ברית שאין זרעך יורש את ארץ פלשתים, מה עשה יצחק? כרת אמה אחת ממתג החמור שהיה רוכב עליו ונתן להם שיהיה בידם אות ברית שבועה, וכשמלך דוד רצה לבוא בארץ פלשתים ולא היה יכול מכח אותו ברית שבועת יצחק עד שלקח מהם אות הברית, שנאמר ויקח את מתג האמה מיד פלשתים ואחר כן לקח ארץ פלשתים:

מתג – הוא כעין רסן עשויה להנהיג בה הבהמה, כמו: מתג לחמור (משלי כ״ו:ג׳).

האמה – אמת הזרוע, וכן: באמת איש (דברים ג׳:י״א).

מתג האמה – ובדברי הימים (דברי הימים א י״ח:א׳) נאמר: גת ובנותיה, ואולי מתג האמה הוא שם כולל לגת עם בנותיה, ונקראה כן על היותה מטרפולין בארץ פלשתים, ובכל חמשת עריהם הגדולים לא היה מלך, כי אם בגת, וכולם היו סרים למשמעתו ונתונים בידו, כמתג החמור הנתונה באמת ידי איש, להוליכו לכל אשר ירצה.

ויהי אחרי כן הודיעו ה׳ על ידי הנביא כי לא הוא יבנה הבית באשר עוד לא נכרתו אויביו מפניו ראה כי רצון ה׳ שלא ינוח עדיין ממלחמה, לכן יצא לבקש את אויביו ולתגר בם מלחמה בארצם, ותחת שעד עתה באו הפלשתים אל ארצו ולא הכניעם, עתה הלך אל ארצם והכניעם, וגם לקח חבל מארצם מתג האמה, ובדברי הימים מפרש גת ובנותיה ויש בזה דרש לרבותינו ז״ל למה קראה מתג האמה.

מתג האמה – לא נודע בבירור מה הוא ובדברי הימים א י״ח:א׳ כתוב את גת ובנותיה, רד״ק פירשו לשון אמת המים, רלב״ג שם מחוז, רש״י מחט שבראש המרדע, ד״מ על גת שהיתה רודה בערי פלשתים האחרות, פֿיליפפזאן לשון עיר ואם, עיר המלוכה, ואני בתרגמי הנחתי התיבה כמות שהיא, לפי שבעיני כל הפירושים הנזכרים רחוקים, מ״מ נראים יותר דברי רש״י, לולא מצאנו שקצפו סרני פלשתים על אכיש מלך גת (שמואל א כ״ט:ד׳) א״כ לא היתה גת ראש לכל ערי פלשתים, ואואיל אף אני לפרש פירוש רחוק ולומר שראוי לנקד הָאֻמָה (שנים עשר נשיאים לאמותם, סוף חיי שרה) והיא אֻמַת ישראל ור״ל שעד הנה פלשתים כמתג ורסן לישראל ומונעים מהם חרש (שמואל א י״ג:י״ט) ומהתקבץ להתפלל (שם ז׳:ו׳) ומהמליך עליהם מי שיחפצו בו (למעלה ה׳:י״ז), ודוד לקח מתג זה מידם בהכניעו אותם באו שפרק עולם מעל צואר ישראל, ונתן עול ישראל על צוארם, או האֻמָה הם הפלשתים עצמם, ודוד משל בהם והנהיגם כרצונו כמו שמנהיגים הבהמה ע״י מתג.

המקרא מספר כי מאחר והודיע הקב״ה לדוד כי לא הוא יבנה את בית המקדש, מפני שעוד לא נכרתו אויביו מפניו, ראה דוד המלך כי רצון ה׳ שלא ינוח עדיין ממלחמה, לכן יצא לבקש את אויביו ולתגר בם מלחמה בארצם, ותחת שעד עתה באו הפלשתים אל ארצו ולא הכניעם, עתה הלך הוא אל ארצם ושם הכניעם¹. וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ דָּוִד אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם וַיִּקַּח דָּוִד אֶת מחוז² מֶתֶג הָאַמָּה המורכב מהעיר גת ובנותיה (והפרברים שלה)⁠³, שהיו הערים הכפופות לה⁴, מִיַּד פְּלִשְׁתִּים:

1. מלבי״ם.

2. רלב״ג.

3. דברי הימים א׳ כ״ח:א׳, רש״י, מצודת דוד.

4. ונקראה כן על היותה מטרפולין בארץ פלשתים, ובכל חמשת עריהם הגדולים לא היה מלך כי אם בגת, וכולם היו סרים למשמעתו ונתונים בידו, כמתג החמור (כעין רסן עשויה להנהיג בה הבהמה, מצודת ציון) הנתונה באמת ידי איש (בזרועו של איש, מצודת ציון), להוליכו לכל אשר ירצה, רש״י, ר״י קרא, מצודת דוד. ובפרקי דר׳ אליעזר פרק ל״ו אמרו, כשבא אבימלך ליצחק אמר לו ראה ראינו כי היה ה׳ עמך, אמרו יודעים אנחנו שעתיד הקדוש ברוך הוא לתת לזרעך את כל הארצות האל, כרות עמנו ברית שאין זרעך יורש את ארץ פלשתים, מה עשה יצחק? כרת אמה אחת ממתג החמור שהיה רוכב עליו ונתן להם שיהיה בידם אות ברית שבועה, וכשמלך דוד רצה לבוא בארץ פלשתים ולא היה יכול מכח אותו ברית שבועת יצחק עד שלקח מהם את אות הברית, שנאמר ויקח את מתג האמה מיד פלשתים ואחרי כן הצליח לקחת את ארץ פלשתים, רד״ק, אברבנאל.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון