Shemuel II 6 – שמואל ב ו‏ – Mikraot Gedolot

וּתְקֵיף רוּגְזָא דַייָ בְּעֻזָה וּמְחָהִי תַמָן מֵימְרָא דַייָ עַל דְאִישְׁתְּלֵי וּמִית תַּמָן עִם אֲרוֹנָא דַיָי.

ויחר אף י״י בעוזה ויכהו שם האלהים על השל – ר׳ יוחנן ור״א, חד אמר על עסקי של וחד אמר על שעשה צרכיו בפניו.

וימת שם עם ארון – מה ארון קיים לעולם אף עוזה בא לעולם הבא.

ויחר לדוד א״ר אלעזר שנשתנו פניו כחררה, אלא מעתה כל היכא דכתיב ויחר הכי נמי, התם כתיב אף הכא לא כתיב אף. דרש רבא מפני מה נענש דוד מפני שקרא לדברי תורה זמירות דכתיב זמירות היו לי חקיך, אמר לו הקב״ה דברי תורה שכתוב בהן התעיף עיניך בו ואיננו אתה קורא אותם זמירות הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים דכתיב ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו ואיהו אתיה בעגלה.

^אויכהו שם האלהים על השל – ׳של׳, המפרשים מסכימים שזה נגזר מן התרגום הארמי של המילה ׳שגגה׳,⁠¹ כלומר הוא הרג אותו בגלל הטעות שהוא ביצע בנשיאת הארון על גבי עגלה, בניגוד לדברי אלהים ׳עבדת הקדש עליהם בכתף ישאו׳ (במדבר ז, ט). אם יקשה עלינו אדם ויטען: הרי בטעות הזאת שותפים גם דויד וכל ישראל!, אנו נענה: הם אינם אשמים בכך, שכן [הם עמדו] במרחק, בדומה למה שנאמר ׳אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה במדה׳ (יהושע ג, ד), ואין ספק שהם צייתו להוראה זו גם בהעברה הזו, ולא ראו את מה שקרה.⁠²

1. ר׳ במדבר טו, כה ׳ונסלח להם כי שגגה הוא׳ המתורגם ׳וישתביק להון ארי שלותא היא׳ (אונקלוס, שם).

2. ריב״ש מצטט את פירוש אבן בלעם [31ב], אך מתנגד לו.

א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר״י אבן בלעם בכ״י אוקספורד בודליאנה Heb 44.

על השל – על השגגה, שהיה לו לדרוש קל וחומר: נושאיו נשא בירדן, הוא עצמו לא כל שכן.

Because of his mistake. Because of his mistake, he should have expounded a fortiori [as follows:] the Ark carried its own porters in the Yardein,⁠¹ isn't it all the more so [that it is able to carry] itself.

1. When Bnei Yisroel crossed the Yardein into the land of Yisroel as stated in Yehoshua 4:11 and explained in Sotah, ibid.

ויכהו שם האלהים על השל – על השגגה, שגגה מתרג׳ שלו, כלו׳ על ששגג להרכיב את הארון בעגלה והיה להם לישא אותו בכתף כמו שכת׳ ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו (במדבר ז׳:ט׳), ודבר זה גרם ששמטו הבקר ועוזא שלח ידו בארון ונענש על כך וכן תירג׳ יונתן על דאישתלי.

וימת שם עם ארון האלהים – פתרונו: בצד ארון האלהים כמו שמפורש למעלה שהוא היה הולך בצד העגלה ואוחז בארון ובדברי הימים כתיב: וימת שם לפני האלהים (דברי הימים א י״ג:י׳).

על השל – על עסק שלו ששגג במה דכתיב בכתף ישאו (במדבר ז׳:ט׳), והם הרכיבוהו על העגלה.

וימת שם עם ארון האלהים – כשהוא הולך עם הארון.

על השל – על השגגה. תרגום שגגה: שלו. וכן תרגם יונתן: על דאשתלי. ועוזא שגה כשאחז בו כי לא נתן כי אם לבני לוי שהם מקודשים משאר בני ישראל, ומ״ש למעלה כי אלעזר אחיו קדשו לשמור הארון, פירוש לשמור הבית שהיה בו הארון שיהיה בטהרה לכבד ולרבץ לפני הארון, לא שהיה שולח ידו בארון, ולהסיעו ממקום למקום, כי לא יתכן זה כי אם לבני לוי. וכן התודה דוד חטא זה כמו שכתוב בדברי הימים: כי למבראשונה לא אתם פרץ י״י אלהינו בנו כי לא דרשנוהו כמשפט (דברי הימים א ט״ו:י״ג).

ורז״ל דרשו בו כי חטא עוזא באחוז בו לפי שחשב שיפול הארון לארץ כי שמטו הבקר (שמואל ב ו׳:ו׳), והנה מיעט לפי מחשבתו בקדושת הארון שלא היה יכול לעמוד בעצמו בלא נושא, ואמרו על דבר זה נענש עוזא, ואמר הקב״ה נושאיו נושא, עצמו לא כל שכן, ונושאיו נושא פירשנו בספר יהושע.

על השל – על השגגה ששגג לשלוח יד בארון ולא שם לבו שהארון יישר את הפרות בלי מנהיג כשבאו מפלשתים, והבקר ששמטו מפני שעשה דוד עכשיו שלא כשורה ושכח מה שכתוב בכתף ישאו, ואחרי כן כשהעלהו מבית עובד אדום העלהו בכתף כמו שמפורש בדברי הימים.

וימת שם עם ארון האלהים – פירוש: בעמדו עם הארון.

על השל – הטעות שעשה כמו בשֶלי (שמואל ב ג׳:כ״ז) ואולם באור זה אין כאן מקומו.

עם ארון האלהים – אין אמרו עם כולל כלל על וימת.

השל – ענין שכחה ושגגה, וכן: לדבר אתו בשלי (שמואל ב ג׳:כ״ז).

ויחר – על מיעוט האמנתו בה׳, לחשוב שיפול ארונו לארץ.

על השל – על המעשה שעשה בשגגה, וכאלו שכח שארון ה׳ הוא.

עם ארון – סמוך להארון.

ויכהו על השל וימת שם עם ארון האלהים שיעורו ויכהו וימת שם על השל עם ארון האלהים על ששל ושכח קדושת הארון ופחד ה׳ בעודו עם ארון האלהים, וזה חטא גדול מנשוא השוכח יראת המלך בעודו עומד לפניו.

על השל – גם זה תרגמתי כנהוג על שגגתו של עזא, ונראה לי שאין בכל המקראות שבא בהם שרש שלה שום אחד שיורה בבירור שהוראתו טעות ושגגה, כי ישל אלוה נפשו (איוב כ״ז:ח׳) נוכל לפרש כי ישקיט ויניח, עתה אל תשלו (דברי הימים ב כ״ט:י״ט) אל תחשו ותנוחו, לא תשלה אותי (מ״ב ד׳:כ״ח) אל תשקיטני ותניחני בדברי הבל, גם כאן על השל ר״ל פתאום בהיותו שוקט ובוטח, ובדברי הימים כתוב על אשר שלח ידו על הארון.

וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּעֻזָּה על מיעוט אמונתו בה׳ לחשוב שיפול ארונו לארץ¹, ועל מיעוט מחשבתו בקדושת הארון², וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל – המעשה אשר עשה בשגגה ושיכחה³, ששכח שארון ה׳ הוא⁴, ושגגת תלמוד עולה זדון⁵, וַיָּמָת שָׁם עֻזָּה עִם – סמוך⁶ לְאֲרוֹן הָאֱלֹהִים, שזהו חטא גדול מנשוא לשכוח יראת המלך בעודו עומד לפניו⁷:

1. מצודת דוד.

2. רד״ק.

3. מצודת ציון.

4. מצודת דוד. שהיה לו לדרוש קל וחומר, נושאיו נשא בירדן, הוא עצמו לא כל שכן?, רש״י.

5. ובמעשה הזה היו ארבעה פשיעות גדולות, א׳: שלפי התורה נשיאת הארון היה מוטל על הלויים בכתף, ב׳: גם הלויים לא היה להם ליגע בארון האלהים, אלא ישאוהו במוטות, ג׳: מיוחדת בעוזא – שלא היה לוי ולא היה לו רשות לאחוז בארון האלהים, ד׳: לדעת חכמינו ז״ל (סוטה לה.) כי חטא עוזא במיעוט אמונה, בחשבו שיפול הארון ארצה, אברבנאל.

6. ר״י קרא, מצודת דוד.

7. מלבי״ם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון