×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יב) וַיֻּגַּ֗ד לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִד֮ לֵאמֹר֒ בֵּרַ֣ךְ יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה אֶת⁠־בֵּ֨ית עֹבֵ֤ד אֱדֹם֙ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־ל֔וֹ בַּעֲב֖וּר אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וַיַּ֩עַל֩ אֶת⁠־אֲר֨וֹן הָאֱלֹהִ֜ים מִבֵּ֨ית עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם עִ֥יר דָּוִ֖ד בְּשִׂמְחָֽה׃
And it was told to King David, saying, "The Lord has blessed the house of Obed-edom, and all that pertains to him, because of the ark of God.⁠" And David went and brought up the ark of God from the house of Obed-edom into the city of David with joy.
תרגום יונתןילקוט שמעוניאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וְאִתְחַוָא לְמַלְכָּא דָוִד לְמֵימַר בָּרִיךְ יְיָ יַת בֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם וְיַת כָּל דִילֵיהּ בְּדִיל אֲרוֹנָא דַייָ וַאֲזַל דָוִד וְאַסֵּיק יַת אֲרוֹנָא דַייָ מִבֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם לְקַרְתָּא דְדָוִד בְּחֶדְוָא.
ברך י״י את בית עובד אדום – מפני התרעומת, וזה אחד מן הדברים שהיו ישראל מתרעמים עליהם והיו אומרים מיני פורעניות הם. ואלו הם הקטורת והארון והמטה. אמרו הקטורת הזה של פורענות הוא, היא הרגה נדב ואביהוא, היא הרגה מאתים וחמשים איש, לכך ידעו שהיא של כפרה שנאמר ויתן את הקטרת ויכפר. אמרו הארון הזה של פורענות הוא הכה את עוזה ואנשי בית שמש לפיכך ידעו שהוא של ברכה שנאמר ברך י״י את בית עובד אדום. אמרו המטה הזה של פורענות הוא הביא עשר מכות על המצרים במצרים ועשר על הים לפיכך ידעו שהוא של נסים שנאמר ומטך אשר הכית בו וג׳.

רמז קמג

פתח רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בכבוד אכנסיא ודרש ברך י״י את בית עובד אדום וגו׳ בעבור ארון האלהים, והלא דברים ק״ו ומה ארון שלא אכל ושתה על שכבדו ורבצו לפניו כך, המארח לתלמיד חכם בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו על אחת כמה וכמה. מה היא הברכה שברכו, אמר רבי יהודה בר ביזנא זו חמות ושמונה כלותיה שילדו ששה בכרס אחד שנאמר פעולתי השמיני כי ברכו אלהים וגו׳ כל אלה מבני עובד ארדום המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבודה. כתיב ששים ושנים לעובד אדום. דהות כל חדא מנהון ילדה תרי בכל ירחא, הא כיצד, טמאה שבעה וטהורה שבעה וילדה. טמאה שבעה וטהורה שבע וילדה. ששה עשר בכל ירח לתלתא ירחין הא ארבעין ותמניא והיא שיתא הא חמשין וארבע ותמניהון הא שתין ותרין הרי ששים ושנים לעובד אדום.
דלמא תלת עשר אחין הוויין ומיתין תרין עשר בלא בנין אתון בעיין מתיבמת קומי רבי אמר לו רבי זיל ייבם אמר לית בחילי, והן אומרות כל חדא וחדא אנא זיינא ירחי, אמר ומאן זיין ירחא דעיבורא, אמר רבי אנא זנא ירחא דעיבורא וצלי עליהון ואזלין להו, בתר תלת שנין אתון טעינין תלתין ושתא מינוקין, בעון אתון וקמין להון קומי דרתא דרבי סלקין ואמרין ליה אית לרע חדא קרייא דמינוקיה בעין משאל בשלמך אודיק רבי מן כוותא וחמתון אמר לון מה עיסקכון אמרין ליה אנן בעיין תיתן לן ההוא ירחא דעיבורא ויהב לון ההוא ירחא דעיבורא. ומה ארון שלא נעשה בו לא לשכר ולא להפסד ולא היו בו אלא שברי לוחות נתברכו בשבילו קל וחומר לצדיקים שיתברכו בשבילם. וכן אתה מוצא יצחק ירד לגרר ירדה ברכה לרגלו ויזרע יצחק בארץ ההיא. יעקב נחשתי ויברכני י״י בגללך. יוסף ויברך י״י את בית המצרי בגלל יוסף. יעקב ויברך יעקב את פרעה שכלה הרעב.
וספר הכתוב שכאשר ידע דוד שבירך ה׳ את בית עובד אדום בעבור הארון, עלה עם הלויים ועם ישראל להעלות משם הארון אל ציון עירו. והסתכל כי בראשונה נאמר ודוד וכל בית ישראל משחקים, אבל בעליה הזאת נאמר ויעל את ארון האלהים מבית עובד אדום עיר דוד בשמחה, שעזבו השחוק וקלות ראש ולקחו השמחה, ועל כיוצא בזה אמר הפילוסוף (אריסט״ו) שהחיים המאושרים הם בשמחה אבל לא בשחוק, ושלמה אמר (קהלת ב׳ כ׳) לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו עושה, ר״ל במה, מה טוב הוא עושה, לפי שהשחוק הוא כפי הגוף והשמחה היא כנגד הנפש ובהשגתה. וגם זכר שהחליפו כלי הזמר שנשאו בראשונה לקול שופר ותרועת העם לבדו, והוא על דרך (תהלים פ״א:ג׳) שאו זמרה ותנו תוף כנור נעים עם נבל, ר״ל הסירוהו מפה ותקעו בחדש שופר, ובדברי הימים נאמר (דברי הימים א ט״ו ט״ו) וישאו בני הלויים את ארון האלהים כאשר צוה משה בדבר ה׳, רוצה לומר שהעלוהו הלויים בכתף ובמוטות כמצות השם.
בעבור ארון האלהים – אשר יושב בביתו כי קודם לזה לא בא לכלל ברכה הזאת.
עיר דוד – לעיר דוד, והיא ציון.
ויזבח – אחר כל ששת הצעדים.
ויגד למלך דוד לאמר ברוך ה׳ וכו׳, ספרו לו מה שהוא הראיה העקרית שברך את כל בני ביתו בעבור ארון האלהים פי׳ חכמינו זכרונם לברכה במכלתא שמפני שהיו אומרים שהארון ממית הראה להם ה׳ שיש בו ברכה, דייקו זה ממלת בעבור, כי יש הבדל בין בעבור ובין בגלל, שמלת בגלל מציין הסבה הקודמת ומלת בעבור מציין הסבה המאוחרת, וכפי חוקי הלשון היה לו לומר בגלל ארון האלהים, כמו (בראשית ל, כז) ויברכני ה׳ בגללך היינו בסבתך, ולכן פי׳ שבאמת לא היתה הברכה בגלל הארון דהיינו בסבתו, שאז לא היה חל הברכה רק על בעל הבית לבדו שעסק עמו ושרת לפניו לא על בני ביתו, ומזה ראה שהיה הברכה בעבור הארון ותועלתו, להסיר ממנו דבת עם שהוא ממית בשבט עברתו, ולהראות שאך טוב וחסד ירדוף לכל הקרב אליו ואף למי ששוכן בגבולו, ושיקח דוד ראיה להעלותו אל עיר דוד ולכן ויעל וכו׳ בשמחה לא ביראה ופחד רק באהבה ושמחה כי ראה שהחסד גובר בו, (וגם לא העלהו בשחוק כבפעם הא׳ רק בשמחה של מצוה).
בשמחה – שעד היום ההוא נראה כאילו האל קוצף על עמו וכל זמן שעבדוהו לפני ארון בריתו אירעה להם תקלה, עכשו שע״י הארון שרתה ברכה בבית עובד אדום ברור שסלח ה׳ לעונות עמו ונתרצה שנית להם.
וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ יְהוָה אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אשר יושב בביתו, כי קודם לזה לא בא לכלל ברכה זאת1, וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם לְעִיר דָּוִד היא ציון2, בְּשִׂמְחָה ולא ביראה ופחד רק באהבה ושמחה, כי ראה שהחסד גובר בו3, וגם לא העלהו בשחוק כבפעם הראשונה, רק בשמחה של מצוה4:
1. מצודת דוד.
2. מצודת דוד.
3. מלבי״ם.
4. מלבי״ם. וראה את אברבנאל המבאר את ההבדל בין השחוק ששייך לגוף, לשמחה ששייכת לנפש.
תרגום יונתןילקוט שמעוניאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144