×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ח) וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כׇּל⁠־מַכֵּ֤ה יְבֻסִי֙ וְיִגַּ֣ע בַּצִּנּ֔וֹר וְאֶת⁠־הַפִּסְחִים֙ וְאֶת⁠־הַ֣עִוְרִ֔ים [שְׂנוּאֵ֖י] (שנאו) נֶ֣פֶשׁ דָּוִ֑ד עַל⁠־כֵּן֙ יֹֽאמְר֔וּ עִוֵּ֣ר וּפִסֵּ֔חַ לֹ֥א יָב֖וֹא אֶל⁠־הַבָּֽיִת׃
And David said on that day, "Whoever smites the Jebusites, and reaches the water pipe, and the lame and the blind, that are hated of David's soul—.⁠" Therefore they say, "The blind and the lame cannot come into the house.⁠"
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״ימיוחס לר״י קרארד״קרי״דר״י אבן כספיאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲמַר דָוִד בְּיוֹמָא הַהוּא כָּל דְיִקְטַל יְבוּסָאָה וְיִשְׁרֵי לְמִכְבַּשׁ כְּרַכָּא וְיַת חַטָאַיָא וְיַת חַיָבַיָא רְחִיקָא נַפְשָׁא דְדָוִד עַל כֵּן יֵימְרוּן חַטָאַיָא וְחַיָבַיָא לָא יַעֲלוּן לְבֵיתָא.
אויגע בצנור – מקום מסוים בחומה שהאנשים היו מתרחקים ממנו בגלל גובהו והקושי להגיע אליו.⁠1
1. מופיע בפירוש ריב״ש [24א].
א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר״י אבן בלעם בכ״י אוקספורד בודליאנה Heb 44.
כל מכה יבוסי ויגע בצנור – כל דיקטל יבוסאה וישרי למכבש כרכא.
ואת הפסחים – ויכה גם את הפסחים ואת העורים שנואי נפש דוד.
על כן יאמרו – על אשר אומרים: עור ופסח – בעוד שהעור והפסח יהיה בכאן לא יבא וגו׳ – יבא דוד הנה.
הרי זה מקרא קצר שאמר: כל מכה יבוסי ויגע בצנור, ולא פירש מה יעשה לו, ובדברי הימים פירש: כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר (דברי הימים א י״א:ו׳). ודומה לזה: לכן כל הורג קין (בראשית ד׳:ט״ו), ולא פירש מה יעשה לו, אבל מעצמו הוא נשמע לשון גערה ונזיפה.
ויגע בצנור – לשון גובה המגדל, כי שם היו נתונים הצלמים שלהם, ובימי דוד כבר עברו הדורות שהוזכרו בשבועה.
Whoever kills the Yevusi and touches [and destroys] the towers spire Whoever kills the Yevusi and has the strength to conquor the fortress.
And [the idols of] the lame. And destroys [the idols of] the lame and the blind which were abhorrent to Dovid.
Upon which they are saying. Upon which they are saying, "The blind one and the lame one,⁠" i.e., while the blind one and the lame one are here.
[Dovid] will not come Dovid will not come here. This is a shortened verse [because] it stated, "Whoever kills the Yevusi and touches [and destroys] the tower's spire" but [the verse] does not explain what happens to the person [who reaches the spire]. However, in Divrei HaYamim I, 11, 6) it explains, "Whoever kills the Yevusi first will be made a chief and a prince.⁠" Similar to this [we find]. "Therefore, whoever kills Kayin" (Bereshit 4, 14) and [that verse] does not explain what happens to the person [who kills Kayin] but from its context, it's understood that the language conveys rebuke and anger.⁠1
And touches [and destroys] the tower's spire. [This word] denotes the spire of a tower because that's where their idols were placed. [During] the days of Dovid, the generations of the oath had already passed.⁠2
1. To whoever kills Kayin.
2. Avimelech asked Avraham to swear “that you will not deal falsely with me, with my son or my grandson.” These three generations had already passed when Dovid attacked the Yevusim in the fortress of Tzion.
ויאמר דוד {וגו׳} כל מכה יבוסי יגע בצינור ואת הפסחים – יסיר שהם שנואי נפש דוד – שדוד שונא אותם.
על כן יאמרו – פירושו מפני מה שונא אותן על שאומר כל זמן שפסח ועור זה אצלינו אין דוד רשאי לבא בפנים לחומת העיר ללוכדה מפני השבועה שנשבע אברהם לאבימלך. והנה לא פירש מה יעשה למי שיכה יבוסי, אבל בדברי הימים כתיב כל מכה יבוסי ויגע בצנור יהיה לראש ויעל יואב בן צרויה ויהי לראש (דברי הימים א י״א:ו׳). כך ראיתי מפורש בפירקי דר׳ אליעזר.
ופשוטו: דמויות של עז היו בידם ואמרו אין כח לדוד לבא הנה, אף על פי שדוד מגנה אותם וקורא אותם פסחים ועורים יש כח בדומיות הללו להצילנו מידו, על כן יאמרו כל זמן שהם אצלינו לא יבא דוד (שמואל ב ה׳:ו׳) אל העיר כי אין בידו ליכנס לפנים מציון.
ויאמר דוד – עתה ספר איך לכדה, שאמר: כל מכה יבוסי ויגע בצנור – ופירושו: במקום החזק.
ויונתן תרגם: וישרי למכבש כרכא.
ואת הפסחים ואת העורים – כלומר: ויבא ג״כ הפסחים והעורים, ומכה שזכר עומד במקום שנים.
שנואי נפש דוד – ולפי שבזוהו בהם, שאמרו שהם ימנעוהו שלא ילכוד את המצודה, ואמר: כל מכה, ולא אמר מה יעשה לו, וכמוהו: כל הורג קין (בראשית ד׳:ט״ו). ובדברי הימים מפרש: כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר ויעל יואב בראשונה ויהי לראש (דברי הימים א י״א:ו׳).
ובמדרש: כל מכה יבוסי ויגע בצנור – כל מי שהיה מכה יבוסי היה נוגע בצנור, כלומר לא היו יכולים לכבשם אם לא היו מגיעים בצנור והוא המקום הגבוה במגדל. מה עשו? הביאו אילן של ברוש וכפפו אותו וקפץ יואב ועלה בראש החומה, ובקשו להורגו והיה גבור חיל ונלחם כנגדם, ובאו גבורי ישראל ועזרוהו. ובמדרש אחר כתוב כן: מה עשה יואב? הלך והביא ברוש אחד רענן, וקבעו בצד החומה וכפף ראשו שהיה רך, ואחז בו דוד וקפץ יואב על ראשו של דוד ונתלה בברוש ודלג על החומה, וזהו שאמר דוד: יהלמני צדיק חסד שמן ראש אל יניא ראשי (תהלים קמ״א:ה׳). מה עשה הקב״ה? קצר את החומה עד שעלה דוד אחריו, שנאמר: ובאלהי אדלג שור (תהלים י״ח:ל׳).
על כן יאמרו – כי מהיום ההוא ואילך לא יבא עור ופסח אל הבית הזה, היא מצודת ציון, לבזיון אותן העורים והפסחים ולזכרון לדורות היאך לכדה דוד.
ויאמרא דוד ביום ההוא – בעת המלחמה.
כל מכה יבוסי ויגע בצנור – פירוש: בשער הקריה, וצנור הוא המסגר שסוגרין בו השער.
ואת הפסחים ואת העוורים – מקרא קצר הוא, ויסיר את הפסחים ואת העוורים שהם שנואי נפש דוד.
על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא – פירוש: על אשר הם אומרים אילו שני צלמים העור והפסח לא יבוא דוד אל הבית, ודומה לו כי על כן באו בצל קורתי, שפירושו על אשר, וזהו מקרא קצר שלא פרש מה יעשה לו, ובדברי הימים פירש כל מכה יבוסי ויגע בצנור יהיה לראש ולשר, שיהיה כל ימיו שר צבא למלך.
א. כן בכ״י לונדון 24896, פריס 218, לוצקי 1010, וכן בפסוק. בכ״י לייפציג 41, פריס 217: ״ואמר״.
וטעם ויגע בצנור – כמו הנוגע באיש הזה (בראשית כ״ו:י״א), כלומר מגע להזיק כמו כל מכה יבוסי. והטעם שישחית הכל, והעולה מזה הלשון הוא שהכריז כל מכה יבוסי. ובדברי הימים כתב שיהיה לראש ולשר (דבה״א י״א:ה׳), ואין זה הכרח שדי בהכרזה, א״כ היה כמו שיכריזו היום לתפוס איש, לפרסם שרצון המלך כן הוא. ולא יזכירו לו תנאי גמול, וטעם ע״כ יאמרו עור ופסח וגו׳. כי זאת החרפה היתה שומה מהיום והנה על פי דוד, ולכן היה כל עור ופסח מאז מעורר לו השחורה בראותו אותו ולכן יאמרו עבדיו ובני ביתו בראותם עור ופסח עברי או זולתו קרב אל בית דוד, אל תקרב הלום ואל יבא אל ביתו. וידענו מזה שהפליג דוד ששם מפיבשת באוכלי שלחנו.
וז״ש אח״כ כל מכה יבוסי ויגע בצנור ואת העורים והפסחים שנאי נפש דוד, ר״ל שצוה דוד על לכידת העיר ואמר שכל אשר יכה ראשונה היבוסי, והוא שיכנס ראשונה בעיר ויגע בצנור שהוא המגדל החזק שאשר יגע בו ראשונה ויגיע עדיו, ועם זה יכה כלם אפילו העורים והפסחים. ואמרו שנאי נפש דוד לא יחזור לבד לעורים ולפסחים כי אם לכל הנזכרים, והם היבוסי והעורים והפסחים שהיו שונאים אותו ואומרים לבזותו לא תבא הנה. והנה גזרת המאמר לא נזכר בכאן, ובדברי הימים אמר (דברי הימים א י״א ה׳ ו׳) ויאמרו יושבי יבוס לדוד לא תבא הנה וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד, ויאמר דוד כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר ויעל בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש: והנה למדנו מזה שנכתב בדברי הימים דברים. אחד שאחרי שלכד דוד מצודת ציון צוה על הכות יבוסי והיא לכידת העיר כמו שאמרתי. השני שגזרת המאמר הוא יהיה לראש ולשר. השלישי שלא אמר שיהיה לראש כל מי שיכה יבוסי, כי אם שהראשון שיכנס ויעלה שמה בחזקה יתנו לו שררה ושלטנות. הרביעי שיואב הוא היה אשר עלה ראשונה והדברים האלה כלם לא נזכרו בכאן. החמישי שלא זכר שם עורים ופסחים, והוא מה שיורה שלא היו מעצם הספור כי אם הרחבת הלשון ודבור המשלי, כמו שזכרתי. ואמרו הנה על כן יאמרו עור ופסח לא יבא אל הבית, הוא משל דבריהם אשר אמרו, והוא דבור בלעג ובתמיהה, כאומר עור ופסח יאמר לדוד לא תבוא הנה, כמו שאמרו היבוסים? זה היה באמת סכלות גדול:
מכה – במקצת ספרים הכ״ף בסגול.
שנאו – שנאי קרי.
בצנור – שם המגדל.
כל מכה יבוסי – מי אשר יעלה בראשונה ויכה את היבוסי, ומתחלה יגע בצנור להפילו, והוא המגדל החזק אשר תלו בו כל בטחונם, ואחרי זה יכה גם העורים והפסחים לבל ישאר שריד ופליט, וכאומר לו כאשר אמרו הם, שאין לכבשם כי אם יסיר בתחלה העורים והפסחים, רק יפיל המגדל בעוד אנשיה קיימים, ואחר זה יכה גם הם.
שנואי נפש דוד – של שנואי נפש דוד, ועל אנשי היבוס יאמר, שהיו שנואים לדוד עקב בזו אותו לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך וכו׳, והנה פה לא פירש מה יעשה לאשר יכה את היבוסי וכו׳, ובדברי הימים (דברי הימים א י״א:ו׳) פירש ואמר: יהיה לראש ולשר, וכן בתורה נאמר: לכן כל הורג קין (בראשית ד׳:ט״ו), ולא פירש מה יעשה לו, והרי הם כאלו אמר סופו יקבל גמול המעשה, אם טוב ואם רע.
על כן – רוצה לומר: למען יהא הדבר לזכרון, גזרו אומר לבל יבוא עור ופסח אל הבית מבתי היבוס, לפי שאמרו היבוסים אשר אף המה יעכבו ביאת דוד להעיר, לזה המה יעמדו חוצה ולא יבואו אל הבית, ועל ידי זה יזכר הדבר ורבותינו ז״ל אמרו (ילקוט שמעוני יהושע רמז כח): כי היבוסים היו מבני אבימלך שכרת ברית עם אברהם ויצחק, באמרו: אם תשקור לי ולניני ולנכדי (בראשית כ״א:כ״ג), ועשה גלולי נחושת, וכתב עליהם ברית השבועה, וקראם עורים ופסחים, כי עינים להם ולא יראו רגליהם ולא יהלכו, ועם כי כבר כלתה זמן השבועה, מכל מקום רצו למנוע את דוד מלהלחם בם, על כי היה השבועה בשום פעם, ועודנו עומד הוא לזכרון, וחשבו כי דוד לא יפנה אל האלילים ולהסירם, ולזה אמר דוד לגעת בצנור, ויסורו ממילא מבלי פנות אליהם להסתכל בהם וכו׳.
ויאמר דוד ואז אמר שמי שילחם מצד הזה והלאה מוכרח להכות יבוסי תחלה שהם אנשי החיל שעמדו בין המצודה ובין הצלמים, ואחר כך יגע בצנור המוגיר מים על הצלמים כי הבא מצד זה יהיה סדר פגיעתו תחלה בהצנור ואחר כך בהפסחים ואחר כך בהעורים, שנואי נפש דוד מוסב על כולם, יבוסי והעורים והפסחים שונאיו, ופה לא פורש מה יעשה לו ובד״ה (א׳ יא, ו׳) פירש כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר, ושם באר שלכדה יואב על כן יאמרו עור ופסח רצה לומר יען שהעורים והפסחים יאמרו שלא יבא דוד אל הבית רק בחוץ יעמוד, לכן ראוי להכותם ולהחרימם.
צנור – קרני החומה שדרך שם הביאו אמת המים, ומלבד שזו הוראת המלה בלשון חכמים מצאנו גם בתהלים מ״ב לקול צנוריך.
וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל מי אשר יעלה בראשונה1 מַכֵּה – ויכה את הַיְבֻסִי וְלפני כן יִגַּע בַּצִּנּוֹר להפילו, והוא המגדל החזק אשר תלו בו את כל בטחונם2, וְאחרי זה יכה גם3 אֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הַעִוְרִים לבל ישאר שריד ופליט4 מכל שְׂנֻאֵי (שנאו כתיב) נֶפֶשׁ דָּוִד, יהיה לראש ולשר5, וראוי להכותם ולהחרימם6 עַל כֵּן – על כי יֹאמְרוּ – היו אומרים כי כל עוד יהיה כאן7 עִוֵּר וּפִסֵּחַ אלה הצלמים שלהם לֹא יָבוֹא דוד8 אֶל הַבָּיִת מבתי היבוס9, ויואב הכה בהם ונהיה לראש10 :
1. מצודת דוד.
2. מצודת דוד.
3. מצודת דוד.
4. מצודת דוד.
6. מלבי״ם.
7. רש״י.
8. רש״י.
9. מצודת דוד.
10. ובמדרש ״כל מכה יבוסי ויגע בצינור״ כל מי שהיה מכה יבוסי היה נוגע בצנור, כלומר לא היו יכולים לכבשם אם לא היו מגיעים לצינור שהוא המקום הגבוה במגדל, מה עשו? הביאו אילן של ברוש וכפפו אותו וקפץ יואב ועלה בראש החומה ובקשו להורגו והיה גבור חיל ונלחם כנגדם ובאו גבורי ישראל ועזרוהו. ובמדרש אחר כתוב כך, מה עשה יואב? הלך והביא ברוש אחד רענן וקבעו בצד החומה, וכפף ראשו שהיה רך, ואחז בו דוד וקפץ יואב על ראשו של דוד ונתלה בברוש ודילג על החומה. וזהו שאמר דוד ״יהלמני צדיק חסד שמן ראש אל יניא ראשי״, מה עשה הקב״ה? קיצר את החומה עד שעלה דוד אחריו שנאמר ובאלהי אדלג שור, רד״ק.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״ימיוחס לר״י קרארד״קרי״דר״י אבן כספיאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144