×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כא) וַיַּ֥עַזְבוּ שָׁ֖ם אֶת⁠־עֲצַבֵּיהֶ֑ם וַיִּשָּׂאֵ֥ם דָּוִ֖ד וַאֲנָשָֽׁיו׃
And they left their images there, and David and his men took them away.
תרגום יונתןילקוט שמעוניר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דר״י אבן כספיאברבנאלמצודת ציוןמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וּשְׁבַקוּ תַּמָן יַת טַעֲוַתְהוֹן וְאוֹקֵידִינוּן דָוִד וְגַבְרוֹהִי.
ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו – רב הונא רמי כתיב ויאמר דוד וישרפו באש, וכתיב וישאם דוד ואנשיו, לא קשיא כאן קודם שבא אתי הגתי כאן לאחר שבא אתי הגתי, דכתיב ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על ראש דוד, ומי שרי איסורי הנאה נינהו א״ר נחמן אתי הגתי בא ובטלה. משקל הככר זהב היכי מצי מנח לה, אר״י אמר רב ראויה לנוח בראש דוד, רבי יוסי בר חנינא אומר אבן שואבת היה בה דהוה דליא לה. ר׳ אליעזר אומר אבן יקרה היתה בה ששוה ככר זהב וכו׳.
אוישאם דוד ואנשיו – הכוונה היא שהם שרפו אותם, מלשון ׳ובשאת מתנותיכם׳ (יחזקאל כ, לא).⁠1
1. מופיע בפירוש ריב״ש [27א].
א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר״י אבן בלעם בכ״י אוקספורד בודליאנה Heb 44.
וישאם דוד – ואוקידינון דוד וגברוהי.
And Dovid burnt them. Dovid and his men burnt them.
וישאם דוד ואנשיו – יש פותר׳ וישרפם כמו ותעל משאת העיר השמימה וכן תירגם יונתן ואוקדינון דוד, ובדברי הימים כת׳: ויעזבו את אלהיהם ויאמר דוד וישרפום באש (דברי הימים א י״ד:י״ב).
וישאם דוד – וישרפם, כמו הרב להעלותם משאת העשן מן העיר (שופטים כ׳:ל״ח), וכן תרגומו: ואוקדינון.
וישאם דוד – וישרפם. וכן תרגם יונתן: ואוקידינון דוד וגברוהי. וכן אומר בדברי הימים: ויאמר דוד וישרפו באש (דברי הימים א י״ד:י״ב). וכמוהו לשון שריפה: ותשא הארץ מפניו (נחום א׳:ה׳), כמעט ישאני עושני (איוב ל״ב:כ״ב).
ובדברי רז״ל: וישאם – לשון נטילה, והקשו הפסוקים, ויאמרו: כתיב וישאם דוד – מלמד שנטלם לעצמו, וכתיב וישרפו (דברי הימים א י״ד:י״ב), ותרצו: כאן קודם שבא אתי הגתי, כאן לאחר שבא אתי הגתי. ר״ל כי באותה המלחמה היה אתי הגתי עם הפלשתים, ופלשתי היה, וכשראה מפלת פלשתים בא לו אל דוד, וקודם שבא אתי הגתי היו מתחילין לשרוף העצבים כי ע״א אסורה בהנאה, וכיון שבא אתי הגתי ובטל הע״א, הניחו מלשרוף, ועל מה שלא נשרף אמר: וישאם דוד, כי כיון שבטלה מותרת בהנאה.
וישאם דוד ואנשיו – תרג׳ ואוקדינון, כמו ותעל משאת העיר.⁠א
א. כן בכ״י לייפציג 41, לונדון 24896, פריס 217, פריס 218, לוצקי 1010. בפסוק: ״להעלותם משאת מן העיר״.
וישאם – כמשמעו ואין חובה שנפרש לאיזה מקום נשאם כי מובן מן הענין שלא נשאום לאוצר בית י״י רק לאשפות ולדומן או למאכלת אש והדומה לזה שיהיה לאבוד.
וזכר שעזבו שם הפלשתים את עצביהם וישאם דוד ואנשיו, ר״ל וישרפם, וכן ת״י ואוקדינון דוד וחברוהי, וכן אומר בדברי הימים (דברי הימים א י״ד י״ב) ויאמר דוד וישרפום באש, ויהיה א״כ וישאם מגזרת (איוב ל״ב כ״ג) כמעט ישאני עושני, (נחום א׳ ה׳) ותשא הארץ מפניו, וחז״ל (ע״ז מ״ד א׳) פירשוהו לשון נטילה, וישאם דוד מלמד שנטלם לעצמו. והקשו והכתיב וישרפום באש? ותירצו כאן קודם שבא איתי הגיתי כאן לאחר שבא, ר״ל כי באותה מלחמה היה איתי הגיתי עם פלשתים ופלשתי היה, וכשראה מפלתן בא לו אל דוד, וקודם שבא איתי הגיתי היו מתחילין לשרוף, כי העצבים היו ע״ז ואסורים בהנאה, וכיון שבא איתי ובטל הע״ז הניחו מלשרוף אותם, ועל מה שלא שרפו אמר וישאם דוד, כי הע״ז כיון שבטלה גוי היתה מותרת בהנאה. ואפשר לפרש שדוד ואנשיו נטלו עצביהם והביאום לירושלם לחרפם ולגדפם, ולזה אמר כאן וישאם דוד ואחרי היותם שם צוה לשרפם באחרונה אחרי הגדוף, ועליו אמר בדברי הימים וישרפום באש, והסכימו אם כן ב׳ הפסוקים:
וישאם – ושרפם, כמו: ותשא הארץ מפניו (נחום א׳:ה׳), ובמשנה (משנה ראש השנה ב׳:ב׳): משיאין משואות.
וישאם דוד ובד״ה (א׳ יד, יב) כתוב וישרפם, ופי׳ חכמינו זכרונם לברכה (ע״ז מד) שתחלה התחילו לשרפם ובתוך כך בא אליהם אתי הגתי שהיה עובד אלילים ובטלום (כי העובד אלילים מבטל עבודה זרה שלו) ואז נשאום עמם, ולכן בד״ה קראם אלהיהם טרם שבטלום ופה קראום עצביהם אחר שבטלום משם אלהות.
וישאם – להראות לישראל כי שקר מבטח אויביהם, ובדברי הימים א י״ד:י״ב כתוב וישרפו באש, נראה שכותב הספר פירש וישאם לשון והמשאת החלה (שופטים כ׳:מ׳).
וַיַּעַזְבוּ שָׁם הפלשתים אֶת עֲצַבֵּיהֶם – אליליהם וַיִּשָּׂאֵם – וישרפם1 דָּוִד וַאֲנָשָׁיו: פ
1. תרגום יונתן, מלשון מַשּׂוּאָה, מצודת ציון. ובדברי הימים א׳ י״ד:י״ב כתוב וישרפם, ופי׳ חכמינו ז״ל (ע״ז מד.) כי באותה המלחמה היה איתי הגיתי עם הפלשתים, ופלשתי היה, וכשראה את מפלת פלשתים בא לו אל דוד, וקודם שבא איתי הגיתי היו מתחילין לשרוף העצבים כי ע״ז אסורה בהנאה, וכיון שבא איתי הגיתי וביטל את הע״ז הפסיקו לשרוף (כי גוי יכול לבטל ע״ז), ועל מה שלא נשרף אמר ״וישאם דוד״ כי כיון שבטלה מותרת בהנאה, רד״ק, אברבנאל. ולכן בד״ה קראם אלהיהם טרם שבטלום, ופה קראום עצביהם לאחר שבטלום משם אלהות, מלבי״ם.
תרגום יונתןילקוט שמעוניר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דר״י אבן כספיאברבנאלמצודת ציוןמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144