וישלח חירם מלך צור וגו׳. זכר שחירם מלך צור שלח מלאכים אל דוד לתת לו שלום בהמלכתו, וששלח לו עצי ארזים שלא היו נמצאים בארץ ישראל, כמו שיבא בספור בנין הבית (מלכים א ה׳), ושלח עמהם חרשי עץ וחרשי אבן קיר, ר״ל אומנים גדולים ושיעשו בית לדוד בעיר ציון. וצור הנזכר בכאן אינו ויניציא״ה אשר אנו קוראים היום צור ולא היה גם כן רומ״י הרשעה שנקראה צור, אבל היה מדינה גדולה סמוכה לירושלם והגוים קוראים אותה בלשונם טיר״ו, והיא כבר נחרבת היום. וחכמינו ז״ל אמרו כל צור מלא הוא רומ״י, וכל צר חסר הוא הסמוך לירושלם: (א״ה לא ידעתי אם הרב המחבר עצמו טעה בגירסת זה המדרש או אם המגיהים טעו בו, כי הוא הפך הגרסא האמיתית, וכן מצאתי ג״כ בפירושו על נביאים אחרונים בישעיה סי׳ כ״ג על פסוק כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צור, שכתב ג״כ הפך זה המדרש באמרו שם ז״ל, וכבר זכרתי שאין לנו סמך חזק בכתוב לשיהיה צור רומ״י לפי שהוא מלך בו״יו עכ״ד: ותמהתי מאד עליו איך לא הרגיש הרב טעות זה? הלא הוא עצמו הביא המדרש הזה לפי הגרסא האמיתית, כי שם בתחלת הכוונה הכוללת שעשה לסי׳ הנ״ל הביאו על אמיתתו מב״ר סוף פר׳ ס״א, ומילמדנו פרש׳ בא על פסוק ויהי חושך אפלה, ומפסיקתא פר׳ בא על פסוק ויהי בחצי הלילה? לכן נ״ל ששגגה היא היוצאת מלפני השליט, ואולי אין לרב בזה אשמה כלל ועם המגיהים תלין המשוגה, כי בכמה מקומות מצאתי שהם שגו ברואה פקו פליליה והפכו הענין ודוק):