Shemuel II 24 – שמואל ב כד‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַר יוֹאָב לְמַלְכָּא וְיוֹסֵף יְיָ אֱלָהָךְ עַל עַמָא כְּאִלֵין וּכְאִלֵין מְאָה זִמְנִין וְעֵינֵי רִבּוֹנִי מַלְכָּא חָזָן וְרִבּוֹנִי מַלְכָּא לְמָא אִתְרְעֵי בְּפִתְגָמָא הָדֵין.

ויאמר יואב אל המלך ויוסף ה׳ אלהיך על העם כהם וכהם מאה פעמים – מאה מאתים ארבע מאות. אמר ר׳ לוי בתוך שנים עשר חודש באו ברכותיו של יואב. אמר ר׳ אליעזר בן יעקב ברכותיו של משה אין להם קצבה ה׳ אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם (דברים א׳:י״א).

כהם וכהם – כהם – כפלים, וכהם – שני כפלים, הרי ארבעה כפלים, וכן חוזר וכופל את הכפילה עד מאה פעמים. נמצאת ברכתו של יואב יתירה על של משה שאמר: ככם אלף פעמים (דברים א׳:י״א), ועוד, שברכתו של משה לזמן מרובה, ושל יואב מיד, שנאמר בה: ועיני אדני המלך רואות.

Their [current] number. [Yoav meant with] the word כׇּהֵם to convey that their amount should double and the second word וְכָהֵם, to convey a second doubling to have now a total of four times [the original population] and then to again double the [new] total for one hundred times.⁠¹ It follows that Yoav's blessing was more then Moshe's who said, "One thousand times you [current] number".⁠² Furthermore, Moshe's blessing was only [to take effect] a long time [into the future] but Yoav's was intended [to take effect] immediately as it says [here], "[With] my master, the king's eyes [being able to] see it.⁠"

1. For a total of two hundred times the current population.

2. Devarim 1:11.

כהם וכהם מאה פעמים – שמשיתחיל למנות אחד יהא מוסיף וכופל על כל חשבון וחשבון עד מאה פעמים, וחשבון זה עולה עד שתחדל לספור כי אין מספר.⁠¹

ואדוני המלך למה חפץ בדבר הזה – ובדברי הימים כתיב: למה יבקש זאת אדני {למה יהיה} לאשמה לישראל (דברי הימים א כ״א:ג׳).

1. השוו ללשון הפסוק בבראשית מ״א:מ״ט.

ויוסף י״י אלהיך אל העם כהם וכהם מאה פעמים – נמצאת ברכתו של יואב יתירה על ברכתו של משה שאמר יוסף י״י עליכם אלף פעמים (דברים א׳:י״א) ולברכתו של יואב אין מספר.

ויוסף י״י – וי״ו זו לתחלת הדברים ולא לתוספת דבר, וכמוהו ווי״ן רבים במקרא כמו שכתבנו בתחלת ספר יהושע.

אל העם – כתרגומו: על עמא.

והנה יואב חשש שמא מתוך המנין יבואו להיזק עין הרע וינגפו, ולזה אמר ויוסף ה׳ אלהיך אל העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדוני רואות ואדוני המלך למה חפץ בדבר הזה, ר״ל שלא היה זה הכרחי, ואולי ימשך ממנו היזק רב, (תענית ח׳ ע״ב) לפי שאין ברכה שורה בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין. והתבונן אתה המעיין כי אם היה במנין הזה מפאת עצמו או מאופן מנינו אסור מן התורה כדעת המפרשי׳ היה יואב מוכיח את דוד עליו ברצותו למחות בידו, אבל זה יורה שלא היה אסור כפי התורה והמצוה, ולכן הוכיחו כפי השכל והדעת המדיני לא זולת זה:

ויוסף ה׳ – על כי היה נראה משאלת המלך אשר יחשוב כי רבים המה, ולכן התאוה לדעת מספרם, ולזה אמר לו יואב, מי יתן ועוד יוסף ה׳ עליהם כמו שהם עכשיו, ועוד יוסף כמספר אשר יהיו אחר ההוספה הראשונה, ועוד יתכפלו ויחזרו ויתכפלו עד מאה פעמים.

ועיני וגו׳ – בימיו יתרבו כהחשבון הזה, ובעיניו יראה.

למה חפץ – רצה לומר: הואיל ואין צורך למנותם, מוטב הוא שלא למנותם, כי אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין.

ויאמר יואב – השיב לו, שאין זה ראוי,

א) מצד הנזק, שעל זה אמר ויוסף ה׳ אלהיך אל העם כהם וכהם וכו׳, רצה לומר וזה יזיק להברכה והריבוי אם מצד שאינה שורה בדבר המנוי, ואם מצד עין הרע.

ובדה״י הוסיף למה יהיה לאשמה לישראל, שהזכירו מה שאמר: ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם, שצריכים כופר וכפרה.

ב) מצד שאין בדבר הזה שום צורך, שעל זה אמר: ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה?!

ובדה״י פירשו יותר הלא אדני המלך כולם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדוני וכו׳, רצה לומר מה שתחשוב שלא ישמעו לקולך ללכת לצבא בעת הצורך הוא טעות כי כולם עבדים ואתה מלכם, ואם כן לאיזה תכלית יבקש זה?!

ויוסף וגו׳ – כבר ידעת כי עם רב הם ומי יתן ויהיו בחייך מאה פעמים כמוהם, כלו׳ ותוכל להאריך ימים עד שתראה עוד ברבות מספרם מאה פעמים על מה שראית כבר בימי מלכותך, שהרבו באוכלוסים ובעושר; והחכם פֿיליפפזאן סובר שמעשה זה היה בזמן מוקדם ולא בסוף ימי דוד, ותיבות ועיני אדוני רואות מעידות נגד סברתו ומורות שדוד כבר בא בימים, ועוד מסופר לנו בסוף מאורעות מלכות דוד לא בלבד כאן רק גם בדברי הימים ואין לנו מקום להניח שאירע מקודם.

וַיֹּאמֶר יוֹאָב אֶל הַמֶּלֶךְ מי יתן¹ וְיוֹסֵף עוד² יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָעָם כָּהֵם – כמו שהם עכשיו³, | וְעוד יוסף⁴ כָהֵם – כמספר אשר יהיו אחר ההוספה הראשונה, ועוד יתכפלו ויחזרו ויתכפלו עד⁵ מֵאָה פְעָמִים, ושחשבון זה יעלה עד שתחדל לספור כי אין מספר⁶, ושבימיך יקרה דבר זה⁷ וְשֶׁעֵינֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ רֹאוֹת – יראו ברכה זו⁸, וַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ הואיל ואין צורך למנותם⁹ לָמָּה אדוני המלך חָפֵץ בַּדָּבָר הַזֶּה? מוטב שלא למנותם כי אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין¹⁰:

1. מצודת דוד.

2. מצודת דוד.

3. מצודת דוד.

4. מצודת דוד.

5. מצודת דוד. נמצאת ברכתו של יואב יתירה על של משה שאמר ״כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים״ (דברים א׳ י״א) ועוד, שברכתו של משה לזמן מרובה ושל יואב מיד, שנאמר בה ״ועיני אדני המלך רואות״, רש״י.

6. ר״י קרא.

7. כך משמע ממצודת דוד.

8. מצודת דוד.

9. מצודת דוד.

10. תענית ח:, אברבנאל, מצודת דוד. ואברבנאל מבאר כי עצם העובדה שיואב לא הוכיחו ישירות על עבירת מצווה מן התורה, אלא יעץ לו עצת שכל ודעת מדינית בלבד, זו ראיה שלא היה כאן איסור תורה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון