×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כג) הַכֹּ֗ל נָתַ֛ן אֲרַ֥וְנָה הַמֶּ֖לֶךְ לַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֤אמֶר אֲרַ֙וְנָה֙ אֶל⁠־הַמֶּ֔לֶךְ יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ יִרְצֶֽךָ׃
All this Araunah the king gave to the king. And Araunah said to the king, "May the Lord your God accept you.⁠"
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דאברבנאלמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
כֹּלָא יְהַב אֲרַוָן מַלְכָּא לְמַלְכָּא דִי בְעָא מִנֵיהּ מַלְכָּא וַאֲמַר אֲרַוָן לְמַלְכָּא יְיָ אֱלָהָךְ יְקַבֵּיל קוּרְבָּנָךְ בְּרַעֲוָא.
ויאמר ארונה אל המלך – תני יכול האומר הרי עלי עולה יביא עצים מתוך ביתו כדרך שמביא נסכים מתוך ביתו ת״ל על העצים אשר על האש אשר על המזבח מה מזבח משל צבור אף עצים ואש משל צבור דברי רבי. רשב״א אומר מה מזבח שלא נשתמש בו הדיוט אף עצים ואש שלא נשתמש בהם הדיוט. מאי בינייהו, איכא בינייהו חדתי ועתיקי. ולא והא כתיב ויאמר ארונה אל (המלך) [דוד] יקח ויעל אדוני המלך הטוב בעיניו ראה הבקר לעולה והמורגים וכלי הבקר לעצים, הכא נמי בחדתי.
ויאמר ארונה אל המלך י״י אלהיך ירצך – א״ר אלעזר א״ר חנינא לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך שהרי שני גדולי הדור ברכום שני הדיוטות ונתקיימה בהם, ואלו הם, דוד ודניאל, דוד דברכיה ארונה דכתיב ויאמר ארונה אל המלך וגו׳, דניאל דברכיה דריוש, דכתיב אלהך די אנת פלח ליה בתדירה הוא ישובינך.
ארונה המלך – שר היבוסי היה.
Aravnoh the prince. He was the chief officer of the Yevusi [fortress].⁠1
1. See Rashi earlier on verse 16.
ירצך – ירצה קורבנך.
ארונה המלך – מלך היבוסי היה.
ירצך – יקבל קרבנך ברצון.
הכל נתן – הוא נתן, אבל לא רצה דוד לקבל במתנה.
ארונה המלך – מלך היבוסי היושב בירושלם היה, כי אף בימי דוד היה היבוסי בירושלם, כמו שנשארו שם משכבשוה בני יהודה, כמו שכתוב: וישב היבוסי את בני יהודה בירושלם עד היום הזה (יהושע ט״ו:ס״ג). והיו שם למס עובד, והיו להם בתים שדות וכרמים ע״י המס שהיו עובדים לבני יהודה ובני בנימן, וזה השדה והגורן היה לארונה היבוסי, ורצה לתתם לדוד ולא רצה לקבלם כי אם במחיר. ואף אחר שכבש דוד המצודה הניחם לשבת בעיר ירושלם אותם שהיו יושבים בעיר מתחלה למס עובד, והיו שם עד שבנה שלמה את הבית. וזה היבוסי לא היה מן שבע אומות אלא מפלשתים, מזרע אבימלך, כמו שפירשנו בספר יהושע, והיה מותר להניחם לשבת בארץ כיון שקבלו עליהם שלא לעבוד ע״א ושאר מצות שהוזהרו עליהם בני נח. ואפילו מז׳ אומות היו יכולין לשבת בארץ בתנאי זה שלא יחטיאו, שנאמר: לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי (שמות כ״ג:ל״ג), אבל כל זמן שאינן חוטאין, שקבלו עליהם ז׳ מצות, מותר להניחם בארץ.
ובמקצת נסחאות התרגום תרגם: נתן ארונה המלך למלך – יהב ארון למלכא די בעא מיניה מלכא.
ירצך – כתרגמו: יקבל קרבנך ברעוא.
ארונה המלך – מלך יבוסי היה.
ואמרו הכל נתן ארונה למלך, אין פירושו שנתנו אליו בפעל כי אם שהכל היה נותן אליו ברצונו, ולהיות זה פעל נדיבות גדול אשר יאות למלכים לא לעובדי האדמה, אמר שהכל נתן ארונה שהיה מלך בנדיבות לבו למלך דוד. וחז״ל (עיין רד״ק) אמרו שהיה מקודם ארונה מלך ירושלם, ואחרי שכבשה דוד הניח את היבוסי שם והיו למס עובד והיו להם שדות וכרמים, וארונה היה לו זה הגורן והיה כבר גר צדק ואוהב את דוד, ולזה קראו הנה מלך כפי שמו הקדום, באמרו הכל נתן ארונה המלך וגומר. ויונתן תרגם כולא יהב ארנון למלכא די בעא מניה מלכא. וזכר הכתוב שעם היות שהיה נותן הכל מידו הנה אמר השם אלהיך ירצך, רוצה לומר הזכות והצדקה יחשב לך ולא לי והאל ית׳ יקבל תפלתך. ובפרק קמא דמסכת מגילה, (דף ט״ו ע״א) א״ר אלעזר אמר רבי חנינא, לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך, שהרי שני גדולי הדור ברכום שני הדיוטות ונתקיימה בהם, ואלו הן דוד ודניאל, דוד דברכיה ארונה, שנאמר ה׳ אלהיך ירצך, דניאל דברכיה דריוש שנאמר (דניאל ו, יז) אלהיך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישזבינך:
הכל נתן – הכל נדב לתת למלך.
ארונה המלך – הוא היה למלך על היבוס עד שלא כבשה דוד, ומשכבשה נתגייר, ונשאר עליו שם מלך.
ירצך – יהיה מרוצה לך לקבל עולותיך ברצון, שתעצר המגפה.
המלך – בודאי היא תיבה מיותרת שלא הוזכר לא כאן ולא בדברי הימים שיהיה ארונה מלך היבוסי הקדמון, שבודאי דוד המיתו אחר שלעג עליו והציג הפסחים והעורים להלחם בדוד (למעלה ה׳:ו׳), ולפרשו כדברי החכם פֿיליפפזאן לשון קריאה מוסב אל דוד לא נראה לי, וכל הסימנים האחרונים האלה המלאים קרין וכתיבין מודיעים מעט דקדוק המעתיק אותם.
הַכֹּל נָתַן – נדב1 אֲרַוְנָה הַמֶּלֶךְ שר היבוסי2 לַמֶּלֶךְ דוד, אבל לא רצה דוד לקבל במתנה3, ס וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל הַמֶּלֶךְ למרות שאני נותן מידי, הזכות והצדקה יחשב לך ולא לי4, ולכן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ יִרְצֶךָ – יקבל את קרבנך ברצון5 שתעצר המגפה6:
1. מצודת דוד.
2. רש״י. ורד״ק, רי״ד ומצודת דוד מבארים מלך ממש, דהיינו שהיה למלך על היבוס עד שלא כבשה דוד, ומשכבשה נתגייר, ונשאר עליו שם מלך.
3. רד״ק.
4. אברבנאל.
5. תרגום יונתן, רד״ק. ובמסכת מגילה (טו.) א״ר אלעזר אמר רבי חנינא, לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך, שהרי שני גדולי הדור ברכום שני הדיוטות ונתקיימה בהם, ואלו הן דוד ודניאל, דוד דברכיה ארונה שנאמר ה׳ אלהיך ירצך, דניאל דברכיה דריוש שנאמר (דניאל ו׳ י״ז) ״אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא הוּא יְשֵׁיזְבִנָּךְ״, אברבנאל.
6. מצודת דוד.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דאברבנאלמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144