Shemuel II 23 – שמואל ב כג‏ – Mikraot Gedolot

טוּבֵיכוֹן צַדִּיקַיָא עֲבַדְתּוּן לְכוֹן עוֹבָדִין טָבִין דְאַתּוּן עֲתִידִין לְאַנְהָרָא בְּזֵיהוֹר יְקָרֵיהּ כִּנְהוֹר צַפְרָא דְאָזֵיל וְתַקִין וּכְשִׁימְשָׁא דַעֲתִיד לְאַנְהָרָא כְּזֵיהוֹר יְקָרֵיהּ עַל חַד תְּלַת מְאָה אַרְבְּעִין וּתְלָתָא כִּנְהוֹר שִׁבְעַת כּוֹכְבַיָא שִׁבְעַת יוֹמַיָא יַתִּיר מִכְּדֵין תִּתְרַבּוּן וְיֵיטַב לְכוֹן דַהֲוֵיתוֹן מֵחַמְדִין לִשְׁנֵי נֶחָמָתָא דְאַתְיָן הָא כְּאִכָּרָא דִמְסוֹבַר בִּשְׁנֵי בַּצוֹרְתָּא דְיֵחוֹת מִיטְרָא עַל אַרְעָא.

וכאור בקר יזרח שמש – אין אנו יודעין וכאור בקר יזרח שמש? אלא כשיאיר הקב״ה בוקרו של משיח יזריח שמש, דכתיב ביה וכסאו כשמש נגדי (תהלים פ״ט:ל״ז).

בקר לא עבות – זה משיח.

דבר אחר: בקר לא עבות – שלא בא בזכות אבות. בזכות מי הוא בא בזכותה של תורה.

וכאור בקר יזרח שמש – אין אנו יודעים מהו וכאור בקר, אלא כשתאיר הקב״ה בקר של משיח תזריח השמש, הדא הוא דכתיב כסאו כשמש נגדי.

בקר לא עבות – זה משיח. ד״א שלא בזכות אבות הוא בא אלא בזכות התורה שנאמר כי ברית עולם שם לי.

וכאור בוקר יזרח שמש – והבטיחני שתלך גדולתי הלוך וגדל, כאור נוגה אשר הולך ואור.

בוקר לא עבות – אור שאינו אפל.

מנוגה ממטר דשא מארץ – מאיר בוקרי יותר מנוגה הבא ממטר, כחום צח עלי אור (ישעיהו י״ח:ד׳), כשהמטר יורד על הארץ מלאה דשאים, והשמש זורח עליו ומבהיק. וכן פתרונו: יותר מנוגה הבא ממטר של דשא מארץ.

As day breaks with the sun shining. He promised me that my glory will continuously grow like the light at day break which gets brighter and brighter.

A cloudless morning. A light that does not dim.

[Brighter] then the light that comes with the rain that nourishes the land. My morning is brighter then the light that comes with rain, which is a clear warmth [shining forth] rays of light. When the rain falls on vegetated earth and the sun shines on it and causes it to brighten. And this is how the verse is interpreted, More then the light that comes from rain [falling on] vegetated earth.

וכאור בקר יזרח שמש – פתרונו: וממשל זה שאני ממשילך תהא גדילה והולכת כאור בקר כשתזרח השמש שהולך וחזק עד נכון היום, לא תאמר מאחר שדימה מלכותי לאור בקר שכשם שתקדיר החמה ותחשך האור כשהשמים מתקדרים בעבים או כשפנה היום לערוב כך תהא מלכותי חשיכה לבסוף.

לכך נאמר: בקר לא עבות מנוגה ממטר דשא מארץ – ופת׳: לאותו בקר דימה מלכותי שאינו עבה מנוגה שלו מחמת מטר המצמיח דשא מארץ שאינו בקר המחשיך אורו, זהו מחמת מטר הבא להצמיח דשא מארץ.

וכאור בוקר יזרח שמש בוקר לא עבות מנוגה – פתרונו: ומלכות שנתן לי מלכות שאינה קרועה לא ממני ולא מזרעי לעולם לא מעורבב אלא מלכותי נמשלת לאור בוקר כשהחמה זורחת ויפיו אורה לעול דכתיב כסאו כשמש נגדי כירח יכון לעולם וכן הוא אומר וכוננתי את כסא ממלכתו לעולם (שמואל ב ז׳:י״ג).

בוקר לא עבות מנוגה ממטר דשא מארץ – שמא תאמר לאחר שנמשלה מלכותי לאור בוקר פעמים שהשמים מתקשרים בעבים והיום סגריר מחמת שימלאו העבים גשם תאמר גם במלכותי בו ערבוביא לכך נאמר בוקר לא עבות מנוגה שלו ופתרונו לאותו בוקר שלא יחשיך מנוגה שלו מחמת מטר היורד להצמיח ולהעלות דשא מארץ ואין הבוקר עב וחשוך מחמת שמתקשרים שמים בעבים לאותו נמשלה מלכותי.

וכאור בקר – כאור הבקר כשיזרח השמש כשהולך ואור, כן תהיה מלכותי ממשלת בקר שאין בו עכירות אלא בהיר, כי בקר שהוא עבות וענן, פעם נגה ופעם מטר, ואינו טוב אלא להצמיח דשא מן הארץ.

וכאור בקר יזרח שמש – כך היתה מלכותי הולכת ומתחזקת כמו אור הבקר, כשזורח^א השמש שהולך אורו ומתגבר, וכאותו הבוקר שאין בו עבות.

מנוגה ממטר דשא מארץ – פירוש: מנוגה השמש ומן המטר יצמח הדשא מן הארץ, שכשממטיר ואחרי כן יזרח השמש אז יתגדלו כל הצמחים, ודימה מלכותו לאור השמש הבא אחר המטר שהמטיר בלילה ובבקר יזרח השמש, שאותה הזריחה מחיה את העולם.

א. כן בכ״י לונדון 24896, פריס 218, לוצקי 1010. בכ״י לייפציג 41, פריס 217: ״כזורח״.

וכאור בקר יזרח שמש – זה דבר דוד שהיה מתעלס בהצלחתו ונפילת זולתו מי שהיה מאויביו ואויבי השם. והנה זאת המליצה קשה כדרך כל מליצה שהיא ממלאכת השיר, ולכן גנה אותה ארוסטו׳. אבל המכוון מדוד בזה כי אמר שענינו טוב יותר מן הצמחים היותר נכבדים, וטובות הרשעים פחותה כמו הצמחים הפחותים, ולכן כ״ף וכאור אינו לדמיון רק לאמתות הדבר, כאלו אמר והנה אמת כי כאור בקר שיזרח השמש שהוא בקר לא עבות מענין עבים. הנה מנוגה זה השמש בבקר ומן המטר והאדים והלחות שקדם בלילה שלפני זה הבקר, הנה אז יהיה דשא מן הארץ, ובכלל כי באלו שני הענינים יצליחו כידוע וזה הוא תכלית עלוים.

וכאור בקר יזרח שמש – רוצה לומר: שזריחת ממשלתי וצמיחת מלכותי הוא כמו זריחת אור בקר שיזרח שמש אחריה שיהיה אז האור נוסף וכן ירצה לומר שהצלחתו במלוכה תתחזק תמיד כמו הענין באור הבקר אשר אין התפשטותו מהעבים והעננים שיזרח אורם מנגה שיתחדש ממטר יורד על דשא מארץ והוא הקשת כי זה האור יהיה הולך הלוך וחסור אך הוא כאור בקר שיזרח שמש אחריו ובזה רמז דוד אל שתצמח מלוכה ממנו יחסה אל מלכותו יחס אור השמש אל אור השחר והוא מלכות משיח בן דוד שתגדל מלכותו ונשא וגבה מאד אז יהיה הרצון בזה כאור בקר שיזרח בו השמש אשר הוא מתמיד הקיום והוא האור השלם כן הענין במלכות בית דוד אור בקר שלא יסתר בו השמש בסבת העבים כי אז יהיה האור מגיע מהעבים אשר הם מהירי ההפסד ולא יהיה הבקר ההוא מנגה שיצמח ממטר ויולד ממנו כמו הענין בברק שיצא אחריו החשך תכף ולא כמו דשא מארץ אשר בבקר יציץ וצמח ובערב ימולל ויבש.

והנה זריחת אורי והצלחתי תהיה כאור בקר כעלות השחר שיזרח השמש אחר האור ההוא בדרך שיהיה האור הולך ונוסף כן ממשלתי תחזק תמיד או ירצה בזה שיהיה כאור בקר בזריחת השמש שהוא אור שלם ואחר זה מתמיד ונוסף והמשילו לשמש לפי שהוא קיים וכמו זה מלכותו קיים ולזה אמר וכסאו כשמש נגדי כן הענין במלכות בית דוד אור בקר שלא יסתר בו השמש בסבת העבים שיסתירוהו כמו שהיה הענין במלכות ירבעם וחבריו שלא היה במלכות ההיא אור כלל על דרך האמת והיה האור הנראה מהעבים אשר אין להם קיום כלל ולא יהיה גם כן האור ההוא מנגה שתתחדש ההארה ההיא מנגה שיתחדש ממטר – כשהיה בענן שיצא ממנו המטר איד קיטורי באופן שיברק הברק כי האור ההוא הוא סר תכף וכן היה הענין במלכות שאול שעמדה זמן מועט כמו דשא מארץ – שמהרה יצמח ומהרה ייבש.

וכאור בקר יזרח שמש וגו׳, פירש רש״י ז״ל מנוגה וממטר דשא הארץ, מנוגה הבא מן המטר על דשא מהארץ, ר״ל כאשר המטר יורד על הארץ מלאה דשאים והחמה זורח עליהם הוא מבהיק, ושיעורו יותר מנוגה הבא ממטר של דשא הארץ, ולפי דעתי יאמר הכתוב שממשלת הצדיק יהיה כאור הבקר אשר יזרח השמש ויתוסף האור תמיד, ויהיה הבקר ההוא לא עבות ולא עננים מונעים מעבור ניצוץ השמש על הארץ, וזהו מנוגה וממטר, רוצה לומר שלא יהיה הבקר עבות פעמים נוגה ופעמים מטר להצמיח דשא הארץ:

עבות – עננים.

מנוגה – ענין הארה וזריחה.

דשא – חציר.

וכאור בוקר – רצה לומר: המושל כזה היא סיבה להמשיל היראה, כמו אור הבוקר המאיר בפאת המזרח, אשר הוא סיבה ידוע לשיזרח אחריו השמש, אבל כשאור הבקר לא יהיה מעונן בעבים, כי כשיהיה מעונן, אין אור הבוקר סיבה ידועה לזריחת השמש, כי לא יהיה נראה, כי הענן יכסנו.

מנוגה ממטר – כמו מנוגה השמש וממטר השמים, אשר משניהם יחד באה הסיבה להצמיח דשא מן הארץ, וכן הדבר במושלים כאלה, כי אף אשר אור הבוקר היא סיבה ידועה לזריחת השמש, אין זו סיבה לשיתמיד בזריחתו, כי יבוא הענן ויכסנו, כן צדיק המושל, לא תמשול היראה כי אם בעוד ימשול הוא, ולא בסור ממנו הממשלה, אף לא אחרי מותו, וכמו שנוגה השמש ומטר השמים המה יחד סיבה להצמיח דשא, ולא זה בלא זה, כן צדיק אחד מושל, לא יוכל להמשיל היראה, אם המושל חבירו עומד נגדו ומוחה בידו.

וכאור – עוד יהיה הבדל בין מלכות המשיח לבין מלכות העולם הזה, וצייר זה בהמשיל את המלכות אל השמש כי כמוהו תאיר המלכות ארץ ותופיע בגבורתה, והנה המלכות בעוה״ז תקום כמו זריחת השמש, שבעלות השחר כהה אורו וכן תוסיף תאיר עד נכון היום ובדוגמת זה עמדה גם מלכות דוד, שהתנוצצה מעט מעט בהדרגה לא כן מלכות העתיד שפתאום יזרח השמש ויהיה אור גדול, ועל זה אמר וכאור בקר יזרח שמש (אור אינו שם דבר רק פעל והכ״ף אינו לדמיון רק הוא כ״ף הזמן) בעת שיאיר הבקר אז כבר יזרח שמש שלא יעלה השמש על האופק בהדרגה רק פתאום מצהרים יקום חלד, רצה לומר שתיכף בעמדו ימשול ממשל רב ומלכות עולם, ואמר עוד בקר לא עבות – כי זריחת שמש המלכות בעוה״ז, יצוייר שיקרה לו כמו אל השמש, שלפעמים יכסהו עבים ועננים ולא יראה אורו כלל ולפעמים הגם שיתראה מבין הענן, יהיה בצד אחד מן הרקיע גשם ומטר, שזה נצרך כדי להצמיח דשא מארץ, ובזה יתפלש אור השמש דרך המטר, ולא יראה רק נגה לא אור בהיר (שגדר שם נוגה הוא דבר המקבל האור כמ״ש בפירוש ישעיה) וכן מלכות עוה״ז לפעמים תכסהו עננה לגמרי כמו שהיה למלכות בית דוד בעת הגלות, ולפעמים הגם שיתראה יעמדו נגדו חשכת מים, הצריכה להצמיח מוצא דשא, רצה לומר יעמדו עמה ושוה ומקביל לה גם מלכיות אחרות, כפי הצורך להנהגת עמים ולאומים בדרך הטבע וכפי המערכת ויכהה שמשם, אבל במלכות העתיד יהיה בקר לא עבות שלא יכסהו עבים, וכן (לא) מנגה ממטר רצה לומר לא היה הבקר על ידי נגה הבא ממטר שצריך להוציא דשא מארץ – כי לא יעמדו מקביל לו עמים ומלכיהם להאפיל אורו.

בקר לא עבות וגו׳ – שבו ע״י נוגה השמש ולחות המטר שירד מקודם על האדמה כביכול נראה בעינים דשא פורח מן הארץ.

והבטיחני ה׳ שתלך גדולתי הלוך וגדל¹, וּכְאוֹר הַבֹּקֶר יִזְרַח – כשזורחת² הַשָׁמֶשׁ והאור מתחיל להאיר ומתחזק והולך³ כך תהיה גדולתי, והיא נמשלת לאור של בֹּקֶר שהוא אינו אפל⁴ והוא לְלֹא עָבוֹת – עננים⁵, כך תהיה מלכותי ברורה שאין בה עכירות⁶, אור אשר לא יחשיך⁷ מִנֹּגַהּ – מההארה שלו⁸ כמו שמחשיך אור בוקר שיש בו עננים ומטר, האור שלי לא יחשיך⁹ מִמָּטָר – בגלל מטר אשר אינו מועיל אלא עבור¹⁰ דֶּשֶׁא – חציר¹¹ להצמיח אותו¹² מֵאָרֶץ:

1. רש״י.

2. רד״ק.

3. מלבי״ם.

4. רש״י.

5. מצודת ציון.

6. רד״ק.

7. ר״י קרא.

8. מצודת ציון.

9. רד״ק.

10. רד״ק.

11. מצודת ציון.

12. ר״י קרא.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון