×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ג) אָמַר֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִ֥י דִבֶּ֖ר צ֣וּר יִשְׂרָאֵ֑ל מוֹשֵׁל֙ בָּאָדָ֔ם צַדִּ֕יק מוֹשֵׁ֖ל יִרְאַ֥ת אֱלֹהִֽים׃
The God of Israel said; the Rock of Israel spoke to me. "A ruler over men who is righteous, a ruler who has fear of God,
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דר״י אבן כספירלב״ג ביאור המילותרלב״ג ביאור הפרשהאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
אֲמַר דָוִד אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל עֲלַי מַלֵיל תַּקִיפָא דְיִשְׂרָאֵל דְשַׁלִיט בִּבְנֵי אֱנָשָׁא קוּשְׁטָא דָאִין אֲמַר לְמַנָאָה לִי מַלְכָּא דְהוּא מְשִׁיחָא דַעֲתִיד דִיקוּם וְיִשְׁלוֹט בִּדְחַלְתָּא דַיָי.
אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל וגו׳ צדיק מושל יראת אלהים – אמר לו הקב״ה מכל שבראתי בעולמי מי מושל בי צדיק מושל בי. את מוצא מה שהקב״ה עושה הצדיק עושה. הקב״ה מחיה מתים ואליהו מחיה מתים. הקב״ה עוצר גשמים ואליהו עוצר גשמים. הקב״ה ממתיק את המרים ומשה המתיק מרים במרים.
אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל – למושל באדם צדיק מי מושל בי הצדיקים ואי זהו צדיק מי שהוא מושל ביראת אלהים הוי אומר זה הכובש את יצרו. ברוך הקב״ה שאין לפניו משוא פנים ולפניו נוגה אור גשמים ודשאים באים לעולם ושכרן של צדיקים ששוחקים עצמם בדברי תורה בעולם הזה מעלה עליהם הכתוב כאלו הם מביאים נוגה אור וגשמים ודשאים לעולם שנאמר מנוגה (נגדו) וממטר דשא וגו׳.
נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על משיח אלהי יעקב – א״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על שהקים עולה של תשובה.
אמר אלהי ישראל לי דבר וגו׳ – מאי קאמר, א״ר אבהו הכי קאמר, אמר דוד, אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם אני ומי מושל בי צדיק שאני גוזר גזרה והוא מבטלה.
אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל – (אני) מושל באדם צדיק מושל ביראת אלהים. אמר דוד אלהי ישראל לי דבר ומה דבר צור ישראל מושל באדם מושל יראת אלהים הצדיקים כבידול מושלים במה שהקב״ה מושל. הקב״ה פוקד עקרות, אלישע פוקד עקרות, שנאמר למועד הזה כעת חיה את חובקת בן. הקב״ה מחיה מתים, ואלישע החיה את בנה של שונמית. הקב״ה מרפא את החולה בלא רטיה, ואלישע רפא את נעמן. הקב״ה ממתיק את המר, ומשה המתיק את המר. הקב״ה עוצר גשמים ואליהו עוצר גשמים. הקב״ה מוריד גשמים ושמואל הוריד גשמים הלא קציר חטים היום. הקב״ה מוריד אש ואליהו הוריד אש ותפול אש י״י ותאכל את העולה.
דבר אחר: מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים – זה יוסף הצדיק שהיתה אשת פוטיפר מפתה אותו ושלט ביצרו אמר לו הקב״ה לא שמעת לה חייך שאני ממליכך על מצרים והכל נשמעים לך שנאמר ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה.
לי דבר צור ישראל – אלי דבר וצוה צור ישראל, שאהיה מושל באדם – בישראל שנקראו אדם, שנאמר (יחזקאל ל״ד:ל״א): אדם אתם (בבלי יבמות ס״א.), ואהיה צדיק מושל וירא אלהים.
ורבותינו (בבלי מועד קטן ט״ז:) פירשוהו בלשון אחר: אמר דוד: אלהי ישראל לי דבר – אלי דבר צור ישראל.
מושל באדם אני, ומי מושל בי? צדיק, שאני גוזר גזירה והוא מבטלה.
אבל לפי ישוב המקראות, הראשון הוא פשוטו של מקרא.
The Rock of Yisroel spoke to me. The Rock of Yisroel spoke to and commanded me that I should be a ruler over men, over Yisroel who are called "men" as it is written, "You are men.⁠" [He also told me] that I will be a righteous person, a ruler and a God fearing person. Our Rabbis interpreted [this verse] with a different explanation:⁠1 Dovid said [as follows:] "The God of Yisroel spoke to me, the Rock of Yisroel spoke to me, I am ruler over men. And who rules over me? The righteous man, because I [may] issue a decree and he [can] annul it.⁠" But according to the flow of these verses it is the first explanation that is the simple interpretation of these verses.
1. Moed Koton 16b.
לי דבר צור ישראל מושל באדם – פתרונו: לי דבר צור ישראל שאהיה מושל באדם, בבני אדם, ובלשון הזה אמר לי צדיק מושל יראת אלהים – ופת׳: צדיק שכמותך ראוי להיות מושל לפי שיראת אלהים עליך.
אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם – פתרונו: אמר דוד עלי גזר צור ישר שאהא מושל באדם צדיק מושל ביראת אלהים כמותך כדי שאותה שאמר שילך שימלח באדם שאתנך נגיד על עמי ישראל. וכן תרגומו: אמר דוד אלהא דישראל עלי מליל.
לי דבר – כפל דבר הוא כמנהג הלשון. ופירושו: אמר לי דבר בעבורי, ואמר ודבר לשמואל הנביא שאהיה מושל באדם, ומשחני למלך, ובלבד שתהיה ממשלתי ביראת אלהים ואהיה צדיק.
ודעת המתרגם: שיצא ממני מלך המשיח שיהיה מושל ביראת אלהים, וכן תרגם אותו: אמר דוד אלהא דישראל וגו׳.
אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל – כפל הדברים, וזה לי הוא כמו עלי, ואמר לי שאהיה מושל באדם על ישראל, כי אתה צדיק מושל ביראת אלהים, בעבור זה בחרתיו להיות מושל על ישראל.
מושל באדם צדיק – זה הוא דבר השם, והכונה הצדיק המושל ביראת אלהים הוא מושל באדם, כי המלך המושל והמנהיג ראוי שיהיה כן, כמ״ש אפלאטון בספר ההנהגה, ודוד כן היה ענינו, ונניח ענין בת שבע עתה.
אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל – רוצה לומר: כי בעבורי אמר הש״י ודבר שאהיה מושל באדם היותר נבחר והוא ישראל מפני היותי צדיק מושל ביראת אלהים ר״ל שכל הנהגתי וממשלתי הוא ביראת אלהים ולזה זכיתי לזאת המעלה.
הנה כבר אמר אלהי יעקב ותקפו שאהיה מושל באדם – מפני היותי צדיק, ומושל ביראת אלהים.
אמר אלהי ישראל לי וגו׳. חכמינו ז״ל בפרק אלו מגלחין (מ״ק ט״ו ע״ב) דרשו הפסוק הראשון הזה, א״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן אני מושל באדם, מי מושל בי? צדיק, שאני גוזר גזרה והוא מבטלה, הוי צדיק מושל יראת אלהים. והמפרשים פירשו שהצדיק יהיה מושל עם יראת אלהים, וכאלו אמר שהמושל באדם ראוי שיתחברו בו שני תנאים, האחד שיהיה צדי׳ וישר, השני שיהיה מושל עם יראת האלהים ולא יסור מן התורה ימין ושמאל, כי זה הוא המושל באמת וכפי הרצון האלהי. ובין לדעת המדרש ובין לדעת המפרשים יחסר בכתוב בי״ת המשרתית, ויהיה אומרו יראת אלהים כמו ביראת אלהים. והנראה לי בזה הוא שהכתוב כפשוטו לא יחסר כל בו, יאמר שאמר אלהי ישראל מאמר אחד רשום, ועל דוד ובעבורו דבר אותו המאמר צור ישראל שהוא האל ית׳, והמאמר הרשום הוא מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים, ר״ל כאשר יהיה המושל באדם צדיק הנה בלי ספק מושל יראת אלהים תמשול בארץ, לפי שבהיות המלך צדיק צדקות אהב, כל עם ילכו בדרכיו ותמשול בקרב הארץ יראת האלהים וצדקתו, וכאלו בהיות המושל צדיק אינו הוא המושל, כי אם יראת האלהים היא היא אשר תמשול בקרב הארץ, ולא כן בהיותו מושל מקשיב על שפת שקר שכל משרתיו ועמו יהיו רשעים בהכרח, ואל תקשה על זה הפירוש מאשר אמר מושל יראת אלהים בלשון זכר, והיה ראוי לומר תמשול בלשון נקבה, כי גם מצאנו שיאמר ביראה לשון זכר, כמו (תהלים נ״ה ו׳) יראה ורעד יבא בי, ולזה פעמים תבא היראה בלשון זכר ופעמים בלשון נקבה:
אמר אלהי ישראל – רצה לומר: וזהו דברי אשר אלהי ישראל אמר, וכאלו דבר לי ליחד אלי הדבור, רצה לומר: מיד ה׳ הופיע אלי להשכיל הדבר הזה.
מושל באדם צדיק – כאשר יועמד צדיק למשול בבני אדם, אז תמשול יראת אלהים, כי כל ממשלתו להכריח העם על היראה, אם כן היא המושלת והמתגברת.
אואחרי אשר בא לידי המקרא הזה נאום דוד בן ישי, אמרתי לא אכחד ממך ידידי פירוש המקרא הבא אחריו אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים – אשר רבו בו הפירושים, וראה זה מצאתי. אחרי אשר הגיד לנו איך ממדרגת בן ישי איש רש ונקלה הוקם על והיה משיח אלהי יעקב, שב להגיד לנו הטעם, למה נבחר לעלות מעלה רמה כזאת, ואמר: אמר אלהי ישראל, וכנגד מי אמר? לי דבר צור ישראל, עלי דבר ומה דבר? מושל באדם; צדיק, מושל יראת אלהים: האדם צריך למושל, ובלעדי מושל לא תכון החברה; ועם כל זה, האיש הצדיק איננו צריך למושל: צדיק מושל יראת אלהים, הצדיק מושלו בקרבו, יראת אלהים התקועה בלבו היא המושלת בו, והנה איננו צריך למושל, ועל כן יוכל להיות הוא המושל על חבריו, עד שלא יהיה עליו אלא ה׳ אלהיו. והנה זה נותן טעם למה היה הוא משיח אלהי יעקב? מפני שהיה צדיק, והצדיק ראוי למלוכה, מפני שאיננו צריך הוא עצמו למושל אחר שימשול בו, כי יראת אלהים היא המושלת בו, והיא אשר תנחהו בכל מעשיו בדרך אמת.
א. ביאור זה נדפס ע״י שד״ל בבכורי העתים תקפ״ט עמ׳ קי״ב-קי״ג כהמשך לביאורו על תהלים ע״ב:כ׳ שבו דן גם בביאור הפסוק בשמואל ב כ״ג:ב׳.
אמר עתה התחיל נבואה עתידה שנאמר לו מאת ה׳ על מלכות זרעו, ותתקיים לימות המשיח, וכעין דוגמא היה במלכות שלמה מעין העתיד, ופירושו ה׳ מצד שהוא אלהי ישראל ומשגיח עליהם אמר ומפרש לי דבר צור ישראל – שדבר זה באורך (שזה א׳ מן ההבדלים בין דבור ואמירה) שהדבור הוא באורך וכל לי ולו ולהם הסמוכים אצל דבור פי׳ בשביל ורצה לומר שדבר בשבילי, שעתיד לעמוד מושל באדם – רצה לומר המשיח יהיה לו ב׳ מדרגות,
א. שימשול באדם בכלל, שכל בני אדם ישמעון אליו,
ב. שיהיה צדיק מושל יראת אלהים שמצד שינוח עליו רוח דעת ויראת אלהים, ימשול על עצמו לעמוד בצדקתו, ובכח זה שימשול על עצמו ימשול על האדם בכלל, באופן שיראת אלהים היא תהיה המושלת אז, וכמ״ש החבר להכוזר שהמולך על עצמו הוא הראוי למלוך על הכלל.
מושל באדם צדיק וגו׳ – פסוק קשה, ובין הפירושים נ״ל שיש לבחור בפירוש בעל מצודת ציון (נגד הטעמים המסבים כ״ז לדוד) כשמושל צדיק בבני אדם המושל הוא יראת האלהים ולא המלך עצמו, כי לא ילך אחר שרירות לבו רק ישמר לעשות כתורת ה׳, ואמת הוא שטוב היה לכתוב מושלת יראת אלהים, לשון נקבה, ושד״ל בבה״ע תקפ״ט פירש האדם צריך למושל, אבל הצדיק מושל שלו הוא יראת אלהים.
אָמַר דוד1, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אמר דבר בעבורי2, לִי – בשבילי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל לשמואל הנביא שאהיה3 מוֹשֵׁל בָּאָדָם – בישראל4, ובלבד שאהיה5 צַדִּיק6 ואהיה מוֹשֵׁל עם7 יִרְאַת אֱלֹהִים:
1. מועד קטן טז:, תרגום יונתן.
2. רד״ק, רלב״ג.
3. רד״ק.
4. רש״י.
5. רד״ק.
6. ורבותינו פירשו, אמר דוד, אלוהי ישראל לי דיבר, מושל באדם אני, ומי מושל בי? צדיק, שה׳ גוזר גזירה והצדיק מבטלה, רש״י.
7. רד״ק.
תרגום יונתןמדרש שמואלילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דר״י אבן כספירלב״ג ביאור המילותרלב״ג ביאור הפרשהאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144