×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(טו) וַיִּתְאַוֶּ֥ה דָוִ֖ד וַיֹּאמַ֑ר מִ֚י יַשְׁקֵ֣נִי מַ֔יִם מִבֹּ֥אר בֵּֽית⁠־לֶ֖חֶם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּֽׁעַר׃
And David had a craving, and said, "If only one would give me water to drink from the well of Beth-lehem, which is by the gate!⁠"
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״ירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַחֲמֵידַת נַפְשָׁא דְדָוִד וַאֲמַר מַן יַשְׁקִינַנִי מַיָא מִגוֹבָא דְבֵית לֶחֶם דִי בְּתַרְעָא.
ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער – ר׳ חייא אמר הלכה נצטרכה לו.
ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים – מאי קא מבעיא ליה טמון באש אי כר״י דמחייב נזקי טמון באש אי כרבנן דפטרי, פשטו ליה מאי דפשטו ליה. אמר רב ששת גדישים דשעורים דישראל הוו וקא מטמרי בהו פלשתים וקא מבעיא ליה מהו למקלינהו להציל עצמו בממון חברו, שלחו ליה אסור לאדם להציל עצמו בממון חברו אבל אתה מלך אתה ומלך פורץ לעשות לו דרך ואין ממחין בידו.
מי ישקני מים – אמרו רבותינו (בבלי בבא קמא ס׳:): הוצרך לשאול שאלה מסנהדרין היושבים בשער בית לחם.
Who will give me water to drink. Our Rabbis said,⁠1 he [Dovid] needed to ask a [halakhic] question from the Sanhedrin court that sat at the gate of Beis Lechem.⁠2
1. Baba Kama 60b. See Rashi there.
2. The “water” of our verse is referring to Torah which is compared to water. See Devarim Raboh 7:3.
מי ישקני מים – כמשמעו. שהתאוה לאותן המים שהיו יקרים וטובים, וימי קציר היו כמו שאומר, ובאותן הימים אדם מתאוה למים קרים מפני החום. אולי במצודה שהיה שם דוד לא היו שם מים טובים, ואחר שהביאו אותם נתחרט על ששמו עצמם שלשת הגבורים האלה בסכנה גדולה בעבור תאותו אל המים.
ובאותו זמן היה שהתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר בשער, וכתב רד״ק שדוד התאוה אותם ואחרי שהביאו אותם אליו נתחרט, לפי ששמו עצמם בסכנה גדולה ולכן לא רצה לשתותם, והפירוש הזה אינו נאות אצלי, כי איך ישאל דוד מים מאותו מקום בדעתו שאי אפשר שתייתם כי אם בהכנס גבוריו באותה סכנה, ואולי ימותו בה והוא לא ישתה ממנו. אבל דעתי הוא שהיה זה מימיו דבור הלציי ויאמר על צד הצחות, להיותו זמן הקיץ והיו המים קרים וערבים, כאומר מי יתנני כירחי קדם שהייתי שותה מים מבור בית לחם, ואמר זה לפי שנולד שם והיו ערבים אצלו, ולא אמר זה לצוואה שילכו בעדם ולא לתכלית מעשה ושיסתכן אדם לעשותו:
מבאר – מבור קרי והם ג׳ כתיבין באר וקרין בור בענינא.
ויתאוה – מלשון תאוה וחשק.
מי ישקני מים – לא שצוה להביא המים, אלא כאומר מי יתן והיה נמצא לי מי בור בית לחם, על כי הזמן היה חם והמים היו קרים וערבים.
ודוד התאוה למים מבור בית לחם באשר גר זה מקרוב בבית לחם היה רגיל במים ההם.
מי ישקני מים וגו׳ – מי יתן ואבריח הפלשתים ואציל עיר בית לחם מידם באופן שאם ארצה אוכל לשתות ממימיה מה שאיני יכול עתה מחמת הפלשתים החונים ביני ובין הבאר, וכ״ז אמר בדרך הלצה בהיות עת קציר, והבינו הגבורים שדוד מצטער על כי הפלשתים פשטו עד בית לחם, ולהורות לו שאין לדאג על זה, הם שלשה לבדם בקעו במחנה פלשתים ושאבו מים ושבו אל דוד בשלום ואין בפלשתים מתיצב לפניהם, ומפני שעל לא דבר הכניסו עצמם בסכנה עצומה, לא רצה דוד לשתות מן המים שהביאו ונסכם לה׳.
וַיִּתְאַוֶּה דָוִד למים מבור בית לחם, שכן בהיותו גר שם בעבר היה רגיל לשתות מהמים ההם1 שהיו יקרים וטובים2, ובהיות מזג האוויר חם3 וַיֹּאמַר כמשאלה4, מִי יתן וְיִמָּצֵא מישהו אשר5 יַשְׁקֵנִי מֵהַמַיִם הקרים והערבים6 מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר7?!:
1. מלבי״ם.
2. רד״ק.
3. מצודת דוד.
4. כך משמע ממצודת דוד.
5. רד״ק. וארברנאל ומצודת דוד מבארים שלא רצה דוד לסכן את גיבוריו שיביאו לו מים, אלא כאומר הלואי שיימצא באר מים, שכן לא רצה אפילו במשאלת ליבו לשלוח אנשים לסכנה.
6. מצודת דוד.
7. ואמרו רבותינו (בבא קמא ס:) שהוצרך לשאול דוד שאלה מסנהדרין היושבים בשער בית לחם רש״י. כי אין מים אלא תורה שנאמר (ישעיהו נ״ה א׳) ״הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם״, ואין שער אלא סנהדרין שנאמר (דברים כ״ה ז׳) ״הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים״, רד״ק. ונחלקו בגמ׳ שם מה היתה השאלה, ״רבא אמר ר״נ: טמון באש קמיבעיא ליה, אי כר׳ יהודה אי כרבנן, ופשטו ליה מאי דפשטו ליה. רב הונא אמר גדישים דשעורים דישראל הוו דהוו מטמרי פלשתים בהו, וקא מיבעיא ליה מהו להציל עצמו בממון חבירו? שלחו ליה אסור להציל עצמו בממון חבירו, אבל אתה מלך אתה, ומלך פורץ לעשות לו דרך ואין מוחין בידו. ורבנן, ואיתימא רבה בר מרי אמרו גדישים דשעורין דישראל הוו וגדישין דעדשים דפלשתים, וקא מיבעיא להו מהו ליטול גדישין של שעורין דישראל ליתן לפני בהמתו, על מנת לשלם גדישין של עדשים דפלשתים? שלחו ליה חבול ישיב רשע גזילה ישלם, אף על פי שגזילה משלם – רשע הוא, אבל אתה מלך אתה, ומלך פורץ לעשות לו דרך ואין מוחין בידו״.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״ירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144