Shemuel II 22 – שמואל ב כב‏ – Mikraot Gedolot

אֱלָהִי דְאִתְרְעֵי בִי קָרֵבְנִי לִדְחַלְתֵּיהּ תּוּקְפֵי דְמִן קֳדָמוֹהִי מִתְיְהַב לִי תְּקוֹף וּפוּרְקָן לְאִתְגַבָּרָא עַל בַּעֲלֵי דְבָבִי רוֹחֲצַנִי דְעַל מֵימְרֵיהּ אֲנָא רָחִיץ בְּעִדַן עָקָא מֵגִין עָלַי מִבַּעֲלֵי דְבָבִי וַאֲמַר לַאֲרָמָא קַרְנִי בְּפוּרְקָנֵיהּ סוּמְכָנִי דַהֲוָה מֵימְרֵיהּ סְמַךְ לִי כַּד הֲוֵיתִי עָרִיק מִן קֳדָם רָדְפַי פּוּרְקָנִי מִבַּעֲלֵי דְבָבִי וְאַף מִיַד כָּל חֲטוֹפִין שֵׁיזִיב יָתִי.

אלהי צורי אחסה בו – עשרה מיני קילוסין כנגד עשרה שונאיו, ומי הם, שאול, דואג, ואחיתופל, שבע בן בכרי, שמעי בן גרא, שובך, גלית, ושלשה אחיו, וכשם שקלסו כאן בעשרה שמות כך קלסו בסוף הספר בעשרה הלולין הללו אל בקדשו וגו׳.

וקרן ישעי – שהיה שמן המשחה מבעבע עליו.

צורי – לשון סלע, שהסלע מחסה לעוברי דרך מן המטר והרוחות, אבריאמש בלעז.

אחסה – לשון כיסוי, שהייתי מתכסה לעזרה.

משגבי – סומכני.

ומנוסי – שהייתי נס אליו לעזרה.

My Rock. Language denoting a rock because a rock protects passerby from the rain and from the winds. Abriments in Old French.

I take refuge. Language denoting a covering that I was able to be protectively covered.

My Stronghold. He supported me.

My Refuge. I would run to him for protection.

אלהי צורי אחסה בו – אלהי הוה לי לצור שאדם חוסה תחתיו והצור חופה עליו מלמעלה וכשאדם יושב תחת הצור והצור חופה עליו נופל עליו לשון חסיון כמא דתימא צור חסיו בו (דברים ל״ב:ל״ז) וכן כל דבר המגין ומכסה על האדם נקרא חסות כמא דתימא והחסות בצל מצרים (ישעיהו ל׳:ג׳) וכן אשר באת לחסות תחת כנפיו (רות ב׳:י״ב) וכן וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור (ישעיהו ד׳:ו׳).

וקרן ישעי – במקום צווחת קרנות שאנשי המלחמה תוקעין ומריעין בהן תרועת המלחמה היה הוא לי לקרן ישעי.

משגבי ומנוסי – במקום חומה נשגבה ועיר בצורה שאדם נס לתוכה ונמלט היה^א הוא לי למשגב ולמנוס.

א. כך תיקן עפנשטיין. בכ״י (לפי עדותו): ״הווה״.

אלהי צורי אחסה בו – שכשם שאדם בורח בנקרת הצור מפני הרוח ומפני הזועות והגשמים כך אני מתכסה תחת צל שלו.

אחסה גו׳ – פתרונו אתכסה בו שחסיון לשון כיסוי הוא תדע שכן הרי הוא אומר אשר באת לחסות תחת כנפיו (רות ב׳:י״ב) והיה למקרא לומר באת להתכסות תחת כנפיו וכן בכל מקום שאתה מוצא חסיון אתה מוצא צל בצדו כמו בצל כנפיך יחסיון (תהלים ל״ו:ח׳) דדוד וכן תהיה לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר (ישעיהו ד׳:ו׳) וכן באו חסו בצלי (שופטים ט׳:ט״ו) דיותם וכן חסות בצל מצרים (ישעיהו ל׳:ב׳-ג׳).

וקרן ישעי – מנהג בעולם בשישא גוי אל גוי חרב¹ המתגבר על עם אחר תוקע קרן ישע להשמיע שנתגבר על אויבו ונצחו אותו הוא קרן ישעי.

משגבי – פתרונו הצלה שלי כמו שאתה אומר מגדל עוז שם י״י בו ירוץ צדיק ונשגב (משלי י״ח:י׳) שפתרונו בו ירוץ צדיק וניצול ומנופי אליו אנוס בצר לי.

1. השוו ללשון הפסוק בישעיהו ב׳:ד׳.

אלהי צורי – אחר שאלהי סמוך, יהיה צורי שם, לא תואר. ובתהלים: אלי צורי (תהלים י״ח:ג׳), ושניהם תואר. ואפשר כי צורי לעולם שם, ר״ל כי הוא החוזק שלי, וכל צור עולמים (ישעיהו כ״ו:ד׳) – חוזק העולמים וקיומם.

וקרן ישעי – דרך המקרא לכנות החוזק בקרן, כמו: וקרני ראם קרניו (דברים ל״ג:י״ז), לפי שהאיל והשור והראם חזקם וכחם בקרניהם שהם מנגחים בהם.

מחמס – מאנשי חמס, וכתרגם יונתן: ואף מיד כל חטופין ואנסין שזיב יתי.

משגבי ומנוסי – המשגב שאדם נס ובורח אליו להמלט ייקרא מנוס.

אלהי צורי – רוצה לומר: אלהי חזקי.

וקרן ישעי – ותוקף ישעי והמשיל התוקף לקרן כי הוא כלי לבעל הקרנים להסיר ממנו כל מזיק ולפי שהוא ישתמש בה ג״כ להזיק וזה דבר לא יתכן שייוחד להש״י אמר קרן ישעי הוא להושיע ולהציל מהרע כי הש״י לא יעשה רע אם לא מצד מה שהוא טוב.

משגבי – רוצה לומר: חזקי ותקפי.

ומנוסי – כמו שינוס האדם אל המקום הידוע לו שיתכן לו שימלט בו כי אין לי מנוס זולתי אל הש״י.

הנה בו אחסה ואסתר בסתר אהלו מכל הרעות הנכונות לבא עלי כי הוא לי למגן להגן עלי מכל דבר הרעות אשר יבואני להזיק והוא תוקף ישעי, כי מאתו יסודרו כלי׳ להפחיד הקמים עלי שלא יזיקוני כמו שידחה הבעל חי בקרניו החיה הבאה לטרפו, הנה הוא בית החוזק שלי והמנוס שאנוס להמלט מכל הקמים עלי והוא מושיע אותי מאנשי חמס הרודפים אותי על לא חמס בכפי כי הענין כמו הענין בשאול ובאבשלום והדומים בזה.

השני הוא להודיע שהש״י כשיתחדשו ממנו הרעות לא יתחדשו ממנו כי אם מצד מה שהם טובות ולז״א דוד שהש״י הוא קרן ישעו להעיר שלא יחדש הש״י הרע כי אם מצד שהוא ישע לאוהביו והוא להצילם מאויביהם ולדחותם מעליהם כמו שידחה הבעל חי בעל קרנים בקרנים מעליו את החי המזיק לו.

ואחרי שזכר בפסוק הראשון זה המשל, ביאר הנמשל והמכוון בו בפסוק השני, והוא אומרו אלהי צורי אחסה בו, רוצה לומר שהסלע והמגדל החזק הגבוה יצטרך אליו האדם לאחד משני הדברים או לשניהם, אם לצאת משם להכות באויביו ולהשחית בהם, או להמלט ולהשגב שם מהרודפים אחריו שלא יהרגוהו, ואמר שהאלוה יתברך הוא חזקו ומשגבו בשני הענינים האלה, אם להלחם ולהכות באויביו, וזהו אלהי צורי אחסה בו מגיני וקרן ישעי, כי כמו שהשור והאיל כחם וחזקם בקרניהם ובהם ינגחו וישחיתו, ככה היה האל יתברך קרן דוד לנגח ולהשחית באויביו ובשנאיו יצמית, והוא על דרך (דברים ל״ג י״ז) וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ, ואם לענין השני, רוצה לומר להמלט מהאויבים ולהשגב מהרודפים אחריו, אמר עוד משגבי ומנוסי מושיעי מחמס תושיעני. ובפסוק הזה בא החלוף החמשי, שכאן אמר מגיני וקרן ישעי משגבי ומנוסי מושיעי מחמס תושיעני, ובספר תהלים אמר לבד מגיני וקרן ישעי משגבי ולא אמר ומנוסי מחמס תושיעני. והסבה בזה היא שבכאן הרבה השמות הנרדפים לרוב צרותיו על ההצלה שהם משגבי ומנוסי מושיעי וגו׳, ושם נסתפק באמרו ומשגבי, כי יורה היותו נשגב ונמלט בו יתברך, ואולי לטעם השיר היה זה שאמר בספר תהלים יותר ראוי. ואפשר שנאמר גם כן בזה טעם שנית מכוון על דבריהם ז״ל במדרש תהלים (ריש מזמור י״ח) אמרו, רבנן אמרין כלפי שנפלו לפני דוד עשרה שונאיו, שאול ודואג ואחיתופל שבע בן בכרי שמעי בן גרא שהם חמשה מישראל, ושבך וגלית ושלשת אחיו מילידי הרפה שהם חמשה מאומות העולם, כנגדן אמר דוד עשרה קלוסין חזקי סלעי מצודתי מפלטי אלי צורי מגיני וקרן ישעי משגבי ומנוסי, ולפיכך קלסו בסוף ספר תהלים בעשרה הלולים, הללו אל בקדשו וגו׳, ומאי קרן ישעי? זהו קרן המשחה. וכפי הדעת הזה היה ראוי שדוד על עצמו יאמר עשרה קלוסין האלו בכאן, אבל בספר תהלים המיוחד לכל מתבודד לא היו ראויים כלם, כי לא יהיו לכל איש מתבודד עשרה אויבים ולזה קצר שם בהם. הנה בזה הניח דוד הקדמת השירה וכללותה והוא החלק הראשון:

אלהי צורי – בספר תילים אלי צורי.

אחסה בו – במקף.

צורי – מלשון צור וסלע, וכפל דבריו במלות שונות כדרך השיר.

ומנוסי – מלשון ניסה ובריחה.

מחמס – הוא כענין גזל.

צורי – ה׳ הוא חזקי, אשר אחסה בו.

וקרן ישעי – הוא לי לישע ועזר, כמו קרן לבעל הקרנים.

ומנוסי – אנוס אליו מפחד האויב.

מחמס – מאנשי חמס.

אלהי – סמוך ע״ד חוסי בו (נחום א׳:ז׳) ודומיו לאחדות הענין ולא להוראת של.

אֱלֹהֵי – אלהים שהוא צוּרִי – המחסה שלי, ובדומה למחסה לעוברי דרך המגן עליהם מן המטר והרוחות¹, כך הקב״ה המחסה שלי אשר² אֶחֱסֶה – אתכסה³ בּוֹ לעזרה⁴, הוא מָגִנִּי – המגן שלי, וְהוא קֶרֶן יִשְׁעִי – לישע ועזר, ובדומה לקרן המגינה על בעל הקרנים כך הקב״ה מגן עלי⁵, הוא מִשְׂגַּבִּי – סומכני⁶ וּמפחד האויב⁷ מְנוּסִי – אליו אנוס לעזרה⁸, מֹשִׁעִי – המושיע שלי! מֵאנשי⁹ חָמָס – גזל¹⁰ תֹּשִׁעֵנִי:

1. רש״י.

2. מצודת דוד.

3. רש״י.

4. רש״י.

5. מצודת דוד.

6. רש״י.

7. מצודת דוד.

8. רש״י.

9. רד״ק, מצודת דוד.

10. מצודת ציון.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון