Shemuel II 22 – שמואל ב כב‏ – Mikraot Gedolot

וְאַפֵּיק לִרְוָחָא יָתִי שֵׁיזְבַנִי אֲרֵי אִתְרְעִי בִי.

ויוצא למרחב אותי יחלצני כי חפץ בי – פתרון: שבחר בי לצוות אותי לנגיד על עמו ישראל (שמואל ב ו׳:כ״א).

ויוצא למרחב אותי – בתחילת הענין הוא אומר בצר לי אקרא י״י (שמואל ב כ״ב:ז׳) ופתרונו קראתי י״י, ובסוף הענין אומר ויוצא למרחב אותי הוא שמקלס במקום אחר מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה (תהלים קי״ח:ה׳).

יחלצני – הצילני כמו חלצה נפשי (תהלים ו׳:ה׳).

והנה הש״י הוציא אותי למרחב מהצרה שהייתי בה ומלט אותי מיד אויבי כי חפץ בי – להיות מלך על ישראל.

ואמר ויוצא למרחב רגלי, כנגד העונש הששי הבא באמצעות קריעת הים והצמאון.

ואמר יחלצני כי חפץ בי, על העונש החמשי אשר יבא מהדברים המבהילים המזיקים המתילדים באויר מחומר האיד והעשן העולה מן הארץ. והנה לא זכר המשורר בתוך העונשים האלה המות, לפי שכמו שזכר סיניק״א הפילוסוף המדיני אין המות צרה, אבל היא תכלי׳ הצרות כלם. ובפסוקים האלה בא החלוף הכ״ז, שבמקום שאמר כאן ויהי ה׳ משען לי, אמר בספר תהלים למשען לי. וסבתו מבוארת שהקב״ה אינו בעצמו משען, אבל היה לדוד ובערכו למשען כי מאמ׳ משען הוא הדבור המשליי יאמ׳ בו יתברך בערך דוד, לפי שהיה בוטח בו ונשען עליו. ובא בזה החלוף הכ״ח, שאמר כאן ויצא למרחב אותי, ובספר תהלים אמר ויוציאני למרחב. והוא ליופי הדבור ולנועם המאמר, כי הכנוי יותר ראוי שידבק עם הפעל, ולזה אמר ויוציאני, ובהיות הכנוי דבק עם ויוציאני, היה מהמותר שיאמר עוד אותי. ובמדרש תהלים מזמור י״ח דרשו הפסוקים האלה כלם על פרעה ועל מצרים ועל קריעת ים סוף ועל ישראל בהצילו השם יתברך מצרותיו. והמפרשים במקומות מהם נמשכו אחרי דעת המדרש, וגם חכמי הנוצרים פירשו כן, ואני נטיתי מזה, לפי שלא כיוון דוד בשירה הזאת כי אם לתת שבח והודאה לאל יתברך על הצלחותיו לא על עניני ישראל, וכמו שאמר בתחלת דבריו, ביום הציל ה׳ אותו מכף כל אויביו ומכף שאול, שעל אויביו ועל הצלותיו ידבר, לא על פרעה ועל מצרי׳ ועל הצלת ישראל, כי משה כבר עשה עליהם שירת הים, ומה לו לדוד להזכירם בכאן?

כי חפץ בי – ברוב ספרים מדוייקים בשני טעמים והפ״א בצירי.

יחלצני – ענין הוצאה ושליפה, כמו: בצרה קראת ואחלצך (תהלים פ״א:ח׳).

למרחב – למקום רחב, להנצל מיד.

יחלצני – יוציאני מן המיצר, כי חפץ בי.

חפץ בי – החכם פֿיליפפזאן מעירנו שבכתוב דוד השירה הזאת בראשית מלכותו היה חף מכל פשע, ואם חטא אח״כ, ידוע מאמרם ז״ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו שהיכולת מפתה לעשות, מ״מ איננו מתפאר בצדקתו רק מודע שצדקתו עשתה לו פרי וגרמה הצלתו, ישמעו רבים וילמדו.

וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָב אֹתִי – והוציא ה׳ אותי מן המיצר למקום רחב¹, יְחַלְּצֵנִי – ומילט אותי מיד אויבי² כִּי חָפֵץ בִּי לצוות אותי לנגיד על עמו ישראל³:

1. מצודת דוד.

2. רלב״ג, מצודת ציון.

3. ר״י קרא.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון