Shemuel II 22 – שמואל ב כב‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַר יְיָ תּוּקְפִי וְרוּחְצָנִי וּמְשֵׁיזִיב יָתִי.

י״י סלעי ומצודתי – מה ראה דוד לקלס בסלע על שם שנעשה לו נס בסלע שנאמר ויהי הוא נחפז ללכת (ברמז קל״ג).

סלעי ומצודתי – לשון חוזק הם. סלע – כמשמעו, מצודה – היא מצודת יערים, שקורין פליישאין בלעז. ועל שם הנס שנעשה לו בסלע המחלוקת (שמואל א כ״ג:כ״ח), והמצדות בחורשה.

ומפלטי לי – מפלטי עם צבא ישראל במלחמה, ופעמים שהוא מפלט לי כשאני לבדי, כגון: מן ישבי בנוב (שמואל ב כ״א:ט״ז).

My Rock, my Fortress. They are words denoting strength. Rock is obvious in its connotation [of strengh]. Fortress is [a reference to] a fortress among the forests that is called flassant in Old French. It is [also] a reference to the miracle that occurred by the rock at the crossroads¹ and the fortresses of the forest.⁠²

My Rescuer. He saved me when I was with Yisroel's army at war and other times He saved me when I was alone³ for example [He saved me] from the inhabitants of Nov)[“Yishbi-Benov”].

1. Shemuel I, 23:28.

2. Ibid, 23:19. Dovid’s location was betrayed to Shaul but eventually when Shaul reached the crossroads, he chose not to chase after Dovid.

3. Rashi is explaining why Dovid in effect, says “me” twice. מְפַלְטי means “My Rescuer” and לי means “me”.

סלעי ומצודתי – לשון על שן סלע ומצודה (איוב ל״ט:כ״ח).

ויאמר י״י סלעי – שכשם שאדם בורח על שן סלע (איוב ל״ט:כ״ח) וניצול כך אני בורח אליו וניצול.

ומפלטי לי – מפלט לי.

סלעי ומצודתי – שהייתי נשגב בו מאויבי.

ומפלטי לי – הוא קל הלמ״ד, וכמוהו רבים מבנין הדגוש. ומה שאמר: לי אחר יו״ד הכינוי, הוא תוספת ביאור כי די באחד מהם. או תהיה יו״ד של ומפלטי נוספת ואיננה לכינוי, כיו״ד המגביהי לשבת (תהלים קי״ג:ה׳) היושבי בשמים (תהלים קכ״ג:א׳).

סלעי – סלע גדול שאדם עומד שם ואינם יכולין לכובשו, וכן מצודתי – מלשון וישב דוד במצודה, ומבצר היא.

ומפלטי לי – היו״ד יתר.

סלעי ומצודתי – הם ענין חוזק כי ברוב יהיו הבנינים החזקים על שן סלע והמצודה הוא הבנין החזק.

ומפלטי – רוצה לומר: ומציל אותי מהרעות אשר אני בהם והרצון בזה י״י לי סלעי ומצודתי לא אצטרך למקום חזק ולמציל אחר.

ויאמר הנה י״י לי סלעי ומצודתי ומציל לא יצטרך לי תוקף אחר ולא עזרני כח וחיל אחר באלו הצרות אשר נצלתי מהם הנה הוא מנהיג החוזק והתוקף שלי ומאתו הוא נאצל מפני השגחתו בי.

ויאמר ה׳ סלעי מצודתי וגו׳. החלוף הראשון אשר בא בשירה הוא, שבספר תהלים אמר מכף כל אויביו ומיד שאול, וכאן אמר בשניהם ומכף, כמו שאמר מכף כל אויביו ומכף שאול. והסבה בזה מבוארת שהיה ליפוי הדבור, כי דוד בתהלותיו ובנצחון מלחמותיו היה אומר מכף כל אויביו ומכף שאול, וכאשר כתב השירה על ספר ראה שהיה יותר יפה לו לומר באויבים לשון כף ובשאול לשון יד, כי היה אצל המשוררים הטעם והיפוי בהכפל הענינים במלות שונות לא במלות אחרות בעצמם, ולזה לא אמר מכף כל אויביו ומכף שאול כי אם ומיד שאול לשנות הדבור. החלוף השני הוא, שכאן אחרי אמרו מכף כל אויביו ומכף שאול התחילה השירה בפסוק ויאמר ה׳ סלעי ומצודתי וגו׳, ובספר תהלים נכנס ביניהם פסוק אחר והוא ויאמר ארחמך ה׳ חזקי, והפסוק הזה כלו לא אמרו בשירה כאן כלל. והחלוף השלישי הוא שכאן אמר ויאמר ה׳ סלעי, ובספר תהלים לא זכר ויאמר כי אם ה׳ סלעי ומצודתי וגו׳. והסבה בשניהם היא, שכאן שהיתה השירה שבח והודאה על תשועות דוד שעברו עליו התחיל ויאמר ה׳ סלעי וגו׳, כי זה היה התחלת השירה, אבל בספר תהלים שסדר המזמור לכל מתבודד שיבקש רחמים ויתחנן לפני המקום לא לבד לתת הודאה על מה שעבר בדוד כי אם לבקש רחמים על העתיד, הוצרך להקדים שם ארחמך השם חזקי, ר״ל אבקש רחמים ממך ה׳ חזקי, כי בזה יבקש המתבודד רחמים ועזר האלהי בכל עניניו, ולפי שבפסוק ארחמך ה׳ חזקי בא ויאמר, לכן לא הביאו בפסוק השני ואמר לבד ה׳ סלעי וגו׳. וחלוף הרביעי הוא, שבכאן אמר ה׳ סלעי ומצודתי ומפלטי לי, ובספר תהלים לא אמר לי כי אם ה׳ סלעי ומצודתי ומפלטי. והסבה בזה היא, כי בכאן ראוי שיפורש הכתוב ושיעורו ה׳ לי סלעי ומצודתי ומפלטי, ר״ל שהיה האל יתברך בערך דוד ולטובתו בענין הסלע והמצודה החזקה מגדל וראשו בשמים בו ירוץ צדיק ונשגב, אבל בספר תהלים כשתקן השירה לכתבה על ספר ראה שיהיה מיותר בעיני הקורא מלת לי, ושהיה די באמרו ה׳ סלעי ומצודתי ומפלטי, כי הכנוי הוא בתוארים דבק עמהם ולזה לא אמר שם לי: והנראה אלי בשירה הזאת הוא, שדוד חלקה לארבעה חלקים. האחד הוא בהקדמת השירה, והוא בשני הפסוקים הראשונים, עד מחמס תושיעני. והחלק השני הוא בביאור איך הקב״ה מלט והציל את דוד מידי אויביו שלא יהרגוהו, והתחיל בפסוק מהולל אקרא ה׳ וגו׳ עד כי אתה נרי ה׳. והחלק השלישי יספר בו שנתן השם יתברך לדוד כח וגבורה לא לבד להנצל מאויביו, כי אם גם להכות בהם מכה רבה ולהכניעם, ויתחיל מאמרו כי אתה נרי וגו׳ עד חי ה׳ וברוך צורי. והחלק הרביעי הוא בחתימת השירה והשבח לאל יתברך, והוא מחי ה׳ וברוך צורי עד סוף השירה. ופירוש שני הפסוקים הראשונים שהם הקדמת השירה כך הוא. ראשונה הניח משל אחד בפסוק הראשון, והוא ה׳ סלעי ומצודתי ומפלטי לי, ר״ל שהאל יתברך היה כסלע וכמצודה והוא המגדל החזק שבו תהיה פלטה.

ומפלטי לי – בתהלים ומפלטי והלמ״ד קלה בשניהם כמ״ש שם.

ומצודתי – מבצר חזק.

ומפלטי – מצילי, ואמר ׳לי׳, לתוספת ביאור.

ה׳ סלעי – ה׳ מחסי, כבנין מסלע, וכמצודה.

ויאמר וגו׳ – שירה זו כמו שנכתבה כאן היא כפי מה שדבר דוד בהמית לבו, והם הם הדברים שבמזמור י״ח, רק שם נכתבה בהגהות שעשה דוד בה כשיעדה לזמרה לפני ה׳ והוסיף בה תיבות ארחמך ה׳ חזקי לכפול אותן אחר כל פסוק ופסוק, ואחד מן הלוים היה משורר הפסוק והמון אחיו כופלים אחריו ארחמך וגו׳, וכן בשירת הים אשירה לה׳ היו עונים אותו האנשים אחר כל פסוק ופסוק ששומעים מפי משה המדבר בהמית לבו, והנשים עונות אחריהם שירו לה׳ (ותען להם מרים, בשלח, הכנוי במ״ם לשון זכר) כלו׳ נאה לכם לשיר, וכן בשירת דבורה תיבות ברכו ה׳.

לי – מלה מיותרת לחיזוק ולתפארת השיר.

וַיֹּאמַר דוד בשירתו, יְהוָה הוא סַלְעִי – המחסה שלי¹, כסלע הגדול שאדם עומד שם ואינם יכולין לכובשו², שכשם שאדם בורח על שן סלע וניצול כך אני בורח אליו וניצול³, וּכמו כן הוא מְצֻדָתִי – מבצרי החזק⁴ וּמְפַלְטִי – והמציל לִי – אותי מהרעות אשר אני בהם⁵, פעמים עם צבא ישראל במלחמה, ופעמים שהוא מפלט לי כשאני לבדי, כמו שהצילני מישבי בנוב⁶:

1. מצודת דוד.

2. רי״ד. ועל שם הנס שנעשה לו בסלע המחלוקת (שמואל א׳ כ״ג ח׳), והמצודות בחורשה, רש״י.

3. מהר״י קרא.

4. רי״ד, מצודת ציון.

5. רלב״ג.

6. רש״י.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון