Shemuel II 22 – שמואל ב כב‏ – Mikraot Gedolot

וְאִתְחַזִיאוּ עוּמְקֵי יַמָא אִתְגְלִיאוּ שַׁכְלוּלֵי תֵבֵל בִּמְזוֹפִיתָא מִן קֳדָם יְיָ מִמֵימַר תְּקוֹף רוּגְזֵיהּ.

ויראו אפיקי ים – את מוצא כשאמר הקב״ה למשה הרם את מטך נבקעו כל מימות שבעולם אפי׳ המים שבכדים ושבלגינין ושבגיגיות ושבצלוחיות ושבבזיכין הוי ויראו אפיקי ים, יגלו מוסדות תבל אלו שבים, א״ר יודן ראוך מים אלו המים התחתונים. ראוך מים יחילו אלו המים העליונים.

בגערת י״י – א״ר חנינא לא בגערת ממש אלא מנשמת רוח אפו שנאמר נשפת ברוחך.

יגלו מוסדות תבל – שנבקע התהום, כשנבקע ים סוף נבקעו כל מימות שבעולם.

מנשמת – מכח נשיבת רוח אפו.

The foundations of the earth were revealed. The deep seas split open. When the Reed Sea split all the world's waters split [as well].

By the wind. From the force of wind blowing from His Nostrils.

ויראו אפיקי ים יגלו מוסדות תבל בגערת י״י מנשמת רוח אפו – כל זה מוסב למקרא של מעלה שאמר: ויתגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו (שמואל ב כ״ב:ח׳), ופתרונו: כשאמר למעלה ויתגעש ותרעש הארץ סתם את דבריו ולא פירש כיצד הק׳ מרעיש את הארץ כשהוא כועס על הרשעים הבאים להזדווג להם לישראל, ואף כשאמר מוסדות השמים ירגזו סתם את דבריו ולא פירש כיצד, וזה משני דברים הסתומים מתחילתן ומפורשים בצידם שבצידו פתר כיצד הרגיז עליהם מוסדות השמים כמו שמפרש והולך: עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו׳ ויט שמים וגו׳ וישת חשך וגו׳ מנוגה נגדו וגו׳ ירעם מן שמים וגו׳ וישלח חצים וגו׳ (שמואל ב כ״ב:ט׳-ט״ו), עד כאן לימדך האיך הק׳ מרעיש ומרגיז מוסדות השמים כשהוא נגלה ליפרע מן הרשעים כשמצירים לישראל, אבל עד עכשיו לא לימדך האיך הוא מרעיש את הארץ כדי להושיע את ישראל בעת צרתם שהוא אומר למעלה ויתגעש ותרעש הארץ (שמואל ב כ״ב:ח׳) וסתם את דבריו ולא פירש כיצד, וכאן מפרש לך כיצד, דכת׳: ויראו אפיקי ים יגלו מוסדות תבל כשנגלה הק׳ על הים ליפרע מן המצרים ברדפם אחרי ישראל ובקע את הים לפניהם אז נראו אפיקי ים ויגלו מוסדות תבל ולא במטה של משה שהרים על הים נבקע הים אלא בגערת י״י מנשמת רוח אפו, וכן הוא אומר: נשפת ברוחך כסמו ים (שמות ט״ו:י׳).

ויראו אפקי ים – וכן כשהשקיף ממעון קדשו אל מחנה מצרים על הים (שמות י״ד:כ״ד) מגערתו שגער בים ויבשהו ומנשמת רוח אפו דכתיב וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נוזלים קפאו תהומות בלב ים (שמות ט״ו:ח׳) מגערתו ומנשמת רוח אפו וייראו אפיקי מים (תהלים י״ח:ט״ז).

יגלו – נגלו מוסדות תבל – למדנו שמוסדות תבל ומוסדות השמים שניהם נתגעשו כשחרה לו.

אפיקי ים – המים הנגרים בכח נקראים אפיקים, וכל המקומות שהמים נגרים בהם נקראים אפיקים על שמם.

ויראו אפיקי ים – הם מעמקי ים.

יגלו מוסדות תבל – הם המקומות השפלים שאצל מרכז הארץ כאילו יאמר שהדברים הנסתרים שלא חשב איש שיתחדשו נתחדשו באלו הפעולות הנפלאות השופעת מהש״י והמשל כי לא חשב איש שיתחדש מהרע לשאול ולבניו בהר הגלבוע אשר נגלה בו מה שרצה הש״י לתת הממלכה לדוד שאם נשאר יהונתן לא היה דוד חולק עמו על דבר המלוכה ולזה סבב הש״י שמתו יחד וגם ענין איש בשת לא עלה בלב אדם שיהיה כך ר״ל שתתחדש מריבה בינו ובין אבנר ושיקומו עליו אנשים להרגו על משכבו בביתו.

והנה בזה האופן כאילו נבקעה הארץ מרוב הרעש שנתחדש בגערת י״י מנשמת רוח אפו ונראו מעמקים ונגלו מוסדות תבל כמו שימצא הענין בעתות הרעש שתבקע הארץ ויראו המקומות השפלים מהארץ ויראו שם נהרות גדולים נתחדשו ממה שהיה באיד שחדש הרעש מהטבע המימיי, והנה קרא המים ההם ים כי ענינם דומה במליחות למי הים מפני רבוי השריפה שנתחדשה שם כי הוא ג״כ הסבה במליחות מי הים כמו שנתבאר בטבעיות והנה אפשר שאמר זה להפלגת הסרת ענין אויביו במהירות כמו הענין בארץ הנבקעת מפני הרעש כי יתהפך המקום הגבוה להיות למטה ולזה קרא ענין חטאת סדום הפכה אמר כמהפכת סדום ועמרה ואפשר עם זה שרמז בזה להגלות בקלות ובמהירות דבר הנעלם מהאנשים מהצלחת דוד.

העונש הששי זכר באמרו ויראו אפיקי ים יגלו מוסדות תבל בגערת ה׳ מנשמת רוח אפו, והמפרשים פירשוהו על הדברים הנסתרים ששכל האדם לא תקיף בהם קודם היותם, שדומים לאפיקי ים שהם מעמקי ים, ומוסדות תבל, הם המקומות השפלים במרכז הארץ שאדם לא יראם, כאלו אמר שהדברים הנסתרים שלא יחשוב האדם שיתחדש נתחדשו בהשגחתו יתברך, כמיתת יהונתן עם שאול אביו לשלא ישאר יורש עצר אחריו וכמיתת אישבשת. ואני אחשוב שרמז בזה שממפלאות תמים דעים הוא פעמים להחריב את העולם ברבוי הגשמים, כמו שאמר חשרת מים עבי שחקים, ופעמים יחריבהו בציה גם חום ועצירת הגשם, עד שכמעט יראו אפיקי ים יגלו מוסדות תבל בסבת החורב והצמאון, וכמו שבא בספר מלכים (מלכי׳ ב׳ ג׳) שהלכו מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום להלחם במישע מלך מואב ולא היה מים למחנה, ואמר מלך ישראל אהה כי קרא ה׳ לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב, כי בעבור צמאון המים תהיה מפלתם. גם אפשר לפרשו שכל אשר חפץ השם עשה בשמים ובארץ בימים ובכל תהומות, ואם יצטרך להצלת עבדיו להחריב הים ולהציב מים כמו נד יהיה נקל בעיני ה׳ לעשותו, כמו שהיה בים סוף להצלת ישראל ובהעברת הירדן, וקרוב לזה דרשו בו חז״ל במדרש תהלים. ובפסוק הזה בא החלוף הכ״ד, שבמקום שאמר כאן בגערת ה׳ מנשמת רוח אפו, אמר בספר תהלים מגערתך ה׳ מנשמת רוח אפך. והיה זה לפי שראה דוד שלהטיב כוונת המתבודד היה יותר טוב שיכוון הדברים לנוכח השם ויאמר אליו יתברך מגערך ה׳, והנה לא אמר בגערתך ה׳ לפי שאין ראוי ליחס פועל גשמיי מתנועע מאתו יתברך, ולכן לא רצה לומר בגערתך, שהגערה תחריב הים בעצמה ואמר מגערתך, והמ״ם היא מ״ם הפועל כמו (משלי כ׳ כ״ד) מהשם מצעדי גבר כוננו, יאמר מסבת גערת השם נמשך המסובב הזה, ולא ישלול המאמר הזה היותו נעשה על ידי אמצעיים כפי מה שגזרה רצונו וחכמתו. הנה בזה כלל המשורר ששה מיני שלוחי השגחה וכלי האל יתברך, להשחית באויביו ולהענישם ולהציל עני מחזק ממנו לאוהביו ולשומרי מצותיו כפי מה שפרשתי:

אפקי ים – בספרים מדוייקים חסר יו״ד בין פ״א לקו״ף ובתילים כתיב אפיקי מים.

יגלו – בתילים ויגלו.

מסדות – בספרים מדוייקים ח׳ וא״ו קדמאה.

בגערת – בתילים מגערתך.

רוח אפו – בתילים רוח אפך.

אפיקי – כן יקרא המים הנגרים בחוזק ורודפים, וכן: כאפיק נחלים (איוב ו׳:ט״ו).

מנשמת – מלשון נשימה ונשיבת הפה.

ויראו – היו נראים קרקעות מי הים, כי נבקעו המים.

יגלו וגו׳ – כי נבקע הארץ.

בגערת – בעבור גערת ה׳ בהקמים עלי.

מנשמת – מנשיבת רוח אפו, והכל הוא בדרך משל.

אפיקי ים – משרש פוק או נפק שהוראתו בלשון ארמי יצא; הקדמונים חשבו שטבור הארץ מלא מים והוא מה שנקרא בפרשת נח תהום רבה (תהום הוא משרש הום המורה השמעת קול (onomatopeja), א״כ תהומות הם הנחלים היורדים מן ההרים בשטף ומשמיעים קול, וכן בפרשת עקב עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר, עינות בבקעה ותהומות בהר), ומתהום רבה דרך נקבים יוצאים המים וממלאים הים והם אפיקי ים.

יגלו וגו׳ – מחמת הסער ירוממו הגלים ויגלו עמקי ים שעליהם נוסדו ההרים שהם מוסדות תבל, שלולי ההרים הגבוהים שעמדו בפני שטף מי המבול כל הארץ נמוגה ונשחתה.

מנשמת וגו׳ – ברוח סערה, וכ״ז מקצתו משל ור״ל שבדרך נס הצילו, ומקצתו אמת שהרבה פעמים ע״י רעם ומטר סוחף הָם ה׳ את אויבי ישראל לפניהם.

וכשנבקע ים סוף נבקעו כל מימות שבעולם¹ וַיֵּרָאוּ – והיו נראים² אֲפִקֵי – מעמקי³ הַיָם כי נבקעו המים⁴, יִגָּלוּ – נִגְלוּ מֹסְדוֹת – מקומות נסתרים⁵ תֵּבֵל – של העולם, שכן נבקע התהום⁶, וכל זה בְּכוח גַעֲרַת יְהוָה נגד הקמים עלי⁷, מִנִּשְׁמַת – מכח נשיבת⁸ רוּחַ אַפּוֹ:

1. רש״י.

2. מצודת דוד.

3. רלב״ג, מצודת דוד.

4. מצודת דוד.

5. רלב״ג.

6. רש״י.

7. מצודת דוד.

8. רש״י, מצודת דוד.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון