וישת חשך – סתרו מהיכן היה החשך שהביא על המצרים. ר״י אומר מן החשך שבסתרו, ר׳ נחמיה אומר החשך שבגיהנם, שכן כתיב ארץ עיפתה כמו אופל וגו׳. כתוב אחד אומר חשכת מים וכתוב אחד אומר חשרת מים, בשעה שהן טוענין מן המים הם מחשיכין מן המים. ואחר כך חושרין אותם לעולם, אמר רבי יוחנן מעשה נסים יש בשמים אדם נוטל כברה וחושר שתים ושלש אצבעות הם מתערבות אלו באלו ומהלך ת״ק שנה הגשמים יורדים ואין טיפה מתערבת בחברתה שנאמר כי יגרע נטפי מים מהו כי יגרע שהוא ממניען אלו מאלו כמד״א ונגרע מערכך. דבר אחר כתיב חשכת מים וכתיב חשרת שקול כ״ף ושדי ארי״ש וקרי הכשרת מים כר׳ אליעזר דאמר כל העולם מימי אוקיינוס הוא שותה ומתמתקין הם בעבים, ואידך מבעי ליה כדרב דימי דכי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא חשוך ענני סגיאין מוהי, נהור ענני זעירן מוהי. מנוגה נגדו עביו עברו. כשהרוח מנשבת השמש מזריח. עביו עברו רבי יודן בשם רבי אבא כשבא הקב״ה לעשות מלחמה עם המצריים בים באו מלאכי השרת לסייעו אלו טועני חרבות של אש ואלו טועני קשתות ואלו טועני רמחים, אמר להם הקב״ה איני צריך לכם עברו מן הכא מיד עברו עביו. אמר רבי יהודה הנשיא מלך בשר ודם כשהוא הולך למלחמה נוטל כל חיילותיו עמו הולך לטייל למומם אינו נוטל עמו כי אם עשרה לגיונותיו לתשמישו, אבל הקב״ה אינו כן אלא כשהוא יוצא למלחמה אינו יוצא אלא בעצמו שנאמר י״י איש מלחמה וכתיב ויצא י״י ונלחם וגו׳, וכשיצא למומס ביום מתן תורה מה כתיב שם רכב אלהים רבותים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש, וכה״א ובא י״י אלהי כל קדושים עמך. בשעה שאמר משה לישראל התיצבו וראו את ישועת י״י. א״ל ישראל משה רבינו אימתי, א״ל למחר, א״ל אין בנו כח לסבול, נתפלל משה באותה שעה והראה להם הקב״ה טורמיאות של מלאכי השרת עומדים לפניהם וכה״א מנגה נגדו עביו עברו כנגד טורמיאות שלהן. ברד כנגד אבני בליסטראות שלהן, גחלי אש כנגד (תרמצה) [טרמנטין] שלהן, אש כנגד גפת שלהן.