Shemuel II 21 – שמואל ב כא‏ – Mikraot Gedolot

יִתְיַהֲבוּן לָנָא שַׁבְעָא גַבְרִין מִבְּנוֹהִי וְנַצְלְבִינוּן קֳדָם יְיָ בְּגִבְעֲתָא דְשָׁאוּל בְּחִירָא דַייָ וַאֲמַר מַלְכָּא אֲנָא אֶתֵּן.

יונתן לנו שבעה אנשים מבניו וגו׳.

והוקענום – תלייה.

לי״י – לשמו של מקום, להודיע משפטו.

בחיר י״י – בת קול יצאה ואמרה: בחיר י״י (בבלי ברכות י״ב:).

We will hang them. Hanging.

Before God. In the name of God, to publicize His edict.

The chosen one of God. A heavenly voice came forth and said, "The chosen one of God.⁠"¹

1. The Givonim who hated Shaul would be unlikely to call him, “the chosen one of God.”

והוקענום – ונצלובינון, שתוקע שתי יתידות בארץ זה כנגד זה ומתקן עליהם צליבא לתלות בה את החייב בתלייה.

ינתן לנו – כן כתיב, וקרי: יתן, ושניהם ענין אחד, אך כי הכתיב ינתן מבנין נפעל, והקרי יתן מבנין הפעל. ויש מעט הפרש ביניהם כי פירוש הכתוב: ינתן – אף על פי שלא תתנו אותם הקב״ה יפרע לנו מהם, ופירוש הקרי: יתן – שתתנו אותם.

והוקענום – ונתלה אותם. כתרגום: וניצלובינון, ובקשו להם זו המיתה כדי שיראו כל ישראל נקמתם וישמרו ישראל מנגוע בהם עוד.

לי״י – להודיע משפטו כי הוא רוצה לנקום נקמתינו מהם.

בחיר י״י – שהאל בחרו למלך.

ובדרש: הם לא אמרו בחיר י״י אלא בת קול יצתה ואמרה: בחיר י״י, כלומר שנתכפרו לו עונותיו.

והוקענום לי״י – לפני י״י.

והוקענום – הוא מענין תלייה כי בה יתקע הנפש מהנתלה בזולת מכה וחבורה.

ולכן ינתן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום לה׳. ויש מי שפירש שאלה היו שהרגו בידיהם את הגבעונים ורחוק הוא. וחז״ל (במ״ר רכ״ו ע״א) אמרו אש״ר כל״נו שבעה אותיות כנגד שבעה נפשות שהרג מהן, לפיכך יותן לנו שבעה אנשים וגו׳ והוקענום לה׳ בגבעת שאול בחיר ה׳. למה תלאום? כדי שיראו כל העולם וייראו מהרע להם. לה׳, שהוא רצה להטיב לגרים. למה בגבעת שאול, כדי שידעו אם למלך כן כ״ש להדיוטי׳. בחיר ה׳ תמיהה, הם מקטרגין עליו וקריין ליה בחיר ה׳? אלא הם אמרו בגבעת שאול, יצתה בת קול ואמרה בחיר ה׳. ולפי שהם שאלו שבעה בנים אמר דוד אני אתן, ר״ל אותם השבעה אני אתנם מי שארצה הזה או זה, ר״ל שלא יהיו הגבעונים בוחרים כי אם דוד עצמו, ועשה זה כדי לחמול על מפיבשת:

ינתן – יתן קרי והוא חד מן מלין דכתיבין נו״ן יתיר ולא קרינן.

והוקענום – ענין תליה, כמו: והוקע אותם לה׳ (במדבר כ״ה:ד׳).

יתן לנו – משפט הראוי הוא, שיתן לנו שבעה אנשים מבניו, נפש תחת נפש, כי שבעה אנשים הרג שאול מהגבעונים, כן אמרו רבותינו ז״ל (ירושלמי סנהדרין ו׳:ז׳).

לה׳ – בעבור ה׳, כי ישראל נשבעו בה׳ להחיותם, ובא שאול ועבר על השבועה.

בגבעת שאול – מקום עיר מלכותו, למען ידעו הכל אשר בניו המה.

בחיר ה׳ – אמרו רבותינו ז״ל (ברכות י״ב:): הם אמרו בגבעת שאול, ובת קול יצאה ואמרה, בחיר ה׳ הוא.

אני אתן – לא תבחרו אתם כי אם אני, והיתה כונתו לחמול על מפיבושת.

יתן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום לה׳ – ובזה ילמדו העם ק״ו, שאם לבני המלך נעשה משפט חרוץ על שהרעו אותנו כ״ש ליתר העם,

ונוקע אותם בגבעת שאול ששם בני בנימין ומשפחת שאול הנמשכים עוד אחר דעתו ויראו וייראו ולא יזידון עוד, לפ״ז לא רצו לעשות זאת דרך נקמה רק למגדר מלתא ולהסיר המכשלה בל יהיו עוד נרדפים בעתיד, ושבזה יראה כל העם כי ה׳ קבע את קובעיהם נפש, וייטיבו את אשר הרעו, ומה שלא בקשו רק שבעה כי לא היו יותר, כי ידעו שיהונתן לא הסכים בעצת שאול להרע עם הכהנים ועמהם כי היה בעל ברית דוד,

ויאמר המלך אני אתן – כי דבר זה הוא נגד משפט התורה שאין להרוג שנים ביום אחד, ולא יומתו בנים על אבות, וכן מה שתלו נבלתם על העץ, ולא יכלו לעשות כ״ז רק מדין מלך כמ״ש הרמב״ם (פ״ג מהל׳ מלכים הלכה י׳), שהמלך הורג רבים ביום א׳ ותולה ומניח ימים רבים כדי להטיל אימה ולשבר יד רשעי עולם ודבר זה יצא לו ממעשה הגבעונים פה, וכמ״ש ביבמות (דף עט ע״א) שהיה בזה תקון העולם להטיל אימה ופחד בל יפשטו ידם בגרים הגרורים האלה, לכן אמר המלך אני אתן מצד דין מלך, שרק בידו היה התוקף לעשות כזאת.

יֻתַן – כתוב יְנֻתַן בנין פֻעַל במקום הָפְעַל, וזו ג״כ דעת שד״ל שבכל מקום שמצאנו שרש נתן בזה הבנין חסרה ממנו נו״ן פ׳ הפעל ובנין פֻעַל הוא.

והוקענום – לשון תליה, וכן והוקע אותם (סוף פרשת בלק) וכן ותקע כף ירך יעקב (וישלח) משרש ומהוראה זו, או משרש קעע הקרוב ליקע, וענינו נשארה מדולדלת ותלויה במקצת אל הגוף, וכן נקעה נפשי, נקעה נפשך (יחזקאל כ״ג:י״א וכ״א) ל׳ השאלה, פרודה אבל לא לגמרי.

לה׳ – לכבוד ה׳, לפי דעתם.

בחיר ה׳ – הגבעונים קראו לשאול בחיר ה׳ דרך לעג.

אני אתן – הבין שכך רצון האל מאחר שקרא למשפחת שאול בית הדמים, ואין אנו יודעים בטיב המוקעים האלה אם בני מות היו אם לא, ולא כל קרובי שאול וצאצאיו היו צדיקים כיהונתן, מה שידענו בבירור הוא שה׳ אוהב משפט ואין לנו להרהר אחר גזרותיו.

ולכן המשפט הראוי הוא כי¹ יֻתַּן (ינתן² כתיב) לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו – מזרעו של שאול, נפש תחת נפש, כי שבעה אנשים הרג מהגבעונים³, וְהוֹקַעֲנוּם – ונתלה אותם⁴ לַיהוָה – לשמו של מקום להודיע משפטו⁵ בְּגִבְעַת שָׁאוּל מקום עיר מלכותו של שאול, למען ידעו כולם כי התלויים שם הם מזרעו⁶, ואז יצאה בת קול ואמרה על שאול שהוא⁷ בְּחִיר יְהוָה שנתכפרו לו עוונותיו⁸, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לא תבחרו אתם כי אם⁹ אֲנִי אֶתֵּן, וכך אמר כי היתה כוונתו לחמול על מפיבושת בנו של יהונתן¹⁰, ודוד העבירם לפני הארון, וכל שהארון היה קולטו נמסר למיתה¹¹:

1. מצודת דוד.

2. כתיב ״ינתן״ וקרי ״יֻתַּן״ ושניהם ענין אחד, ויש מעט הבדל ביניהם כי פירוש ״ינתן״ אף על פי שלא תתנו אותם הקב״ה יפרע לנו מהם, רד״ק .

3. ירושלמי סנהדרין פ״ו ה״ז, מצודת דוד.

4. תרגום יונתן, רש״י, רד״ק, מצודת דוד, מצודת ציון. וביקשו מיתה זו כדי שיראו כל ישראל נקמתם וישמרו ישראל מלנגוע בהם עוד, רד״ק.

5. רש״י, רד״ק.

6. מצודת דוד.

7. ברכות יב:, רש״י, מצודת דוד.

8. רד״ק.

9. מצודת דוד.

10. אברבנאל, מצודת דוד.

11. ירושלמי סנהדרין פרק ו׳ הלכה ז, אברבנאל.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון