Shemuel II 21 – שמואל ב כא‏ – Mikraot Gedolot

וַהֲוַת עוֹד קְרָבָא בְּגַת וַהֲוָה גְבַר דְמִשְׁחָן וְאֶצְבְּעַת יְדוֹהִי וְאֶצְבְּעַת רִגְלוֹהִי שִׁית וָשִׁית עַשְׂרִין וְאַרְבַּע בְּמִנְיַן וְאַף הוּא אִתְיְלִיד בְּגִבָּרָא.

ויהי איש מדון ואצבעות וגו׳ – שש ושש. תמן תנינן יתר בידיו וברגליו שש שש עשרים וארבעה ר׳ יהודה מכשיר וחכמים פוסלין, א״ר יצחק ושניהם מקרא אחד דרשו ויהי איש מדון מר סבר בגנותיה משתעי קרא ומר סבר בשבחיה משתעי קרא. אמר רבה למה לי דכתב שש ושש עשרים וארבע, צריכי, דאי כתב שש ושש הוה אמינא שית דידיה ושית דכרעיה כתב רחמנא עשרים וארבע, ואי כתב עשרים וארבע הוה אמינא שבע בהא וחמש בהא כתב רחמנא שש ושש במספר בנספרת על גב היד.

איש מדון – כתרגומו: גבר דמשחן. שאין עיקר התיבה אלא מ״ם ודלי״ת, כמו: משאון (תהלים ס״ה:ח׳) שי״ן ואל״ף, ומהמון (בראשית י״ז:ד׳) ה״א ומ״ם. ובדברי הימים כתיב: איש מדה (דברי הימים א י״א:כ״ג) – כלומר גבוה מאוד, שאומדין כמה מדתו.

שש ושש וגו׳ – פירשו רבותינו בבכורות (בבלי בכורות מ״ה:) שהוצרך לומר עשרים וארבע, שלא תאמר אצבעות שתי ידיו אינן אלא שש, ואצבעות רגליו אינן אלא שש, לכך נאמר עשרים וארבע. ואם כתב עשרים וארבע ולא אמר שש ושש, הייתי אומר שבעה באחת, וחמשה באחת. ומהו מספר – שכולן היו נספרות בסדר האצבעות בגב היד.

A giant man. As [Yonatan] translated, "A man of [great] measure,⁠" the root [portion] of the word are the letters מ and ד.⁠¹ We find [similarly] from the word שאון² [roar] the root letters are ש and א and from the word הָמוֹן³ the root letters are ה and מ.⁠⁴ In Divrei HaYamim⁵ it is written, "A man of measure"⁶ i.e., a very tall man who had people measuring his height.

Numbered six each etc. Our Rabbis explained in Maseches Bechoros⁷ that the verse had to tell us "twenty-four"⁸ in order that you should not say that the fingers of his two hands only came to a total of six and that the toes of his [two] feet only came to a total of six that is why it is written, "twenty-four.⁠" If it had written in our verse only 'twenty-four" and not had said "six each,⁠" I would have [mistakingly] said, there were seven on one [hand or foot] and five on the other. And what is the verse trying to indicate by the word "number"? That all these digital extremities could be counted in the normal arrangement of fingers on a hand.

1. The ין being a suffix.

2. Tehilim 65:8.

3. Bereshit 17:4.

4. These two words also having ין as a suffix.

5. Divrei HaYamim I, 11:23.

6. Concerning this same giant referred to in our verse but there the word מִדָּה is used without the suffix ין.

7. Bechorot 45b.

8. Despite the fact that given that his two hands and two feet had six digital extremities each, which obviously totals twenty-four.

איש מדון – בדברי הימים כתיב: איש מדה (דברי הימים א כ׳:ו׳) כלומר איש גדול.

אצבעות ידיו ואצבעות רגליו שש ושש עשרים וארבעה – במס׳ בכורות אמר רבה מה לי דכת׳ שש ועשרים וארבעה מספר, צריכי דאי כתב רחמנא שש ושש הוה אמינא שית דידיה ושית דכרעיה כתיב עשרים וארבעה ואי כתיב עשרים וארבעה הוה אמינא שבע בהא וחמש בהא כת׳ רחמנא שש ושש.

ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדון – פתרונו איש גדול שכן בדברי הימים אומר ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדה (דברי הימים א כ׳:ו׳). והוא כמו כן שאומר וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות (במדבר י״ג:ל״ב).

איש מדון – כתיב ביו״ד וקרי בוי״ו, ואחד הוא. בדברי הימים: איש מדה (דברי הימים א כ׳:ו׳), וכתרגם יונתן: גבר דמשחן. וא״כ הנח אשר במדון הוא מקום הדגש במדה.

שש ושש עשרים וארבע – אלו אמר שש ושש ולא אמר עשרים וארבע הייתי אומר שבין ידיו ובין רגליו לא היו אלא שש ושש, לכך צריך עשרים וארבע, ואילו אמר כ״ד ולא אמר שש ושש, הייתי אומר חמש באחת ושבע באחת, לכך נאמר שש ושש.

להרפה – לענק. ובא בה״א הידיעה עם למ״ד השמוש כמשפט, אלא שברוב נפלה ה״א הידיעה להקל. וכמוה: להעם הזה (דברי הימים ב י׳:ז׳), להגדוד הבא^א אליו (דברי הימים ב כ״ה:י׳).

א. כן בכ״י וטיקן 71, וכן ברד״ק שמואל א י״ג:כ״א. בנוסח המקרא שלנו: ״אשר בא״.

איש מדון – רוצה לומר: איש בעל ריב ומלחמה.

ואחר זה זכר מלחמה רביעית שהיתה בגת ושנקרא שם איש מדון, רוצה לומר איש ריב ומדון גבור ואיש מלחמה, ובדברי הימים (שם ו׳) נאמר איש מדה, כלומר שהיה גדול הקומה ושני הדברים אמת. והנה עוד היו אצבעות ידיו ורגליו שש ושש, כלומר שש בכל אחד מידיו ושש בכל אחד מרגליו, ולפי שלא יחשב שבשני ידיו או רגליו היו שש אצבעות שלש אצבעות לכל יד ורגל, הוצרך לפרש עוד עשרים וארבעה מספר, וזה גם כן היה מילידי הרפה.

מדין – מדון קרי.

ואצבעות ידיו ואצבעות רגליו – במקצת ספרים כתבי יד מדוייקים שניהם מלאים וא״ו ויש ספרים בשניהם חסרים ויש מהם גם כן אחד חסר ואחד מלא ואין לי במה להכריע.

מדון – מלשון מדה, ורוצה לומר בעל מדה גדולה, וכן: אנשי מדות (במדבר י״ג:ל״ב).

שש ושש – לכל אחת היו שש, ולשלא נחשב שבשתי ידיו היו שש, וכן בשתי רגליו, שלש לכל אחת, לזה חזר ופירש, עשרים וארבע מספר.

והמלחמה הרביעית היתה בגת ונהרג גם כן ענק מבני הרפאים, שהיה לו כ״ד אצבעות על ידי יהונתן, עד שכל ארבעה הענקים שהיו לפלשתים נפלו על ידי דוד ואנשיו חוץ מגלית שנהרג בזמן קדום, ובזה תמו המלחמות ויהי שלום לישראל כל ימי שלמה.

איש מדון – אולי כונת המעתיק (לפי המסורת) היה לכתוב מבני מדין.

וַתְּהִי – והיתה עוֹד מִלְחָמָה בְּגַת, וַיְהִי | במלחמה זו אִישׁ מָדוֹן (מדין כתיב) – גדול,⁠¹ גיבור² בעל ריב ומלחמה³, וְאֶצְבְּעֹת יָדָיו וְאֶצְבְּעֹת רַגְלָיו שֵׁשׁ בכל יד⁴ וָשֵׁשׁ בכל רגל⁵, וסך הכל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע⁶ היה מִסְפָּר אצבעותיו, וְגַם הוּא יֻלַּד לְהָרָפָה – לערפה⁷:

1. תרגום יונתן, רש״י, ר״י קרא, מצודת ציון.

2. אברבנאל.

3. רלב״ג, אברבנאל.

4. מצודת דוד.

5. מצודת דוד .

6. ופירשו רבותינו (בכורות מה:) שהוצרך הכתוב לומר עשרים וארבע, שלא תאמר אצבעות שתי ידיו אינן אלא שש, ואצבעות רגליו אינן אלא שש, לכך נאמר עשרים וארבע, ואם כתב עשרים וארבע ולא אמר שש ושש, הייתי אומר שבעה באחת, וחמשה באחת, רש״י, רד״ק.

7. ראה פס׳ ט״ז לעיל.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון