Shemuel II 21 – שמואל ב כא‏ – Mikraot Gedolot

וַהֲוַת עוֹד קְרָבָא בְּגוֹב עִם פְּלִשְׁתָּאֵי וּקְטַל דָוִד בַּר יִשַׁי מְחֵי פָּרוֹכֶת בֵּית מַקְדְשָׁא דְמִבֵּית לֶחֶם יַת גָלְיַת גִתָּאָה וְאָעָא דְמוּרְנִיתֵיהּ כְאַכְסַן דְגַרְדָאִין.

ויך אלחנן בן יערי אורגים – זה דוד שחננו אל בן יערי שהיה גדול כיער, אורגים אלו סנהדרין שהיתה מעלה הלכה לפניו והוא אורגה.

^אועץ חניתו כמנור אורגים – אמר ר׳ יהודה: זוהי סתירה חמורה, שכן נאמר על אלחנן שהוא זה שהרג את גוליית, והרי דויד הוא זה שהרג את גוליית. אילולי פירש לנו זאת ספר דברי הימים כשאמר ׳ויך אלחנן בן יערי ארגים בית הלחמי [את] אחי גלית הגתי׳,⁠¹ היינו נאלצים למצא דרך ליישב בין [הסיפורים].

1. הנוסח שמציג אבן בלעם כאן הוא שילוב בין הנוסח בספר שמואל והנוסח בדה״י א כ, ה.

א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר׳ יצחק בן שמואל לשמואל ב מהדורת שטובר.

אלחנן – דוד.

בן יערי אורגים – שהיו משפחתו אורגים פרוכת למקדש הקרוי יער.

כמנור אורגים – כאכסן דגרדאין הקרוי אינשובלא בלעז. תבא אריגה ותעמוד כנגד אריגה.

Elchonon. Dovid.⁠¹

The son of Yari [whose family] were weavers. His family weaved the partition curtain of the Beis Hamikdosh that is [also] called a forest.⁠²

Like that of the weaver's rod. [Yonatan translates:] "Like the weaver's rod,⁠" that is called "ensouple" in Old French. Let a weaver come and stand up against a weaver['s instrument].

1. We know that it was Dovid who killed Golias in Shemuel I, 17:51, consequently this Elchonon must be Dovid.

2. The Beis Hamikdosh is called a forest because it was made with planks of acacia wood, see Shmos 26:15.

ויך אלחנן בן יערי אורגים בית הלחמי – תירגמו יונתן וקטל דוד בר ישי מחי פרוכת בית מקדשא דמבית לחם ופתר׳ יערי כמו יער הלבנון הוא בית המקדש שנקרא שמו יער הלבנון (מלכים א ז׳:ב׳), ומידה כנגד מידה, יבוא דוד שאמו אורגת פרכת לביהמ״ק במנור אורגים, ויהרוג את גלית הגתי שעץ חניתו כמנור אורגים.

אלחנן – זה דוד שחננו אל.

מנור – בלעז שובלא.

ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשתים ויך אלחנן בן יערי אורגים בית הלחמי את גלית הגתי – אי אפשר לומר זה שדוד הכה את גלית שכאן הוא אומר ותהי עוד מלחמה בגוב ולהלן הוא אומר ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים, ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה (שמואל א י״ז:א׳-ב׳) ועוד כאן הוא אומר ויך אלחנן בן יערי אורגים בית הלחמי את גלית ולהלן הוא אומר שהכהו דוד. על כרחך אין זה גלית האמור להלן. ועוד שמצאתי בדברי הימים ויך אלחנן בן יעיר את לחמי אחי גלית הגתי (דברי הימים א כ׳:ה׳) מדבריו למדנו שאין זה גלית ואין זה דוד אלא אלחנן בן יעיר אחד מגבורי דוד הכה את לחמי אחי גלית, זה פשר של דבר.

ויונתן תירגם: ומחא דוד בר ישי מחי פרוכית בית מקדש דמבית לחם את גלית גתאה ואעא דמורניתיה כאכסן דגירדאין ואפרש לך מי הכהו, לומר כן ראה שהמכה שהכה שם אביו יערי אורגים וגלית המוכה עץ חניתו כמנור אורגים לפיכך עלה בדעתו לומר יבא בנו של איש האורג פרוכת לבית המקדש ויכה גלית שעץ חניתו כמנור אורגים.

אלחנן בן יערי אורגים בית הלחמי את גלית הגתי – ובדברי הימים כתוב אלחנן בן יעור אורגים^א את לחמי אחי גלית הגתי (דברי הימים א כ׳:ה׳), וקרי: יעיר. ויעיר ויערי אחד.

ופירוש את גלית אשר אמר הנה – את מי שהיה עם גלית, והוא אחיו, הרגו אלחנן בגוב, וגלית הרגו דוד באפס דמים. ואלחנן זה מבית לחם היה, לפיכך קראו בית הלחמי. וכן מ״ש בדברי הימים: את לחמי – כמו מלחמי, כלומר מבני לחמי, ר״ל מהגבורים המתיחסים לבית לחם. וכן יאמר שם: ומן הגדי נבדלו אל דוד למצד (דברי הימים א י״ב:ט׳) – ר״ל מן המתיחסים לגד.

או פירוש: עם בית הלחמי, והוא דוד, ר״ל כי דוד עזרו, וז״ש שם: את לחמי – עם דוד, שהוא לחמי, שעזרו והרגו.

ולדעת יונתן אלחנן זהו דוד. וכן תרגם הפסוק: וקטל דוד בר ישי מחי פרוכת בית מקדשא דמבית לחם ית גלית. קרא ישי יערי לפי שהיה אורג פרוכות הצריכות לבית המקדש, ובית המקדש נקרא יער, שכתוב: יער הלבנון (מלכים א ז׳:ב׳), מצאנוה בשדי יער (תהלים קל״ב:ו׳), אבל מה שקרא דוד אלחנן לא ידעתי לו טעם.

כמנור אורגים – כאכסן דגרדאין, והוא העץ שמקפל עליו האורג הבגד בארגו, וגרדאין הם אורגין. ותרגום ירושלמי: מעשה אורג – עובד דגרדאי. וכן בדברי רבותינו ז״ל נקרא האורג – גרדי, וכן מנור אורגים הוא מכלי האורג בדבריהם, באמרם: העושה שתי בתי נירין בנירים ובקירוס.

א. כן בכ״י וטיקן 71, מדריד 5476. בנוסח המקרא שלנו לא מופיע: ״אורגים״.

אלחנן בן יערי^א אורגים בית הלחמי את גלית הגתי – פירוש: יערי אורגים, פירוש: משפחה היו והיו נקראים כן והיו מבית לחם, וגלית אחר הוא זה, אבל יונתן תירגם: וקטל דוד בר ישי מחי פרוכת בית מקדשא.

א. כן בכ״י לונדון 24896, וכן בפסוק. בכ״י לייפציג 41, פריס 218, פריס 217: ״יעירי״.

ועץ חניתו כמנור אורגים – הוא העץ שמקפלין סביב את הארוג והוא גס מאוד וזה ממה שיורה על גבורת הפלשתי הזה.

וזכר עוד המלחמה שלישית אחריה, והיא שבאותו מקום עצמו שקרא גוב הכה אלחנן בן יערי ארגים (והוא גבור מגבורי דוד שהיה דירתו בארגים) והרג את הענק האחר מילידי הרפה, והאמת מהספור הזה נזכר ומפורש בדברי הימים (שם ה׳), אמר שם ויך אלחנן בן יעור את לחמי אחי גלית הגתי, הנה אם כן פירש שלא הרג את גלית כי אם אחיו ושהיה שמו לחמי, ואם כן מה שאמר כאן בית הלחמי אח גלית הוא כאלו אמר את הלחמי אחי גלית, וכבר כתב ה״ר יונה שמשמושי הבי״ת שתבא על הדבק, כמו (הושע א׳ ב׳) תחלת דבר השם בהושע כמו אל הושע, וכפי זה יפורש בית הלחמי כמו אל הלחמי, שכך היה שמו:

בן יערי ארגים – בכל ספרים כ״י העי״ן בשוא לבדו והרי״ש בצירי לא כמו שנמצא במקצת דפוסים בחטף פתח העי״ן ובחירק הרי״ש ובמסורת הדפוס ריש פרק ויקרא באלפ״א בית״א מאותיות קטנות נחשב בתוכם ריש יערי ארגים וכן מצאתי בנוסח כ״י. ונוסחאות אחרים ריש וארגים חורי (ישעיהו י״ט) ויש אומרים רי״ש תי״ו פרמשתא.

את גלית הגתי – ובדברי הימים א׳ כ׳ כתוב ויך אלחנן בן יעור, יעיר קרי, את לחמי אחי גלית הגתי. וכתב ר׳ יונה בספר הרקמה שצריך לפרש בספר שמואל את אחי גלית כאשר נאמר בדברי הימים ועיין עוד בפירוש רד״ק בשני המקומות.

ועץ חניתו – כן כתוב ועץ בכל הספרים ואין כאן הפרש בין קרי לכתיב כמו שהוא בשמואל א׳ י״ז ויש לי לתמוה על בעל מכלל יופי שכתב במקום הזה ועץ חניתו הוא יד החנית וכתיב חץ כי הוא עשוי כמו חץ ע״כ. והן דברי השרשים בשרש עץ. ולפי שראה כתוב במורה מקום השרשים (שמואל א כ״א) טעה המכלל יופי על פי אותן הספרים וטעות ספרים היא וצריך להגיה (שמואל א י״ז) ע״ש.

יערי אורגים – כן שם אביו, ובדברי הימים נאמר: בן יעיר (דברי הימים א כ׳:ה׳), והוא הוא.

בית הלחמי – רוצה לומר הכה את בית הלחמי, והוא לחמי האמור בדברי הימים (דברי הימים א כ׳:ה׳).

את גלית – עם גלית, ורוצה לומר אף שהיה מלחמה עם גלית, לא יוכל לעזור לו, ובדברי הימים נאמר: שהיה אחי גלית (דברי הימים א כ׳:ה׳).

כמנור אורגים – תרגם יונתן: כאכסן דגרדאין, וכמו כן תרגם: על יתד הארג (שופטים ט״ז:י״ד), והוא העץ העגול שלפני האורג, יכרוך עליו חוטי השתי, ובמשנה יקראו כובד (בבלי שבת קי״ג.).

ועץ חניתו – הוא בית יד של החנית.

מלחמה השלישית בגוב,

ויך אלחנן – וחכמינו זכרונם לברכה במדרש רות פירשו על דוד, אבל בד״ה כתוב ויך אלחנן בן יעיר את לחמי אחי גלית, לפי זה העקר שהענק היה שמו לחמי והיה אחי גלית, והמכה אותו היה אלחנן בן יערי, והיה ממשפחת אורגים רצה לומר משפחת בצלאל ראש האורגים וחושבי מחשבות, וגם דוד ממשפחה זו שלכן נקרא אפרתי, ואחי גלית היה גבור כאחיו כמ״ש ועץ חניתו כמנור אורגים, עד שדמתה גבורה זו וענינה לגבורת דוד בגלית, ועל שהיה שם הגבור לחמי, ודוד ההורג לאחיו גם כן לחמי רצה לומר מבית לחם, משלו המושלים, שלחמי הרג את גלית, לזכור בו גבורת דוד הדומה לזו, ובד״ה פירש המשל כפי מה שהיה האמת.

וַתְּהִי – והיתה עוֹד הַמִּלְחָמָה בְּגוֹב עִם – נגד פְּלִשְׁתִּים, במלחמה זו וַיַּךְ – היכה אֶלְחָנָן בֶּן יַעְרֵי אֹרְגִים שחננו אל¹ והיו בני משפחתו אורגים פרוכת למקדש הקרוי יער², בֵּית הַלַּחְמִי – מבית לחם, אֵת גָּלְיָת הַגִּתִּי שהיה גיבור גדול³ וְעֵץ – ובית היד של⁴ חֲנִיתוֹ היתה כבדה כִּמְנוֹר אֹרְגִים הוא העץ שמקפל עליו האורג הבגד⁵: ס

1. ילקוט שמעוני. יש מרבותינו ביארו כי היה זה דוד, תרגום, רש״י. ורד״ק ואברבנאל ומלבי״ם ביארו כי היה זה אחד מגיבורי דוד, וגלית המוזכר כאן אינו גלית אלא אחיו.

2. אלו סנהדרין שהיתה מעלה הלכה לפניו והוא אורגה, ילקוט שמעוני. ואריגה זו של בית משפחת דוד עמדה כנגד חניתו של גלית שהיתה כמנור אורגים, רש״י.

3. רלב״ג.

4. מצודת דוד.

5. רד״ק.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון