וישבי בנוב אשר ביליד הרפה – מאי וישבי בנוב, א״ר יהודה אמר רב איש שבא על עסקי עון נוב, אמר לו הקב״ה לדוד דוד עד מתי יהיה העון הזה טמון בידך על ידך נהרגה נוב עיר הכהנים, על ידך נטרד דואג האדומי, על ידך נהרג שאול ושלשת בניו רצונך שיכלה זרעך או שתמסר ביד אויב, אמר לפניו רבש״ע אמסר ביד אויב ולא יכלה זרע. יומא חד נפק לשכר בזאי אתא שטן אידמי ליה כטביא פתק ביה גירא ולא אדרכיה משכיה עד דאמטי לארעא דפלשתאי כד חזייה ישבי בנוב אמר היינו דקטליה לגלית אחי נקטיה וקמטיה שדייה תותי בי סדיא וזגא עליה אמר איכול ואשתי ואטל לביה כדבעינא, אתעביד ליה ניסא מכא ליה ארעא תותיה שנאמר תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסולי, ההוא יומא פניא דמעלי שבתא הוה אבישי בן צרויה הוה קא חייף רישיה בארבע גריוי בירא דמיא אתהפיך מיא והוה דמא, ואיכא דאמרי אתא פרדא ובכת קמיה, ואיכא דאמרי אתאי יונה ואטריף קמיה אמר כנסת ישראל מתילא כיונה דכתיב כנפי יונה נחפה בכסף ש״מ דוד מלך ישראל בצערא שרי, אתא לביתיה ולא אשכחיה שלח לבי מדרשא ולא אשכחיה, אמר דוד היכן ניהו אמרו ליה מצפרא נפק ולא אתא, אמר תנן אין רוכבין על סוסו וכו׳ ובשעת סכנה מאי עאל איהו לבי מדרשא אמרו ליה שפיר דמי רכביה לפרדיה וקם אזיל בתריה מיד קפצה ליה ארעא, בהדי דקא מסגי חזייה לערפה אמיה והוה קא טוויא שיראי כי חזת יתיה פסקתא לפילכא ושדיתיה סברת למקטל יתיה בפלכא אמרה ליה עולימא אייתי לי פלך, פתקיה בריש מוחא וקטלה, כי חזיתיה ישבי בנוב לאבישי דקא אתי דץ רומיחא בארעא ופתקיה לדוד לעילאי אמר ניפול עליה וניקטול אמר אבישי שם ואוקמיה לדוד בין שמיא לארעא, ונימא איהו אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין, אמר ליה מאי בעית הכא אמר ליה הכי אמר לי קודשא בריך הוא והכי אהדרי ליה. א״ל אפיך צלותיך דאמרי אינשי בר ברך קירא לזבן ואת לא תצטער, אמר ליה אי הכי סייע בהדאי מיד ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימיתהו וחרב אין ביד דוד, במה עזרו, א״ר יהודה אמר רב שעזרו בתפלה, אמר אבישי שם ואחתיה הזא ישבי בנוב דהוה רהט בתריה אמר כי מטו קוביא אמרו ניקום ביה כי מטו לבי תרי אמרו בתרי גוריון קטליה לאריא, א״ל זיל אשתכח לערפה אמיך בקברא חלש חילה לא יכיל לסגויי אמטיוה וקטליה והיינו דכתיב אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא (תבא) [תצא] עוד אתנו למלחמה.

רמז קנו

מלתא דר׳ הושעיא רבה עבד פליגא דכתיב הרעשת ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה. הרעשת ארץ בימי אברהם דכתיב ואבוא היום אל העין היום יצאתי והיום באתי, פצמתה בימי אליעזר. רפה שבריה בימי יעקב. כי מטה בימי ישבי בנוב הה״ד וישבי בנוב אניף במגיניה קפץ דוד לאחרוהי תמני סרי אמין זה נתירא מזה וזה נתירא מזה, זה נתירא מזה אם לאחרוהי קפץ בדין לקמיה מה וזה נתירא מזה אם במגיניה כדון היאך אנא יכיל ליה, באותה שעה אמר דוד הלואי היה לי מבני אחתי ויסייעני הה״ד ויעזר לו אבישי, לאחורי תרעא הוה קאים. רבנן אמרין אפילו היה בסוף העולם הטיסו הקב״ה והביאו כדי שלא יהא אותו צדיק עומד ומצטער. א״ל ישבי שנים על אחד אמרי ליה הא אנן קטלינן לך עול אימא בקראתא עשרה עשרה קטלין לך.