×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כב) וַתָּבוֹא֩ הָאִשָּׁ֨ה אֶל⁠־כׇּל⁠־הָעָ֜ם בְּחׇכְמָתָ֗הּ וַֽיִּכְרְת֞וּ אֶת⁠־רֹ֨אשׁ שֶׁ֤בַע בֶּן⁠־בִּכְרִי֙ וַיַּשְׁלִ֣כוּ אֶל⁠־יוֹאָ֔ב וַיִּתְקַע֙ בַּשֹּׁפָ֔ר וַיָּפֻ֥צוּ מֵעַל⁠־הָעִ֖יר אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֑יו וְיוֹאָ֛ב שָׁ֥ב יְרוּשָׁלַ֖͏ִם אֶל⁠־הַמֶּֽלֶךְ׃
Then the woman went to all the people in her wisdom. And they cut off the head of Sheba the son of Bichri, and threw it out to Joab. And he blew the horn, and they dispersed from the city, every man to his tent. And Joab returned to Jerusalem to the king.
תרגום יונתןרש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קמצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲתַת אִתְּתָא לְוַת כָּל עַמָא בְּחוּכְמְתָהּ וּפְסַקוּ יַת רֵישׁ שֶׁבַע בַּר בִּכְרִי וּרְמוֹ לְיוֹאָב וּתְקַע בְּשׁוֹפָרָא וְאִתְבַּדָרוּ מֵעַל קַרְתָּא גְבַר לְקִרְווֹהִי וְיוֹאָב תָּב לִירוּשְׁלֵם לְוַת מַלְכָּא.
ותבא האשה אל כל העם בחכמתה – שנינו בתוספתא (תוספתא תרומות ז׳): אמרה להם: הואיל והוא נהרג והם נהרגין, תנוהו להם. אם היה יכול להנצל, כגון שהוא מבפנים ואתם מבחוץ, ואתם בסכנה והוא יכול להמלט, אין דוחין נפש מפני נפש להורגו בשביל הצלתכם, אבל עכשיו שגם הוא יהרג עמכם, הואיל ונהרסו החומות ואין כח להמלט, מוטב ימות לבדו ואל תמותו עמו. רבי שמעון אומר, כך אמרה להם: המורד במלכות בית דוד חייב מיתה.
The woman came [and spoke] to all the people. It is taught in a Tosefta:⁠1 "She said to them, 'Since both he will be killed and they will be killed [they should] hand him over to them.⁠2 If he were able to be saved, for example he was inside and you were on the outside and you were in mortal danger [fighting Yoav] [but] he could escape3 [then we have a rule that] it is prohibited to let one person be killed in order to save another, [therefore, you cannot] have him killed to save yourselves. But now that he is [anyway] going to be killed with you because the walls have been breached and there is no possibility of escape,⁠4 [then] it is better that he alone die and you should not die along with him.' Rebbe Shimon said, this is what she said to them, 'Anyone who has rebelled against the kingdom of the House of Dovid is punishable by death.'5
1. Terumos 7:23.
2. To Yoav’s men.
3. While you would be fighting.
4. For anyone.
5. Threfore Shevah must be killed in order for you to be spared.
ותבוא האשה אל כל העם בחכמתה – של תורה, כשם שראתה לאברהם שירד מחמישים ועד עשרה בתחילה אם אמצא בסדום חמישים צדיקים (בראשית י״ח:כ״ו) ואחר כך ארבעים קו לקו עד עשרה, כך כשחזרה מיואב לדבר אל העם אילו אמרה להם את ראש שבע בן בכרי הוא מבקש מכם היו מאמינים בדבר? אלא אמרה להם מאה מכם הוא מבקש אמרו לה לכי עוד אולי תוכלי לבקש ממנו שיקח פחות נעשית עצמה כאילו חוזרת ליואב לדבר ושבה ואמרה להם אינו מבקש מכם כי אם חמישים והלכה יצוא ושוב עד שאמרה אינו מבקש כי אם ראש שבע בן בכרי. במסכת תרומות בפרק ר׳ שמעון אומר הסך שמן של תרומה סיעה של בני אדם שאמרו להם תנו לנו אחד ונהרוג אותו ואם לאו נהרוג את כולכם יהרגו כולם ואל ימסרו נפש מישראל שמפני מה יחדו נפש מישראל לקיים נפשותם, והלא אינם עלולים בשבילו ואם ייחדוהו להם כשם שייחדוהו לשבע בן בכרי שיאמרו תנו לנו את איש פלוני ואם לאו נהרוג את כולכם יתנוהו להם ואל יהרגו כולם שעכשיו עלולים הם בשבילו. אמר ר׳ יהודה אימתי, כלומר אימתי הוא והן נהרגין, בזמן שהוא מבפנים והם מבחוץ כלומר הואיל והוא יכול להימלט יהרגו ואל ימסרוהו אבל הוא והן מבפנים הואיל והוא והן נהרגין יתנוהו להם ואל יהרגו כולם כשם שהוא אומר ותבא האשה אל {כל} העם בחכמתה אמרה להם הואיל והוא נהרג והן נהרגין תנוהו להם ואל תהרגו כולכם, ר׳ שמעון אומר כך אמרה כל המורד במלכות חייב מיתה.
ותבוא האשה אל כל העם בחכמתה – אמרה להם מאה מכם הוא שואל. אמרו לה כי עוד ובואי אל יחסרון ממאה חמשים התשחית יואב ואמרת אליו אולי בחמשים את כל העיר1 ועשתה כאילו הלכה אליו והשיבה אמר לי יואב לא אשחית אם יתנו חמשים וכל זה עשתה בחכמתה ותצא יצא ושוב כאילו דיברה אל יואב ומשיבה דבר ליושבי העיר עד שירדה ממאה איש לשבע בן בכרי וכל זאת כדי שיתנוהו בלב שלם.
1. השוו ללשון הפסוק בבראשית י״ח:כ״ח.
בחכמתה – לפי שהיתה העיר מבני בנימן היתה צריכה לפתותם בדברי חכמה שיהרגו שבע בן בכרי לבדו ואל יהרגו כלם, אמרה להם: הנה העיר קרובה להכבש ויואב יחשוב אותנו כלנו כמורדים במלכות, ואחר שיכבוש העיר בחזקה ולא נשלם עמו יהרוג כלנו, כי המורד במלכות חייב מיתה, שנאמר: כל איש אשר ימרה את פיך וגו׳ יומת (יהושע א׳:י״ח). וכן אמרו: תנו את האנשים ונמיתם (שמואל א י״א:י״ב), אלא ששאול מחל על כבודו, ואעפ״י שאין כבודו מחול, הוא צוה שלא יומתו, ואפילו בדברי זקנים, שנאמר: הן למות הן לשרשי הן לעונש נכסים ולאסורין (עזרא ז׳:כ״ו).
ובדברי רבותינו ז״ל: סיעה של בני אדם שאמרו להם: תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו הורגים את כלכם, יהרגו כלם ואל ימסרו להם נפש אחת, ואם ייחדוהו להם כגון שייחדו לשבע בן בכרי יתנוהו להם ואל יהרגו כולם. אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שהוא מבפנים והם מבחוץ, כמו שעשו בני יהודה בשמשון, פירוש שהיה יכול להמלט שמשון שהיה מבפנים בסלע, לפיכך לא נתנוהו אלא מדעתו, אבל הוא והם מבפנים, הואיל והוא נהרג והם נהרגין, יתנוהו להם ואל יהרגו כולם, כגון שהוא אומר: ותבא האשה אל כל העם בחכמתה – אמרה להם: הואיל והוא נהרג והם נהרגין תנוהו להם ואל תהרגו כלכם. רבי שמעון אומר: כך אמרה להם: כל המורד במלכות בית דוד חייב מיתה. נוסחא אחרינא: ר׳ שמעון אומר: והוא שנתחייב מיתה כשבע בן בכרי. ועוד בדבריהם אתו: אמרין ליה ליהויקים: נבוכדנצר בעי לך. אמר להם: אפשר כן, וכי דוחין נפש מפני נפש? אתון מחיין ית נפשכון וממיתים לדילי. אמרו ליה: לא כן עשו אבותינו בשבע בן בכרי, הנה ראשו מושלך אליך (שמואל ב כ׳:כ״א).
ויפצו – ענין פזור.
בחכמתה – באמרה: אם יכבשו את העיר, יהרגו את כולם, בעבור החזיקו בידי המורד.
ויכרתו – ולא מסרוהו חי, כי פחדו שלא יגלה לדוד ואנשיו, שגם הם היו בקשר המרד.
ויתקע – לסימן שילכו מן העיר.
אל המלך – אל כנו וגדולתו, וכן הוא אומר אחריו ויואב על כל הצבא.
וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל כָּל הָעָם בְּחָכְמָתָהּ ואמרה להם: (אם) יכבשו את העיר יהרגו את כולם בעבור שסייעו בידי המורד1, לכן מוטב שהוא לבדו ימות ולא תמותו עמו2, ושמעו לה אנשי העיר וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי ולא מסרוהו חי, כי פחדו שלא יגלה לדוד ואנשיו שגם הם היו בקשר המרד3, וַיַּשְׁלִכוּ את ראשו אֶל יוֹאָב, וַיִּתְקַע יואב בַּשּׁוֹפָר לסימן שילכו מן העיר4, וַיָּפֻצוּ – והתפזרו5 מֵעַל הָעִיר אִישׁ לְאֹהָלָיו, וְיוֹאָב שָׁב אל יְרוּשָׁלִַם אֶל הַמֶּלֶךְ: ס
1. מצודת דוד. ובמדרש נאמר שעשתה בחכמתה של תורה, כיצד? כשם שראתה לאברהם שירד (בעניין סדום – בראשית יח, כו) מחמישים ועד עשרה בהדרגתיות, כך כשחזרה מיואב לדבר אל העם, אמרה להם מאה מכם הוא מבקש, אמרו לה לכי עוד אולי תוכלי לבקש ממנו שיקח פחות, עשתה עצמה כאילו חוזרת ליואב לדבר ושבה ואמרה להם, אינו מבקש מכם כי אם חמישים, והלכה יצוא ושוב עד שאמרה אינו מבקש כי אם ראש אחד, אמרו לה אפילו אם אותו האיש אשר יואב ביקש היה מלך עלינו אנו כורתים את ראשו, אמרה להם ראשו של שבע בן בכרי יואב דורש, מיד ערפו ראשו, ר״י קרא, מעם לועז. ובתוספתא (תרומות ז) אמרה להם: הואיל והוא נהרג והם נהרגין תנוהו להם, אם היה יכול להנצל כגון שהוא מבפנים ואתם מבחוץ, ואתם בסכנה והוא יכול להמלט, אין דוחין נפש מפני נפש להורגו בשביל הצלתכם, אבל עכשיו שגם הוא יהרג עמכם הואיל ונהרסו החומות ואין כח להמלט, מוטב ימות לבדו ואל תמותו עמו, רבי שמעון אומר, כך אמרה להם, המורד במלכות בית דוד חייב מיתה, רש״י, רד״ק.
2. רש״י.
3. מצודת דוד.
4. מצודת דוד.
5. מצודת ציון.
תרגום יונתןרש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קמצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144