×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יח) וַתֹּ֖אמֶר לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֨ר יְדַבְּר֤וּ בָרִֽאשֹׁנָה֙ לֵאמֹ֔ר שָׁא֧וֹל יְשָׁאֲל֛וּ בְּאָבֵ֖ל וְכֵ֥ן הֵתַֽמּוּ׃
Then she spoke, saying, "They used to speak in old times, saying, 'They shall surely ask counsel at Abel'; and so they ended the matter.
תרגום יונתןרש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארי״דר״י אבן כספירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲמַרַת לְמֵימַר אֶדְכַּר כְּעַן מַה דִכְתִיב בִסְפַר אוֹרַיְתָא לְמִשְׁאַל בְּקַרְתָּא בְקַדְמִין לְמֵימַר הַכְדֵין הֲוָת לָךְ לְמִשְׁאַל בְּאָבֵל אִם מַשְׁלְמִין.
דבר ידברו בראשונה לאמר – היה לך לדבר לשלום בראשונה, אם שלום יענוך ויפתחו לך, לא היה לך להלחם עליהם.
שאול ישאלו באבל – אם שאלו בני חילך בשלום העיר הזאת, ששמה אבל.
וכן התמו – מיד היו בני העיר משלימים עמכם.
You should have talked [peace] first. You should have talked peace first. If they had answered you that they wanted peace and had opened their city to you then you should not have gone to war against them.
If you had asked [for peace] with Oveil. If your soldiers had asked for peace with this city called Oveil.
They would have completely [cooperated]. The people of the city would have immediately made peace with you.
דבר ידברו בראשונה לאמר שאול ישאלו באבל – בראשונה כשהיו צרים על העיר להלחם עליה לתפשה1 היו בתחילה מדברים דברי שלום כשם שכתוב וקראת אליה לשלום (דברים כ׳:י׳) והוא הדין שהיה להם לישראל שבאו לכאן לצור באבל ובית מעכה שישאלו לשלום באבל קודם.
אבל – שם העיר.
וכן התמו – ואם ישלימו עמכם מוטב ואם לאו אז תלחמו בם ולא כאשר עשית שהחילות להלחם בעיר עד שלא שאלת בשלומה.
התמו – לשון תמימות, ושמא תאמר מאי איכפת,
1. השוו ללשון הפסוק בדברים כ׳:י״ט.
דבר ידברו בראשונה לאמר – העם אשר אתך במשחיתם להפיל החומה היה להם לדבר בראשונה לאמר לשאול את העם היושבים בעיר אם רצונם להשלים עמך היושבים באבל העיר.
וכן התמו – פתרונו והיה אם יענוך וכן השלימו התמו עמך כדבריך מוטב ואם לא תשלים עמך1 אז תלחם עמהם ולא עשית כן אלא פתחת חרב תחלה ולא קראת אליה לשלום. וכן תירגם יונתן: אדכר כען מה דכתיב באורייתא דמשה למישאל בקרתא מלקדמין למימר הכדין הוה לך למישאל באבל אם משלמין.
1. השוו ללשון הפסוק בדברים כ׳:י״ב.
דבר ידברו בראשונהא לאמר שאולב ישאלו באבל וכן התמו – פירוש: כל כך היא אבל עיר חשובה ונאמנת למלך, שכשהמלך רוצה לגזור שום גזירה על העיירות של מלכות, תחילה הם מדברים ושואלין באבל אם רוצים לקבל עליהם גזירת המלך, ואחרי כן היו משלימין לדבר עם שאר העיירות, מפני שהיתה עיר גדולה וחשובה.
א. כן בכ״י לונדון 24896, פריס 218, פריס 217, וכן בפסוק. בכ״י לייפציג 41: ״כראשונה״.
ב. כן בכ״י לונדון 24896, פריס 218, וכן בפסוק. בכ״י לייפציג 41, פריס 217: ״שאל״.
דבר ידברו בראשונה – הטעם מקדם שמענו באבל זה מקומנו, כי הלוחמים ישאלו לשלום או יעמדו בויכוח וטענות משאלות ותשובות ובזה הדרך ישלימו חפצם ויעשו שלימות לנפשם כראוי, ואתה מבקש להשחיתנו מבלי שתקדים לנו מענה עם היותנו יהודים כמוך.
דבר ידברו בראשונה לאמר וגו׳ – רוצה לומר: הנה ידברו בראשונה הבאים עם שבע בן בכרי למשוך לב העם אליו והוא שישאלו באבל אם יסכימו אליהם בזה ומפני דבריהם אלה האם השלימו אחריהם אנשי אבל שאתה רוצה להשחית כל העיר כאילו היו כלם מורדים במלכות.
התמו – מלשון תם והשלמה.
ותאמר לאמר – רוצה לומר: אמרה ושאלה להשיב על דבריה.
דבר וגו׳ – רוצה לומר: היה לכם לדבר בראשונה לשלום, לשמוע מה יאמרו הם, כמו שכתוב בתורה: וקראת אליה לשלום (דברים כ׳:י׳).
שאול ישאלו באבל – רוצה לומר: דע לך שאם ישאלו שאלת מה באנשי אבל, והיא אבלה.
וכן התמו – רוצה לומר, כאשר שאלו, כן היו משלימים השאלה, מבלי שנוי כלל.
דבר ידברו בראשונה המפרשים נדחקו מאד ויש בזה פירושים שונים. והקרוב אלי, שהיא בחכמתה אמרה, כי בעיר אבל שם שואלים ומתפלאים מדוע בא אליהם, וכולם שואלים הלא ראוי שידבר אליהם ויודיעם מה חטאו ומה רוצה מהם, ושעורו שאול ישאלו באבל (שם שואלים לאמר) הלא דבר ידברו בראשונה לאמר – ראוי שידבר תחלה מה שמבקש מהם וכן התמו רצה לומר כן ישאלו באבל וכן התמו לשאול, כי אין משיב על שאלתם ופליאתם והם אין יודעים מאומה, מדוע שופך עליהם כאש חמתו.
אנכי שלמי אמוני ישראל – רצה לומר כי ילכו להשחית עיר, אם מפני שמרדו במלכם, או מפני שפרצו באמונתם לאלהים כעיר הנדחת, ואנכי (כן דברה בשם עיר אבל) שלומי ישראל שלמים למלכם ואמוני ישראל – מאמינים באלהיהם,
ואתה מבקש להמית עיר ואם בישראל – שלא חטאו למלכם,
ולמה תבלע נחלת ה׳ המאמינים באלהיהם.
ויען יואב ויאמר חלילה אם אבלע ואף אם אשחית השחתה קלה להשחית חומותיה ובניניה.
ותאמר – מקרא קשה – בראשונה, כלו׳ בימי קדם היו מכבדים את עיר אבל כעיר חשובה, ושואלים בה, כלו׳ דורשים דעת יושביה טרם עשותם דבר, ואחר שמוע מה בפיהם היו גוזרים מה לעשות, ולאמר הראשון מוסב לאשה החכמה שאמרה לאמר כלו׳ כדברים האלה, ולאמר השני מוסב למדברים הקדמונים שהיו אומרים לאמר שאלו ודרשו באבל, וכן כמו ובכן וחסרה בי״ת שמושית, ואחר כן התמו השלימו דבריהם וגזרו.
וַתֹּאמֶר האישה לֵאמֹר – וביקשה כי ישיב לדבריה1, וכך אמרה: העם אשר איתך ואשר הרסו את החומה2, דַּבֵּר יְדַבְּרוּ – היה עליהם לדבר בָרִאשֹׁנָה – בהתחלה לֵאמֹר לנו במה חטאנו3, וכן היה לך לדבר לשלום בטרם תילחם בנו, כי אם שלום היו עונים לך ופותחים לך את העיר לא היית צריך להילחם עמהם4, שָׁאֹל יְשָׁאֲלוּ – ואם היו שואלים בני חילך בשלום העיר הזאת5 בְּאָבֵל, וְכֵן – כך6 הֵתַמּוּ – היה תם ונשלם העניין7, כי מיד היו בני העיר משלימים עמכם8:
1. מצודת דוד.
2. מהר״י קרא.
3. מלבי״ם.
4. רש״י.
5. רש״י.
6. מצודת דוד.
7. מצודת ציון.
8. רש״י.
תרגום יונתןרש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארי״דר״י אבן כספירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144