×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(טו) וַיָּבֹ֜אוּ וַיָּצֻ֣רוּ עָלָ֗יו בְּאָבֵ֙לָה֙ בֵּ֣ית הַֽמַּעֲכָ֔ה וַיִּשְׁפְּכ֤וּ סֹֽלְלָה֙א אֶל⁠־הָעִ֔יר וַֽתַּעֲמֹ֖ד בַּחֵ֑ל וְכׇל⁠־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת⁠־יוֹאָ֔ב מַשְׁחִיתִ֖ם לְהַפִּ֥יל הַחוֹמָֽה׃
And they came and besieged him in Abel of Beth-maacah, and they cast up a mound against the city, and it stood in the moat; and all the people that were with Joab battered the wall, to throw it down.
א. סֹֽלְלָה֙ א=סֹֽלֲלָה֙ (חטף)
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲתוֹ וְצָרוּ עֲלוֹהִי בְּאָבֵל בֵית מַעֲכָה וּצְבָרוּ מַלְיָתָא עַל קַרְתָּא וְאַקְפָהּ מַשִׁרְיָן וְכָל עַמָא דְעִם יוֹאָב מִתְעַשְׁתִּין לְחַבָּלָא שׁוּרָא.

רמז קנב

וכל העם אשר את יואב משחיתים להפיל החומה – כיון שהרגישה שרח התחילה צועקת קראו לי ליואב א״ל האתה יואב אתה הוא חכם שהכתוב מקלסך יושב בשבת תחכמוני, לא קראת בתורה כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום לא היה לך לעשות כן, דבר ידברו בראשונה לאמר שאול ישאלו וקראת אליה לשלום למה תבלע נחלת י״י. כיון ששמע כן נתיירא. ויאמר יש כאן צורך שנאמר [ויען יואב] ויאמר (יואב) חלילה, א״ל יואב לא כן הדבר כי איש מהר אפרים אדם בעל מום עובד ע״ז שנאמר ושם נקרא איש בליעל ושמו שבע בן בכרי, א״ל אנכי שלומי אמוני ישראל אני הוא ששלמתי מנין כל ישראל שנאמר ושם בת אשר שרח, אלא עמוד במקומך אני עושה שלום שנאמר הנה ראשו מושלך אליך, וכך היתה בטוחה בעצמה שהיא נותנת ראשו ליואב אלא ראה מה עשתה ותבא האשה אל כל העם בחכמתה אמרה להם הוו ידעין שיואב וכל ישראל עומדים מבחוץ להרגנו לבנינו ולבנותינו, אמרו למה, אמרה להם מאה בני אדם מבקש ליטול וילך, אמרו לה יטול, חזרה ואמרה אינו מבקש אלא חמשים יטול, חזרה ואמרה אינו מבקש אלא אחד שבע בן בכרי, מיד כששמעו כן הלכו וכרתו את ראשו, עליה אמר שלמה בחכמתו טובה חכמה מכלי קרב טובה היתה חכמתה של שרח מכלי קרב שהיה ביד יואב.
רבי יוחנן הוה יתיב ודריש כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה שבעים ויוסף ושני בניו והא אינון חסרין חדא. ר׳ לוי בשם ר׳ חמא בר חנינא זו יוכבד שנלדה על פילי מצרים ויש אומרים שרח בת אשר השלימה מנינן של ישראל, אמוני אנכי השלמיה מנאמן לנאמן, א״ר תנחום בן חנילאי הקב״ה נכנס עמהם בעצמו ומה טעם הוא תהלתך והוא אלהיך מה כתיב בתריה בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה. ר׳ יוחנן הוה יתיב ודריש כיצד המים עשוים לישראל כחומה דרש ר׳ יוחנן כהדין קניקיליא אודיקת סרח בת אשר ואמרת תמן הוינא ולא הויין אלא כאלין אמפוטמא. תני סיעא של בני אדם שאמרו להם כותים תנו לנו אחד מכם ונהרגהו ואם לאו אנו הורגים אתכם יהרגו כולם ואל ימסרו נפש מישראל, אבל יחדוהו להם כמו שיחדו לשבע בן בכרי יתנו להם ואל יהרגו כלם, אמר ריש לקיש והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי, ר׳ יוחנן אמר אע״פ שאינו חייב מיתה. עולא בר קופיד תבעתיה מלכתא ערק ואזל ללוד גבי ריב״ל אתון ואקפון מדינתא אמרין לון אין לית אתון יהבון לן אנן חריבין מדינתא סליק גביה ר״י בן לוי ופייסיה ויהביה לון הוה אליהו ז״ל מתגלי עלוהי ולא אתגלי צם כמה צומין עד דאתגלי עליה א״ל למסורות אני נגלה א״ל ולאו משנה עשיתי א״ל וזו משנת החסידים (ע״ש). א״ר יהודה במה דברים אמורים שהוא מבפנים והם מבחוץ אבל הוא והם מבפנים והואיל והוא נהרג והם נהרגים יתנוהו להם ואל יהרגו כולם, ר׳ שמעון אומר כך אמרה להם כל המורד במלכות בית דוד חייב מיתה.
ותעמוד בחל – ואקיפו משריין.
ויש פותרים: ותעמוד בחל – לשון: חיל וחומה (איכה ב׳:ח׳), הפילו החומה החיצונה, ונתחזקה לעמוד על ידי הפנימית.
And it [the city] held by virtue of its inner wall. [Yonatan translates:] "They surrounded it strongly.⁠" Some interpret וַתַּעֲמדׁ בַּחֵל to have a meaning like "the inner wall and the outer wall".⁠1 They had [already] cause the outer wall to fall and it [the city] fortified itself to hold fast by virtue of the inner wall.
1. Eichoh 2:8.
וישפכו סוללה אל העיר ותעמד בחיל – כל עיר ועיר היו עושין לה שתי חומות חיל וחומה שורא ובר שורא ושברו אנשי יואב החומה החיצונה ונשארה חומה הפנימית, וזהו וישפכו סוללה אל העיר ונשארה הפנימית ותעמוד בחיל.
ותעמוד בחל – שתי חומות היו לה חומה וחיל. ותבקע החומה החיצונה ותעמוד העיר בחיל היא חומת הפנימית. ויונתן תרגם: ותעמוד בחיל ואקיפה משירין.
סוללה – כתרגומו: מליתא, והוא תל עפר.
ובדברי רז״ל: מולייא ברינא, ושפיכת הסוללה הוא למלא החפירות אשר סביב העיר עפר ולעשות תל להגיע אל החומר.
ותעמוד בחל – עמדה העיר להכבש בחומה, כי מלאו החפירות עפר ולא היה להם אלא להפיל החל, והוא החומה, כמו שפירשו רבותינו ז״ל: חל וחומה – שורא ובר שורא.
או פירוש: בחל – בחפירה, כתרגום: בגי – בחלתא. ופירושו: אחר ששפכו הסוללה וסתמו החפירה, עמדו אנשי מלחמה בחיל לרגלי החומה וחשבו להפילה. ופירוש ותעמוד – לשון נקבה על המלחמה.
ויונתן תרגם: בחל – כמו: בחיל ואקיפא משריין.
משחיתים – משחיתים בכלי המנפץ האבנים להפיל החומה.
ויונתן תרגם: מתעשתין לחבלא שורא, וענין משחיתים כתרגומו, משחיתים בלבם, כלומר חושבים ומתכוונים היאך יפילו החומה.
ותעמוד בחֵיל – כמו חיל אחז יושבי פלשת, שעמדה כל העיר בפחד גדול.
ויבאו ויצורו עליו – הנה שמו עיר אבל במצור בעבור שבע בן בכרי שהיה מורד במלכות.
וישפכו סוללה ותעמוד בחיל – הנה החיל הוא החומה הפנימית וזכר כי עם הסוללה הרסו החומה החיצונה והיו משתדלים להשחית גם כן החומה הפנימית.
ואמרו וישפכו סוללה אל העיר ותעמוד בחיל, רוצה לומר שהסוללה עמדה ונתעכבה בחיל שהוא החומה, כי לא יכלה לעבור בה להזיק בבני העיר, עד שבעבור זה היו כל העם משחיתים להפיל החומה ארצה, וזה בראותם שלא תועיל הסוללה, וזהו פירוש הפסוק לדעתי. ועיין שהשמות בדברים יורו בהם על מה שיהיה בהם, הנה שבע בן בכרי נכנס באבלה להשגב שם, והאבלות סגר בעדו, והיה סימן מיתתו:
משחתים – עיין מ״ש בירמיה סימן ו׳.
ויצורו – מלשון מצור.
עליו – על שבע בן בכרי.
וישפכו סוללה – דרך כובשי עיר, לשפוך עפר מול החומה, לעשות תל גבוה, ועולים עליה להלחם עם העיר, ועל שם שכובשים אותה במקלות וברגלי בני אדם, קרויה סוללה, מלשון מסילה.
ותעמוד בחל – אחרי זה קרבה עדת המלחמה אל העיר, ועמדה על החל, והיא החומה הנמוכה שאצל הגבוה, כמו: חל וחומה (איכה ב׳:ח׳).
משחיתים – התחילו להשחית החומה, כי קרבו אליה לעמוד על החל.
ויבואו אנשי יואב ויצורו עליו באבלה וכו׳ וישפכו סוללה אבל העיר עמדה על ידי החל שלפני החומה ולא הועילו בסוללה ששפכו ולכן רצו להפיל החומה.
סללה – איל נחשת המנגח את החומה, וכן בירמיה ל״ב:כ״ד הנה הסללות באו העיר ללכדה – מ״מ הי״לל וישליכו במקום וישפכו.
ותעמד – העיר, מאחר שאנשי יואב מפילים החומה לא נשאר לעיר כי אם החל שהיא החומה השניה שלפנים.
וַיָּבֹאוּ אנשי יואב1 וַיָּצֻרוּ במצור2 עָלָיו – על שבע בן בכרי3 בְּאָבֵלָה בֵּית הַמַּעֲכָה, וכדרך כובשי ערים4 וַיִּשְׁפְּכוּ – שפכו סֹלְלָה הוא תל עפר הנועד לעלות על החומה להילחם5 אֶל – על הָעִיר, והצליחו להפיל את החומה החיצונית שלה6, ואחרי זה קרבו אנשי המלחמה אל העיר7, ואולם וַתַּעֲמֹד – עמדה העיר8 בַּחֵל9 – על ידי10 החל, היא החומה הנמוכה (הפנימית) שליד החומה הגבוהה11, וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אֶת – היו עם יוֹאָב מַשְׁחִיתִם – התחילו להשחית את החומה הפנימית12 בכלי המנפץ האבנים13 כדי לְהַפִּיל את אותה הַחוֹמָה:
1. מלבי״ם.
2. מצודת ציון.
3. מצודת דוד.
4. מצודת דוד.
5. רד״ק, מצודת דוד.
6. רש״י, מלבי״ם.
7. מצודת דוד.
8. מלבי״ם.
9. יש מרבותינו שביארו כמו חיל אחז יושבי פלשת, שעמדה כל העיר בפחד גדול, רי״ד.
10. מלבי״ם.
11. מצודת דוד. ואברבנאל ביאר את הפסוק באופן שהסוללה עמדה ונתעכבה בחיל שהוא החומה, כי לא יכלה לעבור בה להזיק בבני העיר, עד שבראותם שלא תועיל הסוללה, התחילו כל העם משחיתים להפיל את החומה ארצה.
12. רלב״ג, מצודת דוד.
13. רד״ק.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144