Shemuel II 17 – שמואל ב יז‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַר חוּשַׁי אַתְּ יְדַעְתָּא יַת אֲבוּךְ וְיַת גַבְרוֹהִי אֲרֵי גִבָּרִין אִינוּן וּמְרִירַן נַפְשָׁן אִינוּן כְּדוֹב תַּכֵּל בְּחַקְלָא וַאֲבוּךְ גְבַר עָבֵיד קְרָבִין וְלָא יְבִית יַת עַמָא.

ואביך איש מלחמה – ויודע עניני מלחמה וטכסיסיה וטיב מארב, ובטוח הוא שתרדוף הלילה לבא עליו, לפיכך לא ילין עם שאר העם.

Your father is a man of war. He knows the concepts of war, its strategy and the nature of someone setting a trap. He is sure you will run after him tonight to get to him therefore he will not rest with the other people.

ולא ילין את העם – ולא ילין עם העם.

שכול – כמו משכיל כולו לבוש שכול.

ולא ילין את העם – פתרונו מה שאחיתופל אומר והחרדתי אותו ונס כל העם אשר אתי והכיתי את המלך לבדו (שמואל ב י״ז:ב׳) אם ירדפו אחריו לא ימצאוהו שהרי אביך מלומד מלחמה ולא ילין את העם.

כדוב שכול – שהוא מר נפש כשהרגו לו גורותיו, והוא נלחם עם אדם אשר ימצא בחזקה ובמרירות לב.

ולא ילין את העם – כי הוא איש יודע מלחמה, ויירא הוא שמא תבא עליו פתאום.

ולא ילין את העם – כמו: עם העם, אלא יחבא באחת הפחתים ולא ידע אדם מקומו. אם כן, מה שאמר אחיתופל: והכיתי את המלך לבדו (שמואל ב י״ז:ב׳), זה לא יהיה אם כן עצתו בטלה.

כדוב שכול בשדה – רוצה לומר: כדוב טורף ולרוב טרפו קראו שכול היותו משכל והנה אביך איש מלחמה ולזה הוא יודע באי זה צד ראוי שינהג בזאת המלחמה ומפני זה לא ילין העם בשום מלון מפורסם אבל הוא נחבא עתה באחת מהמקומות אשר יתכן לו ההחבא שם והיה כשיפלו מהם בתחלה בני החיל הרודפים אחריהם וימותו על ידם בעבור שאינם נשמרים מהם שיהיו שם ושמע השומע זה ואמר שכבר היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלום יהיה זה סבה להביא מורך לב בלב הנשארים וינוסו ויפלו ביד דוד ואנשיו ועוד כי דוד הוא גם כן בן חיל אשר לבו כלב האריה ואיך תחשוב שימס לבבו כמו שאמר אחיתופל והחרדתי אותו ונס כל העם אשר אתו הנה יודע כל ישראל כי גבור אביך ואשר אתו הם בני חיל ולא ימס לבבם או ירצה בזה כי ממורך הלב אשר יפול בלב החיל אשר לאבשלום בשמעם כי מגפה היתה בעם אשר אחרי אבשלום הנה לא יהיה שם אחד אע״פ שיהיה בן חיל ולבו כלב האריה שלא ימס לבבו ויוסיף להם מורך בלבבם מה שמפורסם לכל ישראל כי גבור אביך והאנשים אשר אתו.

ואמר חושי שאינו כן וזהו אתה ידעת את אביך ואת אנשיו כי גבורי׳ המה וגו׳, ר״ל אתה ידעת בהם שלשה דברים. האחד שהם בטבעם גבורים, וזהו כי גבורים המה, כלומר קודם לזה כל ימותם היו גבורי כח. והשני שעתה בפרט הם דואגים על רוע ענינם ועל קושי זמנם: והאנשים ביגון לבם יפעלו גבורות וזהו ומרי נפש המה. והשלישי הוא שהאנשים בהיותם בשדה לא יוכל אדם לכבשם כמו שיעשה בהיותם בעיר סגורי׳ וכמ״ש שאול על דוד (שמואל א כ״ג ז׳) נכר אותו אלהים בידי כי נסגר לבוא בעיר דלתים ובריח, ולזה אמר שהיו דוד ואנשיו כדוב שכול בשדה כי כמו שדוב אחד בהיותו בשדה ילכו מאה אנשים סביבו ולא יוכלו לו, ויכה אנשים הרבה במרת נפשו לדאגתו על מיתת בניו אם הוא שכול מהם, ככה יהיה דוד עמהם. והנה אמר שבהיות בוטח אחיתופל על עצמו ועל גבורתו על שקר הוא בוטח, כי אין ספק שאביך הוא איש מלחמה ממנו, ואם בזמן שיבא אליו לילה על שקר גם כן הוא בוטח בזה, כי אביך לא ילין את העם, ר״ל שלא יתנו הוא ואנשיו שינת לעינם:

שכול – מי שבניו אבודים קרוי שכול, כמו: כאשר שכלתי שכלתי (בראשית מ״ג:י״ד).

כי גבורים המה – ואינם חרדים מהמיית מלחמה, עם שהיא פתאום ובלילה.

ומרי נפש המה – וכל שכן שהמה עתה מרי נפש, דואגים על קושי זמנם, ויפעלו גבורות כדוב שכול מבניו בהיותו רודף בשדה לחפש אחריהם, יטרוף במר נפשו כל הקרב אליו.

ואביך איש מלחמה – רצה לומר: יודע הוא טכסיסי המלחמה, ויבין מדעתו שרק עליו מחריש הרעה ופתאום יבואו להחריד את העם אשר עמו, והואיל ויבין את זאת, לא ילין הוא עם העם במקום אחד.

ויאמר חושי – באר דבריו, כי הנה עצת אחיתופל בנויה על שתי יסודות,

א. שעבדי דוד הם עתה מדוכאים ורפויי ידים ויחרידום פחד פתאום,

ב. שדוד שוכב לבטח בין גדודיו באין פחד, ובשניהם לא השכיל ותהי להפך,

א. אתה ידעת את אביך ואת אנשיו כי גבורים המה, ומרי נפש המה כדוב שכול בשדה – כמו הדוב ששכלו בניו שאז מרוב מרירות נפשו יחרף נפשו למות, כן הם בהיותם נרדפים אל השדה, לא ישובו מפני כל ויחרפו נפשם למות,

ב. שאביך איש מלחמה ויעל על לבו להשמר שלא יפלו עליו פתאום ולא ילין את העם – רק הנה הוא נחבא וכו׳.

ומרי נפש – ר״ל אנשים השמים נפשם בכפם ולא ייראו כאיש מר נפש הקץ בחייו ובוחר מות מחיים.

כדב שכול – שם דב משמש זכר ונקבה והראיה ותצאנה שתים דבים (מלכים ב ב׳:כ״ד), וכאן התאר שכול הוא לשון זכר, והטעם לפי שחיות אלה יושבות יחד בחוריהן איש ואשתו, ואם יבא צייד ויהרוג גוריהן גם הזכר ישפוך חמתו על הורג זרעו.

ולא ילין – לא יתן להם שיקימו אהליהם ויישנו שנת קבע.

וַיֹּאמֶר חוּשַׁי הנה עצת אחיתופל בנויה על שני יסודות, שעבדי דוד הם עתה מדוכאים ורפויי ידיים, ושדוד שוכב לבטח בין גדודיו באין פחד, ובשניהם לא השכיל אחיתופל, שכן המציאות היא הפוכה¹, שהרי אַתָּה יָדַעְתָּ – מכיר אֶת אָבִיךָ וְאֶת אֲנָשָׁיו כִּי גִבֹּרִים הֵמָּה ואינם חרדים מהמיית מלחמה אפילו שהיא פתאום ובלילה², וּמָרֵי נֶפֶשׁ הֵמָּה – הם כעת כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה שהרגו לו את גוריו והוא נלחם אפילו מול מאה אנשים³, וְאָבִיךָ אִישׁ מִלְחָמָה וְלֹא יָלִין אֶת – עִם⁴ הָעָם כי הוא יודע ענייני מלחמה וטכסיסיה ודרכי המארב, ובטוח הוא שתרדוף הלילה לבוא עליו, ולפיכך הוא לא ילין עם שאר העם⁵ אלא יתחבא באחת הפחתים ולא ידע אדם מקומו, אם כן מה שאמר אחיתופל אינו נכון ועצתו בטלה⁶:

1. מלבי״ם.

2. מצודת דוד.

3. רד״ק, אברבנאל, מצודת דוד.

4. ר״י קרא, רד״ק.

5. רש״י, מצודת דוד.

6. רד״ק.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון