×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כד) וְהִנֵּ֨ה גַם⁠־צָד֜וֹק וְכׇֽל⁠־הַלְוִיִּ֣ם אִתּ֗וֹ נֹֽשְׂאִים֙ אֶת⁠־אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וַיַּצִּ֙קוּ֙ אֶת⁠־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וַיַּ֖עַל אֶבְיָתָ֑ר עַד⁠־תֹּ֥ם כׇּל⁠־הָעָ֖ם לַעֲב֥וֹר מִן⁠־הָעִֽיר׃
And, behold, Zadok also came, and all the Levites with him, bearing the ark of the covenant of God; and they set down the ark of God, and Abiathar went up until all the people had finished passing out of the city.
תרגום יונתןילקוט שמעוניר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דר״י אבן כספירלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וְהָא אַף צָדוֹק וְכָל לְוָאֵי עִמֵיהּ נַטְלִין יַת אֲרוֹן קְיָמָא דַייָ וַאֲקִימוּ יַת אֲרוֹנָא דַייָ וּסְלִיק אֶבְיָתָר עַד דִשְׁלִים כָּל עַמָא לְמֶעְבַּר מִן קַרְתָּא.

רמז קנ

ויעל אביתר – (הכהן). תמן תנינן כהן גדול משמש בשמנה בגדים ובאלו נשאלים באורים ותומים ואין נשאלים להדיוט אלא למלך ולאב בית דין ולמי שצורך הצבור בו. מנא הני מילי א״ר אבהו דאמר קרא ולפני אלעזר הכהן יעמוד, הוא זה מלך, וכל ישראל אתו זה משוח מלחמה, העדה זו סנהדרין, כיצד נעשות ר״י אמר בולטות, ריש לקיש אמר מצטרפות, מתיבי כל כהן שמדבר ברוח הקדש ושכינה שורה עליו שואלין בו וכל כהן שאין מדבר ברוח הקדש ואין שכינה שורה עליו אין שואלין בו שהרי שאל צדוק ועלתה לו שאל אביתר ולא עלתה לו שנאמר ויעל אביתר מסייע ליה בהדי אורים ותומים. תמן תנינן משפסקו נביאים הראשונים פסקו אורים ותומים, מאן נביאים הראשונים א״ר הונא דוד ושמואל. רב נחמן אמר בימי דוד זמנין סליק זמנין לא סליק שהרי שאל צדוק ועלתה לו שאל אביתר ולא עלתה לו שנאמר ויעל אביתר. מתיב רבה בר שמואל ויהי לדרוש אלהים בימי זכריה המבין ביראת אלהים, מאי לאו באורים ותומים לא בנביאים. ת״ש משחרב בית המקדש ראשון בטלו ערי מגרש ופסקו אורים ותומים ופסק מלך מבית דוד ואם לחשך אדם לומר ויאמר התרשתא אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמוד כהן לאורים ותומים כאדם האומר לחברו עד שיחיו המתים ויבא משיח בן דוד. אלא א״ר נחמן מאן נינהו נביאים הראשונים לאפוקי מחגי זכריה ומלאכי.
אויעל אביתר עד תם כל העם – אמר על כך ר׳ יהודה: במקום ׳ויעל׳ היה צריך להיכתב ׳ויעמד אביתר׳, שכן מבלי זאת אין זה מתאים לעניין.
א. ביאור זה מובא מתוך פירוש ר׳ יצחק בן שמואל לשמואל ב מהדורת שטובר.
ויציקו – כמו ויציגו, ואקימו ית ארונא, העמידוהו לצד אחד, והעם עוברים, שהיה דוד רוצה לשאתו עמו.
ויעל אביתר עד תם וגו׳ – הרי זה מקרא מסורס, ויציקו את ארון האלהים עד תום כל העם לעבור.
ויעל אביתר – אותו היום נסתלק מן הכהונה, ששאל באורים ותומים ולא נענה, ונכנס צדוק תחתיו וכן שנינו בסדר עולם (סדר עולם רבה י״ד) ובסדר יומא (בבלי יומא ע״ג:).
They set down. Like, "They stopped,⁠"1 [Yonatan translates:] "They stopped the Ark.⁠" They stood it off to one side and the people passed by because Dovid wanted it brought with him.
And Evyosor went off [to the side] until [all the people] finished etc. This is a shortened verse they set down the Ark of God until all the people finished traveling.⁠2
Evyosor went off [to the side]. That day he was removed from the Kohanite service.⁠3 because He inquired of the Urim and Tumim but was not answered,⁠4 Tzodok then replaced him. This is what we learned in Seder Olam in tractate Yoma.⁠5
1. Previously in 6:17.
2. The words ויעל אביתר need to be placed at the end of the verse for interpretation.
3. As the Kohen Gadol.
4. This showed that he was no longer qualified for this lofty position. The Urim and Tumim lit up certain letters on the Kohen Gadol’s breastplate as a means for God to communicate to His people. See Shemot 28:30.
5. Yoma 73b.
ויציקו את ארון האלהים – פתרונו: ויעמידו וכן תירג׳ יונתן ואקימו.
ויציקו את ארון האלהים – פתרונו ויעמידו את ארון האלהים במקום אחד עד תום כל (העיר) [העם] לעבור מן העיר.
ויציקו – כמו: ויעמידום וכן: ויציקום לפני י״י (יהושע ז׳:כ״ג).
ויעל אביתר – לפי פשט הכתוב יראה כי פירוש ויעל אביתר – נסתלק לצד אחד עם הארון עד תום כל העם לעבור מן העיר – ר״ל מירושלם.
אבל רבותינו ז״ל קבלו כי באותו היום נסתלק אביתר מכהונה גדולה והכניסו צדוק תחתיו, שנאמר: ויאמר המלך לצדוק השב את ארון האלהים העיר (שמואל ב ט״ו:כ״ה). ולמה נסתלק באותו היום כי שאל באורים ותומים ולא נענה וצדוק שאל ונענה, כמו שפירש בספר יהושע כי השואל באורים ותומים הכהן הנשאל רוח הקדש שורה עליו ובה היה מכוין ומשיב השאלה עם מה שהיה נראה לו באורים ותומים כמו שפירשתי בספר שופטים, וכיון שראה דוד שנסתלקה רוח הקדש מאביתר ידע שהגיע זמן הקללה שקלל הקב״ה זרע עלי, ואביתר היה מזרע עלי שהיה מבני איתמר, וצדוק מזרע פנחס, ונתקיימה בו ברכה שברכו הקב״ה, כמו שכתוב: והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם (במדבר כ״ה:י״ג), אבל לא נמשח צדוק לכהן גדול עדין אלא שנתמנה לכהן גדול עד יום מלוך שלמה שמשחוהו, כמו שכתוב: וימשחו שלמה לי״י לנגיד ולצדוק לכהן (דברי הימים א כ״ט:כ״ב) כי הקללה היתה תלויה עד מלוך שלמה, כמו שכתוב: ויגרש שלמה את אביתר מהיות כהן (מלכים א ב׳:כ״ז) כי הכתוב אומר והבטתה צר מעון (שמואל א ב׳:ל״ב), והמעון הוא בית המקדש, ובית המקדש לא נבנה עד מלוך שלמה.
ויציקו את ארון האלהים – שהיו רוצים להביאו ולא רצה דוד לטלטלו עמו והחזירוהו והעמידוהו במקומו, והוא כמו ויעמידו, ודומה לו ויציקום לפני י״י דעכן.
ויעל אביתר – פירוש: עלה אחר הארון.
ויצֻקו את ארון אלהים – הטעם הניעוהו ודחקוהו למקום מיוחד כמו ויצֻקם לפני י״י (יהושע ז׳:כ״ג), ושם פרשתיו.
ויציקו את ארון האלהים – רוצה לומר: שכבר העמידו אותו במקום אחר עד שעלה אביתר ועד שתם כל העם לעבור מן העיר ולפי שלא הגיע עדין אביתר אל המלך היו דברי המלך תחלה אל צדוק לבד ובסוף הענין היו דבריו גם כן עם אביתר כי אז הגיע אצל המלך ולזה אמר ויהונתן בן אביתר שני בניכם אתכם.
והנה גם צדוק וכל הלויים אתו וגומר. כאשר יצא דוד מירושלם יצאו צדוק ואביתר הכהנים והלויים עם ארון האלהים ויציקו אותו, רוצה לומר ויעמידוהו בצד אחד עד תום כל העם לעבור, וזה שאמר ויעל אביתר שנסתלק לצד מיוחד. ורבותינו דרשו במסכת יומא (יומא ע״ג: ועיין בסדר עולם פי״ד), שאותו יום נסתלק אביתר מהכהונה הגדולה והכניסו צדוק תחתיו, שנאמר ויאמר המלך לצדוק הסב את ארון האלוהים העיר, ולמה נסתלק באותו יום? לפי ששאל באורים ותומים ולא נענה ושאל צדוק ונענה, וכיון שראה דוד שנסתלקה רוח הקדש מאביתר וחלה על צדוק, ידע שהגיע זמן הקללה שקלל הקדוש ברוך הוא זרע עלי (ואביתר מבני עלי היה מזרע איתמר בן אהרן הכהן) ונתן הכהונה לצדוק שהיה מבני פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, לקיים מה שנאמר לו (במדבר כ״ה י״ב) הנני נותן לו את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם, אבל לא נמשח צדוק ולא נתמנה לכהן גדול עד יום מלוך שלמה כמו שאזכור במקומו. ורלב״ג כתב שהיה בא צדוק בראשונה ולכן התחיל עמו דוד דבריו ובסוף הענין היו דבריו ג״כ עם אביתר, כמו שאמר שני בניכם אתכם, לפי שבהיותו מדבר לצדוק בא אביתר ודבר לשניהם:
ויציקו – ענין העמדה, כמו: כי לה׳ מצוקי ארץ (שמואל א ב׳:ח׳), ורוצה לומר היסודות והעמודים שהארץ עומדת עליהם, והוא כמו ויציגו, כי אותיות גיכ״ק מתחלף.
ויציקו – העמידו את הארון, ואביתר עלה עמו לצד מיוחד, עד שעברו כולם מן העיר ורבותינו ז״ל אמרו (יומא ע״ג:): שאז נסתלק אביתר מכהונה גדולה, כי שאל באורים ולא עלתה, ולצדוק עלתה, ומנהו תחתיו, ולא להיות מיד כהן גדול, כי הלא שלמה גרשו לאביתר מכהונה גדולה, כמו שכתוב במלכים א (מלכים א ב׳:כ״ז), אלא שעתה סלקו מלשמשו, ובימי שלמה מנהו לצדוק לשמש אז.
ויצקו – כמו ויציגו בחילוף אותיות גיכ״ק.
ויעל אביתר – היה כבר יורד לעבור נחל קדרון שקרקעיתו נמוכה מאד בין הרים וסלעים, וכשמעו דברי דוד עלה שנית והעלה הארון עמו עד תם כל העם לעבור.
וְהִנֵּה גַם צָדוֹק הכהן גדול ואביתר הכהן1 וְכָל הַלְוִיִּם אִתּוֹ נֹשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים לצד בו היה דוד כי רצה לשאתו עמו2, וַיַּצִּקוּ – והעמידו3 אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים במקום מבצר גבוה להניחו עליו4 והעם היו עוברים5, וַיַּעַל – ועלה אֶבְיָתָר על הבימה הזו ועמד שם לפני הארון למשמרת לכבוד6, וכך עמד ארון האלהים7 עַד תֹּם – שסיימו כָּל הָעָם לַעֲבוֹר – לצאת מִן הָעִיר ירושלים, ובאותו היום נסתלק אביתר מן הכהונה, ששאל באורים ותומים ולא נענה, וצדוק נענה ונכנס תחתיו8: ס
1. אברבנאל.
2. רש״י.
3. ר״י קרא, רד״ק.
4. מלבי״ם.
5. רש״י.
6. מלבי״ם.
7. רש״י.
8. רש״י. ודרשו רבותינו (יומא עג:) שכיון שראה דוד שנסתלקה רוח הקדש מאביתר ידע שהגיע זמן הקללה שקילל הקב״ה את זרע עלי, שאביתר היה מזרע עלי שהיה מבני איתמר, וצדוק שהיה מזרע פנחס נתקיימה בו הברכה שברכו הקב״ה, כמו שכתוב לגבי פנחס ״והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם״, אבל לא נמשח צדוק לכהן גדול עדיין עד יום מלוך שלמה, כי הקללה היתה תלויה עד מלוך שלמה, רד״ק, אברבנאל.
תרגום יונתןילקוט שמעוניר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קרי״דר״י אבן כספירלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144