Shemuel II 14 – שמואל ב יד‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַרַת אַמְתָךְ יְהֵי כְעַן פִּתְגָמָא דְרִבּוֹנִי מַלְכָּא לְנִיחָא אֲרֵי כְּמַלְאָכָא דַייָ כֵּן רִבּוֹנִי מַלְכָּא לְמִשְׁמַע טַב וּבִישׁ וּמֵימְרָא דַייָ אֱלָהָךְ יְהֵי בְסַעֲדָךְ.

ותאמר שפחתך – מאחר שיצוה המלך עלי, יהיה דברו למנוחה לבני, כי לא ישוב מדברו הטוב, כי כמלאך י״י אדני המלך, ולא יחזירנו כעס ושנאה מדברו הטוב.

Your handmaiden says. Now that the king has ordered [remedial action] concerning me, his word should provide relief for my son because he will not back away from his kind decision¹ because my master, the king is like an angel of God and anger and hatred will not change his kind decision.

1. You came to the kind decision to provide relief to my make believe son in the parable. Please don’t change that decision when deliberating about Avsholom who in real-life needs relief.

ותאמר שפחתך יהי נא דברו ומשפטו למנוחה – להניח אף לבנו, שלא יחזור בו מדין שדן לאחרים להיות דן אף לבנו ובזאת תהיה לאבשלום מנוחה.

כי כמלאך האלהים – שאין חוזר בדבורו, כך לא יחזור בו אדוני המלך.

כן אדוני המלך לשמוע הטוב והרע – שאין מדת הדין נותנת שיירע כוחו של בנך מדין שדנת לאחרים.

ותאמר שפחתך יהי נא דברי אדוני המלך למנוחה כי כמלאך האלהים כן אדוני המלך – מה מלאך אלהים אין חמתו תוקפו שלא לעשות משפט, גם אדוני המלך לא יתקפנו קצפו להטות משפט שלא להשיב את נדחו את אבשלום מפני קצפו.

למנוחה – שיניחני מדאגתי ומעצבי.

לשמוע הטוב והרע – כלומר שתשפט האמת לפי מה שתשמע.

יהיה^א נא דבר אדוני המלך למנוחה – שיניח את נפשי ויבטיחני ולא יהרגו את בני, ואחרי כן אפייסנו על בנו שאבטח על דבריו ולא יכעס עלי.

א. כן בכ״י פריס 218, לוצקי 1010, וכן בנוסח שלנו בפסוק. בכ״י לייפציג 41, פריס 217, לונדון 24896, וכן בכמה כ״י של המקרא: ״יהי״.

יהיה נא דבר אדני המלך למנוחה – רוצה לומר: להניח לי מרגזי וזה יהיה סבה לשאול ממנו שישיב את נדחו אחר שהסכים זה הענין בבני.

כמלאך האלהים כן אדני המלך לשמוע הטוב והרע – רוצה לומר: כי מה שישפט באלו הדברים שיבאו לפניו מהטוב והרע ישפוט בתכלית מה שאפשר מהטוב והיושר והחמלה כאילו הוא מלאך האלהים.

וז״ש ותאמר שפחתך יהיה נא דבר אדני המלך למנוחה, ר״ל שמה שתגזור ותדבר בענין המשל ישאר למנוחה לאבשלום בנו, כי יקיים דברו עליו כאשר דבר על בנה. ולפי שיש אנשים שלא יסכימו מעשיהם עם דבריהם ולא תסכים השכלתם עם פעולותיהם, וכמ״ש (יבמות ס״ג ע״ב) יש נאה דורש ואין נאה מקיים, מפני זה אמרה כי כמלאך אלהים אדני המלך, ר״ל אל יתחלף משפטיך למעשיך ואל יחזירך כעס ושנאה מדבריך הטוב והישר אשר דברת עד כה, כי אתה פשוט ונקי ומתאחד כמלאך האלהים שאין בו הרכבה ולא חלוף, וזהו לשמוע הטוב והרע, ר״ל להבין אמיתת הדברים הטובים הם אם רעים, ואמנם המעשים לא יהיו נמשכים אחרי התאוה המוחלטת, אבל בכל אשר תעשה ה׳ אלהיך יהי עמך, וכמו שהשכל הנבדל הוא תמיד בהשכלה ולא יפעל כי אם כפי השכל ואל זה כל מזמותיו, כך ראוי שיהיה המלך בענין אבשלום שאחר שהבין האמת והישר והטוב לא יפעל כי אם כפי השכל, וזהו וה׳ אלהיך יהי עמך. הנה התבארו הפסוקים באופן כלו מתיחס אל הדרוש והותרה השאלה הששית:

ותאמר – אז אמרה שפחתך, יהיה דבר המלך למנוחה לבנו, כמו שהציל את בני לפי מחשבתו שבאמת נעשתה הדבר, כמו כן ינוח לבנו, על כי היותה בדומה לו.

כי כמלאך – רוצה לומר: הן ידעתי שבל יתחלף מעשיך למאמריך, ולא יחזירך הכעס והשנאה מדבריך הטובים והישרים אשר דברת עד כה, כי כמלאך האלהים שאין בו התחלפות מצד עצמו, כן אדוני, כי נפשו משכלת להבין מהו הטוב ומהו הרע, וישכיל אם כן אשר ההתחלפות רעה היא, ויחדל ממנה.

וה׳ – כהתימה לדבר דבריה, רצתה להפטר ממנו, ואמרה לו: וה׳ אלהיך יהיה עמך, כדרך הנפטרים.

ותאמר שפחתך מזה ערבתי לבי לאמר לך יהיה דבר אדוני המלך למנוחה – מזה ינוח המלך ובנו הנדח מעצבו ומרגזו,

כי כמלאך אלהים כן אדוני המלך לשמוע הטוב והרע רצה לומר אחר שהחלטת משפט זה בדבר שאין אתה נוגע בו, הנה המשפט אמת משני צדדים,

א. מדרך שאתה כמלאך אלהים מכוין אל מרכז האמת ולא תטעה מצד שכלך הזך ואהבת האמת וידיעתך הברורה בין טוב ורע,

ב. מצד העזר האלהי,

שה׳ אלהיך עמך להחליט משפט צודק, ואם כן המשפט הזה נחרץ וקיים, ויפול גם על ענין אבשלום.

למנחה – גזר דין שיפיל בעבורי להחיות את בני ישקיט לבבו שלא יחשוב עול פעלתי אם אעלים עיני מעון אבשלום ואשיבנו אלי, כי חכם הוא לדמות דבר לדבר.

וַתֹּאמֶר שִׁפְחָתְךָ בליבה¹ יִהְיֶה נָּא דְּבַר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לִמְנוּחָה לבנו², שהמקרים דומים, וכמו שהציל את בני כך יניח לבנו, וידעתי שלא יתחלפו מעשיך למאמריך, ולא יחזירך הכעס והשנאה מדבריך הטובים והישרים אשר דברת עד כה³, כִּי | כְּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים שאין בו התחלפות מצד עצמו⁴ כֵּן אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ שנפשו משכילה⁵ לִשְׁמֹעַ ולהבין⁶ מהו הַטּוֹב וְמהו הָרָע ולשפוט בהתאם⁷, וכן ישכיל אם כן שההתחלפות רעה היא, ולכן לא ישנה המלך מדיבורו הטוב להחליפו במעשה רע, והוסיפה בסיום דבריה כדרך הנפטרים⁸ וַיהוָה אֱלֹהֶיךָ יְהִי עִמָּךְ⁹: פ

1. כך משמע ממלבי״ם.

2. רש״י, ר״י קרא, מצודת דוד.

3. מצודת דוד.

4. מצודת דוד.

5. מצודת דוד.

6. מצודת דוד.

7. רד״ק.

8. מצודת דוד.

9. ומלבי״ם מפרש שאמרה לו שהמשפט שפסק את דינה צודק משום שהוא כמלאך האלוהים ויודע לכוון דין אמת, וכן מצד שה׳ עימו לפסוק משפט צדק, ולכן הדין שפסק נכון גם על אבשלום.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון